כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ ט׳ אייר תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

>> כן >> שהם יראו איך שאתה מתנהג אז הם כבר התנהגו זאת אומרת לא רק שאתה מתנהג בן אדם לפעמים מתנהג בסדר הוא משגיח אבל כשהם רואים את ה את העבודה שלהם את השמחה שלהם את ה >> זה אז הוא אומר זה נקרא להזהיר מלשון זוהר זה יש כזה פירוש ואז הוא אומר זה במה הוא מזהיר הוא מזהיר אותם בטומ שלטומ לא יקשו. אנחנו כל הזמן דיברנו שלכורה צריך לדבר להזהיר שתהיו קדושים יותר, תלמדו יותר, תתפללו יותר. אז אתה על מה צריך להזיר? על טומאה. על טומת מת שלא יגו. זאת אומרת שכהן צריך להימנע מטומ. הוא ואפילו אם הוא באיזשהו דרך נכנס לבית קברות בטעות או משהו כזה הוא צריך מיד לצאת מיד לברוח אבל הוא ממשיך כי אם לש >> אז למה אז מה מטורץ מה מטורץ הקושיה >> אז אני אומר הקושיה היא מה פתאום הוא תופ אנחנו מדברים קדושים אז את זה אמרנו את

אותו רעיון אמרנו בפרשת קדושים קדושים תהיו אז על מה הוא מדבר על עריות קדושים לך תלמד לך תתפל לל אומר זה שבן אדם נמנעה >> נמנע מעבירה לפעמים זה דבר יותר גדול מה שיש לא מה שיש לו מצווה לקיים >> על אימנות מעבירה זה הרבה יותר גדול מאשר >> מאשר ללכת לקיים מצווה ללכת לקיים מצווה זה דבר חיובי אתה הולך בצורה כזו של של א שמחה עשה כן זה לא תעשה אבל לפעמים הלא תעשה הוא הרבה יותר קשה. איפה אנחנו רואים את זה? אומר, לא תיקום ולא תטור >> ואהבת לריך כמוך. אז מה זה ולא תיקום? מתחיל עם תיקום ולא תיתור ואהבת. אז אומר אומר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה שואומר הילל הזקן מה דנוי עליך לכב מה זה שנוי עליך מה שתאהב אותו תיתן לו נשיקה לך תכבד אותו תרוץ. זור לו. >> אז למה אתה תוק את השלילה? אז אומר כשבן אדם מגיע לו שמישהו פגע בוכן

>> להתאפק זה הרבה יותר קשה >> נכון >> הרבה יותר קשה כשמישהו פגע בך ואתה לסגור את הפה ולא לענות לו או שמישהו אתה באת אתמול לשאול אצלו >> איזשהו קרדום או באת לשאול אצלו שאלה היית צריך מהדר ואומר לא אני לא נותן למחרת הוא בא אליך והוא צריך משהו דומה לזה אז אתה אפילו לא להגיד לו לא לחשוב שלרגע אפילו לא להגיד לו אתה לא משלם אתה לא נותן ואני כן נותן גם את זה לא השאלה נשאלת למה התורת פקשה מאיתנו כזאת דה בכל זאת זה דרגה לא לדבר ולא להגיב ולתת לו על זה דרגה >> נכון >> למה התורה מבקשת ממנו דרגה מאיתנו דרגה כל טוב >> מכיוון >> הקדוש ברוך הוא עושה לנו >> נכון זה מה ש >> אז זה מה השאלה היא טובה השאלה היא טובה אבל אחד הדברים שבן אדם בא לעולם הזה בשביל מה הוא בא >> לעשות להפוך להפוך את החושך לאור במילים אחרות לקחת גשמיות ולעשות מזה רוחניות אז

לקחת גשמיות כשאתה בא לבן אדם אומר לו תהיה צדיק תלך תתפלל ולך תעשה טובות זה מאוד טוב זה זה חשוב כשאתה בא לבן אדם אומר לו תתאפק אל תגיד מה מה שמונח לך על הלב אתה אתה רוצה לתת לו בשיניים ואתה אומר לו אל זה הרבה יותר קשה אז פה הוא אומר [כחכוח] הוא גם אומר פה צמ מה זה מהו והזרת להם איזה זוהר יש פה איזה כזו דבר חשוב שיש פה זאת אומרת לא תתמ למת אל תיקש למת אתה אל תרד דרגה אתה כהן ואתה יש לך את ה >> עבודה ואת הכוח שמהקדוש ברוך הוא אז מת אתה צריך להשגיח מאוד מעניין של טומ זה הדבר דבר הכי גדול כולנו ממטים לא אז מה זמן נכון אבל כהן אפילו שהוא טממת אבל הוא צריך להשגיח אסור לו להתקרב למת אסור לו לי לגוע במת אפילו שהוא טממת >> לא להוסיף טומא >> הבנתי >> אז שואלים פ מה למה מתו את הטומאה הכי קשה לפני רגע הוא היה בן אדם והוא התפלל והוא

למד >> הגוף של יהודי הוא קדוש גם כן >> והגוף של יהודי הוא קדוש כמו שאומרים את זה אחר כך שלקראת לקרא שיבוא משיח כשיבוא משיח אז כתוב שהנשמה תיזון מהגוף שהגוף שהגוף יהיה לו דרגה של סובב והנשמה תהיה התזונה שלה זאת אומרת לא שהיא תזון היום הנשמה מחיה את הגוף ולעתיד לבוא הגוף יחייה את הנשמה למה באמת מת זה כזו טומאה גדולה אז העניין הוא שמת מת זה כשבן אדם בן אדם נמצא בדרגה מאוד גבוהה והוא חי והוא יכול לא יכול בעולם הבא מה שקיבל מה שהבאת זה מה שיש לךש >> שנסעתי פעם לרבי אמר לי מישהו פה זה כמו עולם הבא מה שאתה תסדר לעצמך יהיה לך אף אחד לא ידאג לך פה אתה לא מקום לא מקום ולא מה זה ולא אוכל מה שלא תסדר עוב כי מה שלא תדאג לעצמך לא לא יהיה לך. אז אומר פה שבן אדם כאשר בן אדם נמצא בדגה כזו גבוהה ופתאום הוא מת איך אמר פתאום הוא מת בלי

שום >> התראה מוקדמת >> כן אז הוא המת הוא לא יכול לקיים מצוות את המחדשות >> אז הוא לא יכול לקיים הוא אומר הוא לא יכול לקיים מצוות עכשיו מכיוון שהדבר הוא זמני הוא זמני מכיוון שעוד מעט יבוא משיח ואז יהיה. אז זאת אומרת שיש לו קטע זמני שהוא לא יכול לקיים מצוות. אז אם הוא לא היה חוזר חזרה כמו אצל גוי אז גוי כשלא חוזר חזרה אז זה כמו בהמה. אז גברי יעקום אינם מתמים. אין לו לגוי אין מושג של טומא ושל קדושה בגלל ש הוא לא יחזור חזרה. >> אל תשכח שאין לו חלק אלוק מינ. >> זה מה שזה בגלל זה אומר. אבל יהודי שיש לו חלק אלוקי ממך ועכשיו יש לו תקופה זמנית שהתקופה הזמנית הזו >> התקופה הזמנית הזו הוא לא יכול לקיים מצוות אז במצב כזה שהוא הוא לא יכול לקיים מצוות זה הטומ הכי גדולה הגוף נמצא הנשמה נמצאת למעלה אז אם הנשמה

מחוברת עם הגוף אז הוא יכול לקיים מצוות אם הנשמה כרגע זמני תודה רבה היא היא לא יכולה להתקיים עם הגוף. אז זה טומאה הכי זה הטומ הכי גדולה. אז אומר כהן שהוא דבר שהוא צריך שהוא שהוא דבוק בקדוש ברוך הוא והוא צריך לשרט את הקדוש ברוך הוא אסור לו להתקרב למקום כזה ששמה אי אפשר לעשות מצוות. תעשו לו רק במת מצווה שיש דבר מיוחד במת מצווה שהוא שיש הרי מצווה שלא תלין נבלתו שלא תהיה שהגוף לא יהיה הרבה זמן מחוץ לזה אז באמת מצווה חיובו את הכהן אפילו כהן גדול שהוא יעשה שהוא יעשה את זה בכלל שזה מצווה אבל סתם ככה אומר להתאבל אתה כדוק בקדוש ברוך הוא מה יש לך להתאבל מה יש לך איזה קשר יש לך אבל אומר כי אם לשירות לשאירו הקרוב אליו לאמו ולאביו לבנו ולביתו ולאחיו ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא הייתה לאיש להתמה כשכשהוא מתקרב לאחיו או לאביו

או לאמו אז הוא אומר שאחיו ואביו ואמו >> אחיו אחיו ואמו אביו כל אלה זה חלק ממנו אז על עצמו פה הוא כבר כן צריך להתקל זה לאשתו לכל הדברים מכיוון שהם חלק ממנו אז מי שהוא לא חלק ממנו ממש פה זה כאילו עבר מהגוף שלו אז פה הוא צריך באמת במקום ש במקום שיש לו קרבה כזו קרובה שמה מותר לו לטמא ואז הוא ממשיך קדושים יהיו לאלוקיהם ולא יחללו את שם אלוקיהם אז אומר פה קדושים יהיו אומר רש"י על כורחם יקדשו בזדמכך שהם נהיים קדושים אפילו עכשיו אומר לא אני מתפתר מהכהונה איך הוא בא לרב אומר הוא רוצה ל10 שנים להיות כהן הוא עשה נדע אבל בן אדם כשיש כשהוא קדוש אז ה לא יכול לבוא ולהגיד לא אני לא רוצה להיות קדוש הקדוש ברוך הוא נתן לך אז זה מה שאתה ואז הוא ממשיך שהזונה וחללה לא יקחו וישה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלוקיו

שהכהן קדוש הוא הוא נמצא לכך בדרגה כזו שהוא הרבה יותר גבוה מאשר כלל ישראל הוא מובדל הוא כל כולו מובדלה יש לו נשמה מיוחדת יותר מה >> הוא מכיוון שהוא כהן אז הסוג נשמה שלו זה סוג אחר מעניין שהם עשו עכשיו יש בדיקה בדיקה בן אן >> מה >> כן כן >> הם עשו בדיקה >> שהבדיקה אומרת שאפשר לגלות גנים של כהנים >> נכון >> יש להם יותר שיניים >> יותר שיניים >> יש להם יותר שיניים מה שאדם רגיל כי צריכים לאכול בשר כנראה אבל זה שמעתי שני 32 >> לפני עשרות שנים שמעתי את זה לא מעכשיו שיש להם יותר שיניים אשר לה רגל >> בכל אופן הם אומרים שהיום אפשר לבדוק מישהו מסר הכהנים לפי הגן אם יש גן מיוחד שרואים את זה שהוא כהן כן השבט מוצר אומר >> ואז הוא אומר >> שכל יהודי צריך לעבור בחיים שלו כהן ביבי ישראל שלוש גלגולים מרשבת מוסר מגדולי

הצדיקים כל יהודי צריך לעבור את השלוש גל >> ואז הוא ממשיך וקידשתו יש מצווה מיוחדת >> שצריכים לקדש את הכהן. >> מה זה המצווה המיוחדת? כהן. כהן צריכים לתת לו קודם בתורה. הוא נכנס לבית הכנסת צריך לקדש אותו. למה? אז הוא אומר כי את לחם אלוקיך הוא מקריב. קדוש יהיה לך כי קדוש אני השם מקדשכם. מכיוון שהוא יש לו את הכוח להקריב יהודי סתם ככה יהודי לא יכול להקריב. רק מי שיכול להקריב זה רק כהן. אז הוא אומר, מכיוון שהוא עצמו מקריב את לחם אלוקים, אז הוא אומר כשבן אדם מקריב את זה, אז יש לו קדושה מיוחדת. אז לכן גם אתה צריך לכבד אותו ולקדש אותו. ועכשיו הוא לוקח בדיוק הפוך. בת איש כהן כי תכה לזנות, את אביה היא מחללת באש תשרף. מכיוון שהיא יש לה קדושה אפילו שהיא בת, שהיא בעצם לא הולכת להקריב. אין לה קודם דיברנו על מעל הבן שהבן יש לו

כוח שהוא מקריב הזכר אבל הנקבה לכאורה היא לא מקריבה ובעצם מותר אני חושב לאשת כהן מותר להתאמות בכל אופן >> אבל כן מדובר באש האטיש >> כן אז השאלה אם מן האירוסין או מהקידושין אבל פה אומר בכל זאת יש לה קדושה יתרה מאשר לכל מאשר מאשר לעם לישראלים ללביאים יש לה קדושה יתרה. אז כל זה הוא דיבר על כהן רגיל. עכשיו הוא נכנס למושג של כהן גדול מאיכיו אשר יוצק על ראשו שמן משחה ומילה את ידו ללבוש את הבגדים. את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום. אסור לו לעשות אפילו קריאה. אבל יש לו דין שקריאה הוא עושה כן על אבי ועל אמו על הקרובים שלו. הוא לוקח מהמאיל למטה והוא קורע. כולם קוראים בחליפה בזה לא נקודה בזה דווקא >> בגלל שהוא משהו הוא צריך לעשות >> אבל לא צריך לעשות דבר שבולט ואז אומר אז כהן גדול אסור לו בכלל לאף אחד להתאמות כיוון שהוא נכנס לקודשי

הקודשים שהוא הכהן הגדול אז כהן אדיות לקרובים שלו הוא יכול להתמות הוא צריך להתמות אבל כהן גדול הוא כתוב פה מן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלוקיו כי נזר שמן משחט אלוקיו עליו אני השם ואז הוא אומר שלכהן גדול יש לו גם כן עוד דין שהוא אסור לו לקחת אלמנה רק אישה פתולה הוא יכול לקחת אלמנה הוא גרושה וחללה את אלה לא יקח ואם הוא לוקח אז אזרו נהיו חללים הם כבר לא יכולים להיות כהנים עד כדי כך >> כן ברגע שהוא לוקח הוא עושה דבר כבר איסור אז הילדים שלו כבר לא הורגו אותו בתו קדושה >> אז איך קוראים הולך לצבא מה >> מה >> בצבאנו לעשות מאמסות כמו כל אחד ואפילו לא פחות >> כהן גדול >> לא כהן היום בצבא שלנו >> היום >> נותנים לו לעבוד במטבח נותנים לו לשמור נותנים לו לנקות את הזבל נותנים לו להיות להרים אם הוא לא זה העונש מי שלא רוצה

ללמוד הוא לא רוצה ללמוד בבקשה תלך לעבוד לא אבל צריך לכבד אותו הוא כהן >> זה נכון זה נכון אבל הם אומרים מי שלא לומר לכבד אותו לתת לו מקום ישיבה >> לא לא נותנים לו כבוד אומרים לו כבוד הכהן לך לנק את השירותים >> חרים אומרים יאללה עוף תנקה את השירותים לא אומרים בוא >> אומרים לו את זה בדרך בדרך כבוד אומרים לו את זה [צחוק] אם הוא לא רוצה ללמוד זה מה שקורה אומרת אנחנו בגמ הגמרא הגמרא >> כב עמוד ב >> אומרת הגמרא >> ועוד גזרו >> אומרת הגמרא ועוד גזרו תענית לפני כן אולי קצת ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים אמר הוא למה משום רב שמעון בן יוצודה מעשהו ובלו זאבים שני תינוקות ויקיום דרך בית הראי ובו מעשה לפני חכמים ותיערו את הבשר ותיימו את העצמות זה למדנו >> אומרת הגמרא לילו מטריאים תנו רבנן עיר שיקיפו הנוכרים או נהר ואחד ספינה מתערפת

בים ואחד יחיד שנרדף מפני נוכרים ומפני ליסטים ומפני רוח רעה שתפסו שיגאון על כולם יחיד רשי לסגף את עצמו בתענית רבי יוסי אומר >> אין >> אין היחיד רש שי לסגף את עצמו בתענית למה השמטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו אז מצד אחד הוא מסתגף בתענית פה מדובר שלא פעם אחת רק עושה תענית יש [כחכוח] צרה גדולה והוא מתענה כל הזמן והוא לא יכול להבן אדם לא למישהו >> מה אתה אומר >> זה הצרה גדולה לא או למישהו >> הצרה היא לא עצמו לא עצמו הוא כבר חייב להתענות מה הוא יעשה >> אבל מדברים על מישהו שניתנה שנרדף על ידי ליסטים נוכרים אז לא גוזרים לא גוזרים גזירה על הציבור אבל בן אדם עצמו יכול לקחת לקבל על עצמו שלא >> זה מה שהגמרא אומרת כן אומר אין עצמו הכוונה לחבר שלו או לא עצמו ש לא עצמו הוא חייב הוא חייב לצ הוא צריך להתפלל הוא

צריך לעשות כל מה שהוא יכול אבל לחבר שלו >> לא כמה מדובר על התענית להסת >> שהוא מתענה בשביל החבר שלו לא מתענה בשביל שום דבר על עצמו לא >> אבל עצמו >> רבי יוס אומר אין היחיד רשאי >> אין היחיד >> שאם הוא מסגף את אם רוטפים אותו נוכרים מה זה נקרא אז מה הוא יעז הוא לא יסתגף הוא לא יעשה הוא לא יתפלל >> אומר לסגף אין היחיד רשאי >> אז זה מה שהוא אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמה יצטרך >> לבריות >> שמה יצטרך לבריות >> אבל החבר שלו למה שלא יוכל להתענות עליו >> אז זה מה שהוא אומר אם החבר שלו >> הסתגר לא החבר >> כן הוא >> החבר עוד הסתגף גם כן אז לגמרי לא >> זה נכון אבל החבר גם לא במצב כזה גול על חברו אומרת הגמרא בברכות כל א כל תלמיד חכם צריך לחלוט על החבר שלו מין זה מדוד המלך >> נכון אבל גם הוא לא יכול להזתגף

>> כי אז הוא לא יכל לפרנס גם את עצמו >> הוא יכול להסתגף על החבר הוא לא יגיע למצב אבל הוא במקוה רדו >> גם רדו מדבר רבי ח >> גם סגוף וגם הכל שלא יעשה בוודאי שהוא לא יכול >> זה זה לפי רבי יס >> אז הוא אומר פה כך הוא אומר פה כך מביא את הרטבו >> הוא אומר שרשאי דם רשאי להתענות על צרת חברו >> אבל הוא לא מחוייב >> ברור >> אז הוא לא מחוייב ככה אומר טבו אבל על גבי צרת עצמו הוא מכותב הרמבם הרמבם בהלכות העניות כותב ככה שחובה על כל אדם להתענות על צרת עצמו אם הוא יכול וכן מביא את זה במשנה >> שהוא מדגיש אם הוא ירכול >> אם הוא לא יכול אז מה יכול לעשות >> לא כי יכול להיות שיכול לחשוב שבכל מקרה הוא צריך >> אין כזה דבר אם הוא לא יכול לא יכול שבן אדם לא יכול לא יכול >> אין לא יכול >> טוב >> אז למעשה אומר את זה ככה התוספות

[נחירות בוז] [כחכוח] רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו אומר תוסות ונראה לי דן אתנו לא יפליגה באו דמה יראנ אתנו בפרקן דליל אם נקרא חוטא או נקרא קדוש דמרו פליגה במוצא לציורי נפשי שאם הוא מותר לו לצייר והנתנו פליגה במצב דלא מוצל לצור נפשי כך אומר התוסלוי מאוד >> זה בכוח כזה כן אז אומר זאת אומרת שהמחלוקת היא בין התנאים ובין המוראים זה עם [כחכוח] אחד היושב בתענית מה קוראים לו בן אדם שמתענה האם קוראים לו חוטא או שהוא נקרא קדוש אז שם מדובר בבן אדם שהוא יכול לסבול את התנית זה לא בעיה אצלו לתנורה >> אז זה לא גורם נזק לגוף >> הוא אומר שהוא לא מתענה מפני צרה אלא אלא שם מדובר שהוא מתנה >> להתקדש, >> שהוא רוצה להתקדש יותר, שהוא רוצה שיהיה לו יותר קדושה. וכאן אומר רבי יוסי וחכמים >> נחלקים במקום כזה

>> שאם קשה לו קשה לו התענית מאוד ובכל זאת הוא רוצה לצום את מחמת הצרה אז פה הוא אומר שאם בן אדם זה לאזה זה מחמיד עליו [כחכוח] אבל זה לא מפריע לו בהתנהגות >> אז הוא יכול הרבי שהלך ל >> לאוהל אז הוא היה מתענה כל הזמן והיה לו המון תעניות בלי סוף בלי סוף זה רבי זה לא שטה לפני שנכנס >> מה >> יש עוד טטה לפני שנכנס כזה מובן ש >> כן אבל בכל זאת >> בכל זאת אנחנו לא יכולים לעמוד בכזה דבר >> לא לא היה לו לחצים אדירים מכל העולם >> כן >> על הרבי אני פגשתי פעם יהודי אבל צ'ובבר היה איך אומרים שהוא היה עובד בים >> מציל מציל לא מצילות >> באניות >> מה לך מה לך >> 140 50 שנה אני אבל תשובה אז הוא סיפר לי הוא נסע בכל העולם מכיר את כל העולם אז הוא סופר הוא היה פעם באזור הודו בהוידו היה אתם יודעים את הסיפור הוא היה

בהוועידו אז היה זמן לעלות לת אומרת ללכת קצת באוויר ב בעיר הגדולה הוא הגיע למקום הוא רואה מחשבים, עושים הפך הטבע הגמור לגמרי שיכולים להחיב את כל העולם. הוא סיפר לי בעצמו אז הוא שאל אותם אם אתם ככה למה אתם לא מחזריבים את העולם כאלה [נחירות בוז] כוחות בכישוב שמה באוידו עם דינה אז הם ענו לו יש אחד בברוקלין שלא נותן לנו >> יש אחד בברוקלין שהוא לא נותן לנו >> טוב הלאה איזה כוחות >> אומרת כן אומרת הגמרא אז פה הדיון הוא אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית זה נקרא כשזה מפריע לו כשזה מפריע לו אנחנו רואים למעשה בתענית חלום בשבת שמותר לו להתענות והוא צריך להשלים את זה אחר כך >> למה אם אסור להתענות בכלל אז פה לב מכיוון שהתענית הזו היא בשבילו הצלה זה מכפר לו על ה על החלום אז פה מותר לו אפילו אפילו שבעצם אחר כך הוא צריך

להתענות על זה עוד פעם >> למה הוא עוד פעם >> על זה שהוא ישיגף את עצמו בשבת שהוא לאזה על זה הוא נה >> אז הוא לא נהנש הוא צריך לעשות עוד תענית על זה שהוא יתענה בשבת אבל התענית בשבת זה בשבילו רפואה כזו שהוא >> חלם חלום לא טוב והוא יודע שבזה הוא מכפר את החלום אומרת הגמרא אז ש שאם ששמע הוא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו. בן אדם כזה שמסגף את עצמו לא מדברים על יום אחד הוא רואה שחברו בצרה והוא מסגף את עצמו. הגמרא אומרת על מה שהושכרו שיניו שפעם יצא בן עזריו >> שפעם יצא >> שכינתו >> שכנת פרתו כתוב בלשון של המשנה שפרתו והגמרא אומרת בן עזריו יצא עם הרצוע שעל בן תנ >> כן אז איך מותר לו אם זה אם עד כדי כך להתענות אנחנו אומרים ש שמי שמתענה הוא חוטא אבל פה מכיוון שהוא הרגיש שהוא עשה עבירה אז הוא רוצה לכפר על העבירה אז הוא

אז הוא שחררו שיניו בכל אופן אומרת הגמרא השיר הכי גדול השירים הכי גדולים בעולם >> אז הוא אומר פה שם אסור למה רבי יוסי אומר שהוא אסור לך לסגף את עצמו שהוא ישגף את עצמו הוא לא יוכל לעבוד הוא לא יוכל להתפרנס ומי אומר שאנשים ירחמו עליו אז שואל פה הבן ודיה שואל פה זה הרי רק חשש אולי אנשים כן ירחמו עליו מאיפה הוא יודע שלו למה אז עד כדי כך אסור לו להכניס את עצמו למצב כזה לספק ההוא בצרה והוא רוצה לעזור לו והוא לא רוצה להתפלל ושירחמו עליו אז הוא נשאר הוא נשאר בשאלה למה אסור לו לאיתנו >> אזה בסביבה מיוחדת כזאת >> אז באופן כללי אומר שבן אדם מסגף את עצמו אז כמו שרב עקיבא אמר שבן אדם דבר ראשון חייךו קודמיםזה כזה דריון אמר רבי יהודה אמר רב מהת רבי יוסי >> השבע של האנשים בהתחלה אני ראיתי אני לא אתמול נולדתי

שמתי לב שהטבע של אנשים שמרחמים על מסכן מרחמים אבל ברגע שהמסכן עושה דברים לא טיבעים לא נורמליים והוא גורם לעצמו הטבע של אנשים שהם לא רוצים >> לא מרחמים עליו >> אז זה הטבע אני >> אז הוא אומר ש אז הוא אומר על זה ששוויט תאוסרו לרחמול אז אומר הוא כזה כזה רחמ כזה כזו רחמנות הוא אומר שאסור כבר לרחם עליו יש הרחמות מה >> זה שותה 100 מה זה >> שבן אדם עושה דברים לא טובים אז >> כן על פי השכל אז אסור אז אומר אז פעם אומר שאני לא זוכר מ בשם אמרו את זה שהוא כל כך רחמנות עליו שכבר אסור לרחם עליו כזה רחמנות יש עליו בכל אופן הוא אומר פה אמר רבי יהודה אמר רב מת רבי יוסי כשיב ויהי האדם לנפש חיה נשמה שנתתי בך אחיה זאת אומרת שיש מן הפסוק אנחנו לומדים שבן אדם צריך להשתדל בפרנסתו ושלא ישמוך על אחרים אתה חייב להחיות אותה אני נתתי לך נשמה

אומר הקדוש ברוך הוא אז אתה צריך לדאוג לזה שתחיה אומרת הגמרא שמעון התימני אומר אף על הדבר אומרת הגמרא שמטריאים אף על הדבר מטריעים גם כן בשבת י בא אלו הודו לו חכמים בשבת אבל בכל היב אלהו לא הודו לו חכמים בשבת אבל בכל הודו לו עודילמה לא הודו לו כלל האם חכמים שמעון אתם אני אומר שלא שעל דבר גם מתענים בשבת ופה הוא אומר אז מה ישמע שחכמים חולקים עליו אז אומר אז מה קורה באמצע השבוע אומרת הגמרא תושמ דתניה למדנו מטריאים על הדבר בשבת ואין צריך לומר בכל רב חנן בן פיתום תלמידו של רב עקיבא אומר משום רב עקיבא אין מטריאים על הדבר כל עיקר אז הוא אומר פה שמטריעים על דבר ושבת שאנחנו למדנו יש מחלוקת האם מטריאים על הדבר בשבת ואין צווה כבול בוודאי אז אומר ש יש לנו איזה מחלוקת זאת אומרת שבכל הוא כן יכול אפילו רב חנן פתאום אומר שלא בשבת

ולא בחול אז אז לומדים מכאן שמי שסובר שלא מטריים על הדבר אז לא בשבת ולא בחול זה לא מכה מהלכת מה הוא אמר כמה לחם >> לכאורה דבר זה דבר מאוד מאוד חמורנו אז למה >> מה זה >> יש מחלוקת יש מחלוקת אז מי אז הגמרא אומרת שיש כאלה שסוברים שגם בשבת וגם בחול יש כאלה שסוברים שלא בשבת ולא בחול שלא מתנים על זה לא מדבק >> אז הוא שואל פה הרן מסביר את זה שכוונת המשנה היא שמטריאים ומתענים על הדבר בימים האלה בשבוע שמטריעים על הגשמים לא כל יום זה הכוונה דהיינו במי שני וחמישי ושמעון התימני וחכמים נחלקו בדבר עם הטריים על הדבר אפילו במאי השבוע שהם מתענים או לא אבל במא השבוע שכן מתענים אז כולם סוברים שמתענים אז זה אומר שלמה לא גזרו באמת אז אומר שהם שם פחדו שאם יגזרו בחול שמתקם מתענים אז גם יתענו בשבת זה כך יש כזה בריתו מביא את

זה כזה דבר אבל בשני וחמישי ושני מכיוון ששמה רגילות להתענות אז שמה אין את הבעיה הזו אומרת הגמרא תנו רבנן על כל צרה על כל צרה שלא תבוא על הציבור תונה רבנן על כל צרה שלא תבוא על הציבור מטריעים עליה חוץ מרוב גשמים מהמן מה הטעם שלא מטרים אמר רבי יוחנן לפי שהם מתפללים על רוב הטובה שאם יש מצב כזה שיש הרבה טובה שיש הרבה גשמים >> אז זה טובה >> כמו שאמרנו בשם הרבי שלא הרבי לא לבח מטרייה בגלל שזה ברכה ואמר רבי יוחנן מן שאין מתפללים על רוב הטובה שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית היוצר כתוב הלשון שהביאו את כל מעשר אל בית היוצר. כתוב הלשון, אם לא אפתח לכם את הרובות השמיים וריקותי לכם ברכה עד בלי די. זאת אומרת השפיע לכם ברכה. מכאן שזו מידה של הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא משפיע רוב טובה על אנשים. אז אז אומר שואלת הגמרא מה זה

עד בליידי? מה הכוונה עד בלי די? מה זה בלי סוף? אמר רומב >> עד שיבלו >> עד שיבלו ספתותתיכם מלומר די עד שאתם אומרים כל הזמן די מספיק לנו מספיק לנו >> כן >> מה חי שבעל שם טוב >> אבל בדיוק כן מה >> מה >> בעל שם טוב אומרים שבשמשך בעל שם טוב אומרים >> שמהקות לכם ברכת בידה ש לומר די >> די זהתיות >> אז פה אז פה אז אם הוא אומרפה אז אז אם הוא אומר >> אז אם הוא אומר אם הוא אומר שבלו ספתותיכם לומר די זאת אומרת שאתה כן מבקש שיפסיק >> כן פסיק בדיוק כן >> אז הרי בדיוק הפוך אם הגמרא קודם אומרת הגמרא גם אחרי ש אחרי שתגידו זה אני גם אתן לכם >> אז אומר אז אבל בבלו ספתיכם תגידו די די די מספיק הרבה פעמים עד שה אז לכאורה מותר להגיד די אמר אז בכל אופן אז יש פה מחלוקת האם מותר להגיד די או שאסור שהם מתפללים על רוב הטובה אבל יכול להיות של תפילה

אסור שתפילה להתפלל לא אבל לבקר להגיד די בכל אופן אומרת הגמרא >> אומרת השפתיים כבר מתייפות >> מלומ כן >> עד שלא יתייפו הוא יתן לכם עוד >> אבל שואלים די זה לא בשפתיים ד יזה >> לא בדם זה מסכ זה יכול לא יכול להתעייף >> מה זה די די אתה אומר שהשטיים יבו אבל [נחירות בוז] מלומר די די זה לא שייך לשיים זה אותיות די די שהגעת לי את השכל >> כן אבל למה >> לא מתייפים הם שרים די די די די די די די די אבלים די אז השפתיים כל פתוחות סוף זה מתייבש מתייב >> אז כבר לא אין לו כוח הוא רצה ללכלך קצת את השפתיים אז הוא מפסיק >> ככה אמרתי לעצמי כן >> אומרת הגמרא [נחירות בוז] אמר אומרת הגמרא אמר רב חומה ברב י >> בגולה מטרים עליה שרק בארץ ישראל לא מטריים אבל בגולה כן מטרים למה מה ההבדל בין הגולה לארץ ישראל >> על הדבר >> לא על רוב גשמים

>> רוב טובה >> יש לה בלי אז אומר אז אומרת הגמרא שבגולה כן מה ההבדל בגלל שבג בארץ ישראל יש הרבה ערים ופקעות אז המים לא נשארים >> אז למה אומרים הרים סביב הם אומרים ארץ ישראל הרים סביב לה >> הרים סביב לה >> בגלל זה ירושלים בגלל שהרים על ההרים המים לא נשארים הם הולכים ואז הם זורמים לים אבל בבבל מקומות כאלה שיש רק שהשטח הוא ישר אז יש הרבה גשמים אז נהיה ממש קשה כן >> אז קשה ללכת אז אומר פה בגולה כן מטריים תן ינה מאוכה שנה שכשמע מרובים אנשי משמר שולחים לאנשי מעמד ואומרים תנו עיניכם אנשי משמר שולחים לאנשי מעמד אנשי שי מעמד היה מצב כזה. זאת אומרת ישראלים יש כהנים לביים וישראלים >> אז הישראלים נתנו להם שהם יהיו אנשי מעמד בבית המקדש שכל שבוע כשהכהנים והלביאים היו מתחלפים אותו דבר היו מתחלפים גם כן אנשי המעמד אז מה עשו השער

>> עומדים על הקורבן באמת כן >> נציגים כן >> כן אבל מה קורה עם אנשי המעמד אנשי המעמד היו היו להם מקומות שאלה שלא הלכו אז היו מתפללים בבית כנסת היה להם סדר תפילות >> אז הכהנים היו אומרים לאשי אנשי משמר שהם היו הכהנים או הלביאים הם אמרו להם תנו עיניכם באחיכם בגולה שלא יהיה בתיהם כבריהם ששמה בגולה שיורד הרבה גשמים >> שלא יהיה >> וגם וגם אז שמה גם לא היה אבנים היו עושים את כתוב הייתה הלבנה היו עושים לבנה או שהיו עושים בתי חימר מבתים אז מה קרה? אז הם היו כל כך הרבה גשמים אז היה יורד לגשם אז מה היה קורה שהם היו >> מהבת >> אז הבתים היו ניים כברים שלא יהיו בתיהם כבריהם אומרת הגמרא כשאלו את רבי אליעזר עד היכן גשמים יורדים שאלו את רבי אליעזר עד היכן גשמים יורדים בארץ ישראל ואומרים ומתפללים שלא ירדו >> שלא ירדו

>> והתפללו שלא ירדו >> אמר להם כדי שיעמוד אדם בקרן אפל זאת אומרת >> הלשון זה צוק זה מקום גבוה שן סלע גבוה וישכשך רגליו ומים ש שהגשמים יגיעו >> עד שמה >> במציאות כזו אז הוא אומר ולעולם אין מתפ זאת אומרת במציאות כזו אין כזה דבר שבמבן אדם יגיע יעמוד על העצוק ושהגשמים יגיעו עדיו זה לא יכול להיותבול >> אז אומר רק גם הבול אפילו כן >> בסדר ראשי >> נכון >> 15 [נחירות בוז] >> אומרת הגמרא והתניה [נחירות בוז] אניך א יש כאן יש כאן יש כאן >> אז אומר שכדי שיעמוד אדם זה לשון זה לשון מאוד מעניינת אז באופן פה פה מסבירים את זה כאילו קרן נפל זאת אומרת זה מקום זה מקום מסוים זה מקום שקוראים לו קרן נפל והוא אומר שאם הוא יעמוד במקום הגבוה הזה ויכשך [נחירות בוז] את רגליו במים אז כבר צריכים להתפלל שיפסיקו הגשמים הוא מביא את זה שמכיוון שאין מצב כזה

[נחירות בוז] אומרת הגמרא >> איך אין מצב כזה למה היא כותבת אין דבר שכתוב >> עד שלא רק צוג רבוע >> אז הוא אומר אז פה הוא מסביר את זה סוג גבוה אבל פה הוא אומר קרן אפן זה מין מקום >> וכסלב לפני קרוב 70 שנה הייתי ילד קטן הייתי בטבריה פה א' כיסא ורצה את רבי יח מקרין נסענו אז הימים היו כוכבי מים שהכנרת אברה והציפה את הכביש בהם תצא אז כס לב הציפה את הכביש אז זה לא נחשב באותו יחס כמו שלאלה שמסבירים שקרן הפל זה סלע למה [כחכוח] כי אלה שעומדים בכנרת אם לא אם לא הייתה בלי המים אז אתה רואה ש עולה למעלה אבל בזמן נכון אבל בזמנו רוב הקהל שמה גר למטה ליד הכנרת אחר כך הם עלו לכית שמואל הם עלו לכל המ >> אבל אז היה מצב כזה כאילו >> שזה שזה זה ש >> אם זה המים הגיע שמה אז אלה ש בכנרת רואים את זה בצור כן בקני למטה לא לא

>> הם גרו למטה כל איפה שיש כן כן כן כן איפה שיש שמה מסיף ד רבי >> חוננוכן ממש כל ה כל הקהל גר שם באזור אחר כך הם עלו לקריית שמואל זה כבר היה חשיבות גדולה שהם עלו [נחירות בוז] >> כבר מקום יותר מרובר הכל >> כן אומרת הגמרא והתניה ידיו כרגליו ידיו רגליו כידיו אז אומר מה זה ידיו אומרת הגמרא שרגליו הכוונה שהמים גבוהים כל כך עד שיכול לשכשך את רגליו כמו שיכול בגובה הוא לשכשך את ידיו כשמתכופף וזה אותו שיעור אומרת הגמרא אומרת הגמרא מה רב בברחונה לדידי חזי לי קרן אפל אומר רבי בבחונה אני ראיתי את קרן אופל אני ראיתי את הצוק הקבוה הזה ואף עמדתי עליו וגובה היה כל כך רעב היה כזה גבוה אומרת הגמרא דקום היית ההוא טיה שההוא סוחר טיה זה נקרא סוחר ישמעאלי >> כי רוכב גמלה בנוקיד רומכה ביודה הוא היה לוקח הרבי שהיה

רץ שמה הוא החזיק הוא רחב על גמל והרים את היד והיה אוחז רומח בידו אז הוא היה אומר אומר רבי רב בברחוני [נחירות בוז] מסח זהו הוא היה נראה לי כמו תולה זאת אומרת שכזה גובה זה היה שערבי אחרי שהוא רחב על הגמל אם הוא החזיק את הרומח בידו הוא היה נראה כמו כך הוא אומר זאת אומרת שזה היה כל כך גבוה זה [נחירות בוז] גובה של הגמל >> של המקום >> של המקום המקום הוא עמד אומר לא רק שאני הייתי אני עמדתי שם >> זה לא מגוזמאות של רבי בברחונה >> אתה מכיר את זה את זה אחד מהגוזמאות >> כנראה אז שבאו היה הסיפור עם רב בברכונה שבאו לצמח כשהצמח צדק היה במעשר היה הוא נסע שמה להשיפה של הרבנים אז הם אחד הדברים שהם רצו זה שיבטלו את הלימוד בגמרא >> זה היה אחד שרצו שילמדו כל מיני זה אז הם באו בטענות הביאו את הנושא של רבי בברכונה

שרב בברכונה מביא כאלה >> גוזמאות >> גוזמאות בגמרא איך יכול להיות >> זה הטענה של >> אז זה היה אחד הטענות של המשכילים של המשכילים שהם רצו להעמיד שילמדו גם לשמ לימודי חול ליבה אז אמר להם הצבח צדק אני לא אתן לכם הסבר על כל הגמרות >> אבל אני אשאל אתכם היום אם אם נגיד שבטיפת דיו אחד המלך הדביע 60 עיירות >> אז תגידו שזה זה אפשרי. אבל פה אנחנו יודעים שאם הוא מוציא פתק קטן המלך הצער בזמנו יוציא מלך קטן המלך יכתוב פתק קטן טיפה דיו שכל אלה שבעיירות האלה יגורשו >> אז בטיפת אחד אפשר להדביע 60 עיירות אומר >> אז אתם עכשיו מבינים את הסיפור אז אומר מכיוון שזה אמרו בזמנו אז הוא נתן משלים לכל מיני דברים אז זה שאנחנו לא מבינים את זה, את המש, את הנמשל של זה, אז זה לא אומר שאנחנו יכולים להבין, אבל הנה אומר אנחנו נצא

עכשיו בהכרזה שהמלך בטיפת דיו הטביע 60 הירות. אז הוא אומר, אז מהרגע, הוא אמר שזה גם זה הפירוש, >> הוא אומר שיש הרבה פירים לא שזה משלים >> שהוא אומר ש אנחנו לא יכולים להבין את זה, את המשלים שלו. זאת אומרת [נחירות בוז] הלימודי ליבה בא משמה כבר >> מה >> הלימודי ליבה בא כבר משמה >> הפוך הוא אמר שכיוון שאנחנו לא מבינים אז לא צריך לימודי ליבה >> כן אבל הם מצוים >> כן כן כן כל השנים זה היה היצר הרע אותו אומר למה מלך זקןס >> בגלל שהוא כבר הרבה שכל השנים הוא עובד על זה הוא כבר זקן הוא קסיל הוא אומר מכיוון שהוא עושה אותם טעויות הוא עושה אותו דבר >> לא לומד >> כן >> על האף טרוב אמרו שהוא מדבר בגוזמעות כמו רבי ברברחוני >> שהפטרוב מדבר ככה אמר הצדיקים שהוא מדבר בגוזמעות כמו רבי בבחון ומצד שני הרבי רבו מזבוז

אמר שיש לו בפה >> משקולת זהב >> משקולת זהב כל מילה לראה פירות >> להבטרו אומרת הגמרא טונו רבונו ונתתי גשמכם באתם [נחירות בוז] אז אומר לא שיכורה ולא לא צמעה אלא >> ולא צמעה אלא בינונית זאת אומרת שלא נותן יותר מדי שיכור זה מי שלוקח משקה יותר מדי >> ולא מעט מדי אלא בבינונית למה שכל זמן שהגשמים מרובים מטשטשים את הארץ ואינם נוציאים פירות >> כשיש המון בוץ אז זה לא נותן לזה זה העץ יש לו יותר מדי הוא שיכור מזה [נחירות בוז] ואינם מצוות דבר. דבר אחר אומר ביתם בלילי רביות בלילי שבתות שכן מצינו במי שמעון בן שטח שכן מצינו בימי שמעון בשטח שירדו להם גשמים בלילי רביות ולילי שבתות עד שנעשו חיטים כקליות ושעורים כקרעיני זתים >> ועדשים כדנרי זהב >> עוד איזה גוזמה >> אומר וצררו מהם זה לא גוזמה אז אומר שזה לא גוזמה

>> אז אומר וצררו מהם דוגמה לדורות הוציאו מזה דוגמה לדורות השאירו כמו שכתוב שם במן שהקדוש ברוך הוא אמר קח ציצנת ותשמור אותה [נחירות בוז] >> אותו דבר אומר הם שמרו את זה לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר עוונותיכם שנאמר עוונותיכם >> אלה וחתותכם >> מנוע טוב מכם וכן אומרת הגמרא מצינו במי אורדוס שהיו עוסקים בבניין בית המקדש והיו יורדים גשמים בלילה למחר שנשבה הרוח ונתפזרו האבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתם וידעו שמלאכת שמיים ביהם בידיהם זאת אומרת שהם ראו לבד שהקדוש ברוך הוא עוזר להם לבנות את זה הראשון באמת שכתוב באיתו שזה לא שקורה ולא צמעה זה לא עניין של זמן >> מה >> ביתו זה כאילו זה עניין של זמן אבל הפירוש פה ביתו שלא לא סיכורה ולא צמעה אין שום קשר לזמן מצב אז אומר זה שני דברים זה שני דברים א' הוא צריך להביא את את את הזמן

שלו כשנותנים את זה אם זה ירד בקיץ אזה שום דבר >> נכון >> אז צריך בעיתו זה בזמן שלו >> דבר שגם כן בצורה שאפשר לקבל את היום אנחנו הולכים ללמוד דבר מעניין איך נהיים באבאים באבא >> איך נהיים באבא >> אתה יכול ללכת הוא אמר שהוא כבר באבא >> הוא לנו יש אחד כזה כן הוא עכשיו חצי באבה בגלל שהוריד את ה את הזה חם חם כן שצריך להדליק עוד >> עוד לא >> 25 אתה מרגיש לך >> כן ח >> תפתח עוד חלון >> מה >> איך היה אומר שגע לו תפתח חלון לו בזג תפתח חלון שכו שוכ >> אנחנו בסעיף כדף שנט >> סימן שא בסעיף כד >> עמוד עמוד >> עמוד שנט תז אומר פה כך אותם עיגולים ירוקים שגזרה המלכות לא מתקרן העיגולים עוד רגע שגזרה מלכות שכל יהודי ישא אחד מהם בקסותו >> שהיה בזמנו כמו שאנחנו יודעים >> שהיה התלא התליי הצהוב שהגרמנים עשו אז הם

לא המציאו את זה לפני כן היה מצב שהם עשו שהיו עיגולים ירוקים פה מביא שבפרס שבפר בפרס >> זה בזמן שר מפרק גם כן היה >> או בצרפת >> בצרפת היה >> צרפת גם היה כן [נחירות בוז] שודי היה צריך >> הקדוש ברוך הוא אמר התימנים היה להם סימנים שהיו הולכים עם פירות ארוכות >> סמונים סמונים >> סיימנים ואצל ה אצל הגויים אז הם רצו שודי ידעו מי שזה זה אז היו אומרים להם שישימו תליי אז אומר שכל יהודי ישא אחד מהם בכסותו מותר לצאת בהם בשבת שהם בטילים לגבי הכסט אף אם אינם תפורים בכסות אלא מחוברים בה קצת על ידי כשירה וכיוצא בה לכאורה זה דבר מכיוון שבלי זה אם יתפסו אותו יכולים לקנות אותו אז זה נהיה חלק מהמעצב מהבגד שלו זה חלק מזה שהוא הולך שהוא צריך ללכת איתו אבל סתם ככה בן אדם אמרנו אסור לו לשים דבר סתם משונה אבל פה מכיוון שיש

גזירת מלכות שהם אמרו שצריכים ללבוש את התליי הזה אז לכן הוא לא קורא לזה תליי הוא קורא לזה עיגולים ירוקים כנראה שזה היה בצורה כזו לפי מה שהוא אומר אז זה לא היה לא היו קושרים את זה היו היו שמים את זה עם סיקת ביטחון או שהיו לובשים את זה עם א עם חוט זה היה הרעיון של זה הם היו צריכים לנשק את זה היהודים >> מה >> היהודים היו צריכים לנשק את זה לפני ששמים את זה >> כן למה גויים >> והבדילנו כן כן >> הבדילנו מלגויים א >> נכון שה אבל הגויים דרשו את זה אתה מבין >> בסדר עוד יותר שמבינים שאנחנו יותר >> כן סעיף כה מותר לצאת במיני סימנים עשבים שקושרים אותם בקשרים >> וטולים אותם בצו לרפואה ואינו ואינם כמסוי כמסע לאדם אלא כתכשיט הועיל והם לרפואה זאת אומרת שיש כל מיני עשבים בוא נגיד את זה בצורה יש היום ששמים את ה בשביל

שהנשימה תהיה יותר טובה אז שמים איך קוראים לזה יש לזה אה טיפות כאלה של א מה >> אקליפטוס >> אקליפטוס או כאלה שזה חריף זה נותן את הנשימה אותו דבר יש ישנם כל מיני עשבים שטולים אותם בצו לרפואה >> בכל אופן אז אומר דבר כזה שטולים את זה זה לא מעשה וזה כמעט תכשיט למה? כיוון שהבן אדם למלכורה מה זה תכשיט זה בשביל שהוא יראה יפה אז תכשיט אני מבין שלמה צריך את זה אבל פה אנחנו מדברים על רפואה >> אז זה בריאות מה אתה רוצה >> אז מה עם בריאות זה לא כל דבר זה לא פיקוח נפשם הולך אם אדם בלי זה הוא י >> פיקוח נפש אין בעיה בשום מקום >> אז אני אומר בפיקוח נפש אין בעיה בשום דבר כולם מותר זה מותר פה הוא לא מדבר בעניין של פיקוח נפש הוא אמר שזה זה מקל עליו כמו שאמרנו שהוא לוקח א אני יודע לאקליפטוס שזה מקל על שנותן >> לא שהוא לא יכול לנשום בלי זה הוא נושם

אבל זה נותן לו קצת יותר >> חריפות אוויר כן >> בזמן שהיה שיתוק הרבה לבשו פה קמר את הזה שפו טפו טוב חזק >> גם כל הזמן >> גם היה >> קמאות כן בתוך >> ריח של שום היה בתוכו וזה זה קוראים לזה נשאר >> נחם [כחכוח] >> טוב שובחם >> היה תלוי על הילדים >> לא שומע הוא מנחם קצת פטוח זה לא >> תרים קצת את ה >> עוד עוד עוד >> תרים קצת את הזה בדיוק >> הרוח נוכנה להיכנס [נחירות בוז] הפוך >> יופי בכל אופן, בכל אופן אז הוא אומר ש מכיוון שזה רפואה אז זה יש לו דין כמו תכשיט זאת אומרת ככה באופן כללי דבר שלרפואה אסור בשבת לעשות אבל פה זה לא ממש רפואה זה דבר שמקל על האדם ויש וגם נוסף לזה יש הרבה הולכים עם זה ב100 החול אז זה לא נראה כמו שבן אדם לקח ועשה לו משהו מיוחד לרפואה למר מכיוון שהם לא לוקחים את זה ב100 חול אז ממילא גם בשבת מותר לקחת את זה בגלל

ואינם כמסוי אלא הם תכשיט כתכשיט הועיל לרפואה >> הערה יפה >> מה >> הערה יפה אתה אומר הרי זה רפואה >> למה את לא מתייחס זה שבשבת אז למה לא מתייחס כן לכן פודש שונה >> לכן הוא בא >> אחד לוקח טבק בשבת >> טבק זה לא רפואה טבק זה לא רפואה >> זה מרגע אותך >> זה מרגיע אבל זה לא רפואה ברפואה אז שתייחס תסביר למה פה שונה למה ממה >> זה שונה ברפואה אחרת >> כן הסביר >> כן עכשיו הוא הולך עם זה כבר עוד שלב ומטעם זה כמו שאמר רבי אברהם קודם מותר לצאת בקמי המומחה שכמי המומחה שבן אדם לוקח כמע עכשיו הם מצאו >> מהמצניסיון כמע ניסיון >> כן עוד מעט נראה אז אומר >> מהמצו >> שכמע שאיך קוראים לו >> שהשטפן לא השטפשת איך קוראים לו עכשיו רבי אקדוי >> לא לא לא >> רב שיהיה ברב מוישה עשה כמע כזה >> אז הם עכשיו עושים כמע והם נותנים את זה

>> מפרסמים את זה >> ומפרסמים את זה כן ומי שמשלם טוב אז הוא מקבל את הקמבל את >> זה לא יותר >> אז מה עושה הכסף הוא יותר פחות כתוב >> פעם שאלו את רב חיים קנייבסקי איך הוא מברך את כולם >> כל אין לו בעיה מישהו בא עם הרגל כואב לו הרגל אומר תלמד כיצד הרגל מישהו בא עם כל מיני היה לו כל מיני הרבה הרבה רעיונות שאלו אותו אתה נותן רעיונות מה מי אומר אומר זה לא אני צריך להאמין בזה זה הוא צריך להאמין בזה אומר ברגע שהוא מאמין בזה אז אומר אז השם עוזר לו >> נכון דווקא פגשתי יהודי שדיברתי איתו אז הוא אומר לי שהיה לו משפט גדול בבית משפט היה לו משפט עם מס הכנסה משהו רציני ביותר הלך ברוך הוא ראה שהוא מסובך כהוגן הלך לרב חיים קנייבסקי הוציא לו רב חיים קנייבסקי שקל הוא אומר את זה תיתן להם אומר היה הוויכוח והלכו למס הכנסה

>> אז הוא אומר היה משפט והיה זה והשופט פסק שהוא צריך לתת לו שקל אומר לא נתתי לו את השקל שרב חיים נתתי לו שקל אח [צחוק] >> פעם בזוכמו שהיה יהודי שהיה מוכר אבנים של החושן >> כן כן >> כל אחד צבע אחר וזה בשלבניים >> כן כן יש עוד עד היום היה יושב שמה שעת יוצא תגיד לי זה האבן הזה אתה אומר זה זה טוב לפרנסה של >> אתה בטוח זה מוכח שזה אני קנה ואני פרנסה שלו ודאי >> אז הוא אומר פרנסה שלי זה בסדר בטוח מוכח שפרנסה שלי זה >> יש סגולה לקנות סקן בערב ראש השנה זה לפרנסה ראש >> השנה מחר ודאי הרבה של איזה אדמור אתם תהיו לי גדולה >> כן אז הוא ממשיך פה עכשיו הוא אומר אבל אין יוצאים בכמיה שאינו מומחה אפילו בכרמלית כלכמ שאינו של מומחה אז אפילו בכרמלית אסור גם לצאת איתו >> למה הוא אומר כרמלית >> כרמלית יש אר ארבע מקומות בשבת יש מקום

פטור שזה למעלה מעשרה טפחים מותר יש רשות הרבים רשות היחיד ויש כרמלית שזה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד זכות אז הכרמלית אז אסור באופן כללי אסור סתם לצאת בכרמלית יש דברים שמותר להוציא בכרמלית יש דברים שאסור אז כמ שאינו מומחה אז אפילו בכרמלית גם אסור לו להוציא את זה >> עכשיו מה זה מומחה מאיפה אנחנו יודעים מה זה נקרא מומחה אז מסביר האדמור הזקן ואיזה הוא קמי המומחה >> כל שעשו איש מומחה אף על פי שהקמי עצמה >> אינו מומחה זאת אומרת הוא נתן הוא עשה לו כמע רוב הקמאות אז רושמים לבן אדם ספציפי לבן אדם נותנים את זה. בן אדם בא ואומר שיש לו כאבי אוזניים אז נותנים לו כמה לכאבי אוזניים. יש בן אדם שיש לו כאבי בנק שהבנק לוחץ אותו אז נותנים לו כמ לא זה הוא זה הוא צריך לבוא אבל מה שנותנים לו כמע שזה יעבוד >> קמ זה תביא צ'ק צ'ק

>> צ'ק [צחוק] [כחכוח][שיעול] >> זה כמעט צ'ק >> לפי הרי הקדוש איסור מאוד חמור מאוד מאוד חמור לכתוב כמה >> לפי הארי הקדוש מאוד מאוד חמור הלכה יש ספר הגורלות יש ספר הגורלות אני לא זוכר מי זה >> מהגר >> של כן אבל ישגר >> יש הרבה יש מהרבה שפחי גורלות >> אני לא זוכר מי זה היה אולי הריד אולי מישהו אחר שהוא כותב על זה שאף על פי שאסור לעשות גורלות אבל והוא כותב ספר גורלות >> והוא כותב אני לא יודע אם זה הרי מישהו מאוד גדול אני לא זוכר >> משהו כזה כותב ספר גורלות הוא אומר אף על פי אף על פי שעשו אבל מכיוון שהולכים כבר היום כולם לגורלות כך הוא כותב אז ממילא כותב ספר אבל לכתחילה אומר גורלות אסור לעשות >> זה הרי ב >> אני חושב ככה שזה הרע אני לא זה בטוח >> אחד מה אחד מהגדולים אז הוא כתב ספר שלם של גורלות אבל אומר אסור לעשות את זה אבל

מכיוון שהולכים כבר ועושים את זה >> או גילו את >> בכל אופן >> מתים על גילו את אלה שנערבו >> כן זה היה לפי גורלות כן גורל הגרה >> גורל כן הרב כן לין לא >> רבי לוין >> רבי לין כן >> הרב לו ש >> כן כן רב לו >> בכל אופן בכל אופן אז אומר שאם עשה קמע שהבן אדם הזה היה מומחה אז המומחה הזה שעשה את הכמע אפילו שהוא עשה כמעה חדשה שזה עוד לא הוכיח את עצמו בכל אופן מותר לשת את זה בשבת מכי אפילו שעשה אותו איש וקולשכן אמר אם כמה קמ עצמו מומחה. אם הקמ הזו שכבר יודעים שהקמ הזו היא טובה, אף על פי שעשהו איש שאינו מומחה, אז גם כן מותר לעשות את זה. שכן. >> מכל שכן. זאת אומרת, אם הוא איש שאינו מומחה כתב כמע שכבר כולם יודעים שהקמע הזו היא עוזרת, >> אז אפילו זה מותר לשת בשבת. >> אז עכשיו אני אשאל שאלה, דולר של הרבי מותר לקחת בשבת?

יש כאלה שלוקחים כן ראית >> כן כן >> לא רוצה >> תכשיט זה משהו אחר >> בתכשיט זה משהו אחר אבל עם דולר דולר של הרבי >> אז סיפר לי הבן יש לי בן שגר בכפר בילו >> והיו שם כמה חולים מאוד קשה הביא להם דולר מהרבי וזה עבר מאחד לאחד והם התרפו >> נו וודאי שזה אין שום >> אז זה יותר משקמ >> לא פחות זה יותר >> מצד שני זה כסף >> כן >> זה דולר אתה כבר לא הכי טוב לעשות >> לעשות אלמינציה פלסטיקים >> אז כיוון שיש פה שאלה אז עדיף לא להיות חומר >> זה הכי טוב אומר עדיף להיות גם >> בריא בריא ועשיר מאשר להיות אני וחול שאלה בברזרם מותר לשלוח גוי >> שלחות שיגיע לרבי ויזכיר לו שהמצב שלו כך וכך הוא צריך לנסוע מחוץ >> האם מותר לעשות שליח לגוי >> על ידי גוי >> טלגרמה על ידי גוי להזכיר אותו לרבי >> להזכיר אצל הרבי בשבת צדיק גליצ

היה בזה שאלה האם מותר לנסוע לסוע בשבת לרבי ולהזכיר אותו >> ברכבת >> ברכבת או בדרך אחרת להזכיר אותו בבחינת ההלכה אז אם החולה חולה שיש בו סכנה מבקש שידליקו אור אז מותר להדליק אור אפילו שהוא לא צריך את זה כל כך אפילו עיוור >> אפילו שהוא עיוור >> זה מרגיע אותו >> זה מרגיע אותו שעושים רצונו אז אם בן אדם רוצה שיזכירו אותו שיזכירו אותו אצל הרבי יכול להיות שמותר לס גם בשבת >> זה חילול השם יותר כבר חיל חילול השם אבל פיקוח נפש הזה אין חילול השם >> זה השאלה אתה מבין אין לי יודע >> אז זה מה שאמרנו בדברים האלה עדיף להיות בריא ולא להסתבך בדברים >> אז פעה שיצאה הרכבת >> היה גם שלבפוסקים >> כן >> אתה קטנה כרטיס מערב שבת האם מותר בשבת לסרכבת בין קרקבת נסעת לא בשבילך רובם גויים לא יהודים >> האם מותר ליהודי נצע ברכבת

>> אבל מרית עין או זה >> אז אומר מרית עין זה מישהו צריך מישהו שצריך לראות אותו בתוך הרכבת על כל המים זה אבל יש גם יהודים ש יגידו זה לא נקרא בזה כולנו ודחייבים כן אז מה שהוא אומר >> אז רבנדל אומר שבן אדם מקושר לרבי אז הוא לא צריך לשאול הרבי יודע כבר >> אה כן שהוא היה מחשבה מי sagt als du gläst die Rben der ית אומר שאם >> הוא אומר שאם שאם אתה אתה הרי מאמין ברבי אז אתה בטוח שהרבי יודע >> אתה לא צריך אפילו להש >> הייתי מצמצם במחשבה מאוד עם הרבי וקיבלתי תשובה טוב >> אנחנו יש לנו פה רבנד לעצמו >> אם היה לי מאוד >> אז מאוד ציצמתי לא יכלתי לעזור את הרביק רציתי שנה לי תשובה אז הוא בא אליך אתה רואה הוא לא צריך לבוא אליו דלץ חזקס משיחקס >> דרובדו הרב פה אמר בהתוועדות >> הרב אמר פה בהתוועדות שהוא בא לרבי נוחם

ברצוביץ >> רב נוחם היה אצל הרבי גם >> הוא היה אצל הרבי >> ואז רב נוחם אמר לו ככה אם הוא מושיח או לא אני לא יודע >> נוחם היה גאון תהיה אדיר >> כן כן והוא אמר הוא אמר את זה לרב אומר שאם זה משיח או לא אני לא יודע אני לא יכול אבל אם יש מישהו שראוי להיות משיח אומר >> מלך בגלל שהוא בגלל שהוא מלך כך הוא אמר >> בכל אופן נמשיך הלאה >> יש גאונים יש צדיקים הוא אמר יש אדמורים אבל מלך הוא מלך >> כי הרבי אמר בבת אחת ע מוז מישה ש >> הקודם איך קוראים לו ב >> זה שהיה עוד בחברון העתיקה המפורסם ראש חברותכם >> אפשטין >> אפשטיין אז החתנים שלו היו גדולי גדולי הדור החתנים שלו ראש חברון >> אז הוא היה פעם ברים איפה שהיו השיפה של כל מיני צדיקים באו >> אז הוא אמר מה חסר לנו יש לנו את הכל יש לנו את המשיח הוא דיבר על רבי ישראל

צ'טקיבר אמר רבי ישראל צ'טקיבר הוא מלך את כל הדרגות של משיח יש לו מה חסד לנו רק שהמשיח שלו ויגל אותנו >> חבץ חיים אמר על >> חבץ חיים על הצורד קיבר על רבי צור קיבר זה שסימת רבי דוד מיש על הבן שלו >> הלאה כיצד נעשה עכשיו אנחנו לומדים איך להיות מומחה לכמה מאות >> זה זה פרנסה ממש מופתחת >> כן כיצד נעשה האיש מומחה כגון שכתב לחש אחד בגרות זה לחש >> לוחשים יש מושג כזה שאומרים איזה מילים ולוחשים כדי שבן אדם מתרפא אז [כחכוח] הוא כתב לחש כזה שאנשים אומרים אז הוא היה כותב את זה בג' אגרות וריפה ג' בני אדם כל איגרת ריפתה אדם אחד אז אז הוא נעשה איש הכותב מומחה ללחש זה יש כל מיני דברים שלוחשים כאילו שאומרים כמה מילים והמילים האלה עוזרים >> מי שנתקל לו >> אז אומר מה >> מי שנתקל לו עצם של דג בגרון הגמרא אומרת

בשבת שהוא אומר חד וזה את הלחץ הזה >> כן יש לחש שהגמרא מביאה נכון אב שלי כתב את הלחש >> כן את איזה של דג בגרון של צלנט סלט היה אומר לחש >> כן כן גם [צחוק] שמתי את זה על הפתוב שכל הסגולות בט זה אפשר לשם שכתב את זה עד היום >> וזה יש לך את זה עוד >> אח שלי אני >> ושמת את זה מה זה למה זה >> אצלי הייתי בחור צעיר >> וקראה לי שתקם לי הפנים >> אז הוא הלך אליו והוא לחשם לו אתפ זה עבר למה ש כתב את זה יש >> בכל אופן בכל אופן יש דברים אתה שומע שמעת מה שפה אמר שיש מושגים של כל מיני לחשים שמיים חשוב >> שזה שהוא יודע ומקובל אצלו שיש את הלחש הזה וזה עוזר אז זה אומר שלא היה הסיפור עם הפנים כתב לו לחש הוא שם את זה >> הוא שם את זה בריה לונה עשה את נגד הינורה נגד הינורה >> נגד היינו והיה לו בן רב שמחי לוין >> רפואל רפואל

>> גם רפואל וגם רב שמחה רב שמחה גר בשיקום חבד >> והיו באים אצלו בבית הכנסת בשיקום חבד היו לו תור מכיר אותו הוא כבר נפטר >> כבר נפטר אז היו באים בתור אצלו הוא היה נכנס לחדר ש של יד בית הכנסת והיה אומר את הלחשים האלה >> הוא היה היו נכנסים אנשים >> איתו ביחד והוא היה אומר את הלחש והיו הולכים אני עוזר כן >> אני רוא אם הם נרפעים או לא אני לא יודע אני רק יודע שבאו בתור שעמדו בתור >> וכל פעם הוא בא אז הבא הוא קבוצות של אנשים זאת אומרת שיש מושג >> כן כן הוא בא זה בא מרבי לבי >> היה לו בן רפואל שהוא היה מפורסם שהיו באים אליו אבל גם כך כך לרב שמחי עד היום יש לבן של רב רפואל יש לו גם כן אותו רעיון הוא כבר זה כבר נהיה >> גר פה >> כן >> כן ברחוב שלה ברחוב לא בפס הנה הפתח הוא בא ב כל בוקר שת קפה >> כן תפוס

>> הוא יודע את הלחשים תשאל אותו אתה פוגש אותו תגיד לו ששמעתי שהוא יודע את הלחשים תשאל אותו >> בכל אופן אז הוא אומר פה ככה >> מה שהוא אמר זה גם סגולה שמה >> אשתו כול בוקפה זה סגולה לארנות אבל זה לא לחש >> אה >> זה לא לחש יותר טוב >> אומר שהוא לא יודע הוא אומר שזה לא שהקפה אתם חושבים שהקפה זה מה ש הברכה של הקפה >> אתה אומרת הברכה לפני כן הברכה אחרי כן אומר זה מה שמרפא זה לא עם כפית או בלי כפית >> כן כן כן כן כן נכון נכון נכון נכון לבין כן >> הוא היה נכד שמחה היה בן הוא היה כפיתו בלי כפית אתה יודע שנגיע מונית בתל אביב שצקפה והקפית אומרת בפנים הם יכולים לעזור אחרים זהוז לא כנס לעין זה הרעיון שלו זה לא של יכול לקחת את זה >> אתה לא יכול לקח >> אני זוכר את זה בתל אביב >> לא זה רק ב יודע בכל אופן בכל אופן אנחנו

צריכים להמשיך פה אז אומר כאן כך וכל פעם שיכתבנו האיש מכיוון שהוא מומחה ללחש זה וכל פעם שיכתבנו מותר לצאת בשבת אף על פי שהקמי עצמו אינו מומחה אין הוכחה שהקמייה הזו באמת ריפה אנשים >> שהיא גרת זו >> הד >> הד לא ריפתה עדיין מעולם הרי הוא עשה שלוש שלוש כאלה וזה ריפה ברביעי זה לא ריפה ואף הוא אומר שהאיש אינו יודע כלום ברפואות הוא לא מבין כלום הוא רק יש לו לחש מהסבא מרביה לוין או משהו כזה אין בכך כלום ואם אדם אחר כתב איגרת זו הרביעית אף על פי שהוא אותו לחש עצמו שבאגרות הראשונות אסור לצאת הועיל ולא כתבה איש המומחה שמזל לא גורם >> פה הוא מביא את זה את ההסבר אומר אתה חושב שהקמע הז הוא מר לא הבן אדם שכתב את זה >> המזל שלו הוא הגורם הוא הגורם לדבר >> זה המזל >> המזל זה הוא זה המזל שלו אז הוא חן אחד אומר מה זה אחר זה נרכבה לא אבל אתה רואה

שיש לבן אדם מזל של שטחים >> כן >> כן ככה גם השטוכים אי אפשר >> שתחן כזה מותר לו לצאת בשבת [צחוק] >> השתחן עצמו >> הוא מסתכל הוא עושה דיןדכול באו שבת הוא הולך הוא רואה >> הוא עושה את השידוכים דווקא גם כתוב באמת ש לשדך כן לשדך את התניקות >> אז הוא אומר כאן ואף האיש המומחה לא נעשה מומחה על ידי כן אלא ללחש זה בלבד אבל לא לשאר לחשים זאת אומרת שאם אתה הלכת למומחה ואתה באת הוא יש לו לחש מיוחד לגרון או לזה היה מישהו שהיה מורח בגרון שמירניק >> רב שעולם זנותניק היו באים מישהו היה כואב לו הגרון היה בא והיה מכניס לו משהו שהוא מורח איזה חומר >> משהו חריף כן >> משהו חריף כן אבל אומר אבל זה אבל אומר אבל בן אדם הזה לא נעשה מומחה הוא לא נהיה מומחה על זה על ידי זה רק ללחש זה רק הלחש המסוים הזה שהוא יודע אם הוא כתב לחש אחר

>> זה לא אומר שהמזל שלו עובד בזה אז יש פה כמה תנאים יש תנאי שיכתוב את זה מישהו שכבר כתב כמה למה אז אומר שהוא אם הוא כתב את זה את הלחש הזה אז המזל שלו הוא הגורם לזה את אומרת הקמ >> עם המזל זה מה שגורם לזה ודבר דבר שני אומר, אם בן אדם שהוא שהוא לא מומחה כתב את זה, אז זה שום דבר. הוא לא יכול להוכיח מזה. אבל אם הוא אומר ואותו מומחה רק את הלחש שהוא מכיר, זאת אומרת שיש תנאי שלישי שאם הוא עשה לחש חדש אז זה לא זה עוד לא זה לא ח זה לא חייב שזה יעבוד. אז אומר, אבל נעשה מומחה על ידי כן, אלא ללחש זה בלבד, אבל לא לשאר לחשים. ואף אם כתב כמה מיני לחשים וכל אחד מהם הועילו כמה פעמים, אז הוא אומר לא נעשה מומחה אלא ללחשים אלו שהועילו ג' פעמים, אבל לא לשאר לחשים שעדיין שלא הילו עדיין ג' פעמים. זאת אומרת ש עדיין חזוקת.

כן צריך הזוקר צריך שיהיה ברור שזה אועיל זה מומח פה בר >> אז פה למעשה כשאנחנו מדברים על דולר של הרבי >> זה הכל >> אז זה לא חייב להיות שהדולר הזה כבר ריפא כמה אנשים >> תמיד >> כיוון שאנחנו הולכים לפי המזל של הבן אדם >> אתה אנחנו מסתכלים הכל הרבי נתן דולרים אם הרבי חילק אז הדולר הזה שהוא נתן אז אז אנחנו אומרים שזה כאילו כמו כמ יש דולר לרפואה למשל >> זה אבל אני אומר זה כמו לפעמים הרבי נתן דולר לרפואה אבל מכיוון שאתה אומר שאתה לא מסתכל על הדולר אלא על מי שנתן אותו >> אז הוא אומר שהמזל שלו הוא הגורם אז הוא אומר אז פה אפילו אם הוא נתן אם הוא נתן כל דולר שהוא לוקח אז יכול אז זה משמש כקמכ >> ואתה רואה באמת שאנשים משתמשים בזה כקמ עכשיו >> ללידה לזה >> עכשיו מה נתן >> גם כ >> מה נתן נתניהו לטראמפ >> דולר

>> נתן לו דולר של הרבי >> מה אפשר לתת >> אז זה גם עוזר לגויים >> מה זה >> אם זה עוזר ליהודים אז זה עוזר לכולם הוא גוי אבל >> מיבי שזונטינה הוא >> כן הוא לומד כל יום כל שבוע הוא לומד שיחה של הרב >> מי ארגנטינה >> ארגנטינהכן >> כן >> גם כן הוא כל פעם בנאומים אומר חוזר של הרחו אותו למיר בשביל להכרי לא כל כך חברים עכשיו לבים דרום אמריקטינה >> לא במים כפשו >> הם כבשו את זה חזרה >> זה שייך כאילו >> להרגיש עכשיו הוא אומר אני אלך לטראפת חבר לקחו אותו לחברון הוא דיבר שמה אל הקהל ראש הישיבה דיבר איתו וזה דירך אותו ואז הוא הכריז שהוא לא בצ'ר בפ הוא הכריז בעצמו >> הוא אפילו לא הבין מה זה [צחוק] חברון מה זה מסנגדים הוא לא הבין את כל העניין >> לא לא זה לא איך הוא יכול לדעת >> איך הוא יכול לדעת סיפר לי מישהו שבא

לצרפת נכנס לחנות אז נכנס שמה ראש ישיבאי נכנס שמהסף כסף אז בעל החנות שואל אותו מה שלומר אז היה שהרבי היה אחרי החסן א >> אדם אחרי התקפה >> אחרי חרי הסטרוק >> אז הוא שואל אותו מה שלמה הרבי אז הוא שואל אותו איזה רבי אז הוא אומר לו אתה יהודי שואל אותו רבי [כחכוח] זה רבי יש אין אש >> כן [נחירות בוז] בכל אופן אז הוא מסביר פה ש שצריכים שיעיל שלוש פעמים הלחש הזה שיועיל אז אפשר לצאת עם זה אבל אם זה לא העיל עוד שלוש פעמים אז אסור לו לצאת >> שאלה בימינו גם כן זה עובד כל ה >> מדברים על בימינו מה מדבר הזקן מדבר על כן זה 200 שנה זה זה ימינו 4000 שנה 200 שנה זה בימינו >> בימינו מספר שמישהו היה במירון הוא נסע למירון בזמנו היה אוהלים והיה אז הוא הסתכל באחד האוהלים ישב שם מקובל וקיבל ברכות ונתן ברכות עמדו בתור ונתנו כסף אז הוא הציץ

מהצד מהפתח בין גברי לגברי סור של הקר בקבוקה רק וככה שתה אותו היה מקובל >> אחר כך נכנס שם בן אדם אומר מה זה המקובל אש אומר אני ראיתי את >> האשוב >> הוא אומר אני ראיתי את האש >> אז לפני יותר מ-30 שנהזה המצו של הסי סופר לי בעלה עצם של דן הבית פולים אמרו שצריכים לנתח אותם >> אמרו שצריך לנתח אז הוא אמר אנחנו לא עושים שום דבר בלי הרב בנציון הברכה כן >> התקשרו אליו אמרו לו שהיא באלה אצ >> זה היה בשבת פה >> כן מוצא ביום שישי או במוצאי שבת אז הרב ענה לטלפון לא בשבת אז א הרב אמר לו רוצים יותר מה אתה רוצה להרוג אותה אמר מה נעשה אמ תביאו את הכיסא הגלגלים לטלפון הציבורי איפה שהוא היה שמה שים לה את הטלפון ליד הזה הרב בן ציון אמר את הלחש הזה של הצ של הדג אחד אחד זה חמש שצרכים גמר פק לתחים >> חשבתי שהוא אמר שבשבת הוא יאכל דג כתוב

מהרב איך קוראים לזה אכילה כל האוכל דג ביום דג ניצל מדג ואסור להוציא את העצמות >> זהו צל כתוב שזה >> לכן [צחוק] לכן אז הקפידו לאכול גפיל טפיש [נחירות בוז] >> שזה לא קורה >> כן זה גם חיצרוני גפל גם יש לפי אמרו בישיבות שאם חזר לך חלה את יכול לקחת את הדג הזה גם כן זה לשניד >> מה >> מישהו לימד אותי שעל התבית של הצצנת של הקציצות גפיל תפיש כתוב בתם של ד >> נכון כי אם זה פחות מ-40% אז אסור לזה הם פחות מ-40% חייב לפתוח שזה טעם כמו בן >> כל העבודה מסכר >> קודם כל הדבר הראשון זה תפוח עלמה אחר כך סוכרחון יש שתי סבח רק פעם אחת שבתחת מרסק רק פעם אחת המלצה בבית >> המלצה לא למה סוגים >> יאללה בור >> אמרו למי שזה ממנו >> אז זה המקום הזה דורות דרות אבל אין בזה בעיה כן אין מוגמה >> פעם היו עושים את זה אמרו בישיבות שאם אין

לך חלך משנה אז אתה יכול לקחת חתך דברך על זה מויצי >> וגם כן מויצי ממש לברך זה בעיה אבל ללחם משנה זה טוב שרויה כל השנה >> כל השנה זה שרויה דג [נחירות בוז] >> לא לא זה לא כמח >> לא כל השנה אין אין לעשות [נחירות בוז] >> פה הוא מדבר אנחנו בעמוד 140 קידוש החודש פה מדבר על הנושא הוא שאל אנחנו יודעים שבית דין דין זה גבורה ואנחנו אומרים שבראש חודש אז המלכות עולה עד לחוכמה אז אם המלכות עולה לחוכמה אז איך בית דין שהם גבורה הם מקדשים את החודש היו צריכים להביא איש חסד איך איך אפשר להביא איש שהוא גורה בדיובו שהוא יחדש את החודש שהוא יקדש את החודש >> זה גילוי חסד >> שזה יהיה חסד >> אז אמרנו שקבורה יכולה להיות גם חסד >> אז זה מה שהוא אומר פה >> כן אז אומר כאן ככה ונמצא שהחוכמה היא מבחינת דין ולכן לעתיד לבוא בגמר כל הבירורים

שמתבררים על ידי החוכמה בהגלות נגלות אור הכתר לא יהיה אז בבחינת דין וצמצום >> עד שאמרו רזל עתיד חזיר להתאר מכיוון שלא יהיה עניין של דין והנה שם [כחכוח] מידת הגבורה דעתיקיומין שמתלבשת בחוכמה מידת הגבורה דל ידי שמתלבשת בחוכמה נקראים הסמוכים בית דין [נחירות בוז] מחמד בחינת גבורה שבהם יש בהם כוח לעלות מה זה ה >> המלכוס >> המלכוס באור אבא שכל העלות אנחנו אמרנו שהמלכות עולה עד לחוכמה דאצילות >> אז אומר איך למ עכשיו הוא מסביר למה הבית הדין יכול לקדש את החודש כשהם דין ואנחנו צריכים חסד אנחנו צריכים לא לא דין אז אומר פה שמכיוון שכדי להעלות את המלכות מלמטה, המלכות זה אחרון, ולהעלות את המלכות מלמטה עד למעלה, אז אנחנו צריכים שיהיה גבורה. גבורה זה דבר שמעלה. >> בן אדם שרוצה להעלות חפץ מחסד וחסד זה מלמעלה למטה.

>> גבורה זה מלמטה למעלה. אז הוא צריך להרים את ה אז הוא חייב אז הוא צריך להרים את הדבר לכן צריכים את העניין של >> בית דין >> של בית דין שזה גבורה ואיך זה איך זה נהיה ועל ידי שמתלבשת בחוכמה נקראים הסמוכים בית דין מחמת בחינת גבורה שבהם חייבים אמרנו שזה סתם בית דין שמקדש זה לא עוזר שום דבר. צריכים שיו סמוכים, שיהיה להם את הכוח של משה רבינו, שהם יהיו מסמוכים עד משה רבינו. ואז הכוח של משה רבינו זה הכוח שהקדוש ברוך הוא אומר ש שהוא נתן את הכוח לקדש, אז הוא לוקח את הכוח הזה על ידי משה רבנו. לכן צריכים סמוכים. ומחמד בחינת הגבורה שבהם יש בהם כוח לעלות המלכות באור אבא שכל הלאות הוא על ידי הגבורה וזהו סוד מקודש החודש הם אומרים חודש מקודש אז על ידי זה שהבית דין שהם עניין של דין והם סמוכים על ידי זה הם יכולים לעשות

ואחר כל הנעל [נחירות בוז] אחרי כל ההסברים שפה שהבנו שבית הדין הוא חייב לקדש אותו והראש חודש זה עניין שהמלכות הולכת לא כסדע והדרגה דרך כל המידות אשר למלכות מגיעה ישירות לחוכמה אז אומר אחר כל הנל יובן גם כן עניין של ברכת הלבנה שצריך לברך עליה כל חודש ברוך אתה השם אלוקינו מחדש חודשים כידוע בדברי חז"ל בסנדרין דף מב שאמרו שכאילו מקביל פני שכינה, כאילו שבן אדם עשה קידוש, אתמול זכינו לעשות קידוש לבנה, אז הוא אומר כשבן אדם מקדש את הלבנה, אז כאילו שהוא מקבל פני שכינה. ועיקר המצווה הוא עיקר מצוות הברכה הוא מז' ימים אחר המולד וילך. אצל הליטאים עושים קודם, אבל על פי הקבלה מה צריך לעשות מז ימים מן המולד. >> למה? והעניין כי יש הפרש בין קדושה לברכה. מה ההבדל? יש הבדל בין קדושה לברכה. >> וואו. יש באמת הבדל.

>> יש קידוש החודש אה קידוש הלבנה ויש ברכת הלבנה. >> ברכת החודש. >> לא לא. הספרדים אומרים ברכת הלבנה, התימנים גם אבל הוא אומר קידוש קידוש החודש >> לא לא זה מה שהוא הוא בא עכשיו להגיד שני דברים בעניין כי יש הפרש בין קדושה לברכה למה הוא אומר כי הקדושה היא עלה ממטה למעלה קדושה זה דבר >> שעולה ממטה למעלה >> מה למה שהרי קדושה >> לשון הבדלה >> זה לשון הבדה להזהו גם כן >> שקדושה זה נקרא מה זה קדושה >> קדושה זה נקרא שהוא יותר גבוה הוא מובדל כשאומרים קדוש קדוש קדוש אומרים שלוש פעמים מובדל וזהו גם כן פירוש קדוש אנחנו אומרים עליו יתברך כלומר שהוא מובדל מהעולמות ואם היותו מחיה אותם זה שהקדוש ברוך הוא מחייה את כל העולמות אז איך איך אתה יכול להגיד שהוא מובדל? תשגיח תשגיח. איך אתה יכול להגיד שהוא מובדל מהעולמות?

>> הרי הוא מחייה אותם. אז איך החי מקבלים את החיות? ואם היותו מחייה אותם, אינו מעורב באמם להיות כוח בגוף חס ושלום. הקדוש ברוך הוא מאיר את העולמות על ידי זיב. אבל זה לא שיש פה את הכוח האלוקי בלי הזיב. מכיוון שהכוח האלוקי זה בלי גבול, אלא מובדל ומתנשא מהם ומקיף עליהם. ועל ידי הקפה זו הוא מחייה אותם. אבל מה שהוא מחיה אותם והרעה בעלמה מתלבשת בהם שבתוך העו העולמות מתלבשת רק ההרעה של הקדוש ברוך הוא. מה שאין כן מה שאין ארוך לעצמיותו. כמו שכתבנו כל זה במקום אחר. זה עניין של קדושה. אז קדושה, זאת אומרת הקדושה היא משפיעה על העולמות אבל היא לא מתלבשת בתוך העולמות. היא מובדת מהעולמות אבל הברכה עניינם המשחה מלמעלה למטה כמו עניין בריכה. מה זה בריכה? שהוא קיבוץ מהמשכת מים וגם עליו אומרים יתברך אומרים ברוך. כלומר שאנו ממשיכים גילוי ההרעה

ממנו יתברך הקדושה ומובדלת מהעולמות שמכל מקום תאיר בהם ותתגלה להם על ידי המצוות שעל ידי מצווה שבן אדם עושה מצווה אנחנו אומרים מקודם ברכה שהברכה הזו היא מורידה את השפע מלמעלה למטה דיברנו על זה שהוא הסביר את זה שבראש השנה הקדוש ברוך הוא נותן לכל אחד על החשבון. הרי בן אדם עוד לא השנה עוד לא הייתה אבל הקדוש ברוך הוא לוקח את השנה והוא נותן הוא נותן בראש השנה שפע לכל השנה אבל מה >> חיים מחלק לפעמים >> אז הוא אומר כן אז אבל מה הוא אומר אז אם הקדוש ברוך הוא נותן את זה בתחילת השנה אז מה צריך כל יום להתפלל אז אומר ש אומר האדמור הצמח צדק שיש בזה שתי בחינות יש בחינה שיש שפע למעלה נתנו לו לכל השנה בשפע ויש לפעמים אבל כל יום צריך הערה חדשה כדי להמשיך את השפע מלמעלה ללמטה יש הערה חדשה >> הזה >> ליום הזה אומר אז וזה תלוי כתוב ב שאדם

נידון בראש השנה כתוב אחר כך שאדם נידון בכל יום איך זה הולך שבכל יום הוא נידון ובראש השנה הוא מקבל. אז זה מה שהוא אומר יש למעלה כמו בריכה אבל הנידון בכל יום האם יתן לו היום את השפע או שהוא לא יתן את השפע אז זאת אומרת שזה בן אדם כשהוא מתפלל ואומר ברוך אתה השם אז הוא ממשיך את השפע מהשפע העליון שכבר מונח לו זה שפע של ברכה אבל תפילה זה משהו אחר תפילה זה דבר שהוא מחדש אפילו שלא הגיע לו אז הוא מבקש שיתנו לו לפנים משורת הדין. אז יש שני סוגי ברכות. יש ברכה שהיא כבר יש לך שבע מונח. אומר אדמור הצמח צדק דבר מעניין. אומר לפעמים מישהו הקציבו לו בשנה קצת מעט. עכשיו זה יגמר. ועכשיו הוא מתפלל. אז אם ימשיכו לו את הכל בבת אחת >> לא ישאר כלום. >> לא ישאר לו כלום. מהר >> ישאר בלי כלום. אומר הדמור הצמח צדק שיש מושג של מתברך

שכשבן אדם ממשיך >> אז הוא נותן לו את זה בדיוק בזמן שהוא צריך הוא נותן לו קצת נכון אבל הוא נותן לו את הקצט הזה בדיוק ברגע שהוא צריך את זה >> זה הברכה >> כן לפעמים יש שפע כמו שלמדנו בגמרא שיש שבע של גשמים שזה המון וזה לא נותן זה יותר מדי אומר לפעמים יש קצת אבל הקצט הזה נותן כזה חיות בעולמות שזה ממשיך לך הרבה יותר אז אומר >> מקבל יותר או רק לא מקבל הצפל לא מסקבל יותר לא שהוא מה שהקציבו לו זה מה שיש אז הוא מסביר לפעמים יש אתה בא ואומר אני בא להמשיך את זה על ידי תפילה ממקום אחר זאת אומרת ריבונו של עולם תיתן לי את זה תן לי את זה שלא כדרך לא כסדר אבל באופן כללי יש סדר כי בראש השנה מקבלים את החבילה ואחר כך מושכים מהבנק כל יום אנחנו אמרנו שזה כמו כספת שמונח בכספת צריכים כל פעם למשוך מהכספת עוד קצת >> וגם עליו יתברך אנו אומרים ברוך כלומר

שאנו ממשיכים גילוי ההרה ממנו יתברך הקדושה ומובדלת מהעולמות שמכל מקום תאיר בהם ותתגלה על ידי המצוות וזהו פירוש הקדוש ברוך הוא מה זה הקדוש ברוך הוא שהוא קדוש ואנו ממשיכים להיות ברוך אנחנו ממשיכים את הברוך ממנו >> כמבואר וכמבואר בפירוש מאמר האגדה בפרק הפועלים ובא ומציע כמפליגה אז אומר כמפליגה במטיבת דרקיה הקדוש ברוך הוא אמר טאור היה שמה מחלוקת ומטיבת דרקיע והקדוש ברוך הוא אמר את האור >> ואחר כך פסקו כמו פה וזהו שכתוב בזוהר איו ברוך ואיו ברכה פירוש מה זה איו פירוש אור אבא שהוא המקור שבו שורי האינסוף נקרא ברוך ואור המקבל המקבל נקרא ברכה מלשון בריכה שלשם הוא קיבוץ ההמשכה מאור אינסוף ברוך הוא להיות משם הערה למטה עכשיו הוא מסביר כמו מי שרוצה להמשיך מן המעיין לשדות בזמנו איך היו משקים את השדות? היה מעיין

>> והיו תעלות. >> אז אומר כמו מי שרוצה להמשיך מן המעיין לשדות שמתחילה מה הוא עושה? עושה בריכה. הוא ממשיך מקום גדול שיהיה בריכה שיתכבץ מה המעיין לתוכה ומשם הוא ממשיך בחפירות למקומות המצטרכים כפי מידה ראוייה. לכל מקום הוא נותן. יש מקומות שהוא צריך פחות, מקומות שהוא צריך יותר. כמו כן בעניין הלבנה שמצוותה גם כן בית דברים אלו כשאנחנו אומרים שיש קידוש החודש ויש ברכת הלבנה אז שריכים את שתי הדברים קידוש החודש צריך להיות מתחילה ואחר כך ברכת הלבנה שהקידוש עניינו מה זה עניין של הקידוש ההלאה של המלכות בקדושה עליונה דאור אינסוף שבחוכמה על ידי סמוכין על ידי בית דין שהם סמוכים דווקא כנ אז זה מה שעושים שהוא מקבל בראש חודש הוא מקבל שפע גדול שלא בדרך ההשתלשלות אבל אחר שנתקדשה אחרי שהלבנה נתקדשה אנו ממשיכים אותה להעיר הרע זו דור אינסוף

ברוך הוא אלינו אני אומר ככה שאחרי שכבר קידשו בית הדין קידשו את החודש ואמרנו מה ההבדל בין שבת לראש חודש שבשבת מקדש וקיימה הקדוש ברוך ברוך הוא נותן בלבד את הקדושה. בראש חודש צריכים שבית הדין ימשיכו את הקדושה. אז אחרי שבית הדין כבר המשיכו את הקדושה אז אומר ואחר שנתקדשה ממשיכים אותה להעיר ההרה זו דאורסוף ברוך הוא אלינו והיינו על ידי הברכה כי היא בריכה וזהו שכתבו רז"ל מקור בו >> כאילו מקבל פני שכינה למה? כי היא שוכנת בתחתונים והוא סוד המשכת האלוקות כנ אז הוא אומר כאילו שאומר ש ברגע שהוא מקדש את הלבנה שאנחנו עושים קידוש החודש זאת אומרת ברכת החודש יותר נכון אז אנחנו ממשיכים את ההרה הזו של הבריכה אלינו וזהו שכתבו רזל כאילו מקבל את פני שכינה כי היא שוכנת בתחתונים שכינה זה נקרא ושכנתי בתוכם שהוא נמצא אצלנו

והוא סוד המשכת האלוקות כנ ואכן צריך להיות אחר זן ימים משום שבזן ימים אלו שאחר המולד אז קיבלה הרע מכל ז' ספירות דאורבא אז היא מקבלת את ההרה מכל ז' הספירות זן ימים אנחנו אומרים שלכל יום יש ספירה מיוחדת ראשון זה חסד שני זה זה גבורה. כל יום יש לו את המידה שלו. ואם תרצה לדעת עניינים עניינם הוא כמו שכתבנו ממקום אחר בעניין עין שנים שנתן אדם הראשון >> שהדם הראשון הוא המלך >> הוא היה חוכמה אלאה לדוד שהוא מידת המלכות נתן לה ז מידות שבחוכמה כלולים מע שמהם עיקר הדיבור >> אבל לכן ז' אי אפשר לברך הרב עבר היום של הז >> רק מז' הוא בא ואומר >> אבל אחר כך שמות אני אסביר את זה. אני אסביר את העניין >> אני אסביר את זה. >> כן. >> כל אנחנו אומרים שראש חודש מקבל המלכות מקבלת את האור שלא על ידי השתלשלות. היא מקבלת ישירות מהחוכמה.

>> כן. >> עכשיו עכשיו צריך לברך את החודש ואתה צריך להמשיך את הברכה אליך. אז אתה צריך שזה יהיה כסדר ההשתלשלות. נכון? כיוון שאתה לא יכול להמשיך דבר שלא כסדר ההשתלשלות, שלא כסדר ההשתלשלות זה כבר עניין של נס. אז פה אנחנו צריכים להמשיך את הברכה שלא על ידי צריכים לחכות זני ימים ש שהברכה תירד למידות. >> אוקיי? ואחרי שיש לנו זי מידות אז אחרי זה מידות אתה יכול להגיד לברך את הלבנה לקדש לכול לברך את הלבנה ואז אתה ממשיך את הז מידות אתה ממשיך אליך מכיוון שזה כבר כסדר ההשתלשלות אז אתה יכול להביא את זה לך >> אם הוא עושה את זה ביום ח או ט >> זה כבר לא משנה זה כבר עבר אז זה עוד יותר >> עד עד מז עד טו >> מה טו >> כן ברגע שזה כבר קיים אתה יכול להמשיך זה דבר שקיים דבר שקיים אתה יכול להמשיך דבר שהוא לא קיים אתה צריך לפעול פעולה שיהיה דבר

חדש דבר תפילה זה מביא דבר חדש אבל להמשיך את זה אז לכן אתה צריך מחכים ז' ימים כדי שאפשר יהיה להמשיך את הדבר ופה הוא אומר דבר מעניין שלמה אדם הראשון נתן לדוד המלך 70 שנה משלו. אז אומר, האדם הראשון היה חוכמה, אילאה ודוד היה מלך. עכשיו, כדי שיגיע למלך הוא צריך מלכות מקבלת מכל. אז הוא אומר, ברגע שהמלכות מקבלת, היא צריכה לקבל מכל מכל הדברים. אז הוא נותן לו 10 פעמים, 10 פעמים שבע, שזה 70 שנה, שאז יכל דוד המלך להיות המלך. שמדת המלכות שנתן לה ז מידות שבחוכמה כלולים מעסם שמהם עיקר הדיבור לאחר שקיבלה אור הזה אחרי שאנחנו כבר יש את האור הזה של הז מידות של הז ימים אנו מברכים אותה להמשיך כל זה למטה ודי למבין ברוךא אחרונה >> כפה