איך להתפלל (חלק ג עמ׳ נה׳ - נט׳) - #202 "שתי מקורות ההשפעה האלוקית בעבודת ה'" -- הרב יוסף יצחק הבלין
תיאור
*שיעור התפילה - שתי מקורות ההשפעה האלוקית בעבודת ה' (עמוד נה)* *הנקודה המרכזית* בשיעור זה נבחנת עבודת התפילה מזווית חסידית עמוקה, ובוחנים את המבנה הפנימי של המשכת השפע האלוקי. הרב מבאר כי "פותח את ידיך" מרמז לשני מקורות השפעה: ספירת החכמה דאצילות שבה נוצר השפע, וספירת המלכות דאצילות שממנה השפע יורד לעולמות. עיקר החידוש הוא שהתפילה אינה רק בקשה, אלא קודם כל פעולה של הודיה ושבח הגורמת בעצמה להמשכת השפע. החסידים הפועלים לפנים משורת הדין יכולים להביא השפעה נעלית מחכמה למלכות, ובכך "מברכים" את המלכות ומעשירים אותה בשפע בלתי מוגבל. *עיקרי השיעור* * *שני מקורות ההשפעה האלוקית*: ספירת החכמה דאצילות המנותקת ממציאות העולמות, וספירת המלכות דאצילות המשפיעה לנברואים הנפרדים * *כוח ההודיה בהמשכת השפע*: לפני כל בקשה בתפילה יש הודיה ושבח, שהם בעצמם גורמים שהשפע לא יישאר במלכות אלא ירד לעולמות * *הבדל בין "זה" ל"כה"*: משה רבינו התנבא ב"זה" (גילוי), שאר הנביאים ב"כה" (הסתרה), וכך החכמה היא "זה" והמלכות היא "כה" * *מעלת החסידים במשיכת השפע*: "חסידיך יברכוך" - החסידים הפועלים לפנים משורת הדין מביאים השפעה מחכמה למלכות ומעשירים אותה בשפע בלתי מוגבל * *מבנה התפילה הנכון*: כל תפילה מתחילה בשבח והודיה (כמו "ידוך השם כל מעשיך") ורק אחר כך באה הבקשה, כי ללא ההודיה השפע אינו יורד