לקוטי תורה, פר' בהר, "והיה כי תבואו" #1 - הרב יצחק מאיר וייס

תיאור

שיעור מאת הרב יצחק מאיר וייס על המאמר הראשון בפרשת בהר ("והיה כי תבואו") מתוך לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן: 1. מיד בבואכם לארץ – שמיטה השאלה: הפסוק אומר "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת לה'". מדוע הדבר הראשון שמצווה התורה, עוד לפני העבודה במשך שש השנים, הוא "ושבתה הארץ"? המשמעות הרוחנית: אדמו"ר הזקן מסביר זאת על פי הפסוק בשיר השירים: "פתחי לי אחותי רעייתי". הקב"ה פונה לעם ישראל ודורש מהם "לפתוח" ולגלות את המצב הפנימי של "אחותי" ו"רעייתי", שכבר קיים בהם בעצם, עוד לפני תחילת העבודה בעולם ("שש שנים"). 2. מדרגת "אחותי" – קשר של איחוי מוחלט איחוי אלכסנדרוס: המילה "אחותי" נדרשת מלשון "איחוי" (כמו תפירה מושלמת שמחברת שני חלקים לבגד אחד, כך שלא ניכר הקרע). הקשר בין עם ישראל לקב"ה הוא קשר של איחוי מוחלט ובלתי ניתן להפרדה. טבע הנשמה: נשמות ישראל הן "חלק אלוקה ממעל ממש". בשורשן, הן היו מיוחדות באור אין סוף. למרות שהן ירדו לעולם והתלבשו בגוף (נבראו "מאין ליש"), התכונה העצמית של החיבור נשארה. אצל הצדיקים: אצל הצדיקים, החשק והאהבה לה' (להיכלל באור ה' ולהתבטל אליו) הם טבע ממש. אהבה זו קבועה, נטועה ותמידית, ואינה דורשת התבוננות (כמו אהבה טבעית בין אחים – "אהבת אח ואחות"). זהו המצב הגלוי של "אחותי". 3. אמת ו"שפת אמת" נקודת האמת: אהבת הצדיקים היא "אמת לאמיתו" משום שהיא נצחית ובלתי פוסקת. אמת פירושה דבר שאינו משתנה. אצל הבינוני ("שפת אמת"): רוב בני האדם אינם במדרגת הצדיק. האהבה לה' מתעוררת אצלם רק לפרקים (למשל, בשעת קריאת שמע ותפילה). כיוון שהיא אינה תמידית, היא נקראת "שפת אמת" (חיצוניות האמת) ולא "אמת לאמיתו". למה בכל זאת אמת? למרות שההתעוררות היא זמנית, הרגע שבו היא קורית מגלה את "נקודת האמת" שבנפש. בנוסף, נשאר ממנה רושם ("רשימו") לאחר התפילה, והיכולת לחדש אותה שוב ושוב מעידה על כך שמקורה נצחי ואלוקי. לסיכום: המאמר מבאר שהקב"ה מבקש מעם ישראל ("פתחי לי") להסיר את ההסתר והלבושים המכסים על הנשמה, כדי לגלות את טבעה הפנימי – חיבור עצמי ומוחלט לה' ("אחותי"), המבוסס על אהבה טבעית ואמיתית שורשית שקיימת בכל יהודי.