כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ ט״ז אייר תשפ״ו פר׳ בהר-בחוקותי - הרב שמואל רבינוביץ

בא בן אדם עובד כל שש שנים עד שהוא אומרים לו חביבי שנה שביעית אתה יושב כל השנה בבית אין לעשות שום דבר לא לסדר ולא להרגן >> רק ללמוד תורה אין שום דבר אחר >> זאת אומרת אז אומרים כשבן אדם כמו בשבת עובדים כל השבוע שבת קודש להשם לא יכל לא עושים מלאכה לא עושים שום דבר זאת אומרת שכשרוצים לדעת את ג בן אדם את האמונה שהוא צריך בקדוש ברוך הוא. זאת אומרת כי מה שמה מה היה בהר סיני שהקדוש ברוך הוא אומר לישראל אנוכי השם אלוקיך. אז רואים את זה עד כדי כך שבן אדם צריך שנה שלמה לעזוב. אחר כך אנחנו יהיה לנו מחר שהוא שואל וכי תאומר מה מה נאכל? שנה שלמה אז הוא אומר אל תדאג אתה תסמוך על הקדוש ברוך הוא אם אתה לא מאמין אם אתה לא מאמין אומר אז אני אתן לך שלוש שנים אני אתן לך מקדמה >> אבל כשאתה מסתכל שהקדוש ברוך הוא אומר ליהודי

תעזוב את העבודה שלך תעזוב את השדה שלך >> לך לך מארצך >> משהו כמו משהו כזה אותו רעיון אומר תעזוב הכל ותעבוד ואל תעבוד שש שנים אתה עובד בסדר שנה שביעית תדע לך שהכל שהכל זה >> כוח אלוקי רק שרק יהודי יכול לעשות את זה שלהבין שהכל בידי שמיים >> הרב אמרת שבת לשם אלוקיך אבל הקדוש ברוך הוא אמר לי למשה רבנו יש לי מתנה עם ישראל נז מתנה את השבת לעם ישראל הוא נתן אז איך אתה אומר עכשיו פה לשבת לשם אלוקיך הוא נתן לנו את השבת מה לקחת לקח את זה בחזרה >> הוא נתן לך את השבת שזה ואתה בא ואומר ריבונו של עולם אני נותן לך שנה שלמה לא סתם >> אז הוא אומר פה >> אז יש יש פה יש >> רבותיי >> אני לא אמרתי את זה >> רבותיי רבותיי אנחנו פה יש שיחה מעניינת של הרבי מאוד מאוד מעניינת והרבי מקשר את פרשת בהר ללג בעומר שאנחנו מתקדמים לכיוון

אז הרבי אומר ככה, שלפי המנהג שלומדים פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות לעצרת אז פרק בכל שבת יוצא בשנים רבות אומר הרבי בשנה זו שבפרשת בהר לומדים את הפרק הרביעי >> אז אומר >> איזה פרק שלמה >> אתמול של פרקי אבות למדת כן כן כן רדתי >> אז אומר אומר בנוסף לכך שבשנים מסוימות גם כן חל לג בעומר חל בשבוע של פרשת בעגש כבשנה זו >> אומר הרבי לפי דברי השל הקדוש המפורסמים שכל מועד קשור לפרשת השבוע כל דבר של מועד של חג אם הוא בפרשה הזו אז כנראה שיש לו קשר לפרשה כן >> אז הוא אומר מובן שלג בעומר קשור לפרשת בא כך אומר הרבי וממילא אם אנחנו אומרים בפרשת באר את הפרק ד' של פרקי אבות >> אז גם זה חשוב >> אז הוא אומר גם זה חשוב אומר שאנחנו מוצאים בפרק זה במשנה יג אז יש מאמר של רב שמון בר יוחאי שהוא כותב שמה בפרקי אבות

שלושה כטרים הם כתר תורה כתר כהונה >> וכתר מלכות ואומר ואומר שם רב שמעון וכתר שם טוב >> עולה על גביהם ולג בעומר זה יום ההילולה של רב שמון בר יוחאי >> נכון >> אז אומר שמעניין שמכל התורה רבי שמעון בר יוחאי יש לו למעלה מ200 מ2300 ממרות בתוך השס כמעט אין כמעט שלא תמצא משנה שאין שם רבי שנה >> אז אומר אשר בכל פרק פרק קי הש"ס אפילו בכלים ובנגעים והוקצין הכל כל דבר יש מאמר של רבי שמעון אז למה בדיוק שואל הרבי שאלה מעניינת אומר למה בדיוק בפרקי אבות אז דווקא אנחנו מוצאים את הפרש את הפרק הזה שרבי שמעון אומר ששלושה כטרים הם כתר תורה וכתר הכהונה וכתר המלכות וקטע שם טוב עולה על גביהם שדווקא רבי שמעון אומר את זה דווקא ביום של ההילולה שלו בפרשה של בין רבי שמעון לבקש שם טוב >> כן אני גם חשבתי על >> זהכן >> כן כל הזו הזן מתמצאת בדרך הבלשם טוב אני

חשבת >> אז לכן הוא מזכיר בלשון >> אז אומר פה שדווקא ביום ההילולה של רבי שמעון דווקא אז אנחנו מגיעים לשלמות הילולה זה מלשון שלמות שבן אדם שמחה >> חגיגה לא ההילולה זה לא חגיגה >> זה חגיגה חגיגה זה חתונה יותר >> אז זה שלמות אז איך חגיגה מה החגיגה שבן אדם נפטר מה חגיגה אזה אז זה בדיוק זה בדיוק זה בדיוק הרב אומר >> אז הוא אומר כאן לפי האמור של רק בעומר קשור לפרשת בהר מסתבר שמאמר זה של רב שמעון קשור גם כן לפרשת בהר כך אומר הרבי לפי הנתונים שיש לנו אז כנראה שפרשת בהר שייכת גם כן להילולה של רבי רבי שמעון שואל הרבי זכת אומר כאן בצורה כזו בפרשתנו יש שני קצוות בתחילת הפרשה הוא מתחיל עם פרשת שמיטה שקיומה בארץ ישראל דווקא כאשר יהודים נוהגים בדרך הטבע בסדר של ארץ נושבת תודה רבה >> עד אשר לפי התורה יש אפשרות לכי תאמרו

שאנשים באים עם שאלה ואומרים מה נאכל שהכל הכל בדרך הטבע לשאלה מה מה נאכל ואין יודעים כיצד אפשר יהיה לקיים את מצוות שמיטה לאחר כך הוא אומר אז זה מתחיל בגבוה גבוה של שמיטה אחר כך הוא בא והוא יורד בירידה נוספת והוא אומר שהפרשיות מראות כיצד יכול להיות הידדרות של יהודי עד שהיהודי הזה מגיע לדרגה של ימחרות לנוכרי שבן אדם יכול להגיע למצב כזה זה שהוא נמכר לנוכרי ואף להקר משפחת גר שמשמעותו שהכוונה שודי יכול חלילה גם כן להימחר לעבודת כוכבים להיות שמש לעבודת כוכבים >> אז אומר הרבי אז מצד אחד אנחנו רואים מצד אחד אנחנו רואים את הפרשה של אנחנו רואים שבפרשה שלנו יש שמיטה ויש הר סיני מצד שני אנחנו רואים שיש מקום גבוה כזה שנאמרו הכל נאמר בהר סיני שבו ישראל בשיא התעלותם אז מצד אחד אנחנו רואים את השיא של ההתעלות מצד שני אנחנו

רואים שיש ירידה הכי גדולה שהוא יכול להחרב דברי או שאפילו לגוי אז אומר הרבי פה עכשיו דבר מאוד מעניין ההסבר לכך אומר שמטרת המטרה של מתן תורה הוא אומר הננה שישראל ישארו בהר סיני ויהיו נעלים למעלה. המטרה של הר סיני הוא אומר שיכנסו לארץ ישראל וינהגו דווקא בדרך הטבע שבה ישנה אפשרות של הידדרות שחלילה בן אדם בדרך הטבע יש יש יצר הרע והיצר הרע עושה לו כל הזמן מתערב לו וכל הזמן נותן לו התמודדויות. אז אומר אבל מה בכוח שניתן מהר סיני יש את הכוח ליהודי להתגבר על זה התורה >> אז אומר אומנם מהם שבטבע מאפשר לפי התורה שאלה שבן אדם יגיד וכי תאמרו מה נוכל שהבן אדם אומר רגע >> אתה אומר לי שנה שמה לשבות מה אני איך אני אתקיים אז אומר אז אומר שהרי אין סומכים על אז אומר שאין סומכים על הנס בכל זאת התורה נותנת את כוח להתחזק

ולהתגבר על הטבע והוא אומר ואף ציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית וגם בגוי הוא אומר אז עכשיו הוא אומר תוכ עכשיו הוא נכנס לנושא של רבי שמעון בר יוחאי אז אומר שהפרשה שלנו מדברת שבן אדם צריך להיות בהר סיני אבל מצד שני צריך לדעת שהוא צריך להיות בתוך העולם >> בקרקע >> כן אז אומר אותו רעיון רבי שמעון אומר ג קטרים הם שאומר כתר תורה, כתר כהונה, >> כתר מלכות אבל מה כתר שם טוב זה עולה על כולנה לכאורה מה זה כתר שם טוב עולה על כולנה אז אומר שכתר שם טוב מה זה כתר שם טוב זה השם טוב שבן אדם עושה לו על ידי מעשים טובים אז הוא שואל הרבי דבר מעניין רבי שמעון כתוב עליו שתורתו אומנותו >> עד עד כדי כך שהגמרא אומרת שרשבי וחבריו מ בגמרא ובספרי פוסקים בתפילה >> בשולחן ערוך כדוגמה למי שתורתו ומנותוכמהפסוק >> ואומר רבי שמעון בא ואומר שלא מסתכלים על

מעלת התורה ובתורה עצמה שיש מעלה הכי גבוהה זה כתר תורה אז שזה שיא השלמות של יהודי אז הוא אומר לא לא תורה תורתו ומנותו זה הכוונה השיא השל שלמות זה תורתו ומנותו >> אלא הוא אומר כתר שם טוב עולה על כל השמות על הכל אז הוא אומר כלפי רוב העולם שאין תורתם ומנותם ועיקר עסקם אינו בתורה אנשים ששת ימים תעשה מלאכה אז אנחנו מבינים וכמו שהגמרא אומרת שגמרא אומרת שהרבה עשו כרבי שמעון ולא עלתה בידם הם רצו לעשות לעזוב את כל העולם הזה ורק להיות דבוקים בקדושבר קדוש ברוך הוא זה לא הלה אלא הם רק רק רבי שמעון >> רצו ניסו ניסו ללמודצו צדי על הארץ אומר רב חיים >> אז הוא אומר כאן מובן מובן אצלהם >> הרובם לא יכולים להחזיק מעמד >> אז הוא אומר שזה לא אז מובן אצלהם שיש שאצלהם זה קטע שם טוב אנשים שעוסקים בענייני חולין ומעוסקים דברים טובים אז

אצלהם זה קטע שם טוב אבל איך אפשר שואל הרבי להגיד שאצל רבי שמעון שתורתו אומנותו הוא תלמידו של רבי עקיבא שסובר גם כן שתלמוד תורה כנגד כולם תלמוד תורה גדול איך רבי שמעון בא ואומר שכתר שם טוב עולה על גביהן איך הוא אומר את זה >> כתר שם טוב >> הוא כל הזמן תעסק בתורה איך מגיע אליו שקט השם טוב עולה על גבוה ומה ברור שאצל רבי שמעון אומר לא צריך להסתפק רק בתורה ויש חייבים לעשות מעשים טובים כמו שנאמר בירושלמי שמפסיקים מלימוד התורה לעשות סוכה לעשות דבר אחי מאחרים אז אומר לכאורה הכוונה היא שאצל מי שתורתו אומנותו צריכים גם להיות מעשים טובים כשם שיש מורה ובדן טובין שיש אנשים שהם בעלי בתים על עובדים טובים הם בעלי עובדים אז הם חייבים ללמוד תורה לפחות פרק אחד שחרית פרק אחד בלילה אבל מה ההסבר של בן אדם של תורתו ומנותו

כמו רבי שמעון בן בר יוחאי שאנחנו אומרים שהמעשים הטובים יותר גרועים מכל הלימוד תורה כך שואל הרבי >> מה התותלמוד תורה כן >> אני מחכה לתו >> כן כן כן את השאלה הבנת השאלה הבנת שהריץ רוצים >> אז אומר פה שירושלמי שואל שאלה כזו ולא מודה רבי שמעון שמפסיקים לעשות סוכה >> ירושלמי בשבת >> כן שואל ירושלמי ולסלי לרשבי לומד על מנת לעשות שבן אדם צריך ללמוד על מנת לעשות כמו שכתוב בגמרא שאחד שלומד תורה שלא על מנת לעשות נוח לו שלא נברא >> אז מכאן לומדים שכן צריך ללמוד אז אנחנו שכן כן צריך לעשות מצוות. >> אז הוא אומר מובן מכך מובן שלמעשה המצוות יש חשיבות גדולה לכאורה יותר מהלימוד. אך למיתו של דבר אומר הרבי צריך להפסיק להפך צריך להפסיק למען עשיית מצווה כת שם שלימוד תורה יהיה כראוי כדי שלמוד תורה יהיה כראוי אז הוא צריך להפסיק יאלה כשיש

מצווה הוא צריך לעשות כבי שהדמור הזקן מסביר את זה בהלכות תלמוד תורה שהוא אומר שצריך להפסיק את לימוד התורה כדי לקיים מצווה שאי אפשר לעשות אותה מצוה על ידי אחרים כי זה כל האדם >> אז יוצא מכך שחז"ל אומרים שתכלית שלמות התורה החוכמה היא תשובה ומעשים טובים אבל מצד שני הם לא נעלים כמו לימוד התורה אז אם כך שואל נשאל את השאלה שוב רשבי אומר שכסר שכתר שם טוב עולה על גבה על הכל איך יוצא שרשבי בא ואומר כשהוא היה עניין של קטע תורה עד שהוא עצמו מה זה טוב? מה זה עד שם טוב? כן שם טוב זה כתוב כשבן אדם נפטר כתוב צאו וראו מה אומרים הבריות עליו לך תראה מה זה נקרא שם שיהיה לך שם טוב אצל אנשים >> שם טוב לפני אבל שם טוב זה לא היה משהו מיוחד >> אצל חסידים זה יתעלה השם שם טוב >> בוא נגיע לתירוץ אז הוא אומר כאן כן >> מחכה רוצה לרחוף אותך

>> אז הוא אומר כאן כך >> ההסבר לכך תכלית הבריאה כדי לעשות את העולם לדירה להשם יתברך. זה תכלית הבריאה. ומובן שכל הדרכים של עבודת השם הם הכרחיות לביצוע המטרה זו. לא רק מעשה המצוות שמתקיימים בדברים גשמיים אלא גם לימוד התורה. זה דבר הכרחי לקיום העולם. ואף הדרך הזו של רשבי שהייתה דרך מיוחדת של תורתו ומנותו שפה שבה הוא מנותק לגמרי מהעולם אז למעשה זה עשייה למען עשיית לשם את העולם לדירה יתברך אז אומר יש כלל עכשיו נכנס הרבי לתירוץ יש כלל שאין חבוש מתיר עצמו מבית מבית הסורים >> ואילו היה אצל של ישראל אומר הרבי רק הדרך של ביצוע המעשים כשהם שקויים בתוך העולם הם לא היה להם את הכוח לזכך ולהרים את העולם אם הם היו רק ששת ימים ששת ימים תעשה מלאכה לא היה שייך שהעולם הגשמי לא היה שייך שהעולם הגשמי יתרומם יתרומם

על ידי העבודה שלהם אז לכן יש הכריח גם כן שצריך להיות בכיוון העבודה גם כן בצורה כזו של התפשטות מהגשמיות והתרוממות מהעולם. איך נוצר הכוח הזה שבן אדם יכול להתרומם מהעולם? זה רק על ידי התורה. אז צריכים את האנשים האלה שתורתם ומנותם כדי שהם ירמו את כלל ישראל שהם עוסקים בעבודה. איך איך אפשר להרים את כל כלל ישראל? כשאתניה מביא את זה שכשכל בן אדם צריך להיות דבוק בצדיק ועל ידי זה שהוא דבוק בצדיק אז על ידי זה הוא יכול להתרומם מהעולם. בן אדם עצמו לא יכול לתרומם. בן אדם ששקוע בעולם והגשמי לא שייך שהוא יתרומם מהעולם. הגשמיות סוחפת אותו. הוא צריך את התורה שהיא תרים אותו. אז אומר הרבי שאפילו שבזמנים האלה שאצל כל ישראל לומדים פרק אחד שחרית, פרק אחד ערבית, אבל בשעת לימודו הוא צריך להיות באותו לימוד כמו שבן אדם אין לו שום דבר בעולם, כמו בן אדם

שתורתו אומנותו, כשהוא לומד תורה הוא צריך להיות שקוע באופן הזה. אז הוא אומר, כדי שודי שתורתו אומנותו יוכל להפסיק מלימודו ולהתמעשר לפעילות עם יהודים אחרים, אז זה לא די לו לחשוב על כך. כאשר הוא צריך מיד להתעסק עם הזולת. כי אז ביותו שרוי בתמידות בעבודה של לימוד ייתכן שהוא לא יוכל לשכנע את עצמו להתנתק מהלימוד ולהתעסק עם אנשים שדגתם נמוכה. כמו שקודם הרב גלברמן הזכיר שאצל הבעל שם טוב היה מצב שאנשים הפשוטים לא הסתכלו עליהם בכלל. אלה שלמדו תורה היו בטוחים >> הקדמה >> שהם לא שהם הכי גבוהים ואין להם קשר בכלל. >> בא הבעל שם טוב וחידשור >> בא הבעל שם טוב וחידש שדווקא צריכים להיות צריכים להיות מרוממים אבל צריכים להשקיע גם בעולם הזה. אז אומר הרבי ברעיון מעניין הוא אומר שכתוב שארבע נכנסו לפרדס ורק רבי עקיבא הוא יצא מהפרדס ונכנס בשלום

ויצא בשלום שלא כמו האחרים >> איך זה >> למה >> אז אומר שיש מושג בחסידות יש ביטוי של רצו ושוב >> זאת אומרת שיש רצו רצו שבן אדם משתוקק לאלוקות אבל מצד שני הוא צריך לעבוד בעולם הזה הוא צריך לרדת לעולם >> לקצוות לקיים את המצוות >> אז אז אז השלושה האלו הם שמ אז אומר שבק לקח איתו את 40 שנה הראשונות וזה החזיר בו לא לבוא לידי פגם >> אז הוא אומר אותוזכור את אז זה אומר פה שצל רבי עקיבא היה את המשג שהוא ידע שהוא צריך להתעלות למעלה למעלה אבל הוא ידע שהוא גם צריך לרדת לעולם >> אז אומר ככה שהגמרא שואלת על רשבי וליטל לרשבי הלמד על מנת לעשות רשבי אומר שצריכים ללמוד תורה ושאחרים יעשו את העבודה את העבודה >> אז אומר לא הכוונה של הכוונה שרק להפסיק לעשיית סוכה או הכוונה היא הרבה יותר אומר שכשהוא לומד בעצמו אפילו שהוא נמצא כשהוא

נמצא והוא אומר שתורתו הוא מנותו אבל הוא לומד על מנת לעשות על מנת שהוא ירים את האנשים על זה אז שאומר פה שהנקודה של אומר כתוב אצל רשבי כשהוא יצא מהמערה אחרי 12 שנה כתוב אצל רשבי שראה אנשים עסוקים בחרישה וזריעה >> והוא אומר לה אומר רשבי מניחים >> מניחים עולם >> אז הוא כתרג עליהם אז הוא אומר מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה כל מקום שהוא ורבי אליעזר נתנו עיניהם בהם נשר >> מיד נשרף >> יצא בע >> אז יצא ורק לאחר אחר השנה ה-13 אז שמה יצא בת קול בשבת יצאתם להרוס את עולמי חזרו למערה >> חזרו למערה ואז ואז הם חזרו והיו עוד שנה עוד שנה >> בשנה הזוה עונש >> זה לא עונש >> זה עוד תיקון >> אז זה היה זה אומר כל איך דע ומכי רב ליזר ומעשה רב שמון שרב ליזר לא הגיע לדרגה של רבי שמעון ורבי שמעון הגיע שכל מקום שרבי

לזר קלקל שרף אז הוא תיקן הוא ריפה ואמר אמר לו בני די לעולם שאני ואתה נמצאים בו. זאת אומרת מה זה אני ואתה? זה לא מספיק רק שיהיה עוסקי בתורה. צריכים גם כן אומר שאחרים גם כן יהיו שהאחרים יהיה אצלהם גם כן את העבודה של תורתו ומנותו כדי בתוך העולם. אז זה הוא אומר יש הבדל בין 12 ל-13. זאת אומרת הרבי רוצה להרכיב >> עוד עוד דקה עוד דקה עוד דקה אז הוא אומר יש הבדל בין מספר 12 למספר 13 במספר 12 זה חודשים זה השנה זה הטבע יב גבולי אלכסון >> 13 >> 13 זה כבר מעל לסדר ההשתלשלות >> אז אומר מצד הדרגה של 12 אז אז אומר אז יכולים אז הם יוצאים מהמערה הם היו 12 שנה אז הם אומרים מה אנשים אנשים עוסקים עוד בכאלה דברים לחרוש לזרוע הם לא הבינו את זה אבל ברגע שהם התעלו מעל העולם הם הגיעו לדרגה ה-13 שם הם הבינו שאת שדווקא צריכים להיות בתוך

העולם אז זה אומר זה ההסברו של רבי שמעון וכתר השם טוב עולה על גביהם הוא אומר הכוונה בפנימיות של עניין של מעשים טובים שבתוך לימוד התורה לא סתם בן אדם עושה מעשים טובים אבל הוא עושה את זה בטור מצווה שהוא הולך לעשות את זה אז אומר אז אומר שגם אצל מי שכתר תורה שזה הכי גבוה לכן כשרב שבי יצא מזה מהמערב אחרי 13 שנה אז הוא אמר איפה אפשר לתקן אז כתוב תיקן את העיר טבריה שעשה אותה נקייה מ מת מ מת מ מת מטומ כל מיני דברים שרבי שבי הרבה טומא >> מה >> היה שם הרבה טומא בדברים >> היה היה היה היה בעיה שמה מפוזרים שהם היו מפוזרים לי איפה ולא והנים הם לא יכלו ללכת >> לא יודע ספק כל מקום אז עכשיו הוא אומר אז אנחנו חוזרים עכשיו לפרשה אז הוא אומר פרשת בהר מתחילה עם הכי גבוה עם שמיטה שבן אדם עוזב את הכל רק תורתו אומנותו תעזוב

את הכל בסוף הפרשה הוא מדבר על עבד ע דברי אז הוא אומר אפילו עבד דברי שהירידה שלו היא הכי גבוה הכי הכי נמוכה הוא יורד מטה מטה במצב כזה שכתוב כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים ואפילו עבד דברי עבד דברי כזה שנמכר לגוי אז אומר גם כן שיבין שיש אפשרות בתורה שהוא יכול גם כן להתעלות אין אין כמו שאומרים כמו שאומרים בפסח שני שעכשיו אנחנו יוצאים ממנו אומרים שלום מוניגורה שאין מושג שודי לא יכול לחזור וכמו שאמרנו מהדמור הזקן מכיוון שודי קשור זה שהבן אדם לומד תורה בתורתו ומנותו אז הוא מקיים את אלה שלא זוכים לזה אז הוא מרים אותם בצורה כזו שהם קשורים לצדיקים אז הם יכולים הם עצמם גם כן להפוך את העולם לעשות אותו מקום יותר טוב >> אולי >> הלימוד היום הלימוד היום נשמת יצחק רבי יצחק כן דוד יהודה השם למדרגות מעלה מעלה כל הקהילה לא ברור לי

אולי יותר >> אני אסביר את זה קצת אחרת אני אסביר את זה מי שלא הבין אני אסביר את זה קצת אחרת >> הרבי שואל רשבי בא רגע אחת רגע אחת אני אסביר את השאלה ואז תבין את >> שרשבי אומר שבן אדם לא צריך לזרוע ולא צריך לחוש אחרים ל >> זאת אומרת שהוא בא ואומר שאפילו יהודי ששקוע בתורה הוא לא צריך ללמוד להתפלל הוא לא התורה היא הכל כך מסביר >> אז כמו שיוציא דיבה לארץ לא צריך לזרוע צריך כלום צריכים רק ללמוד תורה מה הבכה חכה חכה >> חכה אומר הרבי שצריכים את שתי הקצוות האלה שצריכים הוא מתחיל עם כתר תורה כתר שם טוב כתר מלכות צריכים את כל הכטרים האלה אבל קטע שם טוב טוב עולה על גביהם. כל מה שאתה למדת וס ועסקת. אם אתה מצליח להחדיר את זה בעולם אחר כך, להביא את זה לידי תוצאות שאנשים אחרים יעסקו בתורה, לא בדוגמה של רבי שמעון, אבל בצורה אחרת. אז הכוח של

רבי שמעון פועל בהם שיש להם כוח לפעול בתוך העולם. אפילו שרבי שמעון עצמו היה מנותק מהעולם אבל אחרי שהוא היה בשנה ה-13 הוא גילה שצריכים כן להיות שצריכים ללמוד אבל צריכים להיות שקועים בעולם זה מה שזה התורה זה זה ההסבר של התורה יזק יז פרשת בקורים שם של צדיק אז גם משפיע >> אצל יוסף יוסף >> כן >> היה את העניין הזה >> נכון נכון יוסף היה זה היה הוויכוח של יוסף עם האחים האחים אמרו שצריכים להיות רואה צום ולהיות מנותקים מן העולם. בא יוסף ואומר לא חייבים להיות בתוך העולם ולא. אז הם אמרו אם כך בוא נרד למצרים נראה מה יומותיו מה יהיו דבריו להיות בתוך העולם הזה אז תרד למצרים המקום הכי נמוך בוא נראה אותך אם אתה עושה ובאמת יוסף לפי השיטה שלו היה מלך במצרים מילות >> הוא אומר אומר בפרשה קודמת אמור ואמרת מה זה אמור ואמרת

>> להזהיר את הגדולים >> אז הוא אומר להזהיר את הגדולים על הקטנים מה הכוונה להזהיר את הגדולים הם צריכים לצעוק עליהם מה הם יעשו אז אומר שיש פירוש אומר מלשון זוהר. רבי שמעון חיבר את ספר הזוהר זה זוהר לאחרים. אתה מתנהג כמו שצריך. הילדים שלך ממילא רואים איך שאבא מתנהג. >> זה כמו ראי. >> אז בסוף הפרשה, בסוף הפרשה מביאים את זה על המקלל. אז כתוב שמה שאת השם של המקלל לא כתוב. כתוב המקלל המקלל המקלל. את האמא של המקלל הוא כן מזכיר. >> למה הוא מזכיר? בדברי. אז כותב רש"י שמה למה שהיתה פתנית והיא דיברה מה שלא צריך >> אז למה הוא מזכיר את האמא והוא לא מזכיר אתו אותו בעצמו אז הוא אומר אם האמא לא התנהגה יפה >> אז הילד >> אז כבר זה אז כך יצא ז אומר בהתחלה הוא אומר באמור אומר תזהיר אותם שאתה יראו איך שאתה מתנהג כל כך יפה ממילא הם התנהגו גם יפה

אם ואומר אם אתה לא מתנהג יפה תראה מה שקרה. אותו דבר גם אצלנו פרשת בהר שבסוף הוא מדבר על זה שבן אדם נמכר עד דרגה הכי תחתונה. טוב אנחנו בגמרא בד כלל שהם מקללים מקללים את האמאט >> טוב טוב כג עמוד ב הרב >> מה? כג עמוד ב >> אנחנו התחלנו כבר כן מי זה >> מה זה תראה של תראה שם יש בפנים של >> נתחיל עוד פעם רבי יוסי ברובין היה אנחנו נתחיל לכג עמוד ב למטה >> רב יויסי ברובין אשכיח כמדר יוסי >> לא משנה >> אז אומר רבי יוסי בר אובין שכיח כמי זה שלך זה שלך >> אז אומר אב שכיח כמי דרבי יוסי דמין יוקרת כג עמוד ב >> שוקה הוא עזב אותו ואוס לקבל ואוס לקמ בסדר או קמי לרב אשי הוא בא לרב אשי יום אחד שומע שמה דקוגוריס יום אחד הוא שומע שרבי יויסי שומע שומע רבי יויסי ברובין שומע את רבשי שחוזר על מאמר כזה אמר שמואל השולה דג מן הים

בשבת בן אדם שמוציא דג מן הים בשבת כיוון שיבואש בו כסלע אם האור של נהיה בגודל של סלע התייבש הוא חייב >> אז הוא חייב קורבן חטאת על זה שהוא נטל נטילת נשמה של בעל חי שבעל חי אסור בשבת להרוג בעל חי אז זה איסור >> היה לי כ >> זה אב מלאכה של שחיטה כמו בשחיטה >> כבר כמה שבועות >> כן >> למה דווקא שדק הוא חייב להבינו באופן כזה זה על שידה ומה עם בוירר זה לא בוירר >> בוירר במה >> הוא לוקח את הדג מן המים >> זה לא בואירה זה צד זה צד >> אבל יש גם גם בורירה כל בורר זה אוכל מתוך פסולת או פסולת פה זה פה זה דבר זה תפס צבי זה בוא יראה זה שמוציא אותו מהמים אז אם הוא מחזיר אותו מיד אז הוא לא פה אנחנו מדברים על הנקודה של של להרוג בעל חי לא ציד ציד זה נקרא שהוא צד הוא הוצא אותו מהמים אז יכול להיות שיש פה ציד אבל פה אבל פה הגמרא

מדברת על זה שאם הוא הוציא אותו ויבש בו כסלע >> אז הוא חייב משום >> משום נטילת נשמה עכשיו הוא מדבר על הסוגיה של נטילת נשמה >> הוא מביא פה מרד שיצד אותו לפני שבת >> מי אומר מה שבת לפני אבל אבל >> בוא נקרא את הרשי >> בוא נקרא אנחנו נקרא את הרשי אומר רש"י רב אשי יוחד שמ רב אשי לרב יויסי ברובי >> זה בדיוק זה הפוך מה בעוד יום >> אז מה הבעיה >> שרבי יוסי לשון אחר יש פה שתי לשונות יש פה שתי לשונות ברשי שיו שמרבשי לרב יוסי שהוא אומר את זה ולשון אחר יו אחד שמר רב יוסי ברובן לרבשי דקוגוריס בגמרא שלנו אומרת הגריסה הזו אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת אנחנו מדברים ברשי כיוון שיבש בו כסלע אף על פי שהוא מפרקס הוא עוד לא מת לאחר כן ובעוד שהוא מפרכס שליכו במים אז הוא כבר חייב משום נטילת נשמה שיוב מלחד את נען השוחתו

אמר לרבי יוסי אז אומרת הגמרא אמר לי ולי ממר ובין סנפירוב שזה צריך להיות דווקא במקום מסוים לא בכל מקום שהוא שם את ה שהתייבש אלא במקום דווקא בין הסנפירים אמר לי ולא יסובע לאומר דאי רבי יוסי ברובין אומרו אז אומר אז אומר פה ולי ממר ולי ממר הוא אומר שיגיד שמדובר דווקא במקום כזה שבין סנפיר שאז ודאי שהדג מת לכן מי שמוציא את הדג מן המים הוא חייב קורבן חטאת שהוא הוציא אותו והוא התייבש אז הוא חייב חטת אז אומר לה ולא סבר כשהוא הוציא אותו כבר היה מת >> לא לא הוא חי אפילו הוא לא רק זה הוא השליך אותו הוא עוד היה מפר מכיוון שהוא היה הרבה זמן זמן מתחת לחוץ למים שהתייבש לו בין הסנפירים נהיה יבש אז הדג כבר לא יכול לחזור לעצמו לו מים >> בסנפים האור התייבש בין הסנפירים אז גמרנו הוא כבר לא יכול להחזיר אותו >> אז שואל אותו ולא סבר מר דיד רבי יוסי

בלרובמרו האם אתה לא חושב שרק רבי יוסי אומר את זה אז אומר למה אתה לא אומר את זה בשמו כתוב הרי שכשבן אדם אומר האומר דבר בשם אמרו גאולה לעולם >> אז הוא שואל אותו אז הוא שואל אותו למה אתה לא אומר את זה בשם רבי יוסי אמר לי יענוו אנונינו אני אני רבי יוסי >> הוא לא ידע שזה הוא רבי >> הוא לא ידע אתה רואה אמר לה ולו כמי דרבי יוסי דמין יוקרסה ושכיח אני יודע שרבי יוסי למד אצל >> אצל רבי יוסי דמניקרס אז איך מה אתה מגיע לפה הוא אמר לרבי יו אמר לי אמר לי אמר לי אין נכון אמר לי רבי יוסי אתה צודק אני הייתי את רבי יוסי בן יוקרס למדתי אצלו אמר לי ומה מה תם משבק מה פתאום אתה עוזב אותו מה מה העניין שב כמר ואס אוכל מה פתאום אתה עזבת אותו שם ובאת לפה אמר לרבי יויסי ברובן אומר לו אמר לג גבר דעל ברי ועל ברס אדם שלא חס על

בתו בנו וביתו אז עליי דידי איך יחיסי הרע >> עוד מעט נראה מה הוא אמר אומרת הגמרא תסביר את זה עוד מעט אז הוא אומר בן אדם שלא חס על בנו ועל בתו אז הוא יחוס עליי לכן עזבתי אותו אז אומרת הגמרא אז אומרת הגמרא ככה אז אומר ברי מהי מה היה בברי שהוא לא חס על הבן שלו אז אומרת הגמרא יום אחד פעם יום אחד היה אבולי אגרלי אגר בדברי יום אחד אגרלי אגרה בדבר יום אחד הגיעו לרבי יוסי דמין יוקרת פועלים שנזכרו לעבוד בשדה שלו נוגעלהו ולא יעשה לריפתה הריב להם היום לא בם לחם >> ולא הביא להם לאכול לחם אומרו לי לברי אז הם אמרו לבן שלו כפינן אומרים לו תדע לך שאנחנו רעיבים אנחנו עובדים מהבוקר ולא אכלנו א ויס וטותה תנתה הם ישבו >> מתחת לתאנה >> אמר אמר של יוסי אמר תנה תנה הוציא פירותייך ויאכלו פועלי אבא אפיקו ואוכלו אז באמת

התאנה הוציאה והם אכלו מזה הפועלים עדוכוכה אוסבוה הגיע רבי יוסי >> מניקרט >> מלחם >> אז והוא בא איתם ועושה אבוה הוא הביא להם את הלחם אמר להוא לא התינקטו בדעתכם בדעתיך. זאת אומרת אל תחשדו עליי שלא הבאתי לכם אוכל בזמן שמגיע לכם. למה? כי הסיבה שאני לא הבאתי את האוכל אז אומר דהי דנגני המיץ ותרכני. אני הייתי עסוק במצווה ולא יכולתי לעשות את זה ועד אשתה ורק עכשיו הוא אומר הודס הגוי רק עכשיו ארכתי דתי אמרו הפועלים רחמונ לזבך כך דשביען ברוך שהשם יזביע אותך יתן לך סובע כמו שהבן שלך סביע אותנו אמר להו מאייכה מאיפה הוא הזביע אותכם מאיפה הוא הביא לכם אוכל אמרו לו אמרו אוכה ואוכה אבסם אמרו כך וכך היה המעשה הוא התיישב מתחת הטאינה אמר ריבונו של עולם שהתאינה תוציא אוכל אמר לי רבי יוסי בני אתו תרחתוזקינוך להוציא תאינה פירותיה שלא בזמנה תאוסף

אותו אדם יאוסף שלא בזמנו הוא קילל אותו אומר לו אם אתה הלכת >> את הבן שלו הוא קילל >> את הבן שלו >> כן האבא אומר לבן שלו, אתה הולך להטריח את הקדוש ברוך הוא שיוציא לך פירות שלא בזמנם >> אז שהקדוש ברוך הוא יקח אותך שלא בזמנך הוא ברח >> הוא לא התכוון באמת הרב >> מה שלמדתי את הגמרא אני לא יכול להירגע >> כן >> הוא לא התכוון לזה באמת >> התכוון מה לא התכוון הוא לא התכוון לא התכוון זה כמו עם >> רבי זירה ועם הזה זה אותו דבר עם >> אין פה רבי זרא אין פה שחיט אין פה דבר לא זה קללה הרעיון >> בטח זה קללה באמת שמה זה של יעקב אבינו >> זה ברור שזה >> אבל הילד הלך והחז אומר לו אז אומר אומר רב יויסי אז אומרת הגמרא שאומר רב שרב רשי שואל אותו את רבי יוסי ברובין למה אתה באת אליי אז הוא אומר אחרי שאני ראיתי >> שהוא מקלל

>> שהוא מקלל את הבן שלו אז זה מה שהוא אומר מי יודע אם אני אעשה טעות אם אני אעשה טעות יעשה לי מחר >> מה הוא יעשה בתה יותר גרוע >> בוא נראה בוא נראה אומרת הגמרא ברט מה היה עם הבת אז אומר אבל ברטה בעלה סיופי היה לו בת שהיא הייתה בעלה סיופי >> יומ אחד חזו גברי יום אחד ראה רבי יוסי דם אחד דאב יקר בהוצא שהוא היה מפחיד בנםפגדקל שליד הגדע של ביתו למה? כדי להסתכל בביתו דרך החור. אמר לי שואל אותו רבי יוסי מה היה עם מה זה צריך להיות? זה מה זה? אמר לי האיש אומר לרבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא זה לא זכה לא לקח להתחתן איתה אני לא יכול >> לפחות לראות >> אלא לראותם בלבד >> אמר לו אמר לה ביתי אמר להתי >> אז אומר לו אז אומר אותו דבר בית כומצר לבריאה יוס אתד גורמת צר >> לבריות שוב היא להפורך >> ואל יקשלו בה בני אדם הוא הורג את כולם מה

זה >> אז הוא אומר לו תמותי אומר לך למות >> אז היה ככה >> היה לעוד אחים שלדו לפניו >> וכל ליל שמיני ליל הברית אז האבא רבי יצחוק מדרוביץ' היה בא לראות את התינוקות הוא עושה פנים חמוצות והם לא עברו את הלילה והם מתו עד שהרבנית שלו עלתה על זה ונולד רמך למזלו אז היא עלתה שבעלה שולח אותם וחזרה לעולם הבא הוא לא רוצה כאלה נשמות אז היא אמרה לו הוא בא לראות את רבי נחזלוצ' אז היא אמרה לו אני לא נותן לך לראות את התינוק אם לא תבטיח לי ילד שלא תשלח אותו לפני הברית >> כן >> אז הוא הבטיח לה שהוא לא ישלח אותו אחרי זה אמר אבא נשמות יותר גדולות ממנו שילחתי גם כאן פתח לאמא שלא יגע בתינוק שלהם אז הוא השאיר אותו וזה היה הצדיק רמך למזלות שב אז בוא נראה עכשיו את הגמרא בהמשך אומרת הגמרא >> לך תבין >> אבלי אבלי לרבי יויסי ההוא חמרי היה לו

חמור כזה כדי אבו אגרה ליקול יומה לאותו אב משדרלי אגרה כשם היו סוכרים אותו כל יום בלילה זה פעם היה מכוניות השכרה זה היה >> כן היה חמור הזכרה היה כן לא יודע אם היה לו סמן אני לא חושב לא חושב שהיה לא היה לו סמן כנראה כתוב קו לכם על קרן השור לא על קרן החמור לחמור אין קרניים 7 זה היה >> כן בכל אופן >> חכם אומר אילו יש ממ חכם אילו חמור היה קרניים היה מכרי את כל העולם >> אנחנו רואים היום באיראן >> אומרת הגמרא אז אב ומשעדרליגר הגבי היו לוקחים שמים על החמור את הכסף והחמור הביא את זה ואז לבין מורה והחמור הביא את הכסף >> לא היו צריכים אפילו ללכת לגבות שמו את זה על החמור והוא הביא את זה >> הוא היה ישר >> החמוד היה ישר מאוד לא גנב את הכסף הוא לא גנב את זה מהגב שלמור לא היה מונש >> אומר ואי טובולי אוי בצרלי ואם היו מניחים

יותר מדמי השכירות >> או פחות >> אז מה כתוב אוי בעצרלי אסי >> אז אומר הוא הבין בכמה כסף >> לא יעשייה הוא לא היה יוצא >> הוא הרגיש לפי הכסף >> אני מכיר הכרתי יהודי שהסתובב בשיקום חבד עם הקופה שזרקת לו הוא ידע בדיוק מה ששמת לו >> אם שמת לו 10 אגורות או שקל איזצת לו שקל אז הוא הרגיש איזה שקל חצי הוא ידע לפי הצפיקה של המטבע הוא ידע מה שהכניסו לו בכל אופן אז אומר פה אז אז הוא לא אז טוב לבצר בצרי לא הלך יום אחד יום אחד מה היה >> אינשה >> זוג דסנדלה יום אחד שכחו אנשים זוג סנדלים על החמור ולא אזלה והחמור לא הלך >> הלכו >> עדשה כללו ממנה חמור נשאר הם רואים שהוא לא הולך >> אז הם השאירו אותו זה היה כמו היום עם ה המכוניות החדשות שהם נוסות לבד, הם לא צריכים נהג, יש מכוניות מה יש כבר הרבה מקומות בהרבה מקומות

>> אמרתי לאשתי אני מתחיל לחצוף כסף לקנות כזה מכונית >> אתה לא צריך לקנות זה מכונית שיהיה כללי הוא אתה תתעלפן הוא יבוא אליך הביתה אתה עולה >> הוא כבר יודע לאיפה אתה צריך הוא לוקח אותך והוא נוסע הלאה הוא לא צריך להיות ליד הביתכן אין לך הוצאות >> אז פה היה אז הם חשבו שהם חידשו פה חידוש גדול גדול ופה הוא מביא שכבר היה כאלה דברים היה חמור של רב יוסי שהוא הלך לבד והוא חזר לבד הביא את הכסף נשאר סנדלים עליו הוא נשאר הוא נשאר הוא הרגיש שיש משהו עליו הוא לא הלך אומרת הגמרא ולא ואדר ואז אדר ואז רק אז הלך לבית בע >> אז הוא הלך אדר אז רק הוא הלך >> אם היית משאיר עליו זה גמרא כמה אז הוא היה הוא לא היה מבין >> לא הוא מדבר פה על סנדלים >> סנדלים וכסף >> וכסף אתה רואה שסף >> אבל אם אם ספר הגמרא אני >> לא חושב שהיה תלמיד חכם

>> אז הוא היה הולך היה >> לא נראה לא נראה ספרים >> אז אומרת הגמרא עוד מעשה שקשור לרבי ליעזר בן ללעזר איש בירטה וביתו אומרת הגמרא אליעזר איש בירטה כדבו חזה לגבו את צדוקה אבותו שמ כשהגבאי צדקה ראו אותו אז הם ברחו ממנו למה >> למה ברחו בוא נראה למהצו לו איזה >> טוש מיני >> למה בגלל שהוא היה כזה צדיק דכל מדע גבי יו מה שהיה לו בכיסים הוא נתן להם את כל את כל כספו כמו שמספרים על הדברי חיים שכשהיה לו משהו בבית הוא לא יכל לישון לילה אחד הוא לא נרדם הוא היה לו כסף בבית והווא וחיפשו את הכסף הוא לא ידע אומר איך זה יכול להיות שאני לא נרדם אז חיפשו חיפשו מצאו ששמו באיזה מגירה קצת כסף מישהו שם לשבור להחביא ממנו >> גם אצל אלימלך הוא הרגיש את זה >> הוא הרגיש את זה והוא לא יכל לישון >> היום אחד סוליק לשוקה למיזבן נידוניה

לברטי יום אחד הוא הלך לקנות הוא הלך לשוק לקנות צורכי נדוניה לבתו חזו גבי צדוקה הם ראו הגבאי צדקה שהוא בא תוש שו מני הם ברחו ממנו אוזל ורד בסרי הוא רץ אחריכם ואמר להם השביטוכ אני משביע אותכם שתגידו לי במה יסיקתו באיזה אמרו לו ביתום ויתומה אמר להם העבודהז הוא כאילו נשבע אומר להם שהם קודמים לבת שלי >> שהם קודמים לביתי באלמנה הבת שלו גם בך קלה אבל >> אז הוא אומר מכיוון שהיא יהיה אז אומר דבר כשהבת שלא היא לא יהיה תומה >> אז היא אומר אז אומר היא הילדים של היתום והאלמנה יותר חשובים מהילדים שלי >> שוקל כל מן דאה ובעדי כל מה שהיה לו נתן לה >> ויוב לי >> פושי אז אומר >> פשיח אחד זו נשאר לו זוז אחד זובן לחיטה ולקח קנה בזה חיטה קצת חיטים כדי להכין את הסעודה של של הבת שלו >> אז אומר לקח כמה חיטים שדיה בהקלבוסה

בהקלב זאת אומרת שם הזמריב >> הוא שם את זה >> במקום של ה >> במקום באוצר של החיתים אסדסו אומרו ללברת מהסבוך מה מה אבא קנה >> אמרו לכל מדאיסה בהקל בהקל ב שדיסה כל מה שהוא הביא הוא הוא שם את זה בהוצא של החיטים אסיה למפתח בובה היא הלכה לפתוח דקלבי היא הלכה לפתוח חזס היא רואה שהקל במל יחיטה וכנף כה בצינו דדדשה שזה הגיע שהאוצר אפילו יוצאים דרך החור של של המפתח גם כן יצאו >> ולא עם מפתח בוב והדלת לא נפתחה מחיטה בגלל שהחיטים היו כזה כמות אז לבראת לב מדרשי אמרה לי בוא ראה מה עשה לך אוהבך >> כן >> מה עשה לך הקדוש ברוך הוא אמר לו שלום אבוידו אני נשבע הרי הם הקדש הקדש עלייך ואין לך בהם הנאה אלא כאחד מעניי ישראל אז הוא מביא שהוא אמר להם לא אני לא רוצה להנות מ לא רוצה להנות ממעשי ניסים >> אנחנו דיברנו ביום ביום רביעי

>> על הטלית המקופלת >> כן >> שצריך איך איך איך להחזיק את הטלית בדיוק? רק באופן כזה אמרנו שהכית מכסה את הידיים גם כן אז יש לו דין של בגד >> אבל אם הוא לא אז הוא ממשיך פה אבל אם אינו מגביע בידיו אלא מתטב אתו בעניין ששוליה מוגבעים הרבה מן הארץ נכמפי שוליה אינם נתונים על כתפיו אלא הם משולשלים על זרועי ידיוצ ואמצעית שולי המשושלת למטה מכתפיו מכסה את רוב גופו אז מותר לפי זה מותר אומר גם בטלית שתחת הגלימה מותר להביא את זה דף שסג עכשיו סעיף לו >> שס ש ש דף ש >> שסג שסג שסג כן >> עכשיו אומר סעיף לו לא אסרו ליתן כפי שולע אפילו על כתפיו אלא כשמתכוון להגביע טלית שלא תלכלך בשוליה או שלא תיקרה או שלא תעקפה >> מללכת במרה מה מה אתה >> תי לו שקלים הוא לא רוצה כד רוצה לראות את הערך >> אז אומר אז זה שאסרו לתת את כמפי שולע אפילו על כתפיו זה רק

במצב כזה שהוא לא מתכוון שהוא לא מתכוון שזה לא שללבוש את הטלית. הוא מתכוון להגביע את הטלית שלא תתלכלך בשוליה או שלא תיקרע או שלא תעקבהו מללכת במרה. אבל אם כוונתו להתענות בזה, להתנאות בזה, הוא הולך עם תלית כדי שיראו כמנהג אנשי המקום שמתנאים בזה גם בחול. הרי זה מותר שזה דרך לבישתם ואינו נראה כמסוי. ואין צריך לומר שמותר לקבל קצוות שולי הטלית מכאן ומכאן על ידיו כדי להתנאות. ובלבד שאמצעית שולע משולשלת למטה מכתפיו מכסה רוב גופו. אז הוא עכשיו מסביר, הוא אמר קודם שטלי צריך שיהיה לו אותו רעיון שהטלית צריך שיהיה לו כמו מלבוש. אבל עכשיו הוא אומר יש אנשים שלובשים רואים את זה אצל נשים שהם לוקחים איזשהו משי או משהו כזה לובשים על על הבגד >> זה בשביל ליופי זה לא מחמם וזה לא בגד ממש אבל יש לו עניין של יופי אז ביופי הזה

לא רואה >> לא רואה טוב מאוד אז הוא אומר ש >> אז הוא אומר ש אם יש מושג כזה כמו שבן אדם לובש של משי או שאתה רואה את הרבנים הגדולים שלובשים כזה צעיף מיוחד >> צעיף לבן >> לבן כזה שזה עושה כן או שזהב צבע כסף צבע כסף >> כן לובשים משהו בשביל להתנאות שזה מכבד >> אני לא שם אני ערגע שיש לבן אדם צורך לעשות איזשהו פעולה לא טובה אבל הוא יודע שבן אדם רוצה להזיק והוא יודע שיש משטרה ושיש בתי משפט ושהוא יקבל עונש >> אז החוכמה מתגברת לו על הרצון להזיק לפעמים יש בן אדם רצון גדול לא להזיג אבל החוכמה מתגברת על הרצון יש לה כוח לשלוט על ה לחוכמה יש כוח שליטה על הנפש הבעמית >> תבלין תבלין תורה תבלין >> התורה זה תבלין זה כן אבל זה ממתק חוכמה מדברים בן אדם פשוט שמגיע לו לעשות רוצה לעבור את הכביש לא במוח חציה והוא ממהר ממהר ממהר אבל פתאום הוא קולט

שאם הוא יעשה את זה הוא יכול א להזיק לו. אז השכל אומר לו נכון שאתה מאוד ממהר ואתה בלחץ אבל >> תיזהר >> תיזהר אל תעשה את זה הוזרת >> אל תעשה את זה >> בא אליי >> איך אומר שהוא עבר במ חציה אז אומר לא רא לא במבר חצייה אז השוטר תופס אותו אומר לו מה זה אז אומר לא ראיתי אומר מה לא ראיתי אומר לא ראיתי את השוטר לא ראיתי לא ראיתי אותך אז אומר יש דברים שהש שכל שהשכל אומר שהרצון הרצון נותן לו לעשות עבירה אבל ברגע שהוא יודע כתוב בעבירה שדע שתעשה חשבון מתן שכרה של מצווה ומה זה מתן שכרה נכון שאתה את החשבון של העבירה תעשה חשבון שאתה יכול אזזה החשבון הזה זה החוכמה החוכמה יש לה את הכוח של המוח לא לשלוט אתה רואה שילד קטן שאין לו מספיק חוכמה אז הוא יכול הוא יכול להזיק והוא יכול לעשות בלי שום חשבונות אפילו שיש לו קצת שכל שהוא יודע משהו שזה

אבל אין לו את החוכמה את ההבנה וכשילד רוצה דבר אז עד הסוף הוא ישכב על הרצפה והוא יתפוק ברגליים >> והוא יקבל את זה >> הוא יקבל בגלל שלאבא אין מספיק חוכמה >> נכון >> כמו שלפעמים יש לו יותר מדי חוכמה הוא חושב עדיף יאללה תג >> כן בדיוק >> שקט עשייתי כן. >> אז אומר פה, לכן בניסוך המים בחג אז זה שמחה יתרה מבניסוך יין שבכל השנה. יין הוא בבחינת בינה ובחינת גבורות ורשפי יש מאשר מאשר כם מים שהם באים מחוכמה שגבוה מהבינה ממתקת את הגבורות כנל והנה בחנוכת המזבח שעשה משה משח את המזבח בשמן המשחה מה הכוונה שזה היה במדרגה גבוהה יותר מזו למה כי השמן סף על גבי המים אף שיהיה השמן תחילה למטה אם היה שמן למטה ואתה שם לו מים אז השמן עולה >> צף >> השמן צףח >> אז אומר שהשמן אפילו שהיה למטה ויתנו המים עליו יעלהו למעלה מ על המים למה כי הוא רומז למקור

החוכמה שלמעלה מן השכל הגלוי הגבוה מאוד נעלה במדרגה שהרי אין ארוך לגילוי אם האלה מקורו כמו עסב הגשמי נותן פה דוגמה שהמתיקות של העסב הגשמי הוא נמשך ממתיקות רוחני שיש בכוח המצמיכו אנחנו אומרים שאין לך שאין לך עסב שאין לו מזל שאין לו מלאך >> מה >> שדופק >> שדופק עליו זאת אומרת שהמקור של העסב הוא מקור גבוה מאוד. עד כדי כך שכשהעסב הוא מחיה את הבן אדם, הוא נותן חיות, הוא נותן חיות לבהמות, הוא נותן חיות לאדם. >> אז מאיפה זה מגיע? זה מגיע נמשך ממתיקות רוחני שיש בכוח המצמיכו. והרי אין ארוך גשמיות המתיקות שבעסב לגבי מהות המתיקות שבכוח הצומח. על דרך משל שהוא רוחנית כמתיקות שכל חדש וכיוצא בזה והאם כל זה אותו המתיקות רוחנית שבכוח הצומח הוא המקור למתיקות גשמית שבעסר להיותו כדוגמתו לכן יש ארץ מגדלת פירות אלו וארץ מגדלת פירות אחרות

לפי אופן מאוט שבכוח המצמיח שבארץ אתה יכול לראות הגמרא אומרת את זה ב בטבר טבריה שטבריה ליד טבריה היה מקומות >> לות גינוסר >> גינוסר ועד היום >> ועד היום מה >> גרלון היה גס אזג יש שם יש שם קיבוץ גינוסר >> בכנרת שיד הכי >> אחרי הכינר לכיבול צד >> אז הגמרא אומרת >> אז הגמרא אומרת למה הם פירות כמו פירות גינוס בירושלים זה פירות מאוד משובחים אז אומרת הגמרא שלא יבואו ויגידו העולי רגלים שהם באו לאכול פירות בירושלים >> שהם יגידו שבאו להתפל >> בנשר יש פירות טובים אז הם יגידו אה הפירות האלה הם באו >> לירושלים הגמרא שואלת למה אין חמי תבריה בירושלים >> אותו דבר שלא יגידו >> אותו רעיון שלא יגידו >> שבא לירושלים הוא לא בא לזה הוא בא להחמ להקריב קורנות בשביל זה אומר בירושלים לא היה את הדברים האלה שיודעים שבן אדם בא אז

הוא בא לשם בשם להשיג קדושה >> נכון דרך אגב >> אז אומר >> המתיקות שיש בדברים שצומכים לפי הקבלה זה בא ממידת החסד >> זה מה שהוא אומר אבל מאיפה מה זה במידת החסד >> אבל הוא אומר מידת החסד העליונה ממשיכה >> וזה מתבטא פה ב >> אז לכן הוא אומר שיש כל ארץ יש לה את ה את העניין של של הצמחים ש שגודלים שמה יש מקומות שכדאי לגדל למשל ענבים אז הענבים כדאי לגדל את זה בערים גבוהות, במקום קר, >> ירושלים לא יהיו זה לא מספיק זה לאיש יש מק יש גם כן חברון יותר יש בחברון היו מגדלים הרבה ענבים הגולמת הגול שהם התבשלו >> כן אבל הם צריכים אבל העצים שלנו כל הם צריכים קור חזק >> בהתחלה >> כן לפני כן אם העצים >> אם העצים לא מקבלים את מידת הקור החזקה אחר כך הם לא מגיע הפוך הם לא מוציאים את הפירות הטובים >> בכל אופן אז אומר

>> שכשאנחנו מדברים על כל ארץ יש מעניין שאדמור הזקן ב שאדמור הזקן בשר לג בעומר אז הוא אומר שמה מביא >> שכור וחום >> אז הוא אומר שכור וחום אומר נילו שבזה כולם מודעים שזה רקמהקדוש בוא בוא >> הוא אומר שקור וחום זה רק מהקדוש ברוך הוא >> מה הכוונה שקור וחום מד רק מהקדוש ברוך הוא דוד יהודה >> אז אומר אז אומר קור וחום כשאתה מסתכל על כדור הארץ כלפי השמש כלפי כל המערכת ואתה יכול לראות שבירושלים יותר קריר ובשפילה >> אז יותר חם אבל כל המרחק מזה יכול להיות ממש מרחק קטן אז אומר למה שם כל כך קר פה קר יותר ושמה חם יותר אתה היום עכשיו הם אומרים היום חם לך תראה מחר יורד גשם >> וואי >> אז אומר >> בלילה >> כן אומרים שיהיה קר שאפילו יהיה שלג שלג יהיה בחרמון >> עכשיו >> היום בלילה >> היום בלילה ככה שפיטר >> זאת אומרת

ז אז אומר אדמור הזקן שנלאו החכמים הלשון שלו נלאו החכמים לומר שזה ודאי שכור וחום זה רק על ידי הקדוש ברוך הוא זה לא שייך להבנה והשגה אין לזה שום הבנה והשגה למה מקום פה יותר חם ושם יותר קר אין לזה אין לאיזה עסקה אותו רעיון יש גם כן במתיקות של המקום שבמקום זה הפירות יוצאים ולפעמים אתה לוקח מקום קרקע ליד קרקע ממש ובקרקע הזו יוצאים פירות מופלאים >> שני זה בקושי יוצא >> תלוי בו מה שאתה אמרת >> ממש זה כמו פלאפל יד פלאפל ההוא ההוא מרביץ מנות וההוא מחכה שיבוא אליו מישהו >> זה נכון זה את השם >> אה זה ברכת השם זהו >> זה ההוכחה הכי נקיה >> כן אצ >> ברכת S