שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #37 ( ס׳ רפח סעיף י״ב) - יום ה׳ י״ט טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
בסימן רפות גדולות >> בסימן רפח הסיפורים >> רפח >> ואנחנו בסעיף יב נחזור על סעיף יא עוד פעם שאומר בסעיף יא שמי שמתענה תענית חלום בשבת הרב מה צו בשבת >> אז אתמול דיברנו על זה בהרחבה >> מי היום עד היום השתנה מנסה אתמול דיברנו על זה בהרחבה שהדמור הזקן אומר את זה בסעיף ח שמתי מתענים תענית חלום בן אדם שקם בבוקר בשבת והוא מאוד מפוחד אחד מהחלום שהוא ראה. אז דמור הזקן אומר עוד דבר שצריך לחלום את החלום הזה שלוש פעמים. אם הוא חלם את זה רק פעם אחת >> אז הוא לא חייב להטענות. ידברו >> מה? >> חלומות. >> כן. אבל אם הוא חלם את זה שלוש פעמים כנראה שיש פה איזשהו יש פה איזשהו אצל פרעה כתוב בא לשנות החלום פעמיים. >> פעמיים. >> אבל פה הוא אומר שזה צריך שלוש פעמים. אבל אחר כך הוא מסביר את זה עוד יותר. הוא אומר את זה ככה ש יש לפעמים
המשך התמלול
שיש לו חלום שהוא יוצא מזה מאוד מזועזה ועד כדי כך שכל האוכל של שבת יצא לו התעבור מזה. זאת אומרת, אם אין לו חשק לאכול את מחלי השבת הטובים שהכינו והוא מוכן בשביל מאכלי השבת האלה לחלום, זאת אומרת שהתענית עוש עושה לו תענוג יותר גדול מאשר האוכל, >> אז הוא יכול >> אז אז הוא יכול עצום. למה? בגלל שהצום יוצא לו כתענוג. >> הוא מרגיש שעל ידי הצום הוא חיפר את החלום הזה והחלום לא ישנה. אז לפעמים בן אדם מקבל חלום מאוד קשה ועל זה הוא דיבר שלא כל פעם שבן אדם מסתכל חלום והוא מקבל חלום שהוא לא טוב הוא לא צריך תמיד לדאוג מזה לפעמים הגמרא מביא את זה בצורה כזו שאם בן אדם ראה בחלום שהבית שקורות הבית נופלים אז הוא יכול להגיד שזה הגמרא מביא המדרש מביא את זה ש שנולד לו בן שנולד לו בן תיקח את זה בצורה מה >> איך אתה יכול להבין בבית לג בבית בגלל שיש
ילד עמך נהיה עמך >> כן >> כמו הסיפור עם רב אליעזר עם רב שמעון ששלח את רב לזר זאת אומרת לא כל חלום אתה צריך לקחת אותו כמו שהוא אבל אם אתה בתוך תוכחה מרגיש שהחלום מאוד מפריע לך עד כדי כך שאין לך כבר טעם באוכל שאין לך עונג שבת אז שמה מותר לך לצום בגלל שהעונג הוא שאתה אתה כאילו >> נפשו >> שאז אתה הצום כאילו הצום הוא מרגיש שהוא כפר שהוא כפר על הבעיה שהוא >> זה מרגיע אותו >> כן זה מרגיע אותו זה שכיפר זה >> אבל מה >> יום אני שבועות אני חושב איך לפתעות את החלמות שלי אני לא יכול >> תבוא אליי אחר כך אני פותח חלמות דרך הבית שלי את הבית >> אז הוא אומר פה עכשיו הוא אומר פה ככה שמי מי שמתענה והוא מתענה תענית חלום בשבת >> אז אומר פה האדמור הזקן בסעיף יא יש לו לעשות כל היום בתורה ותפילה בשביל שיתכפר לו ויקרא לו גזר דינו זה שהוא רוצה לקרוא
את גזר הדין על ידי שזה שהוא לא אוכל זה שהוא לא אוכל אז הוא זה עוד לא מספיק למה אומר צריך ללמוד וצריך להתפלל >> להתפלל. אז יש סיפור שאחד החסידים נכנס לאיזה רבי, לא זוכר למי זה, אחד מהדמורים, והוא אמר לו שהוא צם הרבה. אז הוא אמר לו, הכי קל זה להעניש את הקיבה, את האיברים הכי נמוכים שאתה צם, אתה לא אוכל, אתה מעניש אותו. כן, >> אבל אם אתה אומר, אומר עדיף לעבוד עם האיברים היותר גבוהים, להניש אותם שישבו וילמדו שהמוח יהיה שקוע בלימוד, במקום להעניש את העבר הכי נמוך בגוף, שזה הקיבה, שאתה מעניש אותו שאתה לא אוכל, תעניש את עצמך, תלמד, תתפלל את האיברים הקבוהים שהם יהיו קשורים לקדוש ברוך הוא. >> אז פה הוא אומר שאם מישהו מתענה תענית חלום, אז זה לא רק חוכמה ש שלא יאכל. החוכמה היא גם שישב ילמד ויעסוק בתורה או
בתפילה >> כתוב אם הוא שנה פרק אחד שניק >> סעיף יב מי שישן מי שישן שנת צהריים וחלם חלום רע יש אומרים שמועילו אם תענה יב שעות מינאור משנתו ברגע שהוא שהוא קם מהשינה אז יש טוענים שהוא יכול לעשות תענית אפילו שיש בצהריים הוא קם באחד בשתיים בשלוש לא משנה שלא יאכל 12 שעות וזה נחשב לו כתענית >> ברגע שהתעורר 12 ש >> מי אז שהוא יתעורר כן אז מה גם חלומות של זה >> מה >> גם חלומות של צהריים של היום >> תשמע אם בן אדם נכנס אם בן אדם נכנס לשנה צהריים כזו שיכול עוד לחמול אחרי צ'ונט >> מה >> אז הוא לא השם זהשון >> זה ברור על החלום טוב לא צריך לישון בבוקר בכל אופן אז יש אומרים שמועיל לו >> שמועילו אם יתני יב שעות משנה משנתו עד אמצע הלילה אבל לא יותר מאמצע הלילה ואז הבדלה >> ואז יבדיל אם עושה כן בשבת וצריך להתענות
למחר יום שלם למה אף כבר אכל סעודה שלישית קודם שחלם והיה רשאי שלא ליטאום כלום עוד כלום בשבת מכל מקום, כיוון שהיתנה לשם תענית אז יש לו עבירה היא בידו וצריך כפרה בתענית יום שלם ובין בחול ובין בשבת כשהוא עושה כן לא יאמר ענינו במנחה כיוון שאכל כבר זאת אומרת באותו יום שהוא אוכל זה סוג אמרנו על זה בעצם תענית רגילה שבן אדם מתענה בן אדם מתענה אז הוא צריך קבלה לפני פני כן הוא צריך אחרי כן לא לאכול כל היום מיעלות השחר איזה סוג תענית זה תענית חלום שבן אדם חולם אז הוא מתענה מהב הוא קם בבוקר בתע או בשנה ואז הוא מתענה כל היום זה סוג תענית אחר לגמרי אז אומר מסביר פה האדמור הזקן שאותו רעיון בתענית הזו יש אם הוא יתענה 12 שעות מהזמן שהוא קם אז זה גם כמעול כתענית חלום והוא מוסיף פה עכשיו חידוש גדול שלמעשה יוצא שביום הזה הוא הרי לא התנה הוא קם
בצהריים בשינת הצהריים הוא כבר אפילו אכל סעודה שלישית הוא כבר והוא לא צריך לאכול שום דבר הוא לא חייב זאת אומרת שהוא לא מנע מעונג שבת כלום אז בכל זאת הוא מתענה אז הוא אומר ברגע שהוא החליט שיש פה תענית אז זה כבר עבירה בידו. לכן אמרנו כל הזמן שמי שמתענית בשבת תענית חלום צריך להשלים אחר כך עוד תענית בשביל העינוי הזה שהוא גרם בשבת שביטול עונג שבת. זה מעניין, אבל הוא אומר קודם שאם יש לו עונג בתענית יותר מאשר יש לו עונג באוכל,זה >> אז לכאורה זה עונג שבת גם כן. מכיוון שאנחנו רואים בן אדם שקשה לו האוכל >> והוא עדיף אז הוא מותר לו להתענות. זה לא אסור לו לא רק זה אסור לו לאכול בשבת >> למה? לא משנה בן אדם שקשה לו האוכל אז אם הוא בשבת לא אוכל אז מותר לו. הוא לא צריך להתענות על זה. אבל פה מכיוון שהוא לקח את
זה לשם תענית, המושג תענית זה כאילו שאנחנו אומרים שהוא מתגבר בתענית הזו, הוא יפתור את הבעיה של החלום רע. היה לו היה לו חלום שהוא ראה בזה דברים לא טובים אז עכשיו הוא על ידי התענית שהוא מונע מעצמו אוכל >> אז הוא על ידי זה יכפר על ידי זה הוא מכפר את את ה הוא מכפר על עצמו ש שלא יהיה לו הדבר הרע הזה מה שהוא חש הדבר הלא טוב שהוא חלב הזה אז אם הוא עושה את התענית בעצם על מנת לך כפר אז פה מונח עבירה אף על פי שבן אדם שקשה לו לאכול אז אין לו אז אין לו עבירה בזה שהוא מתענה אבל פה מכיוון זה לא בגלל רק העונג שבת עונג יכול להיות לו עונג מעצם התענית והוא לא רוצה לאכול אבל זה עצמו שהוא לוקח את התענית ככפרה ככפרה על על העבירה הזו על מה שהוא חלם דבר לא טוב הוא מבין שהוא מתנזר מאוכל זה גורם שהוא עשה תשובה בזה זה אז אומר בכל
זאת אז הוא צריך להתענות תענית חדשה >> אני לא הבנתי מה הקשר שהוא חלם חלום אין בזה עבירה מה אתה רוצה לומר הוא חלם חלום הוא לא ביקש לחלום >> הוא לא עשה כלום לאר על תריך מצוות אז מה הוא השם רק מרים לו מן השמיים >> אז פה יש פה דבר >> מים עליו נתן לך איזה עצה להינצל חלמת >> אז אז אם בן אדם לוקח את זה כמו שאתה לקחת את אני שואל אז הוא פטור מלהנות הוא לא צריך להנות אבל אם בן אדם קם בבוקר והוא כולו מזע מהחלום >> ונפשו הלשון הלשון נפשו אגומה עליו כמ >> אז זה לא רק זה >> זה לא זה לא רק זה הוא מרגיש לפעמים בן אדם אז ככה הוא אומר אם הוא חשב על זה ביום והוא חלם בלילה אז זה בסדר אז לא מרים לו שום דבר מרים לו מחשבות מעירורי ליבו >> אם הוא חשב רע >> אם הוא חשב לא משנה מה שהוא חשב אבל מרים לו מעירורי ליבו. >> זה בדרך כלל זה החלום אומרים ככה.
>> כן, מעירורי ליבו. אבל אם יש לו תחושה לא טובה והוא קם ממש עם והוא יודע שהוא לא חשב על זה והוא לא הגיע לזה אז יש לו פה תחושה ש שיכול לבוא עליו משהו. ריק שבן אדם חושב שיכול לבוא עליו משהו אז הוא מחספס דרכים למנוע את זה. כן >> אז נתנו לו תענית חלום שאפילו שזה לא באמת תענית אמיתית הרב אומר >> מה שכל זה לבטל את הצון זה ברכת כהנים יש זה תפילה >> אומרים את זה נכון נכון >> נכון נכון נכון נכון אומרים את זה אומרים את זה בחבד אומרים את זה בכל בכל בחגים בפרט אומרים את >> זה נכון >> נכון אם הוא אם הוא ישן אם כל יום חולם חלומות רעים מה שיגיד >> הגמרא אומרת שדוד המלך מעולם לא חלם חלום טוב >> חלום טוב לא חלם >> לא חלם חלום >> במלחמות כל הזמן >> הוא היה במלחמות כך אומרת הגמרא בברכות נז עמוד א שהוא לא חל >> תפסיק לי תפסיק
>> אבל אתמול אמרנו על זה שבשינה שבשינה בן אדם כנראה שדוד בכבר חולים חלום >> שבן אדם הולך לישון >> אמרנו אתמול על זה שבן אדם הולך לישון אז הוא ודאי מתכוון לדבר טוב >> נכון >> הוא רוצה לנוח שיהיה לו כוח מחר לעבוד את השם אז כש אבל ברגע שבן אדם תמיד שבן אדם ישן בשביל שיהיה לו מחר יום טוב >> כן >> אז הוא אז אז כתוב יבוני >> נכון בעל יבוני רעיוני וכאן אבל זאת אומרת זאת אומרת שהשינה היא לפעמים הרבה יותר טובה מזה שבן אדם אר. לא כשבן אדם לך תדע אם הוא ניצל את הזמן ב-100% כשהוא ישן זה ודאי שהוא ניצל את הזמן ב-100% >> אבל יש אנשים שישנים זה טוב להם וטוב לעולם >> זה כתוב זה ברור זה ברור זה ברור כן סעיף יג אם הקדימה לאכול בשבת >> לא >> קודם >> היה לי להוציא אני אסור לדבר >> לא שאסור לך לא שאסור לך אנחנו שמענו אותך
>> הלאה סעיף י סעיף יג סעיף זמן >> סעיף יגע זמן >> רוצה להפיל אותך >> זה עריך לך את החיים >> זה >> קצוב כמה שאפשר לדבר זה לא פחות יותר זה אני >> משתגע אני חייב לדבר יפה >> עכשיו הוא אומר כאן ככה >> מיליון דולר הרבה יותר קל מה שלא לדבר >> אם הקדימה היא מקדימה לאכול בשבת קודם זמן סעודה בחול אנחנו פה בסעיף קצת מסובך >> אז תקשיבו אם היא קדימה לאכול בשבת קודם זמן הסעודה בחול הוא עונג לו כגון שנתקלה כבר סעודת הלילה >> אז צריך להקדים כי זהו כבוד השבת שמקדימים זמן סעודתו לזמן סעודת החול אם בן אדם למשל שהוא בא פה לשיעור >> ומתחיל לאכול מתי אחרי השיעור >> כן >> והוא רגיל בזה כל יום שהוא רגיל לאכול אחרי שהוא אוכל משהו, טועה משהו, אבל בכל יום בזמן החול הוא אוכל יותר מאוחר. שבת שהוא קם, אין לו שום תעסוקה אז הוא קם
להתפלל מוקדם ואז עכשיו מתי הולך לאכול? הוא רגיל לאכול כל יום ב-11 ב-12 שבת הוא כבר גמר את התפילה ב89. מה הוא יעשה? אז הוא מקדים בשבת את האוכל לפני לפני לפני לפני זמן סעודתו בכללית. אז אומר פה כן שבן אדם שהקדים לאכול אם הקדימה לאכול בשבת היא קודם זמן סעודה בחול וזה עונג לו כגון שהוא כבר מאתמול בלילה מה שאכל אז כבר נתעקל לו הכל הוא לא הוא נשאר והוא קם בבוקר הוא רעב אז הוא אומר שכבוד השבת להקדים את זמן סעודתו לזמן סעודת החול עכשיו הפוך ואם הייחו בזמן סעודת החול הוא עונג לו צריך לאחר וזהו כבודו שמתווה לאכול ואוכל את האבון פה הוא נכנס לסעיף אחר שלמעשה זה לא שייך בכלל לכל הנושא של תענית חלום זה לא שייך אז הוא אומר פה למעשה זה זה שייך לאוכל זה שייך לסוג תיאבון של בן אדם >> גם בערב שבת >> שבת >> צריך לבוא מתאב לא לבוא כן כן כן אז הוא
פה אז זה הסעיף זה הצד השני של הזה שאם הוא לא רעב והוא רוצה עכשיו לאחר את הסעודה ויש לו עונג שבת וזה שהוא יאכל אחר כך יותר בתיאבון זהחר >> אז הוא יכול לאחר >> אבל הקושיה שלך היא קושיה איך דו >> אבל בשביל מה אז השאלה היא שלנו מה פתאום אתה שומע הרב הלל מה פתאום מה פתאום האדמור הזקן הכניס פה את הכל הסעודה. אז הוא אומר כאן ככה, מכיוון ש מכיוון שהוא דן פה בשבת כשבן אדם מתענה זה נקרא אצלו לפעמים עונג. ולפעמים את בן אדם זה נקרא אצלו שזה לא עונג, אז הוא צריך להתענות על זה. אז הוא פה הכניס כבר גם כן את הנושא של עונג שבת בסעודה שלפעמים בן אדם הבוקר כדאי לו לאכול. שבן אדם רעב בבוקר ואז הוא גמר את התפילה והוא רגיל תמיד לאכול ב-12 באחד ופה עכשיו הוא יאכל ב1 ויגיע זמן הסעודה הרגילה אז יהיה לו קשה לאכול אז אומר שעונג שבת תמיד צריך
חשוב יותר מזמן סעודה פה הוא מדבר יותר ליקים שאצלהם זה זמן סעודה זה בעיה הזמן הזמן של הסעודה אז זה זמן הוא מאחר בזמן הסעודה זה השם ישמור כן >> כן שלף שטונדה שהולך לישון כל דבר של של זמן אצלהם מדויק ואם הוא אכל במקום ב10 אז הוא אכל ב10 ו10 אז כבר חצי האוכל לא מתעכה לו בגלל שיש לו בעיה עם האוכל אז אומר פה שאם הוא קם בבוקר ובכל זאת הוא רעב אז מותר לו לאכול ולעשות את הסעודה בבוקר לא חייב לחכות לנושא הזה של זמן סעודה >> כולל קידוש ונתירת ידיים והכל >> למה לא הוא כבר התפלל למה לא מה הוא יכול מה >> יש כאלה שקמים פעמים צעון אתה רואה אותם במכאלה בישיבות בישיבות >> בישיבות בישיבות בבוקר בישיבות היו עושים צ'ונט מיוחד ללילה בגלל שהיו תמיד גומרים את הצ'ונט >> בלילה ולא נשאר אז היו החליטו שעושים צ'ונט מיוחד ללילה שאחרי שגמרו לדבר לפצח
את הגרעינים אז הלכו לאכול צ'ונט >> לפני השינה >> לפני השינה בטח בטוח הוא אכל בשבת >> והיום והיום זה זריזים מקדימים למצוות היום זה זריזים מקדימים למצות שיום חמישי בלילה כבר אז ברוך השם המקומות מלאים ויש אנשים מכל הקצבי הארץ שבאים לאכול צ'ונט >> כשכן לא גם ברכס יש כמה מקומות יש כמה מקומות >> כן כן כן אה הוא הגיע >> טוב אני שיהיה פה בסעיף D
שיעורים נוספים בסדרה ״שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת״
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #36 ( ס׳ רפח סעיף ז׳) - יום ד׳ י״ח טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום רביעי י״ח טבת תשפ״ו | 19:36
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #35 ( ס׳ רפח סעיף א׳) - יום ג׳ י״ז טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי י״ז טבת תשפ״ו | 22:17
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #34 ( ס׳ רפז סעיף א׳) - יום ב׳ ט״ז טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ט״ז טבת תשפ״ו | 21:22
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #33 ( ס׳ רפו סעיף ג׳) - יום א׳ ט״ו טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ט״ז טבת תשפ״ו | 28:32
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #32 ( ס׳ רפה סעיף ח׳) - יום ה׳ י״ב טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת י״ד טבת תשפ״ו | 18:25
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #32 ( ס׳ רפה סעיף ה׳) - יום ה׳ י״ב טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת י״ד טבת תשפ״ו | 20:03
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #31 ( ס׳ רפה סעיף א׳) - יום ג׳ י׳ טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי י׳ טבת תשפ״ו | 16:30
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #30 ( ס׳ רפד סעיף ה׳) - יום ב׳ ט׳ טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי י׳ טבת תשפ״ו | 21:03
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #29 ( ס׳ רפד סעיף ה׳) - יום א׳ ח׳ טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ט׳ טבת תשפ״ו | 28:50
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #28 ( ס׳ רפד סעיף ד׳) - יום ד׳ ד׳ טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום רביעי ד׳ טבת תשפ״ו | 26:34
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #27 ( ס׳ רפד סעיף ב׳) - יום ג׳ ג׳ טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ג׳ טבת תשפ״ו | 25:27
- שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #27 ( ס׳ רפב סעיף יט) - יום ב׳ ב׳ טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ב׳ טבת תשפ״ו | 17:31