שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #36 ( ס׳ רפח סעיף ז׳) - יום ד׳ י״ח טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

או שיניו שנפלו. אבל אם ראה לחייו שנשרו הרי זה סימן טוב. מה זה לחייו שנשרו? למה זה טוב? אז אומר שמתו היועצים עליו רעה. יש אומרים הרואה יום כיפור אף שלא בשעת נעילה שלו דווקא אם הוא רואה את יום כיפורים בשעת נעילה ויש אומרים אף הרואה שקורא בספר תורה בציבור ויש אומרים אף הרואה שנושא שעה מה זה זה לא טוב >> מה על אשתו >> מה >> על אשתו >> נכון >> הכוונה הפירוש הפירוש פה הפירוש שלפני זאת אומרת הוא היה רווק והיא הייתה רווקה לא כי הגמרא בקידושן אומרת אין אדם מקדש אישה עד שיראנה אז זה הפירוש כאן >> אבל הפירוש פה כשהוא אומר אף רואה שנושא אישה אז זה צריך להיות סימן טוב אם הוא רווק >> אז כמו שהוא אומר שאולי >> לא אני מדבר משהו >> חידה יש שאלה אחד שאל אותו אם צריך להגיד שחינו את המיטיב על זה שהוא נושא אישה

>> כן >> אז אז הוא לו אחידה אתה תשאל אותי על הטבע מיטיב תשאל אותי ברור דיין האמת מת צריך להגיד שלא נדע מצרות >> שלא נדע מצרות >> אז זה תלוי היה אחד הרבנים שהייתה לו אישה מאוד טובה ואז כשבאו לשאול אותו על עניין של גט אז מיד הוא אמר חס ושלום חס וחלילה אוי ואבוי אל תעשה כזה דבר היה אחד הרבנים שאשתו הייתה איך אומרים מחשפה כשבאו לשאול אותו אז הוא אומר כן כן אל תחכה אל תחכה זה תלוי מה זה תלוי יותר חשובה יותר שנ >> כן >> יכול להיות קינו קינו וסכסכו ביניהם בחמת קינה הכל יכול להיות מה >> ויש אומרים שכל חלומות שבאו פתרונם בגמרא שהם ראים שיש הרבה חלומות בגמרא ושמה הפתרון של הגמרא זה כמו שכתוב שמה הרואה פיל בחלום אז זה פילי פלאות נעשים לו. יש כל מיני דברים בחלום שרואים אותם שזה באמת עושה זה דבר טוב. ויש הפוך שאם אתה מסתכל בגמרא

ואתה רואה את החלום הזה אז החלום הזה כמו שהוא אומר קודם אם ראה לחייו שנשבו אז מה אומר פה? זה סימן טוב שמתו היועצים הרעים. אז אומר שביאו פתרונם בגמרא שהם ראים מותר להתענות עליהם בשבת אבל יש אומרים אז הוא חוזר עכשיו למה שהוא אמר קודם שנשתנו פתרוני החלומות מזמן חכמי הגמרא לזמננו שיש כאלה שטוענים זה מלבושי יום טוב הוא מביא את זה מתוספות במועד קוטן שיש כאלה שטוענים שיש כאלה שטוענים שגם מכיוון שאנחנו אומרים בזמן הגמרא שנשתנו הטבעיים אנחנו אומרים שנמי אז להיום נשתנו הטבעיים נשתנו הגדלים גם כן אומרים את זה >> כמה וכמה בלי זור >> כן אז אומר כמו שנשתנו הרפראות שבזמניהם שהיום הרפראות שלזמני שאז הם נתנו הם לא מועילות היום למה הם לא מועילות וכן כן >> אז בהרבה הם היו בהרבה יותר רופים מקצועיים הם היו יודעים את העב את העסף של

כל אחד ואחד >> מצד שני >> והרבה יותר מקצועים היו מאוד צעיר >> מאוד צעירים נכון נכון נכון >> בלי יכולת >> נכון >> ואז הוא אומר ככה לא >> כן יש אומרים שהרואה יום כיפור אפילו בשעת נעילה אז אינוך לום רע למה כי סימן יפה שנמחלו לו עוונותיו כן >> וכן הקורא לא >> שמחתי שראיתי לא הייתי שמח >> כן >> שירו לי כן >> זה תלוי גם כן זה תלוי איך התחושה של הבן אדם שהוא קם עם זה כשהוא יוצא הוא קם עם זה אם הוא לפעמים מזועזה מהד חלום וזה מטל אז הוא מרגיש בפנים שהוא צריך לעשות איזשהו תיקון לפעמים הבן אדם קם והוא ראה חלום אפילו שהוא ראה חלום כאילו שזה לא היה טוב אבל הוא מרגיש שזה שזה כן היה לו טוב, שזה שהוא חלם את זה. אז באופן כללי אז על החלום בן אדם צריך שיהיה לו תחושה בפנים מה הוא חלם. מתסוף אחרי אחרי החלום. >> אז מה הוא קם? קם בבוקר אחרי החלום לפעמים

בן אדם קם מהחלום מזועזה. >> אפילו שהחלום הוא לא כזה קשה אבל הוא קם מזועזה מהחלום שהיה לו. החולם בנפש נפשו הגומה כן צר חכם >> נכון נכון >> מה שכבוד מה שכבודו אומר גומה >> מה שכבודו אומר זה הגמרא בפרק הרואה זה הכל שם חלומות וכן יש שאומרים שהרואה יום כיפור אפילו בשעת נעילה אינוכלומרה כי הוא סימן יפה >> שנמחלו על עוונותיו וכן הרואה קורות ביתו שנפלו אמרו במדרש שחלמה אישה אחת כך ופתרו לה שתלה את זכר שנפלו קורות ביתה אז הפתרון היה שהיא תל זכר וכן היה לה >> מה >> כך אומר זה הגמרא אומרת במדרש >> המדרש אומרציך לתו לטוב >> כן אבל מה שקורה בית צריכה כי היא צריכה בית יותר רחב יותר גדול הגמרא גמר >> יש גם כן גמרא שכתובת כתוב שפעם הרב עובד היה יץ משפטי שחרתי את שמו כרגע מי >> איזה עץ משפטי פעם אחד היה הרב ד היה אמר

איך רב טוב כי הוא עשה אתה משהו בחוק הוא בא וזה זחק אחריו אמר לו תשמח רב עם הרב רב אומר לו תשמע סתחת הגמרא אמר לו שכתוב מה זה שצ רבי אלעזר ברבי שמעון שבאו אליו החכמים ואמרו לו כל מיני דברים ולא ידעו מה הוא אמר חשבו שהוא מקלל אותם פר שלו אז אמר לו קר חריב ביתך מה זה אחרי ביתך שביתך יהיה מלא בילדים יעשו בלאגן זה נקרא זה נקרא שח >> תודה רבה תודה רבה >> אומרת אומר הוא ממשיך ככה ויש אומרים ויש אומרים עוד שאפילו חלומות שמתענאים עליהם לדברי הכל לא יתענה בשבת יש כאלה שטוענים ככה הוא מביא את זה סעיף סמח >> כיוון ששבת זה עונג >> מאלה מהשלה אז אומר בשבת לא אלא אם כן אתה עונג לו זה שהוא מתענה הוא מרגיש כאילו שהחלום הזה היה כל כך רע שנפשו אגומה עליו אם לא יתענה הוא מרגיש שהוא חייב לעשות פה איזשהו שינוי איזשהו כפרה כדי שיצא לו

ולפי שעונג שבת הוא מן התורה ואף לא אומרים שהוא מדברי קבלה כמו שנתבאר בסימן ר מבקום להתענות לגמרי לדברי הכל עשו מן התורה כמו שכתבנו בסעיף תקעין ותענית חלום אינה חובה ולא מצווה אלא רשות אפילו בחול לפי כך יש לאורות כן הלכה למעשה שלא יתנה בשבת על שום חלום אלא אם כן אינו מבטל בו עונג שבת שיש לו עונג מהתענית הוא מרגיש שהתענית הזו מכפרת עליו כך הוא מרגיש יותר ממה שיאכל וישתה זאת אומרת שיצטער מפחד החלום. אבל אדם שאינו מתפחד כל כך מהחלום אז אומר פה אפילו אם מתפחד אלא שהתענית שלו קשה הוא מצטער בו הרבה יותר מה שמצטער מהפחד של החלום אסור להתענות בשבת על שום חלום >> מושג של תענית חלום >> זאת אומרת מה שעונג לו זה מה שהוא יעשה זאת כ >> המושג של תענית של תענית חלום בעצם זה הרי לא תענית אמיתית תענית אמיתית צריך קבלה

מיום קודם, ממנחה קודם. עכשיו, תענית חלום הוא התעורר בבוקר ואז הוא פתאום חלם. הוא חלם בלילה ואז הוא מתעורר ואז הוא עושה תענית חלום. אבל זה בעצם מבחינת הלכה של תענית אז אין פה תענית אמיתית בגלל שהוא לא הכין את התענית מ מכונב. אלא מה? יש לו תחושה קשה מהחלום שהוא חלם. אז כשיש תחושה קשה מהחלום אז הוא אומר פה זה כבר מתחלק תלוי מהגודל החולשה מהגודל ה הפחד שלו התחושה מה גודל התחושה >> אם זה תחושה שהיא יותר גדולה זאת אומרת יהיה לו מאוד קשה לך לא לאכול בשבת מריח הצ'ונט ומריח הקוגל ומריח כל הדברים מה שהכינו ובכל זאת הוא מתענה בגלל בגלל שהוא כזה פחד יש לו מהחלום מהלילה שהוא אכל אז למכורת בד שו >> אבל אבל הוא לא הוא לא הוא לא הכין את עצמו לזה הוא הרי לא ידע שהוא יחלום היה שהוא יחלום אז הוא היה יושב ולומד לא היה

הולך לחלום אז אומר פה שמכיוון שאם הפחד שלו מה מהחלום שהוא חלם זה כל כך זייזע אותו שזה עדיף לו מהצ'ונט ועדיף לו מכל זה הוא מרגיש שהוא מכפר על עצמו אז פה מותר לו בגלל שיש לו עונג מה העונג שלו זה עונג מהתענית שזה שזה כאילו מכפר עליו עכשיו אומר עוד דבר ואם ירר ביום וחלם בלילה על פי רוב אומרים שמה שבן אדם >> ביום >> חושב ביום אז בלילה הוא חולם על זה >> יש בזה הרבה >> כן אז הוא אומר ואם ירר ביום וחלם בלילה לא יתענה עליו בשבת בכל עניין שאין בזה הוראה מן השמיים כלל אפילו אם הוא יתענה אז זה מעניין איך שהוא הולך קודם אומר חלום שאתה צריך להתענות עליו פחות משלוש פעמים חלמת את החלום אל תתענה עליו בכלל אחר כך הוא מביא זאת אומרת הוא הוא חוזר על עצמו והוא לא אומר את אותו דבר >> יהיה לכם יום של תורה יום מוצלח

>> אמן אמן אמן כן. >> אז הוא אומר שיש לא כל דבר שאתה חולם זה אומר שזה סימן רע. אפילו שאנחנו רואים שבן אדם חולם שקורות בעיתו נפלו שהבית תמוט אז יש מדרש שאומר שזה >> ברכה >> בכלל ברכה שיוולד לך בן. זאת אומרת לא כל דבר שאתה מבין שאתה רואה בחלום מצד שני בן אדם קם בבוקר מזועזה מהחלום וזה כל כך מפריע לו אז אומר אז הוא מוסיף עוד אם הוא ירר ביום על החלום הזה אז זה שום דבר זאת אומרת בגלל שאתה היה לך פחד ואתה חלמת וזה בלילה זה לא חלום שמרים לך מהשמיים זאת אומרת במילים אחרות הוא מביא את זה שכל חלום שבן אדם נכנס נכנס לו מהחלום למחשבות נכנס לו איזשהו פחד מזה אז זאת אומרת שהפחד שלו זה התחושה שמהשמיים מראים לו שיש בו איזה בעיה אז לכן אם הוא חלם על זה שלוש פעמים אז מראים לו מהשמיים שיש פה בעיה אבל אם הוא לא חלם על זה שלוש

פעמים אז היה חלום אז היה חלום אל תיבעל מזה אבל אם הוא קם כל כך מזועזע מהחלום וזה והוא מרגיש שהוא צריך לצום שזה זה עד כדי כך שהאוכל בשבת לא מפתא אותו בכלל, אלא שהצום מרגיש שהצום עושה לו טוב, פה יש לו עונג שבת והצום אז מותר לו. הוא ממשיך פה סעיף ח. המתענה תענית חלום בשבת צריך לומר ענינו אחר סיום התפילה תפילתו בלא חתימה וטוב לחללו באלוקי נצור. שאומר אלוקי יצור שהוא יגיד את וטוב לומר גם כן ריבון העולמים >> חלום מתחילה מהבוקר >> מהבוקר כן כן כן >> אז הוא מביא פה כך טוב לומר גם כן ריבון העולמים גדוי גלוי וידוע לפניך כמו בכל שיש את העניין שאנחנו אומרים >> בברכת כהנים אז אנחנו אומרים שמה שתהפוך לנו את החלומות לטובות. מותר מותר לומר גם כן אלוקיי עד שלא נוצרתי איני כידיים מה שאנחנו אומרים את זה בזה ביום כיפור

ואושות על מחילת הבנות ויכול גם כן להתוודות ולומר חטאתי הביתי פשטי אבל איך אתה אומר את כל הדברים האלה בשבת >> הרי לא אומרים תחנון בשבת >> אז אומר כן ולא אסור לומר תחנונים בשבת אלא לבקש בהם על צורכיו כגון על פרנסה או על רפואה לחולה שיש לו בביתו וכיוצא בהם מצרכי הגוף אבל חרטת עוונות אומר טוב לומר בכל יום כדאי להגיד שבן אדם מתחרט על העוונות שלו אפשר להגיד כל יום >> אז גם בשבת >> אז הוא אומר גם בשבת שזה עוזר לו זה מרגיע אותו סעיף ט אפילו שאלת צורכיו התירו עם מחולי המסוכן סכנת היום שזועקים ומתחננים עליו בשבת. כשיש בבית חלילה או שיש לו חבר שהוא שהוא שהוא זקוק לישועה גדולה אז מותר אז התירו לבקש לבקש גם כן >> על החולה. >> על החולה. ואפילו בציבור גם כן ציבור מותר להגיד בקשות רחמים על החולה. וכן מותר לברך על

החולה המסוכן בו ביום. מותר לברך וכן המקשה ללד שהיא מסוכנת בו ביום אבל חולה שאינו לא מסוכן בו ביום >> אסור >> אסור לבקש עליו ולא לברכו בשבת כיוון שאפשר לעשות כן אחרי שבת אם הוא לא חולה מסוכן אז אפשר לעשות את זה עד כדי כך שהוא אמר קודם שלא להגיד שלהגיד רק שבת אם מלזוק ורפואה קרובה לבוא לא להגיד אבל יותר מה שזה אבל אם יראה לאדם בשבת מאורה שצריך לבקש עליו רחמים מיד >> אפילו >> אפילו יכול אפילו ליפול על פניו ולבקש רחמים ביחיד אף על פי שאין שם סכנת היום אפילו שאין לו סכנה ממש ביידית אבל יש לו מאורע שהוא צריך על זה רחמים למה שהרי התירו אומר אפילו להתענות על חלום אתה רואה שהתירו לבן אדם לעשות תענית בשבת כן >> אף על פי שאין שם סכנת היום רק מפני שצריך להתענות ביום שחלם אבל בציבור אסור לבקש רחמים על מאורה כל

שאין שם סכנת היום אז אומר בציבור אז בן אדם פרטי שיש לו סכנה יכול לבקש אבל בציבור רק אם זה סכנה של של היום שזה זאת אומרת שרואים שמצב קריטי שמה מותר לבקש וכן אם יש בעיר עשרה שמתענים תענית חלום בשבת אחת לא יעשו עצמם ציבור לחזור אחד אחד מהם שיתפלל תפילת המנחה בכל רם ולומר אנינו בציבור. זאת אומרת אפילו שיש ל10 אנשים חלמו חלום והם מתענים וכל אחד יודע שהוא מתענה אז אסור לכולם לעשות כאילו דבר מנחה בציבור כדי שזה כדי להתענות ולהגיד ענינו. >> וביחיד היה מותר. >> ביחיד מותר. כך הוא אמר הקודם. שביחיד אם יש לו כזו בעיה והוא מרגיש שזה מפריע לו אז הוא צריך מותר לו להגיד אם סעיף י אם מותר להתענות או לזוק ולהתחנן בשבת על איזו צרה שקורה לרבים או ליחיד תבאר בסימן תקו שמה יש לך דבר ברור איך מתי מותר להתחנן בשבת ומתי אסור

סעיף יא המתענה תענית חלום בשבת בת כשבן אדם יש לו תענית חלום והוא החליט ש שזה באמת החלום הזה הוא צריך הוא צריך כפרה אז יש לו לעסוק כל היום בתורה ותפילה בשביל שיתכפר לו ויקרא לו גזר דינו זאת אומרת שחוץ מזה שהוא מתענה זה לא מספיק זה שהוא מתענה זה שהוא מתענה זה דבר טוב אבל הוא צריך ללמוד ולעסוק בתורה ובתפילה שכדי שזה יתכפר לו. זאת אומרת זה שבן אדם עוסק תורה ותפילה זה דבר יותר זה חלק גדול מהתענית >> הרפואה >> מהתענית כןשאר פה