שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #35 ( ס׳ רפח סעיף א׳) - יום ג׳ י״ז טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

תאריך: יום שלישי י״ז טבת תשפ״ו משך: 22:17 צפיות: 14 הרב שמואל רבינוביץ נושא: הלכה

תמלול השיעור

תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.

בסימן רפ"ח >> דין תענית צריך קצת כן כן >> דין תענית ודין תענית חלום בשבת ובו יד סעיף בשבת יש מושג של תענית חלום בגלל שבשבת יושנים הרבה אזכשיושנים הרבה אז יש גם חלומות הרבה אז לפעמים יש >> זכות גדולה >> כן אז אומר פה ככה א' צריך למהר ולאכול בסוף שעה שישית שעשו סעיף א' צריך למהר לאכול סוף שעה שישית שאסור להתענות בשבת עד חצות אפילו אם אינו מתכוון לשום תענית אלא שנמנע מחמת עסקו בדבר אחר אפילו הוא דבר מצווה גון שקורה ומתפלל אז אסור אלא אם כן אינו חפץ לאכול עדיין והיחור הוא עונג לו שאין לו חשק לאכול עכשיו זה שהוא מתאחר אז מותר כמו שהתבאר והוא הדין אם מתענג בקריאה ותפילה יותר באכילה ואם מתכוון לשם תענית אפילו שהאחת אסור את זה כבר למדנו אתמול אבל יש פה נקודה ש לא התעכבנו אתמול על הנושא הזה >> שהוא אומר שצריך לאכול למה לאכול עד סוף

המשך התמלול

שעה שישית למה למה שאם שאם סוף שעה שישית הוא לא אכל עוד זה כבר נקרא תענית זאת אומרת שעד שאסור להתענות בשבת אבל ממתי בכמה בוקר והוא לא אכל עד שעה העשירית הוא לא אכל אז זה לא נקרא תענית >> תענית זה רק נחשב מחצות והלאה כך הוא מסביר >> עד חצות עד חצות לא >> זאת אומרת סוף שעה שישית זה חצות מחצות אם בן אדם נשאר נשאר עד חצות >> בלי לאכול >> בלי לאכול זה כבר נקרא שהבן אדם יתנה היום >> ואתנות בשבת >> נכון אבל יש אבל לכאורה הוא הרי לא התכוון בשביל להתענות בן אדם צריך או בתענית תענית חלום כמו שנראה אחר כך או שתענית צריך בן אדם להחליט אפילו על חצי יום אם הוא רוצה להתענות >> אפשר >> אז הוא צריך במנחה יש מושג של חצי חצי ימים אז בנתניה מביא את זה בקשר לכל מיני לחצי יום עוונות >> גבי עוונות אז אומר שיש מושג של תענית של

חצי יום אז פה מתי מתחיל פה אני לומד את זה נכון >> חצי יום תענית >> עומדים עד עד שש שעות זה נקרא תענית ירושלמים לפי חצי ונקרא תענית זה מה שאומר זה לא נקרא מלא זה לא מלא >> חצי תענית זה נק >> זה לא >> לא חצימו חצי >> למה זה חצי >> פעמיים חצי תענית >> שש שעות זה תענית כמה בזה כתוב מי שלא יכול ימים >> יהיה ימים צרים זהחות זה >> אבל זה אבל פה הוא מסביר את זה שאם בן אדם קם בבוקר ולא אכל ע עד שעה עשיר שעה 11 זה עוד לא נחשב קטן >> אבל עד 12 >> תענית זה עד 12 >> זאת אומרת שאם אני אני קמתי היום יום תענית תענית קלה לא תישוע >> ואני עד 12 לא אכלתי נחשב תענית אבל זה לא נחשב תענית מלאה כמו שאחרים תנו זה חצי תענית >> גם הוא אומר זה תענית שלמה אם ככה אז כולם היו אוכלים בצהריים >> אז כולם היו אז כולם היו רוצים זה לא זה

לא בוא נגיד ככה תענית אמיתית זה אם בן אדם אכל לפני השקיעה ממש אז זה לא נחשב לו כתענית >> זה לא נחשב לו כתענית מדבר על תענית של >> עכשיו אנחנו יש תענית סיבור אתה לא יכול לצענית סיבור זה מלש עד אחרי אבי >> בכל אופן פה אנחנו אנחנו מדברים אנחנו מדברים תענית זה לא יש הבדל יש הבדל בין תענית ציבור לבין תענית יחיד יש הבדל >> זה תענית שעות זה לא תענית זה תענית שעות תענית שעות הוא לא יוצא בזה ידי חובה כתענית כשבן אדם קיבל עליו תענית להתענות יום שלם הוא צריך להתענות יום שלם >> הוא לא יוצא ידי חובה אבל אם הבן אדם אם הבן אדם תענה אחר חצות אחר חצות זה יוצא מצב שהוא כבר בשבת אסור להתענות והוא כן מתענה בגלל לא צריך כל השבת בגלל שאם עד הצהריים אז בן אדם שנהיה רעב לכן הוא ממשיך הלאה אבל אם היא נוחפץ לאכול הוא לא הוא לא רעב

>> אז ממילא זה לא תענית אצלו >> אותו דברפל >> וללמוד >> כן אז אומר אם הוא מתענג ללמוד ולהתפלל יותר מאשר לאכול >> כן >> אז זה גם כן לא נקשב תענית אבל אם הוא מתכוון לשם תענית אז פה הוא מוסיף אפילו שעה אחת אפילו שהוא התכנון לתענית והוא הוסיף רק שעה אחת אז זה כבר נקרא תענית זה נקרא עינוי עינוי יש בו >> זה לא תענית של ציבור שהוא יצא ידי חובת תענית אבל עינוי יש בו אדם שאכילה מזקת לו שאז עונג שלו שאז עונג הוא לא שלא לאכול >> לא לאכול >> אין צריך לאכול כלל הוא כמעט שאסור לו לאכול שלא יצטאר בשבת. פה הוא בא עם רעיון חדש. הרעיון אומר שבעצם הבן אדם רוצה לאכול. זה לא שהוא לא רוצה, הוא רוצה לאכול. >> אבל הוא יודע מה יקרה לו אחרי האוכל. איזה צרבת שהוא יקבל שהוא יודע מזה שזה יזיק לו. הוא מעדיף לאכול. זיק לו. אז אז אז

הוא מעדיף בעצם הוא רוצה לאכול אבל הוא מעדיף שלא לאכול בגלל שאחר כך מה שהוא יסבול הוא ישלם על האוכל זה יהיה תשלום א איך אומרים פי כפל או א או ריביד >> בדיוק יכול להיות גם ארבעה וחמישה לכן >> אז יש פה יש פה סתירה מצד אחד צריך להתענג בשבת מצד זהו זה עונג הכוונה לאכול מצד שני מה התשלום שהוא הולך לקבל אחר כך קר בשבת >> זה אפ >> אז זה כבר יהיה זה כבר את כל העונג שהוא צבע אז הוא ישלם את זה >> אז אומר אדם שאכילה מזקת לו אז אז עונג הוא לא שלא לאכול אז אין צריך לאכול כלל אין לא חיובו אותו הוא כמעט שאסור לו לאכול שלא יצטר בשבת ואסור לו אפילו אם זה מעזיק לו קצת אוכל שלא יאכל את זה >> גם שלושות >> זה על זה הוא מדבר >> על מה מדברים >> לא יכול סתם לא לא על זה מדבר וכן בעיקר בעיקר בעיקר הוא מדבר הוא מדבר על כל דבר שאתה שותה

קפה עם עוג זה גם כן זה >> זה אוכל >> בטח אתה מברך על זה ברכה >> אבל זה לא נטילת ידיים >> זה לא נטילת ידיים זה לא נטילת >> הוא לא הוא מדבר כללית הוא מדבר למעשה על השלוש סעודות שחייבו חכמים זה מה שבת בצהריים אחר הצורים >> כן וכן מי שמתענה בכל יום ואכילה בשבת צערו לו למה? מפני שינוי וסת. זאת אומרת, מה זה שינוי וסת? זאת אומרת שכל הזמן הוא רגיל לו לאכול ופתאום בשבת הוא הולך לאכול כמו שצריך. אז יכול להתענות גם בשבת. למה? שמצוות סעודות שבת אינה אלא בשביל עונג. אבל אם אצלו זה לא עונג בגלל שהוא לא רגיל לאכול, אז הוא אומר, אבל בעניין אחר אסור להתענות בשבת. אפילו מחמת תשובה וחסידות. >> [צחוק] >> זה אסור. אף על פי שיש לו תענוג בתענית זה, אין לו להחליף עונג חכמים שתיקנו בג' סעודות, בעונג אחר שאינו מוכרח שיהיה בשבת

ולא יתרו חכמים. עכשיו הוא ממשיך אבל מוקט אסור נו >> מה >> תענית מטענית משבוע לשבוע >> כיל שסו כן שני >> משבת לשבת נכון צדיקים כן סליצבוע >> שלך >> אחר כך בשבת פתאום הוא עושה לך תוצא שלי פה נפטר בארץ אתה עושה תנית הפסקה >> תנית הפסקה >> כן שבת >> עד ערב שבת בערב שבת היו לפני שהכלו בית כנסת היו באים אמא שלי ככה מסדרת לי היו באים כל הקהל לבית שלהם היו כמה גברים ונשים עושים להם מחיצה מתחילים הרבה בדרך נושרים אחד הרבה ימים אלה שנשארים עד הסוף אז עושים שמה מגיע הרב ים דברי תורה ועושים א לחיים ואז עושים נותנים להם לטום הם עושים פיצה מרק לקח אותו לה טיפה מרק ומפסיקים להם ככה לאט לאט עד שהתרגל לגוף >> עד שתרגל >> והיו עושים אזה >> אה כל הקהל מגיע מכל הכפר שמה מגיעים מהצה עד שבת עד ערב שבת >> בלי אוכל

>> כלום תפסח כל >> אנחנו היום לא יכולים להבין את זה >> איך אפשר נפלה פה שישה ימים >> היו לה היו לה בנים תלמידי חכמים לא >> ובעל בעל בעל סבא דמשפטים הסבא אבא שלי סבא משפטים היה בעלה גם כן חכמים >> כן אבל לא ולא לשתות >> כן היו כאלה שעשו את זה לשתות אולי >> אולי הם כן שתו בלילה אני לא יודע בדיוק איך שזה >> לא לא לא כלום >> נו נו זה מלא אם כך >> מה אתה אומר איך הבוק של הארק נהיה רק לא אכלו אבל הבבוקר רק נהיה רק >> הלאה סעיף ג' אבל מותר להתענות תענית חלום בשבת כשחלם בו ביום יום למה שיפה תענית לחלום לבטל גזר דין כאש לנאורת כמו שהאש נתפס >> אם אתה מתנה אם תענית תענית בשבת מבטל עונג שבת >> אז הוא אומר בכתענית חלום תענית חלום זה דין אחר לגמרי בן אדם שחלם >> בן אדם שחלם חלום רע >> כן רוצה >> ואז הוא רוצה מרגיש שמי יודע מה יהיה לו

>> אוקיי אז אם הוא מתענה התענית הזו מבטלת את החלום >> אבל עונג שבת >> אז אני מסביר לך העונג שבת הוא כמו שקודם אמרנו שבן אדם שבת שלו זה להתענות >> בדיוק למה כמו שמ אומר כשחלם בו ביום >> שהכל יסתדר לא >> אז אומר שיפה תענית לחלום לבטל הגזר דין כאש לנאורת אם תענה בוא ביום אם הוא מתענה כבר יום אחר זה משהו אחר והתירו לו חכמים בשביל שיקרה גזר דינו ועוד >> מה זה אש לנור >> אש לנורת זה כמו שהאש נתפסת שבביב עץ >> ב שב של עץ שאתה שם כמו שקעש או משהו כזה זה מיד >> הנאורץ זה נקרא שב עץ שזה נתפס מאוד מהר >> מיד מתבטל זה >> אז הוא אומר שמיד כן כן >> נסורת נכון אז הוא אומר והתירו לו חכמים בשביל שיקרה גזר דינו. חכמים התירו לו. למה התירו לו? בשביל שהגזר דין שלו יקרה. ועוד לפי שאין כאן ביטול לאונק שבת לגמרי. למה? כיוון

שנמשו עכשיו זה מה שאתה שאלת. >> כן. >> אין פה ביטול עונג שבת לגמרי. כיוון שנפשו אגומה עליו בשביל חלומו. אם לא יתנה. ואם יתענה בטוח הוא שיקרה גזר דינו. אם כן הרי התע התענית זה >> זה תענוג לו בדיוק >> ומכל מקום אף שקוראים גזר דינו אז פה תראה זה זה פה המשך למה שאתה אומר ומכל מקום אף שקוראים גזר דינו חוזרים ונפראים ממנו על שביטל עיקר עונג שבת שבת >> כן >> מה תקנתו יתנה עוד תענית בכל שיתכפר לו >> לא אז שהוא ביטל עונג שבת יתענה עוד פעם >> כן על זה שהוא ביטל אז הוא ממשיך הוא ממשיך ולכתחילה צריך להתענות מיד למחר ביום ראשון שאין ראוי לו להתעכב לבקש סליחה וכפרה אלא אם כן תשש כוחו ואינו יכול להתענות בית ימים זה אחר זה יכול להתענות אחר כך כשיכז כוחו וכל שכן היה ביום ראשון חנוכה או פורים או ערב יום הכיפורים או ראש חודש

או כולו של מועד כל שכן יום טב אפילו יום טב שני של גלויות >> לא יתענה עד אחר כך >> אבל אם למחר הוא יום שאיסור התענית בו אינו אלא מנהג למשל כמו >> בחודש ניסן שלא נוהגים אפילו בערב פסח או ייסרו חג יתענה כמו שהתבאר בסימן תכט והוא עדין בימי הגבלה שגם כן לא צריך להתענות וכן בין יום כיפור לסוכות ואפילו בראש חודש ניסן בראש חודש אב יכול להתענות הועיל הועיל ויש מתענים בהם בכל שנה תענית צדיקים זה נקרא יש כאלה שבימים האלה מתענים אמרנו >> כן אז אומר זה נקרא תענית צדיקים וכל הימים אלו המתענה בהם תענית חלום אינו צריך להתענות אחר כך תענית על תעניתו כמו המתענה בשבת אבל המתענה תענית חלום בראש חודש חנוכה ו פורים ויום טוב אפילו יום טוב שני של גלויות וכולו של מועד צריך להתענות אחר כך תענית על תעניתו >> כמו בשבת

>> כמו בשבת כמו שכתבנו בסימן תקסח זאת אומרת הוא מחלק את זה ישנם ימים שנוהגים שלא להתענות בהם ובימים האלה שנוהגים שלא להתענות בהם אז אם הוא כן תענה תענית חלום אז בימים האלה הוא לא צריך להוסיף תענית על תעניתו בגלל שבמים האלה שיש נוהגים שלא זה רק מנהג שלא להטענות אז יש צדיקים שהם כן מתענים בזה אפילו ראש חודש ניסן וראש חודש אב ויש מתענים בהם בכל שנה שזה נקרא תענית צדיקים >> מה מה עושים הרשעים האלו ברמתן אוכלים א רק מתענית 30 יום. >> הם היו צריכים להתענות כל השנה, זה היה יותר טוב. >> עוד יותר טוב. >> כן. >> אבל הוא אומר עכשיו הוא בא ואומר עוד דבר. >> המתענה תענית חלום בשבת ולמחרת הוא תענית חובה. >> בשבת הוא יתענה תענית חלום בשבת. ולמחרת זה תענית חובה. כגון 17 בתמוז תשעה באב 10ה בתבט או תענית אסתר שנהגו בחובה או אפילו

תענית יחיד שנהג בחובה כגון מי שיש לו מנהג קבוע להתענות ביום א' של סליחות אז אומר אינו עולה לו התענית לא עולה למה כיוון שאף אם לא היה מתענה בשבת היה מתענה תענית זה זאת אומרת זה שהוא עכשיו מתענה תענית זה לא מוציא אותו ידי חובת התענית שהוא היה צריך להתענות על זה שהוא יתנה בשבת. אם זה אז אומר אז אומר שכיוון שאף אם לא היה מתענה בשבת היה מתענה תענית זה אז אין תענית זה מכפר לו על ביטול עונג שבת שלא מצינו כפרה בחינם הוא אומר אין בקשיש פה כאילו כבר התענה ויצא 17 בתמוז ליום אחרי כן והוא התענה ב-17 בתמוז והוא התכוון ב-17 בתמוז גם להתענות על זה שהוא יתנה בשבת אז הוא אומר לו אי אפשר להתענות על שתי דברים אתה מבין כבר בדיוק אי אפשר זה לא הולך אי אפשר אומר אתה צריך צריך לעשות עוד תענית וזה אומר זה דעה אחת ויש חולקים על זה יש חולקים

הוא יתנה למחרת זה מספיק ויקר כספרה ראשונה וכן יש לאורות אם הוא איש בריא שאין התענית מזיק לו >> אבל מי שקשה עליו התענית אם סומך על המקילים >> לא הפסיד >> רגע החתם סופר שבגיל 80 הוא אסף את הבנים שלו הוא אמר תביאו לי את התיבה הזאת הוא הביא זה אגרו על התיבע ככה מספרים אני לא יודע אם זה >> כן >> הוא זאת אומרת שבר הוא אומר רק מי שיכול לעשות ככה זאת אומרת זה אלו יכול לטענות לעשות העינוים שיש סובק סובק מיש היה עובד ההלך >> היה לו ספר >> תוספר כן >> על חלומות הרבה >> היה כן >> ידוע עליו >> תראו הרבי הרבי היה מתענה בליסוף הרבי >> הרבי בליסוף היה מתענה מתענה הרבה >> המון המון >> לא בשבת >> בשבת >> לא בשבת אבל מה >> לא בשבת גם אין מה אכלת >> מה >> מה הוא אכל והיום שבת איזה דג לא יודע מה >> זה לא היינו בתו

מת לפני שם שלוש סעודות זה ההתחלה או משהו >> עכשיו עכשיו מה זה נקרא על מה מתענים בשבת על מה זה תענית חלום על מה מתענים >> חלום רע >> מה זה רע מה זה רע אז בואו תראו מה שהוא אומר סעיף ה אין לטענות בשבת על חלומות שהם הפסד ממון >> אה הפסד ממון >> אם באמת בן אדם היה לו הפסד ממון זה לא רעבים האלו אוניות מל זהב ותבו בים >> זה לא רע >> חלום זה לא רעיון הוא הפך להיות אני עמך להיות עני לא לא התע >> אין אני אלא בדעת אדוני >> אוקיי בסדר אבל >> אז הוא אומר למה באמת למה באמת זה לא חלום רע שהוא הפסיד את כספו שבן אדם הפסיד הרבה כסף >> זה חיפר לו על דברים שמי יודע שאם בן אדם אם הבן אדם הפסיד כסף אז הרבה פעמים שההפסד של הכסף >> אז א זה מכפר >> כן >> הגמרא מביאה את זה הגמרא מביאה את זה על רבי שמעון בר יוחאי שהוא לקח מ מה שרב

שמעון בר יוחאי אני חושב גגל של הזהב >> לא לא לא זה רב חנינא בן דוס >> אבל רב שמעון בר יוחאי אני חושב אמר לאחיינים שלו >> שיתנו לו צדקה שתנו לו צדקה >> שיתנו לו צדקה והוציא והוציא מהם הרבה צדקה ובסוף השנה הם לא נתנו מספיק >> ואז הקיסר >> מיסים >> לקח להם מיסים חייב מיסים ככה נשאר איזה 600 משהו >> משהו כזה כן ש 600 כיסר >> אז הם שאלו אותו למה לא אמרת לנו ככה הם שאלו אותו >> כן >> אז אומר שהוא רצה שזה יהיה בצורה אם הה אומר זה לא היה חוכמה כל החוכמה היא שהוא לא אמר להם למה שהם נתנו את זה בטור צדקה >> הם הם יהיו נותנים את זה בטור זה שמתפטרים מהקסר שבן כבחו לא יהיה להם את זה אז הם כן לא נתנו אז זה לא נקרא צדקהם >> כן >> זה מה שהרבי הרבי פעם אמר לראשי ישיבות אני לא יודע שמה גם רב יואהל כאן היה ראשי ישיבות מה עם הבחור כאן שהיא

גדלת כאן זה ניסו ופה ושם אבל לא להגיד שזה בשמי הרבי הדגיש לא נגיד >> כן שאם יעשה בשמי אז הוא אומר אז הוא אומר הבחור אומר לו ש שאם הוא מתכנס עכשיו לחיבות הוא יגדל זקן עד עד היום הולדת שלו שזה היום ואז הוא אמר אם הרבי התייחס זאת אומרת על הזקן שיחתי אז אני מגדל אם לא אז זה סימן זה לא מעניין את הרבי באמת >> אז אז הוא נכנסים זקן הוא דיבר מילה הוא יצא וגילח את הזקן הוא מה אז הוא אז אז הרבי אמר נו מה עם הבחור הזה ש למה למה מה עם הזקן שלו אחרי שהוא יצא כן אחרי שיצא אז אמר אבל הרבי זה היה תנאי שהוא אם נכנס אז הוא והרבי התייחס זה אבל הרבי לא הוא לא התייחס אומר מה אתם מוצאים זקן שלי או שלא אם זה יהיה אם אני אגיד לו >> זה יהיה זקן שלי זה יבוא ציד >> איזה יופי >> אז אומר כאן כך סעי אם חברו ראה עליו חלום

רע לא יתענה בשבת >> מי מי זה לא יתענה >> החבר או הוא >> החבר לא צריך לשנות לאח >> הוא הרי לא יודע מאיפה הוא יודע חבר הבעל סיפר לו >> אה הבעל סיפר לו ודאי שהוא צריך איך הוא אמר שבא פעם מישהו לאדמור מגור הוא אמר שהוא חלם שהוא צריך להיות רבי אז אמר לו האדמור מגורב ישראל זה החסידים צריכים לחלום >> אתה שאתה חלמת זה יפה מאוד אם הם חסידים החסידים לא חולמים

שיעורים נוספים בסדרה ״שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת״

כל השיעורים של הרב שמואל רבינוביץ ←