לקוטי שיחות פר׳ אמור חכ"ז שיחה א׳ - הרב שמואל ביטון

יסודית והיא גם אפשר לומר אפילו מאפיינת קצת את רבי יצחק וואו הדיבור החיובי לכל יהודי הסיפור בשבח חברו כפי שאנחנו נראה בגוף השיחה מכיוון שהשיחה קצת ארוכה אז ייתכן ונצטרך קצת לקפץ פה ושם אם נצליח ללמוד את הכל אז נצליח אם נראה לפי קוצר הזמן אז א נסכם חלק מהדברים בעל פה. כבר נתבאר פעמים רבות אשר כל עניין בתורה הוא הוראה. תורה מלשון הוראה בעבודת השם לכל אחד ואחד מישראל בכל הזמנים ובכל המקומות. כי התורה גם בתור הוראה היא ניצחית. לכן הוא גם לעניין שמות הפרשיות של התורה שנקבעו על פי מנהג ישראל תורה היא שהשם נושא בתוכו הוראה לכל אחד ואחת. אומר הרבי פעמים רבות. כלומר, כל מי ששמע את הרבי, קרא את הרבי, אז הוא יודע שיש דבר ששגור בפיו של הרבי. וזה מבוסס כמובן על פירוש של המהרל גור אריה ברש פרשת בראשית בשם הרדק שתורה מלשון

הוראה. אבל זה לא כולל רק את ההנחיות המפורשות שהתורה נותנת. כגון מצוות, ציוויים, זה כולל אפילו את הסיפורים שיש בתורה, גם הם הורה. וזה כולל גם כן לא רק את הסיפורים אלא אפילו את שמות הפרשיות שנקבעו על פי מנהג ישראל בלבד אבל מנהג ישראל תורה היא אז אם נבחר כם בפרשתנו ששמע אשר יקראו לה במנהג ישראל הוא פרשת אמור גם שתיבת אמור מוסבת כהמשך הכתוב אל הכהנים הרי מזה שהפרשה נקראת בשם אמור סתם ולא אמור אל הכהנים מובן שעניין אמור הוא הוראה כללית לכל אחד מישראל הרי ההנחיה של התורה בתחילת פרשת אמור ריבוי הנחיות לכהנים למי הם בעיקר לא יכולים להתאמ ולמי הם כן יכולים להתאמ בודדים כן קרובים בודדים אז לכאורה השם הנכון שהיה אמור להיות לפרשה זה אמור למי אמור אל הכהנים אתה לא אומר אמור סתם למי אתה מפנה את האמירה שלך למי

אתה רוצה שנדבר אבל מנהג ישראל תורה היא שרק המילה הראשונה נבחרה אמור אמור למי אנחנו לא כביכול לא יודעים כן אנחנו יודעים שזה מופנה לכהן פנים אבל מסתבר שיש הנחיה והוראה תורה מלשון הוראה על עצם השם אמור וצריך ביאור כי הרי אמור פירושו לא רק היתר לאמירה אלא ציווי ויתר על כן לא נאמרה בזה שום הגבלה ממש מה שמדובר באמירה רצויה שעליה יש ציווי וצריך להבין איזו אמירה מרומזת ומכוונת כאן ואין לומר שהכוונה היא לאמירה בדיבור בתורה שכל כך מצינו בכתוב ציווי מפורש ודיברת בם גם צריך צריך לבאר את גדרי החילוק בין אמור הרצוי והטוב ובין ההוראה שנאמרה גם כן בלשון סתמית אמור מעט ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה אנחנו רוצים להבין על איזה סוג של אמירה מדובר כאן קודם כל מה שאנחנו רואים מעצם המילה שהמילה נאמרה בלשון ציווי אמור אני פוקד עליך לומר כלומר אנחנו עדיין לא

יודעים על איזה אמירה מדובר אבל אנחנו כבר מבינים שזאת אמירה שאנחנו צריכים להתגייס לומר אותו אותה. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים כאן על מצב רק של ניטרליות. אני צריך להיזהר לא לדבר למשל לשון הרע, אז אני שותק. כן, אני סופר עד חמש לפני שאני אומר משפט. מחשש שיש לשון הרע. אם יש לי חשב שאני רוצה להגיד לשון הרע, אני הולך הצידה, הולך, עדיף לי לא לדבר. פה יש איזשהי הנחיה פוזיטיבית, אקטיבית. אומרים לך תתגייס לדבר אנחנו רוצים את הדיבור שלך אנחנו לא רוצים אותך בצד אל תשתוק תדבר איזה דיבור דיבור חיובי אנחנו צריכים להבין מה הוא הדיבור החיובי כל של הכהן לא משם הפרשה אם מנהג ישראל תורה היא בחרו עצם המילה בלי אל הכהנים מהשמע שיש כאן ציווי לכל יהודי שבא ללמד אותנו אמירה מסוימת שאנחנו צריכים להגיד עכשיו לכאורה כשיהודי שומע על אמירה

חיובית מה קופץ לו מיד לימוד תורה דיבור בדברי תורה אומר הרבי לא יש פה איזה משהו מעבר למה כי הלימוד תורה יש לנו כבר ציווי פרשת ואתחנן פרשת ואהבת ודיברת בם אז יש לי כבר ציווי לדבר דיבורים של תורה להגות תורה אוקיי בלכתך בדרך בשורבך ובקומך ושיננתם לבניך גם לילדים אנחנו צריכים ללמד את התורה על התורה על דברי תורה יש כבר ציווי אז מסתבר שיש לנו פה ציווי על אמירה חיובית שהיא מעבר לדיבורים שהם דיבורים של תורה בצורה רשמית. אוקיי? עכשיו אנחנו עוד דבר רוצים להבין בתוך האמירה. אחרי שאנחנו נבין מה היא האמירה הרצויה, אנחנו רוצים להבין בכלל הרי הרי אם אתה פוקד עליי לדבר, לומר, אבל אני יודע שיש לי הנחיה קודמת וידועה מאוד של חז"ל בפרקי אבות, אחת מהם בשם שמעון בנו של רבן גמליאל. כן? כל ימיי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה או אמור

מעט ועשה הרבה אז פה יש לנו פה איזה משהו מפתיע כי פתאום באים ליהודי ואומרים לו תדבר תאמר אבל היהודי הרי הוא כבר גדל על זה שמה שהוא מצמצם את דיבורו חושב שבע פעמים האם הדיבור שלו יעיל לא יעיל אז הוא אומר מעט הוא בעיקר מתמקד במעשים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה אוקיי אז באמת מה המינון גם לא רק אם מה האמירה הנכונה, מה היא האמירה הרצויה, גם מה המינון של אותה אמירה, מתי כן, מתי לא, כמה וכולי וכולי. אני רק מציין בסוגריים שמקובל מפי חסידים אמרה חסידית ידועה א שלא מצאתי לגוף טוב משתיקה אפשר לפרש אותו גם באופן אחר שאם יהודי יש לו דיבור חיובי לומר אמירה שיכולה להועיל אז היי אומרים לו לא מצאתי לגוף טוב משתיקה כן שמים את הפסיק במקום אחר אין שום דבר טוב בזה שאתה תשתוק תאמר אותה אם האמירה שלך היא חיובית אדרבה תגיד אותה כן זה

כמובן לא לא הפשט הפשט הוא לא מצאתי לגוף טוב משתיקה נקות את השתיקה כדרך חיים אבל לפי החסידות אדרבה אם יש לך אמירה חיובית להגיד אז זה לא טוב לשתוק אין בזה שום תועלת לשתוק אוקיי לא אמרתי את הלמדסה נקודה אמרתי כן אוקיי ולהעיר שלעניין אמירה בענייני תורה מצינו את פסק הרמבם המשך לא מצאתי לגוף חול וכן בדברי דברי תורה בדברי חוכמה היו דברי אדם מעטים וענייניהם מרובים ואת זה גוף הרמב"ם מבאר שבאמת גם גם ודי שעוסק בדברי תורה או בדברי חוכמה גם שמה יש הנחיה מפורשת של הרמב"ם שהיהודי צריך לדבר בלשון בהירה אז הרבי אומר את זה ככה באריכות טיפה נסכם את הדברים שבעצם אין הכוונה בדבר שהדיבור בתורה עלול להיות בלתי רצוי ולכן צריכים דברי אדם להיות מועטים כי אם שהשגת התורה מתוך בהירות כולי היא כאשר מוסרים עניינים מרובים

ודברים היא כאשר מוסרים עניינים מרובים בדברים מועטים. הקטע הקטן שאנחנו קפצנו עליו בעצם הרמב"ם נותן הנחיה ליהודי שהוא צריך כביכול גם בדברי תורה בדברי חוכמה להמעיט. אוקיי? אז מה הכוונה להמית? אומר הרבי לא חס ושלום להמעית משום שדברי תורה הם דיבורים שאין בהם תועלת. אז אומרים לך לא תוריד אותם. לא. אלא מה הכוונה להמעיט בדברי תורה? משהו אחר לגמרי. תדבר בלשון בהירה. דברי אפשר כוח דברי תורה צריכים להיות בהירים וצכים הם לא יכולים להיות מסורבלים במיוחד שאנחנו עוסקים בדברי הלכה פסוקה שודי בסוף צריך לדעת את המעשה אשר יעשון הרב ש מלמד תורה פסוקה הוא לא יכול להסתובב סחור זחור יתר על המיטה אז אין הכוונה ב ביהיו דברי אדם מעטים עניינים מרובים שהוא יוריד מדברי תורה אלא באמת היהודי צריך כמה שיותר לעסוק בלימוד תורה כפי שהרמבם אומר

במקום אחר אחר אילו היה האדם יכול לדבר בו כל ימיו היה טוב אדרבה שידבר כל ימיו בלימוד תורה אבל גם את זה צריך להיות בלשון קצרה כלומר בלשון בהירה אוקיי בלשון שהדברים יהיו מובנים מושגים וכמובן גם הולכים לאחר מכן למעשה ענייני תורה שבכתב נתפרשו ונתפטו בגלוי יותר בתורה שבעל פה ובעניינינו איתם במדרש ברש פרשתינו על הפסוק אמור על הכהנים כדי להבין על איזה אמירה אנחנו מדברים. אמרנו שהתורה, ההוראה של פרשתינו משם הפרשה היא תאמר. מה מה אני צריך להגיד? אומר הרבי, אם אתה רוצה להבין תאר שבכסיו, תקפוץ לתור שבעל פה. אוקיי? אני מזמין אתכם להסתכל למרות קוצר הזמן בהערה 20 להעיר מספר המאמרים תברסה של הרבי הרשב בנוגע למדרש שהוא חלק של תורה שבעל פה שעל ידי מדרש דווקא רואים ומרגישים גם עניינים שמצד עצמם וטנדוס כלל needה לא היו נרגשים כלל

אומר הרבי רשע בתור בס במדרש יש יכולת ליהודי לראות ולהרגיש דברים שבדרך כלל לא נפעלת בו ההרגשה. זאת אומרת דברים שבאופן רגילה לולי המדרש הוא לא היה יכול להגיע לכדי לכדי ההרגשה. אנחנו יודעים שאצל חסידים המושג דרן לחוש דבר לא רק לשמוע אותו אלא שהשמיעה הופכת להיות דבר פעיל אקטיבי בתוך ההרגשות הוא דבר סופר חשוב. אז המדרש יאיר את עינינו ויתן לנו הרגשה במה שאנחנו צריכים לומר באמור. אז בוא נראה את זה בתוך המדרש מדרש רבא לפרשת אמור. כתוב בפסוק אמור על הכהנים. אומר המדרש אמרות השם אמרות טהורות אמרות בשר ודם אינן אמרות טהורות. ונוהג שבעולם מלך בשר ודם נכנס למדינה כל בני המדינה מקלצין אותו וערב לו כילוסה. אמר להם למחר אני בונה לכם כולי ישן לו ולא עמד היכן הוא והיכן אמרותיו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא והשם אלוקים אמת למה הוא אמת אמר רבי אבין

שהוא אלוקים חיים הוא מלך עולם אומר לנו המדרש מלך בשר ודם בנוהג שבעולם הוא נכנס למדינה ומקבל מחמאות וקילוסין מתושבי המדינה הוא מתלהב על הקילוסין והוא מבטיח הוא מבטיח להם אני אבנה לכם גם בניינים וגם מרחצאות וכולי וכולי הולך לישון בלילה למחרת בבוקר הוא לא קם ישן ולא קם כמו טראמפ ישן ולא קם אז אומר המדרש היחן הוא והכן עמרותיו כל ההבטחות שלו לשב כי הוא מלך בשר ודם אז היום הוא הה אתמול הוא היה חי היום הוא מת או אפילו אפילו אפילו לתיאורטית גם אם הוא ימשיך לחיות מי אמר לך שמשה שהוא אמר לך אתמול אז ימשיך מחר הרי אדם מוגבל בשר ודם אבל הקדוש ברוך הוא והשם אלוקים אמת מה זה אמת אמת זה מקור החיים חי החיים כמו שאלת רבי תמיד אומר חיה החיים מה אונצו ברוך הוא זה מקור החיים מקור החיים זה בלתי מוגבל אז ממילא אצל הקדוש ברוך הוא זה

המראות טהורות מכאן אנחנו למדים זה נקודה מאוד מאוד מעניינת לראות את המדרש כושר וקורך בין דבר טהור לדבר שיש לו קיום ומי שלומד חסידות אז יודע בין היתר מיקונטוסומיין של הרבי רשב אריכות בביאור העניין של נערות המחסבים שהקליפות והסתרי אחי יונקים ממקום המוות מה זה מקום המוות מקום שמסתיים אז אחת לשבע שנים היו נערות שפשוט היו מתייבשים אז אותם נערות שמכזבים נערות של כזב הם סימן לעניין ניין של קליפה וסתרי אחה כי קליפה וסתראה אחה זה דבר שמסתיים תאוות שלומ זה זה תאוות שכל הזמן חייבות להמציא את עצמן מחדש אדם משתגע כדי לקנות רכב מסוים בשנייה שהוא לוחץ על הדבשה של הרכב החדש היצרור כבר שתה לו את הטיבל ולרכב אחר לגמרי בכלל הוא אפילו אין לו שנייה להנות הנה ברוך השם רציתי כל כך את הרכב הזה סוף סוף אני אוחז בו אין לו שנייה שהוא אוחז באמת במימושטי

וכפי שחז"ל אומרים אין אדם מת וחצית אהבתו בידו הטיב שלומה זה מקום המוות מה זה מקום המוות הפסק אומר לנו המדרש הוא קושר בין המראות טהורות למה לעובדה שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא המראות שלו הם המראות טהורות דלא כי המלך בשר ודם אצל המלך בשר ודם אצלו יש הפסק הוא לא יכול יכול להבטיח לך משהו אבל אין לו אין לו המשכיות אז זה הולך לשם מכיוון שבני ישראל פה אנחנו מגיעים לנקודה סופר חשובה מכיוון שבני ישראל חיים איפה את עמוד 160 הקטע השני כיוון שבני ישראל חיים הם להיותם דבוקים בהשם כפי שמשה רבינו אמר לנו בנאום הארוך בספר דברים ואתם מדבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום משה רבינו אומר לבני ישראל לפני שהוא הולך אומר להם אני רוצה שתדעו מי אתם אתם דבקים בהשם מכיוון שאתם דב דבקים בהשם אתם בעצמכם חיים מה זאת אומרת

חיים אתם גם כן מחוברים לאותו מקור חיים ולכן גם אתם חיים גם אצלכם יש את התכונה הזאת של המלך מלכי המלכים לא של המלך בשר ודם מובן שגם בישראל ישנה כביכול אמירה לזולת שהיא טהורה דהיינו שבוודאי תתקיים ויתר על כן כיוון שצדיקים דומים לבור עם הרי כשם שהמעלה שבאמירת הקדוש ברוך הוא אינה רק בכך שברור שאמירה תתקיים במעשה כי אם שאמירה הגוף הפועל בדבר השם שמיים נעשו בעשרה מאמרות נברא עולם על דרך זה כביכול יש בצדיקים אמירה כזו שהמירה עצמה פועלת פעולה אומר הרבי בני ישראל אם הם חיים משום שהם דבקים בהשם אז יש להם גם את היכולת של עמרות טהורות המלך בשר ודם אין לו אמרות טהורות היינו יכול להבטיח והוא לא מצליח לקיים אבל אצל הקדוש ברוך הוא המילים שלו מתקיימות ולא רק שהן מתקיימות המילים של הקדוש ברוך הוא מייצרות את המציאות בוראות זאת אומרת זה לא אני מבטיח

לך שאני אדאג שההוא וההוא בפלוני אלמוני יקיים את זה ואת זה ויבנה לך את זה ואת זה בדיוק בעשורמי מורסניברואלום בדבר השם שמיים נשו הדיבור של הקדוש ברוך הוא הדיבור היוצר אותו דבר אצל יהודי יהודי צריך לדעת שהדיבור שלו יוצר מציאות בהקשר קשר של השיחה שאנחנו נוביל אליה, שהרבי מוביל אותנו אליה, השיח החיובי על בני אדם אנחנו צריכים לדעת שאנחנו פשוט בוראים אנשים. א אבל אני לא בראתי אותו. הקדוש ברוך הוא ברא אותו, נכון? אבל אני בורא את במילים שלי את האישיות שהאדם הזה יבחר להיות. יש לי כוח עצום במילים שלנו של כל יהודי משום שאנחנו הדבקים והשם אלוקים חיים כולכם היום לפעול לא רק שדברים שלנו יתקיימו כפי שהבעל שם טוב הראה אז בכשהוא כשיהודי אחד אמר אני אקרא אותך כדג זה מופיע בתוספות לספר תהילים בקובץ מכתבים של הרבי ריית ו הבעל שם טוב ביקש

שכולם ישימו יד אחד על השני ויצמו את העיניים והוא ראה להם איך שאותו יהודי קורא את השני כדג קורע אותו עכשיו מה זאת אומרת מה אתה נותן קיום ל לשליליות לא רצה להראות להם יהודי יש לו כוח דיבור יש לו כוח דיבור יש לו כוח אנחנו נראה למה אבל דיבור יש כוח אוקיי כל שכן זה משהו חיובי כן בדיוק מרובה מידת מידת פורנות אנחנו נרא במחשבה יש קרה נכון גם במחשבה 100% מחשבה היא הלבוש הכי קרוב לנפש היא משפיעה בצורה מאוד מאוד עמוקה אבל הדיבור הוא הדבר שמגלה את זה לעולם במילא הוא גם הדבר שיוצר מציאות אוקיי בדבר השם שמיים נעשה נכון שישראל עלו במחשבה אבל בפועל הייתה בריאה וביום השישי הקדוש ברוך הוא ברא אותו וכולי וכולי עכשיו אנחנו עדיין למרות שהבנו שיש לנו כוח עצום באמירה אנחנו עדיין לא הבנו מה היא האמירה אומר הרבי תמשיך עוד קצת במדרש תתקדם עוד קצת במדרש

רב פרשת אמור ותסתכל מה כתוב שם מה אמירה זוהרי זה מובן מהמשך דבר אמרת שם מצינו תינוקות במי דוד עד שלא תעמוד תעם ח היו יודעים לדרוש את התורה במת פנים טמא מתת פנים טהור והבדוד מצליון והיה דוד מתפלל עליהם אוקיי היו תינוקות ילדים קטנים בימי דוד המלך שהיו שולטים ביד רמה בכל מחמני הלכות טומאה וטהרה מה שהלכות מאוד מאוד מסובכות הם היו שולטים בהם ממת פנים ט ממת פנים טהור היו יודעים לדרוש אותם זאת אומרת לדרוש לכאן ולכאן כמו תלמידי נרחמים מופלגים ודוד היה מתפלל עליהם רק דבר אחד. אתה השם תשמרם אתה הקדוש ברוך הוא תשמור אותם אתה השם נתר אוריתהון בליבון תשמור את התורה שלהם בלב שלהם כן אתה רואה ילד מקסים שלומד כל כך יפה בחיידר מה אתה מתפלל שזה ימשיך אתה אומר מה יקרה בגיל ההתבגרות מה יהיה איתו בגיל 16 אז הוא ידע

את הכל מה יהיה הלאה אז דוד המלך מסתכל על כל הילדים המופלאים האלה שמתפללים שדורשים את התורה ומתת פנים את המ יש לו רק תפילה אחת הקדוש ברוך הוא תעשה שזה ישמר תשמור את התורה הזאת בלב שלהם תנצרם מן הדור זו תשמור אותם מהדור הזה חולי מובא בהמשך המדרש שהדור הזה הוא נועד לקליה לקליון ראה דוד המלך שהוא נועד לקליון אמר תשמור אותם שהם לא יועדו לקליון אבל זה לא עזר אומר המדרש אחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלים איפה התפילות שדוד המלך לא יכלו לסייע. כל תפילה עוזרת אבל הם לא יכלו לסייע. מדוע? על ידי שהיו בהם דלתורין היו נופלין. מכיוון שהיו שם אנשים שהיו מרחלים, מדברים לשון הרע. דלטורים זה לשון הרע. בגלל זה הם היו נופלים אותם חיילים. הוא מעריך במדרש שם בחומר העניין דלשון הרע. הוא מסיים למה קורא שלישי. זה גם

מובא בירושלי במסכת פאה בתחילת הפרק הראשון. הגמרא שם אומרת למה מקובל בידי תלמידי חכמים והעם היהודי לקרוא ללשון הרע לשון שלישית ככה היא מכונה לשון הרע לשון שלישית למה קוראים לה לשון שלישית מפני שלשון הרע הורג שלושה האומרו המקבלו כלומר מי שמקשיב לי אוקיי והנאמר עליו יכול להיות שהוא בכלל באוסטרליה ואני פה בישראל אוקיי אבל גם הוא הלשון הרע הורג אותו ומזה מובן שאמירה טובה ורצויה שעליה נאמר הציווי ימור היא ההפך הגמור דל לשון הרע אמירה בשבח חברו ואשר אמירה זו עצמה פועלת אומר הרבי זה דבר מאוד מאוד חשוב איך אנחנו נדע מה התכוון המדרש רבא כשהוא דיבר על אמרות השם אמרות טהורות על האמירות החיוביות אם נקשיב להמשך המדרש רבא כשהוא מדבר על ההיפוך על הלשון הרע תבין מזה זה שסמיכות הדברים באה ללמד אותך שהמדרש התכוון להמרות טהורות מה המראות

בשבח החבר אם המדרש דאג מיד לאחרי שהוא דיבר על המראות טהורות לספר לנו על דוד המלך שמתפלל אותם ילדים אבל הם נופלים במלחמה בגלל הדלתורין מסמיחות הדברים אנחנו לימדים שמה התכוון המדרש להגיד לנו כשאנחנו שהוא מדבר איתנו על אמירה חיובית זה האופוזיציה של הלשון הרע מי האופוזיציה של הלשון הרע? הדיבור החיובי. אם לשון הרע מדבר בגנות היהודי השני, מהיא המראות טהורות? דיבור בשבח החבר. זאת אומרת, לא רק המנאות מלשון הרע, אלא גם בשבח, אלא גם בשבח. לא רק שתקתי, לא אמרתי, לא הצטרפתי, לא דיברתי, אלא אמירה פוזיטיבית. אנחנו לא רוצים למלמים, לא מועיל, לא מזיק. כן? זה הגדרה של אה בתי ספר וישיבות. לא מועיל, לא מזיק. אתם יכולים לקבל אותו. אל תדאגו. הוא לא יזיק לכם. מה הוא לא מועיל? לא מזיק. יושב בסוף הכיתה הוא יהיה שקוף. שמע

אנחנו לא רוצ יהודי הוא אף פעם לא יכול להיות למלם. אין דבר כזה. שם יראה הפוכה. אה שמהישב פה הרב חוסף סיפר את זה שאמר שהלתלמיד לא יזיק לא יועיל אחד שהוא כן בכל אופן יהודי לא יכול להיות לא מועיל לא מזיק הוא לא יכול להגיד אני נשמרתי מלשון הרע לא לא אנחנו רוצים ממך אמרות טהורות את ההיפוך של לשון הרע תהיה פוזיטיבי איפה המילים הטובות שלך איפה המילים החיוביות שלך כמה אני פוגש יהודים ומעצים אותם באמצעות מילים חיובי אוקיי עכשיו כדי להבין מה העניין המיוחד של האמירה החיובית ואני מקדים ואומר כל הדיון שהרבי ינהל עכשיו אוקיי הוא בגלל דבר כל כך מורכב שכל בן אדם תקין שואל אותו ונגיד לחיים קצת לפני זה אז לחיים לחיים ולבוכה שבאמת נצליח לדבר בשבח כל יהודי ויהודי ולא רק להישמר מלשון הרע אלא גם להיות פוזיטיביים וחיוביים תמיד וזה ישפיע

כזה שמירה והגנה על עם ישראל כפי שראינו פה שאם חס ושלום המצב ההפוך שחיילים נופלים היה בגלל דלתורין אז מרובה מידה טובה מידת פורנות שעל ידי דיבור חיובי על יהודים אז זה ההגנה ושמירה הכי טובה שיכולה להיות על בני ישראל לחיים לחיים מה היא בעצם המצוקה של בני אדם תקינים הייתי קורא לזה איך ש תקינים טובים אנשים טובים שהם לא הם לא באמת רחלנים אוקיי הם לא בלי להעליב אף אחד הם לא נולדו עם ידיים מאחורה ואחרי הקיגל בשבת צריכים לטחון את כל ה את כל העיירה ומי ומה ואיפה ואיך אין להם את התכונה הזאת אוקיי בסדר מה קשה להם בלדבר בשבח מאוד פשוט הם לא רוצים להיות נעייבים אומרים לך תראה העולם לא מתוכן. העולם לא מתוכן. יש בעיות, יש אנשים עם בעיות. מה אתה רוצה? אנחנו צריכים, אנחנו צריכים לתקן. תסתכל את זה ותסתכל את זה ותסתכל את זה ותסתכל את זה

ותראה, תראה כמה תיקון העולם דורש ותראה כמה אנשים עדיין לא מתוקנים. ואם כל היום תהיה לי הנעיבי הזה שכל היום רק לא לא, אני לא רוצה לראות את הדברים הרעים, לא רוצה לשמוע והכל בסדר ואתה מרכיב לעצמך משקפיים ורודות, אתה לא תשנה פה כלום. אתה לא תזיז פה כלום. לפעמים צריך להיות פרקטי. והפרקטי גם לראות בעיות ולהיות מוכנים לתקן אותם ואז אומר לך לא אני לא עוסק בלשון הרע אני עוסק בתיקון ומשמה כן נגררים ללשון הרע כי ה ה המרווח בין לעסוק בתיקון אוקיי להגיד רגע אני מסביר לך את הבעיה כדי שאנחנו נוכל לעזור לה לבן להסביר את הבעיה ולהישאר בזה ולהתגלגל שם בתוך הלשון הרע הוא מרווח כחוט השערה ממש כחוט השערה. זה מאוד מאוד מורכב. ולכן כל הריחות שאנחנו נראה מעכשיו בשיחה, תחגרו חגורות, זה הולך להיות רציני. זה בגלל שהיהודי הבריא הוא לא רוצה להיות עם

המשקפיים הוורודות. הוא באמת רואה בעיות והוא רוצה בתיקונם. ולכן מאוד קשה לו לדבר בשבח בשבוח, בשבח, בשבח, בשבח, בשבח. הלו לא העולם הוא לא שבוח. ולכן אנחנו נראה במהלך השיחה שהרבי יציע ויראה לנו איך שהדיבור בשבח הוא הוא התיקון. אם כל כך בוער לנו התיקון, אף אחד לא אמר לך לא לראות שיש בעיות. ברור שיש בעיות. אף אחד לא אמר לך לדמיין שהעולם הוא ורוד. הוא לא ורוד. כול כן לס לחיות או אבל אם כל כך בוער לך לתקן אותם זה דרך דיבור חיובי. תדע לך שהדיבור החיובי הוא הוא התיקון. הדיבור החיובי, אני אסכם את זה במשפט אחד, הוא לא בריחה מהמציאות. הוא תיקון המציאות. אז בוא נראה את זה במילים של הרבי. ויובן זה בהקדים דברי הרמב"ם בהלכות דעות. בפרק ה בהלכה העוסקת באופן דיבורו ש תלמיד חכם כתב הרמב"ם מספר בשבח חברו ולא בגנותו כלל. ולעלן בפרק ו' כתב מצווה על

כל אדם לאהוב לכל אחד ואחד מישראל כגופו. שנאמר ואהבת להערכה כמוך לפי כך צריך לספר בשבו בשפחו יש לנו פרק ה ויש לנו פרק ו' פרק ה בהלכות דעות בספר המדע של הרמבם משני תורה עוסק בתלמיד חכם פרק ו' עוסק בכל יהודי ופרק ו' הוא אומר כל יהודי צריך לאהוב את כל אחד ולדבר בשבחו לספר בשבחו אבל בפרק ה' כשהוא מדבר על התלמיד חכם אומר לנו שהוא צריך לספר ר בשבע חברו אבל הוא מוסיף תוספת ולא בגנותו כלל כשהוא מדבר על התלמיד חכם אומר ולא בגנותו כלל לא רק מספר בשבע חברו אלא הוא לא מספר גם לא בגנותו כלל עכשיו אני אסכם לכם את האות הזאת ונתקדם לאותיות המרכזיות של השיחה אומר הרבי רגע רגע רגע לא לדבר בגנות זה איזה משהו מיוחד של תלמיד חכם תגידו לי לא למה זה איסור זה איסור מפורש מהתורה לא תלך להכיל. כן, יש כמה דעות בגמרא האם

לשון הרע נלמד מלא תלך אכיל או ונשמרת מכל דבר רע בירושלמי אבל אבל בעיקרון זה מלא תלך אכיל רוב הדעות לא תלך אכיל זה איסור אתה אומר לי אתה יודע מה מה המיוחד בתלמיד חוכמר לי הרמבם מספר בשבע חברו וגם ועוד הוא לא מדבר בגנותו אבל לא בגנותו זה בכלל הבסיס וזה בסיס שהוא משותף למי ליהודי הפשוט כמו ליהודי התלמיד חוכמת למה מה? למה הרמבם כאילו מדבר איתי פה על סעיף כל כך בסיסי לגבי התלמיד חוכ ולגבי היהודי הפשוט בכלל לא מזכיר אותו ולא בגנותו כלל? אומר הרבי בהכרח לומר שכשכתוב כאן ולא בגנותו כלל זה לא לא לדבר לשון הרע זה לא האיש זה ברור שהתלמיד חוכמה לא מדבר לשון הרע זה לא שאלה בכלל הרי התלמיד חכם מה הוא בגדר היהודי החסיד שמקפיד על מי חסידוסה איך אנחנו יודעים אומר הרבי משום שהמשפט הזה ברמבם מגיע בדיוק אחרי משפט

נוסף שהרמב"ם מדבר על תלמיד חוכם אז הוא מדבר על זה שהר תלמיד חוכ מדבר בלשון רכה רוח הבריות נוחה עמנו כל הבריות כולן הוא נזר בזה ש למה כי מתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא על ידו הוא לא יכול אפילו שודי אחד פשוט ידבר רע עליו משום שלדבר רע עליך זה אומר לדבר רע לקדוש ברוך הוא יפה מאוד ממשיך הרמבם ואומר והתלמיד כן על התלמיד חכם והתלמיד חכם מקפיד על והבה דן את כל האדם לחו זכות ואז הוא מוסיף ואז הוא מוסיף ומספר בשבה חברו ולא בגנותו כלל. מה שמע אומר הרבי שהתלמיד חכם הזה שמספר בשבח חברו ולא בגנותו כלל הוא בתוך הקשר של והבה דן את כל האדם לכף זכות. מה זאת אומרת? והבה דן את כל האדם לכף זכות. למי אתה אומר את זה? לאדם כזה שיש פה גנאי, יש פה גנות, יש פה בעייתיות. אתה אומר תלמד עליו זכות. אומר הרבי, מסתבר שיש פה יהודי שיש

פה גנות והתלמיד חכם הזה הוא לא עיוור צבעים. הוא רואה את הגנות. רואה את הגנות. הוא לא חי בעולם ביקום מקביל. הוא חי פה. הוא רואה את הבעיות. אבל כחלק מזה שהוא מלמד זכות וכחלק מזה שהוא רוצה לתקן, הוא מספר בשבח חברו ולא בגנותו כלל. מה זה ולא בגנותו כלל? זה לא שהוא לא אומר לשון הרע, ולא בגנותו כלל. זה אומר שדרך המספר בשב חברו הוא מבטל את הגנות. לא ישאר כלל זכר לגנות שהייתה בתחילת הדרך עוד לפני שבועב כל האדם לחב זכות. בתחילת הדרך הוא ראה הגנות באדם. הוא מיד לימד עליו זכות. כפי שאנחנו נראה את זה במילים של הרבי כפי כפי שהתניה מסביר פרק ל. ומיד סיפר בשב חברו. הוא מצא את המעלות שלו והציף אותם. דרך הצפת המעלות כבר לא נשאר גנות שום מקום כלל. לגנות שהייתה מקודם לא נשאר לה שום מקום. לא רק בתודעה שלו, אלא הוא גם פעל שהיהודי

הזה הפסיק עם מגנות. אז בוא נראה את זה עכשיו המילים של הרב באות ו עמוד 164 ובעומק יותר יש [מחיאות כפיים] לומר שניה רגע רק רגע 60 סעיף ג לא לא לא אמרתי שאני מדלג על אות הלגות ה לא כן אות ה מה שסיכמתי לכם עכשיו זה היה אות ד' אות ג ועוד ד' שתי האותיות סיכמתי לכם כן עמוד 162 אבל צריך להבין מה היא השייכות המיוחדת בעניין זה לעניין תלמיד חכם דווקא יש לבאר תכף לפני העניין נדלן את כל אדם לכב זכות כתב הרמבם שנהגת תלמיד רחם צריכה להיות באופן שרוח הבריות נוחה אמנו ולפי כך צריך להיות דיבורו בנחת עם כל הבריות ומזה נמשך חילוק בתלמיד חכם לכל אדם בעניין היחס מי שיש שיש בו גנות שהרי כשאדם רואה אצל הזולה דבר בלתי רצוי עלייב לעשות קל שביכולתו לבלטל את הדבר הבלתי רצוי ודבר זה יכול לעשות בבית אופנים מי שאינו תלמיד חכם מוכיח את חברו

על חטאו ועוונו הרי הוא לא חייב שכולם יאהבו אותו כי רק מחי תמיד חכם רוח הבירת נוחה ממנו אז הוא אומר אני הוכיח אותו הוכיח את הוכיח את מיתך הוא עשה בעיה אני אני אגיד לו כמובן סוגריים לפי דרכי התורה הוא נזר מאוד אני מזכיר לכם ש שה ש שפריד קרבי מדבר על זה ש ש הוכיח תוכיח אז דבר ראשון אתה מוכיח לעצמך ואז אתה מוכיח לשני ולפעמ יש לא תסנע את אחיך בלבבך אז בידת שאתה לא שונא אותו ורק אז עשית הוכיח תוכיח לפי דרכי התורה עשית את זה בצורה הכי טובה אבל עדיין יש מצב שהיהודי השני אחרי שאתה מוכיח אותו הוא לא אהב את הביקורת לא אהבת ביקורת רוחך לא נוחה לו אתה כבר לא נוח לו אתה מחוכם הוא צריך להיזהר גם בזה. אבל תמיד חכם שדיבורו צריך להיות בנחת עם כל הבריאות. הוא צריך אפילו להיזהר שמישהו אחד לא יהיה לו נוח איתו. לכן איך הוא

מבטל את הגנות? לא על ידי הוכחה. הוא מבטל את הגנות בצורה אחרת באופן של נחת. הוא מספר בשבח חברו ולא בגנותו כלל. עצם הסיפור בשב חברו מגלה את שבחו את מעלותיו הטובות וזה גוף המחליש את הגנות עד שהבאת אלה זה הפירוש ולא בגנותו כלל שהסיפור בשבחירוי נטרל את כל הגנות של האדם הזה מסמס אותה עד כלל טוטלית לגמרי הבנתם אז יש לנו שני דרכים איך לתקן בעיה לכן אמרתי בתחילת הדברים למה הרבי הולך להתעכב כל כך כי הרבי יודע יודע שמה שקשה לנו בחיים זה להיות עיור צבעים. אנחנו לא אוהבים להיות עיברים צבעים. יהודי הוא לא אוהב אף פעם להיות פרייר. יהודי הוא עם כשעורף הוא דעתן. ואם תושבים שני יהודים יהיה לך ארבע דעות. יהודי הוא מביע את הוא לא אוהב להיות מישהו שלא רואה את המציאות כמו תשי. אז יהודי רואה את הגנות. עכשיו איך הוא

פועל מול הגנות? אז יש לו שני דרכים. או להיות היהודי הפשוט הרגיל אומר מה זאת אומרת הוכיח תוכיח את המיתח. אני צריך להוכיח אותו. אבל יש עוד דרך. הדרך של התלמיד חוכמה הוא אומר הרי מה הבאמלין של הוכיח תוכיח תמיתך מה אנחנו רוצים להרוויח מהוכיח תוכיח תמיתך שהיהודי הזה יפסיק מה אתה רוצה מה אתה רוצה להרוויח שהוא ידע שאתה ידעת את האמת או שאתה רוצה להרוויח שהוא יפסיק להתנהג לא טוב אתה רוצה להרוויח שהפסיק להתנהג לא טוב אז מה אכפת לך שזה יעבור בדרך אחרתי המצוה שלו נכון איך אבל הוכיח בדרך נחת בידיון בדיוק אף אחד לא אמר לך שאתה מדלג על מה הציבוי של הוכיח תוכיח אל תתעלם תתייחס תיגש ליהודי הזה דבר איתו תעזור לו תחווין אותו נכון זה הציבוי של הוכיח תוכיח שיהיה מך שיהיה למה אתה מוכיח אותו או ברור ברור ברור איך אבל אתה עושה

את זה אבל אם תתחילה אתה שהוא לא לא בסדר נכון חכמים אמרו אל תגיד דבר שלא עסק עדיף שלא תדבר יותר נכון אבל בעיקרון המצווה של הוכיח תוכיח אחי, תדאג שהיהודי הזה יפסיק את המעשה הרע שלו. איך? על ידי שתדבר איתו. תיגש אליו ותדבר איתו, תוכיח אותו. איך אני מוכיח אותו? יש לי דרך להוכיח אותו, להגיד לו, תשמע, זה בעיה וכולי וכולי. ויש את הדרך שבה אני מוצא את המעלות שבו, מגדיל אותם, מציף אותם והגנות נעלמת. איך? בוא בוא נבין איך זה קורה. מאוד מאוד חשוב להבין איך זה קורה התהליך הזה. דרך ידוע בפירוש מרזה לעניין לשון הרע לשון תליתי כטיל תליתי לשון שלישית שהורג את שלושה הורג שלושה האומרו והמקבלו והנאמר עליו שואל הרבי דלכאורם ביש למה זה שלשון הרע מזיק לאומרו ולא מקבלו הרי זה מובן כי שניהם נתנו חלק בעבירה בעבירה חמורה כל כך שאמרו חז"ל שהיא שכולה כעבודה

זרה גילוי הראות ותפיכות דמים גם יחד אבל במה חטא נאמר עליו הרי הוא לא נתן חלק במעשה עבירה למה הוא צריך לסבול אומר הרבי ממילא שני החבר'ה שפטפטו ביחד ברכילות אני מבין למה הם הם נהרגים אבל השלישי הוא לא היה שותף בכלל נפך בכלל מדברים רק עליו הוא הרי סובל מזה שמדברים עליו הוא נעלב מזה שמדברים עליו למה הוא גם נהרגע או אך הביאור בזה תכונת הדיבור היא להביא לידי גילוי עניין שנמצא בהלם במחשוב ולפי כך כשמספרים ברעת הזולת ומוציאים את הדבר דבר בגילוי עלול הדבר להזיק לזולת לול הדבר בדיבור אפשר שהרע שבו היה נשאר בהלם ולא היה מעורר את התוצאות הבלתי רצויות אומר הרבי דיבור יש לו כוח עצום מה הוא עושה דיבור מוציא משהו מהבוידם מהמחסן ושם אותו על השולחן על השולחן גלוי לכולם הוא מנפיק אותו זה הוא מנפיק את המניה מוציא

אותה החוצה אומר הרבי כש שיהיהודי אומר לו שנורה הוא פשוט מוציא מיהודי אחר רע חבוי ומגלה את זה עכשיו לא משנה שהיהודי הזה עכשיו נמצא בכלל באוסטרליה ואני פה אבל אני מדבר עליו הדיבור יוצא לעולם נותן קיום לדברים והרי אני זכיתי להיות יהודי ואתם מדבקים בהשם חיים כולכם היום אז במילא לדיבור שלי יש כוח של בריאה של יצירה כמו של הקדוש ברוך הוא יצרתי מציאות של רץ אצל אותו יהודי. זה הפירוש הוא נהרג. מה הפירוש הוא נהרג? השלישי הוא עצמו הופך להיות אדם רע. הוא הופך להיות עם המידה המגונה הזאת שדיברו עליו. אבל יש כאן הפתעה. ההפתעה החיובית שמאחר שכלל הוא במידת אבה מרובם ממידת פורנות הרי הדברים קל וחומר. אם הסיפור בגנות חברו יש בו השפעה מזיקה על הזולת. כל שכן בקל וחומר שכן הוביתר על כן ומידה טובה. שכשאדם מספר בשבוע חברו יש בכך השפעה מועילה על זה

שישפחו והדבר נותן לו חיזוק וסיוע בעבודתו מוציא אל הגילוי ואל הפועל לטובתו ומעלותיו אומר הרבי ממרובה מידה טובה מידת פורנות אם במידת פורנות שאמרתי חס ושלום דבר שלילי על יהודי אחר הוצאתי את זה מן העלם אל הגילוי אז בדבר החיובי שתלמיד חוכב היהודי הטוב ובעניין הזה הרבי רוצה שכולנו נהיה תלמידי חכמים לא יודע אם בכל הדרגות אבל בסיפור הזה שמדבר בשבע חברות הרבי הפך את כל השלוחים שלו ואת כל שלוחי השלוחים שלו ליהודים שמעוררים את המעלות של עם ישראל חד וחלק בעניין הזה הרבי רוצה שכולנו נהיה תלמידי חכמים בסעיף הזה שמספר בשבע חברו ולא בגנותו כלל כלומר שדרך הביטול של הגנות הוא דרך סיפור בשבח למה כי הדיבור בשבח מוציא מן ההלם אל הגילוי באופן של מרובע מידה טובה את הטוב הצפון בו ובמילא כשהיהודי פתאום נהיה מוצף מטוב החושך נעלה ובעומק יותר יש

לומר כאן אנחנו נבין נקודה מאוד מאוד עמוקה בתניה פרק ל הרבה מהיהודים שיושבים כאן זכו ללמוד פרק ל בתניה עכשיו רבי מסביר שם מה הפירוש לדון ודי לכף זכות אומר אל תראה בשם בתניה כי מקומו גורם לו אוקיי אנחנו נסביר מה זה אומר אז בוא נראה בעומק יותר יש לומר לשון הרמבם בוא נגיד לחיים קצת כי אנחנו מגיעים עכשיו לעומק יותר צריך פה להגיד לחיים חיים ולברכ לשון הרמבם ולא בגנותו כלל בא ללמדנו שתמיד חכם המקיים כדי בית יה עניין דן את כל אדם לכב זכות סוף סוף יבוא לידי כך שלא יראה מלכתח מתחיל הגנות אצל חברו וגם את זה אנחנו צריכים להסביר מה זה אומר שהוא לא רואה בכלל את הגנות ויובן זה על ידי תוספת ביאור במאמר דן את כל אדם לחבות רבינו הזוקה מבאר בארוחה בספר התניה רפרק ל את מאמר הזל אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו כן איך

אני מבצע את את הלדון לכף זכות אומר רגע רגע אתה מה היה קורה אם אתה היית במקומו אומרים לך חז"ל איציבובו אתה רוצה לדון לך זכות יהודי אחר תהיה אתה תדמיין את עצמך במקומו היית יותר טוב ממנו איך היית פועל בסיטואציה של השני אה אתה לא בטוח שהיית פועל טוב יותר ממנו שב בשקט יפה מאוד ואם אתה רואה שהוא בתוך הסיטואציה שלו הוא אפילו פועל יותר טוב ממה שאתה היית פועל אז בכלל כן אבל אומר תרבי מוסיף על דברי חז"ל הוא מוסיף ככה מקומו גורם לו לחתו להיות פרנסתו להילך בשוק ועיניו רואות כולי עד כדי כך שאלת רבי אומר שמה ליבו בוער כתנור מאופה ראיתם את הביטוי הזה בפרק ל שם תנור של אופה זה תנור שהיו מסיקים אותם מוקדם מאוד בבוקר האש שם הייתה בוערת מאוד כי הוא צריך עכשיו לשים המון המון לחמניות אז ליבו של אותו יהודי שפרנסתו לילך בשוק אתה לא החלטת שפרנסתו

ללך בשוק הקדוש ברוך הוא סובב את זה שהדרך שבה הוא ישיג את הפרנסה שלו זה להלך בשוק אתה לא יכול להשים אותו על זה וכשהוא הולך בשוק איניו רואות הוא רואה כל מיני דברים שגורמות לו להתאבות וליבו בוער כתנור מאופה אז תשים את עצמך במקומו ותבין שמקומו גורם לו לחתו אני אומר בסוגריים שאלת תראה כדרכו לא נותן אף פעם אה א חופש לאף צד בתחילת פרק ל הוא מדבר על היהודי שצריך לדון לחף זכות היהודי השני אז הוא מלמד עליו זכות מלמד עליו זכות מלמד עליו זכות בעמוד השני בצד ימין למעלה זה אלטר תרבי מיד יוצא אומר רגע רגע אבל גם ההוא שהלך בשוק גם הוא יקרא תניה יגיד פש אל תרבי מבין אותי יאללה בוא בוא נמשיך עם וסוד קצת יש לנו היתר אבל תראה עוצר שמה ואומר וגם לשני אין לו היתר כלל כי הרי היה צריך להיות פחד אלוקים בקרבו השני אין לו גם תירוץ הקדוש ברוך הוא היה

צריך להיות לנגד עיניו לא יעזור כלום אוקיי אבל אני מהצד השני שמס סתכל עליו על ההוא שהולך בשוק אני צריך ללמד עליו זכות כי מקומו גורם לו לחתו על פי זה יש לומר שגם עניין זה נכלל במאמר ודן את כל אדם לחיף זכות שכשרואה שהזולת עשה דבר מה שלא כדי באי עליו למצוא טעם מדוע אין הזולת השם ומעשה הבלתי טוב שעשה ואף על פי שהביאור הנעל רק מסלק את העונש והשמ דחברו בעשיית העבירה ביטול החובה אבל אין בהכרח עניין של זכות מלשון זח זכיות הביור בזה כשאנו רואים יהודי שהקדוש ברוך הוא העמידו בניסיונות גדולים. תקשיבו טוב לקטע הזה. הוא הוא חידוש עצום של הרבי ודרמטי מאוד. הרי זה גוף המוכיח שהקדוש ברוך הוא שאינו מבקש אלא לפי כוחם נתן לו לפני כן כוחות נעלים כדי שיוכל לעמוד בניסיונות קשים. היינו שהלימוד זכות אינו רק טעם שלא להאשים את חברו, אלא בזה הוא מגלה גם את

צד הזכות והמעלה דחברו, שיש לו כוחות נעלים מספיקים אפילו כדי לעמוד בניסיונות קשים כאלה. אומר הרבי, התלמיד חכם הזה רואה את המקום שגורם לו לחתו. אוקיי? אז הוא אומר זה פרנסתו ילך בשוק זה הסיטואציה שהקדוש ברוך הוא העמיד אותו שככה ככה פרנסתו תבוא צריך להתחכך עם אנשים ולראות תאוות וליבו בוער כתנו הוא מאופה מה זה אומר על הכוחות שהשם נתן לו אם השם החליט שהפרנוסה של היהודי הזה תהיה בצורה כזאת משמע שהשם נתן ליהודי הזה כוחות עצומים כי הרי הקדוש ברוך הוא לא מעמיד יהודי בניסיונות לפני שהוא מתעין אותו במטוס ג'מבו של כוחות אז אז מה מה קרה פה? קרה פה משהו של הפוך על הפוך. מצד אחד התמיד חוכב מסתכל על מקומו שגורם לו לחתו וזה ביטל את החובה. כי הרי הרי ה באת להגיד תראה את היהודי הזה תראה איזה בלטי והוא תראה איפה הוא

נופל. טוב ביטלנו את החובה. איך עשינו ביטול חובה? באנו מקומו גורם לו לחתו. אבל אנחנו הרי רוצים מה? רק ביטול חובה או מספר בשבחירוי דן דן לכו זכות מה זה זכות מלשון זח אתה רוצה רק בתחילת השיחה אמרתי את זה כן כמה פעמים אתה רוצה רק להיות ההוא ששותק בצד ולא מפריע לאף אחד או שאתה רוצה להיות זה שעוזר לאנשים להתקדם בחיים ולהיות אנשים טובים הציווי שקיבלנו מפרשס אמו זה אמויר תאמר דיבורים חיוביים אל תשתוק אל אל תהיה לי למלם זה לא עוזר לאף אחד להיות ללם שמרת לשון הרע כל חייו שתק שמה נתנו לך פה דבר דבר דברים חיוביים לא רק דבר דברים חיוביים תבין שדרך הדברים החיוביים שאתה תגיד אתה תבטל את הרע את הגנוס ואם אתה מחפש איפה הדברים החיוביים מתחבים וזה החידוש של האוטו תדע לך שהם מתחבים בתוך הדברים שאתה חשבת בהתחלה שהם

קנוס הבנתם מה קרה פה אני מסתכל על היהודי הזה ואני אומר תראה את הגנות שלו הולך בשוק טה טה טה טה טהטה אומר שמה בגנות תמונים על תמון על למוץחוס איזה למוסחוס הכוכס הנעלומים שהשם נתן לו כדי להתגבר על אותו גנות אוקיי אז ככה היוצא שבסוף לא רק עשיתי ביטול החובה שהיה על היהודי הזה אלא גם מצאתי פה זכות מלשון זך. הפכתי את היהודי הזה לזך. תראה, תראה אם זו האתגר שהשם נתן לך, כמה זה אומר על הכוחות שהוא נתן לך? והיהודי נדלק. שומע דבר כזה, הוא נדלק. אומר, "מה באמת? אני חשבתי שאני יהודי שפל, שמתחקך עם המטה, עם התחתית של המטה. ואתה אומר לי שבעצם לפני שהשם שלח אותי לתחתית הזאת, לאזור הזה, הוא נתן לי כל כך הרבה כוחות. אז משמ יהודי זך הרבה יותר ממה שאני חושב. זהו התוכן הפנימי והווה דן את כל אדם לכף זכות. זה שאדם

מישראל מלמד זכות עליו, מוציא את ההלם ומגלה את הכוחות הנעלמים הקיימים אצלו, שיוכל בפועל לעמוד בניסיונות וסוף סוף בתאגנות. אומר פה דבר מאוד מאוד משמעותי. אומר ביטול הגנות הוא לא רק בתוך הראש של השני. אני כבר אפסיק להסתכל על ההוא שלילי ואני אסתכל עליו חיובי. לא לא. ביטול הגנות זה גם בפועל ממש. אם היהודי מספר בשמע חברו ומגלה לו כוחות נעלמים, מה הוא עשה בזה? הוא ביטל ליהודי הזה את הגנות. בפועל. היהודי הזה לא יחתה יותר. זה לא רק שאצלי בראש השתנה המבט על אותו יהודי. היהודי הזה באמת יפסיק. אמרנו קודם הוכיח את הכל מתח אני צריך להוכיח אותו. מה מה אתה רוצה? אני צריך לתקן את העולם. צריך להעמיד פה דברים על דיוקם ושידעו שהדבר הזה הוא שלילי ושהבן אדם הזה הוא לא בסדר. שלא יחשבו שהכל העולם הזה הוא אפקר. אתה רוצה לתקן באמת? אתה רוצה למנוע את

הבעיה? אתה רוצה באמת לגרום שהיהודי הזה יעזוב תגנות ופועיל. דחה הוא ילך משם. על ידי דיבור חיובי. דיבור חיובי הוא אליו בהכרח או אפילו בפני עצמו או אז אז שאלה מצוינת. שואל רב דורון הדיבור חיובי הוא רק אליו ספציפית או או בכלל? מה אני אלמד מהלשון הרע? מהשלילי? לא שלו דווקא. הרי לשון הרע הורג גם את השלישי שנמצא בכלל במקום אחר. הרי מה זה הרי מה זה לשון הרע? אני ישבתי עם יהודי אחר חס ושלום ודיברתי איתו ריחלתי איתו על מישהו לא הייתי עושה את זה אם הוא היה לי ידי נכון אז בפשטות כל הלשון הרע של אנשים איפה הוא מתרחש שלא בנוכחות השלישי נכון אז מה זה אומר שגם בלשון הטוב זה ככה אז מרובע מידה טובה במידת פורנות כל דיבור של יהודי על יהודי אחר גם שלא בנוכחותו מגלה כי דיבור תמיד מגלה דיבור תמיד מגלה כמו שלושה מוציא רמ מודי אחר

שלא בנוכחותו טוב אבל יהודי אחר מוציא טוב שלא בנוכחותו גם כן אבל כמובן שאם יש לי יהודי מולי ואני הרי רוצה לעשות אוכיח תוכיח ויש לי ואני ראיתי תגנות אצלו ויש לי דיבור איתו ויש לי מגע איתו ויש לי יכולת לעשות להו הוכיח תוכיח בצורה החיובית שאמרנו באופן של מספר בשבוע חברים ודאי שאני צריך לגשת לא צריך להסתפק רק בכללול לדבר טוב על עם ישראל באופן כללי אוקיי הרבי לא הסתפק בלשבת בהתוועדויות ולדבר טוב על עם ישראל. הרבי עמד על הרגליים שש שבע שעות כל יום ראשון ונעץ עיניים חודרות לתוך עיניים של עוד יהודי ועוד כשישה ועוד צעיר ועוד תינוק אפילו שאפילו לא יודע לדבר ונעץ בו מבט של שבח של חיוביות של עוד דולר כי אתה יכול ועוד דולר כי אתה יכול ועוד דולר כי אתה יכול ועוד דולר כי אתה יכול הרבי לא הסתפק בלדבר באופן קלולי על

עם ישראל הרבי דאג לפגוש גם אם זה מפגש של ארבע שניות סיפר לודי היום בדיוק ש שהוא שהוא פגש במפצוע עם יהודי אחר הוא אמר לו תדע לך אתה חבדיק אני רוצה להגיד לך אני פגשתי את הרב ממלובביץ' הייתי אצל הרב מלובביץ' כל כך שמחתי לראות אותו אבל המזכיר שלו בואנה דחף אותי איזה מכה הוא נתן לי אז אומר אז אז כמה שניות היה המפגש הזה זה אמא מזכיר דחף אותך ארבע שניות חמש שניות 10 שניות ב-10 שניות האלה לרבי היה מאוד מאוד חשוב שיהיה מגע אישי שלכל יהודי ובשנים האחרונות בפרט מאז שהרבי השד את הדבר המופלא הזה של חלוקת דולרים ימי ראשון אחל מודה לפני סן טוב שמםוב זה ביטל את כל ה הצורך בלתאם תור מראש היה ביחידויות פרטיות מצד אחד ביחידויות פרטיות היה דבר מופלא שאנשים יכלו להיות כמה דקות בתוך חדר של הרבי לבד וכולי אני מצד שני היה צריך לטור וכמה

חודשים ולתאם רשות היה צריך רשות להגיע פה כל יהודי לא היה צריך להגיד לאף אחד כלום רק תבוא תעמוד בתור והרבי יגלה בך את השבח את הטוב שלך וזהו מה שכתב הרמבם שתלמיד חכם דן את כל האדם לכו זכות מספר בשב חברו ולא בגנותו כלל תמיד חוכם אמיתי שדן את כל אדם לכף זכות הופך סוף סוף את גנותו של חברו לזכות חות אומר הרבי זה הפירוש של דברי הרמבם ולא י בגנוס לכלל זה לא שזה זה לא אתה מחוכם לא מדבר לשון הרע זה ברור שלא מדבר לשון הרע דרך סיפור בשבחירוי הוא הופך את הגנות לטוב בהביתו על ניסיונותיו הקשים של חברו רואה הוא בהם גופה את כוחות הנשמה הנעלים שיש ברשותו שזה נכלל בשבח חברו וממילא הרי הוא מספר בשבח חברו ולא בגנותו כלז אחרי הקטע הזה אני רוצה שוב פעם לשאול אז התלמיד חוכה את הגנות או לא ראה את הגנות מה אתם אומרים שיש גנות אבל הוא

הוכיח אותו בדרך שלו שלא לא היית אבן בישראל מה אמרת לו ש הוא רואה את הגנו הוכיחוד או אז הוא היה את השנייה הזאת שהוא ראה את זאת אומרת אחרת תלו בברגה של תלמיד חכם הוא או לא אבל גם מה שהוא אמר בתחילת האות שתמיד חכם לא יראה מלכתחיל הגנות אצל חברו מה הפירוש חשוב לי להדגיש דגיש גיש את זה כי זה נקודה מאוד חשובה. לא שהוא נעיבי. לא שהוא נעיבי שלא רואה בעיות אצל אנשים. הוא רואה בעיות אצל אנשים אבל בשנייה שהוא ראה את הבעיה, מה הוא ראה מיד? אומר, רגע, יש לו כאלה ניסיונות אה יש לו כאלה כוחות. אולי זה מזכיר אפילו את השיחה של הרבי לים של נוח. נכון, נכון מאוד. זה מוזכר גם ביעירות פה למטה. יפה מאוד. הילדים של נוח. שם ויפלא ראו אומר הפסוק ורבות אביהם לא ראו שואל הרבי מה זה ורבות אביהם לא ראו אומר הרי הרי הם באו הרי עם שמיכה הם הלכו אחורנית הלכו

אחורנית כדי לא לראות את רבות אוויר אבל הגוף השם בא עם שמיכה זה בגלל שהם שהם ראו שאבא שלהם בסיטואציה של של היפך הטוב נכון אבל אומר הרבי מה הם ראו בשנייה שהם ראו את ההפך הטוב מה אנחנו צריכים לעשות שמה זה הפוקוס של השיחה שם בחלק י נויה כך זה לא לראות את הבעייתיות אלא לראות מה אני צריך לעשות מול הבעייתות, מה אני צריך לתקן. פה זה קצת עוצק יותר ב במחשבה של האדם, דבר ראשון בלי מוצכות בטו ובדיבור. אוקיי? אז יוצא שהתלמיד חוכ שלנו, סליחה על הביטוי, הוא לא פרייר בכלל. הוא לא נעיבי שכל היום רק מסתכל על עולם ורוד. הוא רואה את הבעיות. אבל מיד שהוא רואה את הבעיות, איך הוא מתקן אותם? בזה שהוא מבין שבבעיות, בניסיונות יש שם כוחות נעלמים. אז אם יש שם כוחות נעלמים, אז היהודי הזה שעומד מולי הוא יהודי קדוש, יהודי נעלה,

הוא יהודי מרומם, אז אני מרים אותו דרך השבח. מה רציתם להוסיף מקודם? סליחה. לא, זה כבר היה בק של זה הכל. כן. אוקיי, אם תרצו להוסיף עוד תגידו. אני אומר שהוא מוכר שהיה לראות כדי מה? מה? מוכרח שהוא ראה כדי ללמד זכות. בדיוק, בדיוק. ל ניגש כמו הילדים של נוח מוכרח שהם ראו את נוח בצורה מסו אבל אבל הם לא ראו מה זאת אומרת לא ראו שנייה אחרי זה זה כבר לא תפס מקום הם לא שההו בראייה השלילית אני לא שורץ בבוס של הגנות כי בשנייה שאני רואה את הגנות אני מיד מתגייס איך אני מתגייס בראיית הטוב אבל הסוד של השיחה הזאת המופלא הוא איפה הטוב נמצא בתוך הגנות כלומר באותו מקום שפגשת את הו יהודי בבעייתיות שלו שם פגשת את האור שלו כי הכויכס הנעלומים של היהודי הזה נמצאים ב בניסיונות גופה שהשם נתן לו זה זה החידוש פה שהרבי מוסיף זה ביאור ניף לו על גבי

דברי אל תראה בבתניה שם בפרק ל מסיים עם ההוראה זוהי הוראה משם הפרשה אמור שצריכה להיות תמיד וברבוי אמירה של סיפור בשב חברו והדברים האמורים שימו לב אמרתי לכם מקודם שהרבל לא מוותר לנו לא רוצה שטוב אני לא תלמיד חכם בכל הי לאכול מישראל הרבי רוצה שכל יהודי בנקודה הזאת יהיה תלמיד חוכ ואפילו בזה שצריך לדון לו לכב זכות בכוח אמירה זו באופן כזה שעצם האמירה פועלת על דרך כביכול דיבורו של הקדוש ברוך הוא שעושה מעשה קנל כך פועלת גם אמירה של אדם ישראל בשבח חברו לגלות ולהוציא את האור לאור את הטוב הגנוז בו אומר הרבי בתחילת הפרשה אז רשי אומר לנו אמור ואמרת למה כתוב מור ואמרת פעמיים להזהיר גדולים על הקטנים. מה זה להזהיר? אומר הרבי, להזהיר זה מלשון זוהר. זה משתייך כמובן גם ללגב מחר בערב הזוהר הקדוש שכל העניין של זוהר זה להעיר, לתת לאור להזהיר, לזהור.

והדבר בא ללמדינו שאופן פעולת גדולים, גדולים על קטנים ובכלל זה גם גדולים וקטנים במדרגה בעבודת השם. לא רק גדולים וקטנים בגיל הורים לילדים, מחנכים וכולי, אלא גם גדולים וקטנים במדרגה עבודת השם. איך זה עובד החינוך לעבודת השם? איך אתה רוצה להפריש יהודי מדבר בלתי רצוי? זה לא על ידי התעסקות עם הרע, אלא באופן של להזהיר. מה זה להזהיר? מלשון זוהר ואור. על ידי גילוי הטוב הפנימי המצוי בקטנים. כשהרבי אמר הוא, אז הוא הוסיף את הבסוגריים בעיקר. כי לפעמים יש גם צורך לפעמים יש גם צורך לפגוש את הרע ולדבר עליו כדבר שלילי שצריך להתנתק ממנו אין ברירה לפעמים צריכים להצביע לרע גם כרע אוקיי ומי לנו כהרבי שאם כל היותו אב ישראל אינסופי אז כשהרבי ראה דבר שהוא לא תקין בהנהגת בני ישראל או עם ישראל או בארץ ישראל אז הרבי צעק צעקות איומות ונרות אם זה יהיו יהודי

ומסירת שטחים וכולי הרבי לא זאת אומרת ה כשיש דברים מסוימים שאם הם רעים ואתה צריך להזהיר עליהם אז אתה מדבר ברחל ביתך הקטנה אבל באופן כללי כשאתה רוצה להשפיע על יהודי בצורה ספציפית לא לדבר עכשיו על הגדרת הדבר מה נכון מה לא נכון ברור שאנחנו צריכים להגיד גם מה לא נכון אנחנו לא יכולים לדבר רק בשפת הנכון אבל כשאתה רוצה להשפיע על יהודי שעכשיו נמצא בתוך הלא נכון הוא עכשיו בתוך הלא נכון אתה רוצה להפריש אותו מדברים בלתי רצויים הדרך על ידי גילוי הטוב ועל פי זה יומתק מה שנקטא כתוב כאן הלשון אמור ולא דבר החילוק בין הלשונות דיבור ואמירה שדיבור לשון קשה והדבר מורה על אופן של התעסקות ופעולה על ידי שבירת הרע שאן כן אמירה היא לשון רכה בענייננו לפעול על ידי גילוי הטוב שבזולת כך שהרע מתבטל מעילה וממעיל אנחנו מקובלנו

מרבותינו זכולם לברכה שאמור זה לשון רכב ודיבור זה לשון קשה מה ההבדל בין וידבר לו אוקיי אז הגוף הזה עצמו שהציבוי של פרשת פרשתינו והשם של פרשתינו הוא אמור ולא דבר זה רומז לנו שזה דיבור בלשון רכה אוקיי הרבי מסיים את השיחה מכיוון שבאותה שנה בתור שביס אז האמור היה בשמיכות לימולדת של הרבי מהרש אז הרבי אומר שזה בעצם העניין של לכתחילה הריבר כל מה שלמדנו בשיחה זה לכתחילה הריבר הרב מרש אומר העולם חושב שאתה לא יכול מלמטה אז תלך מלמעלה כשאתה לא יכול בדרך הקשה של לדבר על הרע ולהזהיר על הרע אז תלך ולדבר בשבחירותי אומר הרבי בוא ניקח מהרבי מהרש לכתחילה הריבר דיזה מובן הריבר מלמיילו מראש לדבר בשבח הביירוי ודרך זה להוציא את האדם מהשליליות וזה כמובן לחיים לחיים ולברוח זה כמובן א א מתאפשר לנו בעיקר בעיקר על ידי כל החידוש של הגויר של רשבי

מה החידוש של רשבי אם אנחנו מחפשים להבין בפשטות בצורה פשוטה מה רשבי הביא לעולם. רשבי הביא לעולם את פנימיות התורה. מה זה פנימיות התורה? פנימיות התורה זה החלק שהוא מעבר לנקלה. מה זה פנימיות? מה שיש בפנים. לא מה שיש בחוץ. מה שיש בפנים. אומר הרבי, כשיהודי לומד פנימיות התורה, הוא פוגש דרך זה את הסוסים דקודש בריך הוא וסוסים דישראל. כשיהודי לומד את הפנימיות של התורה, הוא פוגש כביכול את הפנימיות של הקדוש ברוך הוא ובמילא גם את הפנימיות של היהודי. רשבי אפשר לנו ולימד אותנו שאין להסתפק בשטחי. אתה רואה את השטחי, יש מעבר לשטחי. עוד לפני שאתה מבין בקבולה ובכל הסודות שנמצאים בזוהר, דבר ראשון מהזוהר, אתה מבין שיש פנימיות לחיצוניות. זה כל מה שלמדנו היום בשיחת שיש את הגנות. על פעם מה אני רואה עכשיו? אני רואה גנות. זה מה שאני רואה. אומרים

לו די רגע רגע רגע מה זה אומר זה שיש גנות? שיש כוחס נעלומים. שהיהודי הזה קיבל כוחות נעלמים אפילו הרבה יותר מיהודי רגיל. אז מה זה אומר על האור? על הזוהר שיש ביהודי הזה? נו קדימה תזהיר את הזוהר הזה. תאיר אותו. חיים לחיים ולברוכם שכולנו נאיר את האור שיש בכל יהודי ושנלמד כמובן גם מהאישיות של רבי יצחוק עליו השלום שעברה שנה יוצי ליום לפטירה שלו ש כל בוקר כל יהודי שהיה רואה אותו פה כל בוקר כל יל שבת כל יום דבר ראשון היה חיוך בוקר טוב שאלה בשלום היהודים יצחק יצחק משל וזה לא היה יהודי שהיה עיוור לבעיות של העולם הרבה פעמים הוא בכה בדמעות שליש על המצב של מסירת שטחים בארץ ישראל ו הוא לא והוא היה רופא רופא שיניים שראה את אדם בשיניים וראה מה זה אומר טיפול שורש וראה איפה יש שיניים בעייתיות הוא לא היה עיוור צבעים

זה החוכמה אם אתה עיוור צבעים ואתה מדבר בשבוח נו מה החוכמה אתה בכל מקרה לא רואה כלום אז מה עשית בזה שאתה מדבר יפה בכל מקרה לא ראית את הבעייתיות אבל להיות יהודי שמבין שיש גנוס ובתוך הגנות מיד לעשות מסתברה זה חידוש לחיים לחים שכנו נלך לקשיח יחזקנו מקורב ממש