חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״להבין מפני מה יו״ט דפסח״ #2 - הרב יוסף יצחק הבלין

צריך לפעמים כדי להוריד משהו למישהו להסביר לו היה צריך לתת שלוש 3000 משלים אחד יותר למ נמוך מהשני 3000 משלים קופוני אז הוא מביא כאן משל [שיעול] משני אופני השפעה של חיות הנפש בתוך איברי הגוף באופן החיות שהנפש בחיית איברי הגוף אז אז אז אז מביאים שתי אופני השפעה אין הכוונה כאן לעניין של חיות היינו מה שהנפש עושה את הדבר את הגוף לדבר חי לבדיק אלא לשני אופנים וסדברים בפעולת הנפש על ידי איברי הגוף על ידי כוחותיו הוא לא מדבר איך איך איך הנפש בחיה את הגוף הוא מדבר כאן איך בפועל איך איך היא ממשיכה את הגילויים של הגוף בזה ש שהיא מחיה את הגוף א' אופן אחד הוא פעולת הנפש בסדר והדרוג מסיכל למידוס וממי דוס למחשובה וממחשובה לדיבור אדם המתבונן בשכלו באיזה בטיב איזה דבר קודם כל מתבונן בשכלו אם הדבר הוא טוב ואם מגיע למסקנה שזה דבר הוא

טוב או גם כל המחוטונים באים מיד בבוקר ללמוד חסידות אז אה עד אז הדבר הראשון הוא מתבונן בשכלו עד שבא לידי מסקנה שהוא דבר טוב ומזה נולד בליבו רגש של תשוקה ואהבה אל הדבר אחר כך זה יורד למידות שהוא מקבל רגש קודם כל הוא צריך להבין מה זה ואם זה טוב אחרי שהוא רואה שעל פי שכל זה טוב [נחירות בוז] אז מתערורר הרגש בלב להשתוקק לזה לאהוב את זה היינו מה שהשפעת הנפש ירדה ממדרגת השכל שבמוח למידות שבלב. אז זה ירידה כאילו מהשכל אחר כך למידות. וכשלבו מתעורר בתשוקה עזה לאיזה דבר. אם הוא באמת הוא כבר יורד למידות והוא רוצה את זה ממילא מצטיירת צורת הדבר אצלו במחשבתו והיא מתמלאת במירורים שונים אותות הדבר ההוא. אחר כךזה עכשיו מתחיל לחשוב על הדבר הזה כאילו הוא רוצה את זה ומשתוקק לזה אז הוא מתחיל לחשוב על הדבר הזה ריבוי המחשבות

גורם לו לדבר עם הקרובים אליו עוד טיב הדבר הוא זה שחושב על זה זה גורם לו גם לדבר עם אחרים על זה עד שעושה מעשה להשיג הדבר בפועל עד שזה יורד למעשה בפועל ונמצא שבאופן זה אין פעולת הנפש על כל כוחותיה בבת אחת זה לא הולך בבת אחת שהנפש מהירה מיד במכוח המא בסדר מסודר [כחכוח] תחילה היא משפיעה על השכל השכל פועל על המידות המידות על המחשבה והמחשבה על הדיבור זה זה נקרא השפוה בעיף של הסדר של סדר שזה הולך לפי הסדר יש אבל שיטה דבר שיש יש המשכה שנייה המאיר על כולם כאוד שלא ילד שוכב מהדרוג בהדרוגה מזה לזה יש כוח בנפש יש חיות יש נפש נפש שמשפיעה שזה לא הולך בסדר בדרוג למשל יש אופן בפעולות הנפש על כוחותיה ואיברי הגוף שפעולותה היא על כולם כאוד >> בלי צוירךליפו בסדר ואדרוגה בעיפה של השפ ויריד מסודרס מעליון לתחתון יש יש גם כן יש גם כן השפעה כזו אופן זה

השני אנחנו רואים בפעולת כוח הרצון על איברי הגוף דרצון הנפש פועל גם על הרגל העבר התחתון ביותר בלי שיד זמן כלל זה לא שהמוח צריך בשביל להזיז את הרגל אז הוא צריך לחשוב צריך בשיכל שיכל למידס ממידס למיס במיד דס למחשוב מחשבה למייסט ה הוא רוצה שהרגל ילך באותו שנייה הרגל הולך מה זה ההשפעה הזו זה השפעה ש שהכוח דרוץ הנפש פועל גם על הרגל העבר התחתון ביותר בלי שיהיה זמן כלל אלא מיד כשאדם רוצה להניע את רגלו ממש באותו הרגע תפעול הרגל בהתאם לרצון הנפש דאף על פי שהרצון מתגלה לאדם במוחו ומחשבתו מכל מקום הרצון פועל מיד על הרגל בלי שיצטרך להשתלשל ממדרגה למדרגה כסדר כל המדרגות שישנן במדרגת המוח למדרגת הרגל זאת אומרת יש השפעה כזו שהולכת ישירות בכל הגוף ביחד במחשבה במידס הכל זה יורד עד לקוח המיס מיד בלי בלי בלי סדר שאין מהדרוג

היינו בהכרך אז אם אם אם זה פועל ככה שהרצון שלו יכול להפעיל את הרגל בשנייה באותו שנייה שהוא רוצה אז בהכרך בב שהור עשה מו מאיר בו גם כן שלא ילד ידרוג אז ההורסמוח במקרה הזה מהירה שלא יעלה סדר גוך בהכרך לו ש אשפ >> שבעכרך לא ימר שהשפולז של נפש מגיעה לרגל שלא יהסדר מדרגה פירוש מה שרוץ נפש מגיע ומשפיע על הרגל אינו באופן שהרצון צריך לרד ולהסטמצם למדרגת הרגל אלא הרוצם כמו שהוא בכל תוקפו נמצא ברגל ומשפיע עליו להתנהג בהתאם לרצונו ונמצא שהנפש פועלת על ידי הרצון על כל כוחותיו והאוירים באופן ישיר לפי שהרוצן הוא כוח עליון המקיפס כל שער כוחס הנפש רוצן זה הרי למעלה מהשכל הרוץ כוח הרוצני יכול לפה לדמות את השתי שתי ההשפעות האלה להשפעה של ממלקול סזה יהיה בהמשך שפי שרוצנו כוח אליון המקבס כל שער כרס הנפש ואז כל אבור יגו בבסחס

ולוכנו מגיע אף להרגל באופן ישיר בבלי צועיר איך לעבור דרך כל המדרגות שבין הראש להרגל כוח הרצון לא צריך לעבור את כל ה את כל שהוא רוצה אבל יש כוח אחר שאם אתה רוצה להתבונן לאהוב ולעשות ולפעול שזה צריך ללכת בסדר ואדרג רוצה ללמוד כאן עוד הערה אחת >> [נחירות בוז] >> בהערה תשע שנותן עוד הסבר על הדברים בחזר הערה תשע להסביר קצת הדברים החילוק בין אופן להשפעת השיכל שבסדר והדרגה ואופן פעולת הרצון על הרגל שבלי שיית זמן לפי שמאיר פועל שלא על ידרוגו שזהו החילוק בממל סובב אז הוא רוצה להגיד את זה על פי מראש שבהמשך תחשע בז שם מביא משל מחוש הציור שבידו אדם כמה רוצה ללמוד ריקוד מסוים? רוצה ללמוד לרקוד ריקוד מסוים שיש בו כמה וכמה תנועות שונות ומסובכות. הרי קודם כל עליו להבין היטב במוחו ושכלו אופן התנועות ולשנן אותם בעל פה עד שהוא

בקיא בהם וחקוקותמה בזכרונו ומכל מקום כשיעמוד על הארץ ושתי רגליו עדיין לא יוכל לרקוד בפועל בשום אופן ואוילום כי אף על פי שהמוח יודע בקי תה בכל תנועות הריקוד הרי מבלי לאמן את רגליו מאשר זמן רע בתנועות אלה לא יוכל לרגות בפועל ראיתם את זה בחתו תונה יש כל מיני ריקודים יש ריקודים שצריכים להתאמן עליהם צריך א זה זה מדוע לפי שכדי שחוכמה סריגות תגיע לרגל צריכה הרגל לתפוס ולקלוט חוכמה זו הרי אנחנוזה דבר באמת מעניין הרגל הרי הרל אין לה שכל אבל אתה לא יכול ריקוד אתה ללמוד ריקוד מסוים בלי להתאמן ו שהשכל יסביר לו איך עושים את זה ועושים לזה שימרות על רגליו הוא לא יצליח לרקוד את הריקוד הזה אבל אם הוא יתאמן אז באותו שנייה שהוא רוצה הוא רוקד את זה בד אין הרגל שייכת לשכל ועוון אבל מכל מקום מאורה מן המוח מגיעה לרגל ובקיח

האורזו הרגל משתנה עד שלומדת את תנועת ריקוד וזה דבר זה לוקח כמה זמן יש גם השלב של ה >> של הזמן ש >> כן יש את הזמן שצריך שצריך >> יקר זה יכול להיות כן לא הוא לא מדבר כאן אחר כך שהוא ירצה הוא אומר עצם הדבר איך הרגל פתאום מקבלת שכל איך הרגל מקבלת שכל רגל זה לא דבר שיש לו שכל >> אז איך איך אפשר >> לא מתחיל [שיעול] מהרצון רואים גם את הילד >> הוא רוצה ללכת ברגל הוא צריך להתאמן >> זה מה ש זה בדיוק דומה לכך >> אבל איך הרגל לימדת אותה הרגל אין לו שכל הרגל אין לו שכל אז השכל מלמד את הרגל תעשה ככה, תעשה ככה, תעשה ככה, אבל הרגל עצמו אין לו שכל. אז לכן זה לוקח זמן עד שהרגל מתאמנת, אבל הרגל למעשה מקבלת את ההשפעה מהשכל. אז הוא אומר ככה, א בד אין הרגל שייכס לשכל ועוון, אבל מכל מקום מאורה מן המוח מגיעה לרגל ובכוח

האור זו הרגל משתנה שלומדת תנועת הריקוד ודב הזה לוקח זמן. שאין כן פעולת הרצון על הרגל בלי שיהיה הזמן אלא יותר יוף שרוצה ללכת הרגל מצייטת לרצון מתחילה ללכת היא לא צריכה לקבל הורם מכוח הספר אם הכוח הוא הרוצם רק הרוצם ל שהוא צריך ללכת אז מיד הוא הולך אתה אומר [שיעול] אתה אומר שעצם ההליכה של בן אדם זה גם זה גם זה גם >> גם אם יש לו רצון >> גם גם אם יש לו רצון זה גם בנוי על אה [נחירות בוז] הוא לא הוא לא מדבר על נכון ש שהרגל שהיא תלך צריך להיות השפעה של של אימון לא רק ריקוד לא רק ריקוד צריך אימון >> אבל אבל זה מצד ה איך שהוא איך שהוא לומד ללכת אבל אחר כך אבל מבחינת כוח הרצון אחר כך כשהוא רוצה ללכת אז הוא הולך מיד למה? כי שמה לא צריכים את השכל להתלבש כש כדי ללמוד אותו אז הרגל צריך לקבל לימוד צריך לקבל וזה לוקח זמן אבל עצם

הרצון כשהרצון מפעיל את הרגל אז אז כבר לא צריך את כל ה את כל הירידה הזו שאין כן פעולת הרצון על הרגל היא בלי שיהיה הזמן [כחכוח] לתכף כשרוצה לילך הרגל מצידת מצייטת לרצון ומתחילה ללכת טעם ההבדל הוא הסיכל מעצם גדרו ותכונתו משפיע באויפן של סדר והדרוגו כמו אוירמלקולעלמ כדי שהשכל ימצא באיזה מקום צריך המקום לקלוט ולהרגיש את השכל לפי כך צריך השכל להצטמצם ולהשתנות לפי ערך המקום שאליו הוא רוצה להגיע וכן לידך אין הכלי יכול לתפוס את האור מיד אלא צריך להשתנות עד שיהיה בצורה שיהיה שיוכל לקלוט את האור האור של השכל חייב חייב להגיע לרגל השכל זה לא יכול להגיע בידית זה צריך להגיע שהשכל יכנס לרגל ברוץ לא צריך שהשכל יכנס לרגל הרוץ מפעיל מיד השיכל א אה במושנל כדי שועיר השיכל יגיע ויפול על הרגל לא מספיק מה שאדם השיג את חוכמת

הריקוד במוחו אלא השכל צריך להצטמצם ולרד ממדרגתו כדי לעסוק עם הרגל ולהידך הרגל צריך להתייגע עד שתהיה מוכנה ללכת לחוכמס ריקוד שתנועתיה תהיה מתאימות לריקוד כפי שמביכו וזה נקרא שהאורהם מן המויח נמשך על ידי שתל של ספסי דרמדרגס ומאחר שהשפוזו תלויהו בשינויים הרוכלים שבועיר והכלי על כן יש בו שי הזמן גם בגשמיז כי זה צריך להשתנות השכל צריך לרדת הכלי צריך להתעלות כדי שהוא יקבל את הדבר הזה. ה מה שאין כן הרוץ הוא קויח מקיף כמו יאירסיבן. זאת אומרת שהרצון נמצא בכל עבר הגוף בשובה. זה ההבדל. זה מה שהוא אמר שסובב נמצא בשובה בכל המקומות. לדוגמה זה שהרוץ משפשת ברגל כשוצה ללכת למשל אין הרצון יורד ומצטמצם למדרגת הרגל. אלא פועל בדרך גזירה על הרגל שלכן אנו רואים שתוקפו של כוח הרוצון אינו נמדן לפמהות האיברים [כחכוח]

דרוצן לכתוב ביד ללך ברגלו במקצ בזה יוכל בוטקף ממש אף שמדובר בפעול שינוס ביבורים שונים בתכלס אז יכול בכיצד כך הרוצן הרוצן צריך יכול להשפיע על לימוד יכול לשפיע על ריקוד על כל דבר בטעם זה הרוצם פה בכל האבורם בליחלקוס ובלי שי הזמן כי נמצא בכל הגוף כאות ושובה ומשווה כותם וגודל שאין הבדל באויף מוצל בין ראש יד ורגל ואינו צריך להשתנות ולהסטמצם לפי ערך העבר ובמילא פועל ללא שיהיה זמן יש כאן עוד משל יפה על הנושא הזה של ס של סובב וממלה הרי אמרנו כל הזמן מה ההבדל בין ממלא וסויב שתי דברים א' בממלה עם אור צריך להשתנות צריך לרדת לרדת מדרגה לרג דרגה ואז הוא פועל בכל מקום הוא פועל לפי הרך סובב שתי דברים סובב שתי דברים א' הוא לא מתלבש ודבר שני הוא לא הוא לא מתפלל זה הוא זה לא פועל עליו שום דבר כי אצלו אכל שוומש

וכולם אותו דבר וש במשל הוא נותן קצת הרגשה איך אנחנו יכולים להבין את זה כשרואים דברים שצריך מוח אז המוח לא הולך בשנייה. המוח צריך לרדת ולהוריד את עצמו ולהתבונן ולהגיע לזה ולהגיע לזה. ואז זה מגיע לרגל. והרגל גם צריכה, גם צריכה גם כן להשתנות. זה לוקח זמן. היא צריכה לקבל לקבל שכל וגם אם זה בחוכמת הציור, אם זה בחוכמת הריקוד, אם זה בחוכמת התורה, מה שאם כן רוצן, כל אחרוצן הוא נמצא בכל מקום בשווה. ולכן זה גם לא משנה לו כל מקום. הוא לא הוא לא מתפלל מהמקומות. לא צריך להתלבש במקום וכן יש למילו בזמיני אשפוס בדוגמה שפ שני יפהמנל באשפוס ופעולס נפש עלבורי הגוף כך יש למילו שני מנשפוס מיתזבורח סוגח וממלכולמ שיר וחיזה מסגל לממש בנברואים ופירוש גילוי שהנברואי מרגישים מסח בתוויכו שזוהי נפש כל חי הנרגשת ומתגלית

בגוף הניברו ואיסו הוסדובו חי לפי ששפע וחי זה נמשך לפי סדר המדרגס שבכל מדרגה ומדרגה האור מצטמצם ומשתנה לפי ערך הכלי המקבל ובמילא יכולתו של הנברא להרגיש את האור והחיות מאחר שהאור ירד ממדרגתו להצטמצם ולהשתלבש בו כמו רב לומד עם התלמידים הוא מסביר להם סברה באותיות פשוטות לפי ערך גילם ומדרגת השגתם שאז השכל בגילוי אנו שלא שהוא ניקית ממוכת תמיד מת שהספרה ברורה בהירה אצלנו על אויר זה על אור זה שמלקו לעלמין נאמר מלא יכול כבודו דמש מזה שרק כבוד השם ממלס כל הארץ ולא י הקדוש ברוך הוא בכבוד עצמו ולסר פונמני אלא שמלוי בכוס בזה פירוש לאי רק שנמצא בתוכך אלא שנתפס ונרגש באו וזה שייכ בזיו והאורש של הקדוש ברוך הוא כי אויר אינסוף ברוך הוא בעצמו אין בגדר למס לכן לכן כתוב מלא יכול כבוד ידו מכיוון שזה סוג חיוס כזו שמתלבשת זה לא יכול ללכת

זה לא יכול להיות מדובר על עצמו שיסבורך זה לא יכול להיות מדובר על ירסוף בעצמו בגלל שהוא אינסוף בעצמו לא בגדר האונן לומס [שיעול][כחכוח] אז מה לכן מדגישים ולא יכולו אורץ כוידוי שמה שיש כאן זה רק הקבודוי כמו הכובוד אין לו חלק מהאודומ עצמו אלא רק אם הם ביחס אל הזולס כל העניין של כבוד זה לא דבר של ש זה לא דבר ששייך לעצם הנפש זה לא של עצם של האדם זה רק ביחס למישהו אחר אותו דבר כך למלוקה ויאכל שכבודוידו יסבורח רוסל הנברואים כפי שאם משיגמס כמו הזיב השמש שאנמש שמש עצמו אלא רק כפי שמר ומספשת באו כי השמש עצמה לא יורדת לא יורדת לעולם השמש לעולם לעיר רק הזיב מעיר אותו דבר הקדוש ברוך הוא בעצמוס הוא לא נמצא בתוך העולמות לכן זה רק מלא יכול אורץ כבוד כובד זה זה עניין של זיב זה עניין של ההורה [שיעול] אבו הסובב שאינו מסגל לממש רק מבחינת

חיצוניס ושלא ילדרוגו מה שאין כנוסובב שארסו ברוך הוא עצמו ארום מסנס בכל האלומס אין מסגל בתוויכו ממשמש רק מבחי קלמה שזה כאילו האור ומחוץ ולמילו מהם מאח שאינו נצפס מוסק בהם ונמשך באו משלא ילד סדר והדרוג אלא כל הלילו ככ בליחלקוס האור הזה של סיבולמין הוא מהיר בכל העולמות בשווה אין הבדל בין עולמות ילונים תחתונים גשמי רוחני אין שום הבדל לפי שבאמס אין השנים שבומוקים לגבי זה דכולם שובים לפזבור אין לשומס אין מלוכים ויש רמזו שרוניס וגשובים לפס שאפילו קליפ בשובה אצלו יסבורח כמו עניים של וקדושה זה אפילו אפילו שמה באויר הסובב אז אין הבדל גם כן בין הויר וגדוש גם כן לחושך שוב וכן צודקתו מה תיתן לא ורפשך אז לכן נאמר על זה שבדרגה הזו צודקתו מה תיתן לו מה עוזר שאתה צודקתו מה זה שאתה מקיים מצוות ואם אתה עושה פשך אוו מה תעשה

לו מה זה גורם לו זה זה גורם לו זה לא גורם לו שום דבר לכן כתוב על יוקיפר כתוב [שיעול][כחכוח] כיפה זה יום שמכפר על כל העוונות איך זה יכול להיות בן אדם עשה עבירות אז איך איך זה יכול לכפר התשובה היא שלפני הויה תתוב כשכיפר מהיר הדרגיה הזו של סובב בלפני היה בליפני בלמעלו משם הה שמה באמת אין אין הבדל בין חשי חולו ושמה יכול להיות מצב שהקדוש ברוך הוא יכול לקבל ולסלוח על על אוירות כי שמה זה דרגה כזו ש שהוא שהכל בשובה אצלו ממשיך בעזרת כן מדבר Ja. Ja.