שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #32 ( ס׳ רפה סעיף ה׳) - יום ה׳ י״ב טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

>> של ויחי ואומרים את זה בשבת הבאה ואחר כך במחה הבאה מתחילים את שמות >> בדיוק >> אז כל השבועים שניים אחת תרגול של פרשת ויחי >> כן כן כן כן >> מתי מתחילים ללמוד תשמות >> בשבת הבאה >> במנחה מינחה >> ומצווה >> אז בוא בואו תראו בואו תרא ששבת על התורה של שבובים שלך >> לא של שובים >> שובבים >> כן כן נכון נכון אנחנו נדבר על זה בשבוע הבא בעזרת השם שובבים בחבד לא עשו מזה עסק גדול של שובבים לא לא אבל יש >> אין שובבים בחבד >> אין כולם כולם >> תמיד היה מזכיר את זה >> היה מזכיר את זה כן >> מזכיר כן >> אבל יש במקום מושג בכלל >> שמות וירא בו ושזה זה חמישה פרסיות משפטים >> ויש כאלה שבשובבים הם עושים א כי במקום תענית >> כן >> במקום תענית אז הם עושים כזה דבר הם עושים א >> דיון של התענית >> הם לומדים שעות רצופות בלי לדבר ארבע שעות

וחמש שעות רצופות >> מה >> תבי >> כן כן אני ברוך השם אני ברוך השם ח שנים עשיתי אתכן >> חמש שעות השארתי השארתי על עוד קפה ועוד קפה ועוד קפה עכשיו אתה לא עכשיו >> עד עכשיו אתה לא מדבר >> בכל אופן הוא ממשיר בסעיף או מצווה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת שחרית למה כי חן ציווה רבנו הקדוש את בניו רבי בציוה את בניו שלא יאכלו שבת שחרית קודם שישלימו הפרשה שתיים מקרא ואחד תרגום פרשת ויחי השבת לפני אכילת שחרית צריך לסיים >> צריך כבר לגמור את את השניים מקרא ואחד תרגום אני קורא ביום שישי זה לא מספיק >> זה מצוין אבל אם לא קראת ביום שישי >> אז עדיף לגמור את זה הס >> לפני הסעודה >> ששבת שבת >> הסעודה אני מדבר למה קח ציבה הרב הטעימה שעושים מפי שחי זה נקובל כב >> אם לא אתה יכול להתפלל זאת אומרת אם זה תענית זה נראה לך תענית ציבור זה לא נראה

לך שבת >> ארוחה זה לא אתה לא קורא לפני שלפני שהוא >> לא אוכל זה משהו אחר זה אוכל זה לא טעימה זה >> אוכל זה לא לא טעימה טעימה זה משהו אחר טעימה זה לפעמים יותר מאשר האוכל >> אה >> כן איך הוא הזמין את חבר שלו לטעימה? הוא בא אליו, הוא אכל ואכל והוא לא גמר. אז אומר לו, "פעם הבאה תבוא לסעודה, אל תבוא לי לטימה." [צחוק] >> אכל פחות. >> סיפר איזה שכן שהוא אמר להם מישהו תיכנס לי טוב. אומר הוא גמר את כל הסירקוב. >> את [צחוק] כל הסי >> טעימה. כל אחד עם הטע עם הטעמים שלו. אומרת אומר פה אדמור הזקן >> שכין ציווה רבנו הקדוש את בניו >> מי זה רבנו הקדוש מי זה >> זה רבי רבי יהודה הנשיא מה זה לפני 2000 שנה >> הגמרא אומרת את זה נו זה הגמרא מביאה את זה >> לפני 2000 שנה >> כן כן כן ועד היום אנחנו >> סובלים >> לא >> מה

>> עד היום סובלים אומר >> נכון נכון תלוי איך שזה אתה צריך רוצה זה לאכול ואתה צריך יש לך יש לך פרשה שלמה שלא קראת לכן החכם עניו בראשו ויעשה כמו שהמיקה עושה אין להם בעיה ארוחת בוקר שכרי >> כן >> איך התימנים גומרים את התפילה מתי בש בבוקר >> אז הוא אוכל ארוחת בוקר החבדניקים אוכלים בי >> סעודת שבת >> אז אין להם אין להם את >> להפוך אצל התימנים בגלל שהם אוכלים מוקדם הסעודת שבת שלהם זה בשתיים אז יש להם עכשיו מיש הוא מדבר פה כן כן >> אז הוא אומר שלא יאכלו שבת שחרית קודם שישלימו הפרשה שניים מקרב ואחד תרגום ואם לא השלים קודם חייב להשלים אחר האכילה עד המחה אבל משם ואילך כיוון שהתחילו הציבור >> פרשה אחרת >> פרשה אחרת אז עבר זמנה שזאת >> בטל קורבנות >> אבל בכל אופן רגע רגע רגע רגע לא למה לא למה לא למה את לא למה הוא אמר לא

>> אני אומר אל תמהר אל תמהר אז אומר פה אז אומר פה ויש אומרים >> כןד >> ויש אומרים שבדיבד יכול להשלימה עד סוף יום ג' בשבת שלישי זה בכלל תיקוי >> זה תיקו זאת אומרת עד עד אמצע שבוע הבא זאת אומרת יום ג'יבוב החליף פרשוכן כן >> כמו שהתבארלה גם בעניין >> כן כן עד יום שלישי >> זה הרב בית גן >> כן כן הרב ממשנובה שינוב כן >> עכשיו אני הבנתי למה מי הוא לקח את זה >> כן כן כן כן הכל לפי ההלכה כמו שהתבאר לעניין הבדלה בסימן רצט >> עכשיו יש אומרים רבותיי אם לומדים לאט לאט ולא ממהרים אז תראו מה שהוא אומר ויש אומרים שבדי עבד יכול גם כן להשלימה עד שמחת תורה שאז משלימים כל הציבור את כל התורה תראה תראה תראה >> גדולה גומר ביום שיש אז הוא אומר אז הוא אומר שאז אתה אל תסתכל על זה לא זה לא בשבילך >> יום שישי אני גומר

>> אז אומר שאז משלימים את כל הציבורי הכל >> כן >> אשרך את כל הספר >> לא את כל הפרשה כל הפרשה הוא גומר אותו >> עד מתי עד מנחה זה הכי טוב מדבר רק על הלכה >> אני היום לא יכול לדות לשמחת תורה >> לא אבל אתה יכול להשלים עד שמחת תורה בדיעבד >> את כל הפרשות >> את כל הפרשות הכל כן כןכי >> למה כי כל הציבור מסיים את התורה בשמחת תורה לא לנסות את זה בבית לא >> ויש אומרים עוד פעם ויש אומרים >> ויש אומרים אז אז תקרא כל כל יום את החלק שלו >> אז הוא אומר ויש אומרים שבדיעבד >> שבדיעבד הוא אומר >> הכי טוב ככה כמו ש >> כל יום עם הרשי אתה קורא >> אבל לא צריך גם את העניין של תרגום אז צריך ביום שמה >> תרגום >> עם התרגום אתה אומר שרגום רשי >> טוב >> ויש אומרים ויש אומרים שבדי עבד יכול להשלים >> עד שמחת תורה מה קורה למה בשמחת תורה שאז

משלים מים כל הציבור את התורה ויש וטוב לחוש לדבריהם שמי שעבר ולא השלים בזמנה ישלים עד סוף יום ג' ואם לא ישלים יש לו להשלים עד שמחת תורה שתיים מקרא ואחד תרגום ולא כאותם שאומרים מקרא לבד שהם לא אומרים את התרגום >> אבל הרב מה זה מועיל אני שואל באמת בפנימות מה זה מועיל אם אתה לא מבין את התרגום שזה אמור להיות תרגום אז מה לקרוא יש היום את עזוב יש את החומשים האלה החומשן שלי אתה יודע שלילדים יש לך את הפסוק והוא מתרגם לך בעברית זה הרבה יותר טוב >> אז את זה למדנו אז אתה עכשיו חוזר על מה שלמדנו אתמול אני ראיתי מה >> אז אתמול הוא אומר אז אתמול אתה שואל שאלה טובה אז הוא אומר ככה אתמול תסתכל בסעיף ב' תעבור לסעיף ב' >> אז תחזור לסעיף ב אתה רואה דילגנוגן כן דילגנו אז הוא אומר שהקורא שניים מקרא ואחר כך לועז כל מילה מילה בלשון לז שמבין

שהוא כן מבין אז לא יצא ידי חובתו במקום התרגום למה אז אומר לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא יש פירוש בתרגום לפעמים הוא מביא את המילה אתה רואה הרבה פעמים רשי >> אתה רואה לפעמים נכון שרשי אומר >> שרשי אומר ובתרגום הוא אומר ככה זאת אומרת שיש פירוש של התרגום שהוא מפרש אותו קצת קצת אחרת מה שאתה חושב אז לכן צריך ללמוד את התרגום אז עכשיו אז אומר אז אבל הקורא בפירוש התורה שמפרש כל מילה ומילה יותר מפירושו של התרגום יש אומרים שהוא יותר טוב מהתרגום אז >> מה אתה רוצה להגיד אני חכה אל תמהר אתה מיד ממהר אל תגיד אז הוא אומר וכן הקורא בית פעמים מקרא הוא פעם שלישית חוזר ולומד את כל הפרשה עם פירוש רש"י שהוא בנוי על יסוד עוד התלמוד הרי זה מועיל יותר מהתרגום אתה רואה את זה שרשי אם למדת זה יותר טוב מתרגום למה שהוא

מפרש יותר ויש מפרשים שהתרגום זכה למה מפני שניתן בסיני כגון יש בתוך התורה כתוב יגר צעדותא שזה בלשון תרגום שיעקב קרא לו גלבן קרג לבן גרג שעדותה כן אז אומר ש זאת אומרת שהוא שהוא מביא גם לשון של התרגום והעיקר כסברה הראשונה ומכל מקום כל יראי שמיים יש לו לקרות התרגום וגם פירוש רשי ומי שאינו מבין פירוש רש"י יש לו לקרות בפירוש התורה שבלשון לאז שהוא מבין >> לא הבנתי שום מה יש דבר כזה שאתה קורא גם פירוש רש"י >> אז אתה לא אומר כל יום פירוש רש"י >> זה כן אבל >> לא צריך אחרי כן אם למדת כל יום פירוש רשי >> לומד כל יום פירוש רשי זה מה שהוא רוצה את החומש את החומש נכון אבל בזה אז למעשה יצאת ידי חובה יש כאלה שסוברים שיש אתה לא אומר אבל זה שניים מקרא >> כן אבל אתה יוצא על ידי זה >> אז מה תראה מה שהוא אומר פה שבפעם ג' חוזר

ולומד עם פירוש רשי שהוא בנוי על יסוד התלמוד הרי זה מועיל יותר מהתרגום >> אז אומר אם למדת >> לא מבין שום דבר בנקרא אחד אני קורא כמו תחיל לקר שזה ניתן עלר סיני לכן אתה אומר את זה >> אבל אבל אני לא מבין את זה >> אבל אתה לומד את זה קודם עם פירוש רש"י כשאתה אומר אז אתה כבר זוכר מה שאמרת >> ואם אתה לא זוכר אז תלמד עוד פעם >> מה הבעיה [צחוק] >> מה אונקלוס נכון אז הוא אומר אז הוא אומר שנכון שהונקלוס אתה שואל טוב אז הוא אומר ויש אומרים שהתרגום זכה שבעצם כבר בהר סיני כבר אמרו את התרגום ואחר כך אונקל הוא סתרגם את זה >> כן כן >> מה מה זה פה בסוגריים מה שהוא אומר שזה יותר טוב אפילו >> אז אומר שאפילו שזה יותר טוב אבל עם כל זה מכיוון שהתרגום ניתן כבר בהר סיני כדאי להגיד את זה אפילו אם אתה לא הבנת כל כך אז תלמד אחר כך הוא אומר אם לא הבנת כל כך

אז עדיף שתיקח גם את פירוש רש"י כדי שכן תבין ומי שאינו מבין פירוש רש"י שקשה לו אז היום יש מפורשים חדשים שרשי המפורש רש"י המבואר יש כמה זוים שהם גם מבארים את פירוש רש"י של הילדים ממ >> נכון נכון >> החומה שלי הסגול הקטוח כן כן כן >> פה הפסוק >> נכון נכון נכון >> מה מה זה מאיפה אתה קונה את זה בפה בהכל מלחם מאוד מאוד מאוד מאוד נקרא >> התורה שלי בצבע סגול זה בראשית בצבע ירוקצב >> כחול הלאה רבותיי ויש נוהגים סעיף ו >> ואי סעיף ו עוד פעם ואם נגמור רק את סעיף א שחזר >> כן ואם לא ישלים יש לו להשלים עד שמחת תורה שניים מקרא ואחד תרגום ולא כאותם שאומרים רק מקרא לבד שמתי הם אומרים מקרא לבד >> בלילה >> כש אומרים את המקרא לא אומרים את כל התורה אתה אומר מתי אתה אומר בשמחת תורה בלילה אתה אומר את כל התורה מה פתאום

>> מה פתאום אבל אומרים אה שאומרים דברים בגלל שדברים אבל בלי כלום רק >> זה אבל לא כולם בכל אופן סעיף ו יש נוהגים מטעם הידוע להם לגמור כל פרשה שניים מקרא ואחד תרגום ערב שבת אחר חצות >> זה מה שנוס >> כן ויש נוהגים לגמור כולה ערב שבת שחרית אחר התפילה ושלא להפסיק כלל באמצע שניים מקרא ואחד תרגום אפילו בדיבור >> ואם אין לו תרגום יקרא מקרא בית פעמים ואחר כך כשיהיה לו תרגום אז הוא יקראנו >> אדוני אתה חושב שיום אתה חי לך עם חומש עם זה פעם היו לוקחים ספר תורה וקוראים בתוכה ספר תורה בגלל שלא היה להם כזה דבר אז אומר אז מי שאין לו אז אומר כאן אבל מן הדין הוא אומר כך מן הדין דין אין צריך לקרות כל הפרשה שתיים מקרא ואחד תרגום בפעם אחת אפילו פרשה אחת היום מקרא בלבד פרשה אחרת למחר וכן כל ימי השבוע ואחר כך מקרא על הסדר אתה אתה הפסדת

פה קטע >> כן >> אז אומר פה ככה אבל מן הדין אין צריך לקרות כל הפרשה שתיים מקרא ואחד תרגום בפעם אחת >> אלא אפילו פרשה אחת היום >> זה מה שאני עושה מקרא בלבד לבד פרשה אחרת למחר גם כן וכן כל ימי השבוע ואחר כך מקרא על הסדר שאז הוא שומע אחר כך הוא שומע מהספר תורה לכאורה אז אומר זה גם טוב >> הרב בכינות זה מה שאני עושה עם הנה אני לא >> הנה אז זה בסדר גמור בסדר גמור ואם אתה עושה אחר כך בערב שבת אחרי צהריים אחרי צהריים אתה אומר יגידו שאתה שקרא >> כן זה י אבל פה תצטרף לאמיקם תקרא אחרי הצהריים זה לא דוגמה >> לא >> הוא עובד לא ביום שישי אחרי צהריים עובד עובד בבית >> לא הוא גומר בשתיים ביום שישי עד שהוא מגיע ועד שהוא זה >> אז הוא לא יכל >> אני לא עובד אני אין לי בעיה אני מי אחד אני מתחיל לצרח >> יופי הלאה סעיף זן

>> זה בסדר הרב לכתחילה זה בסדר את אשתי אפשר מן הדין הוא לא אומר שזה לכתחילה >> מה אכפת לך הרב >> אני אני לא יכול להגיד לך אתה רוצה אתה רוצה שולחן ערוך שאתה רוצה שניתן אתן לך פתוח >> תן לו פתק תן לו פתק לא [צחוק] תן תן לו פתק לאמא תן לו פתק >> סעיף ז' לחפיכך מלמדי תינוקות שגמרו את הפרשה עם התינוקות >> פעם אחת אינם צריכים לחזור ולקרותה בית פעמים >> אלא יקראו פעם אחת והתרגום אז אומר במ דברים אמורים כשלמדו עם התינוקות פירוש המילות בלבד אבל אם למדו פירוש המקרא יצאו ידי תרגום גם כן >> על דרך >> תראו איך שהוא נותן ככה >> הכלה גם כן ועל דרך שנתבאר למעלה שאם הוא כבר קרא את זה ואינם צריכים אלא לחזור ולקרוא את המקרא פעם אחת אם לא קראו עם התינוקות בית פעמים ואם הם קראו עם התינוקות בית פעמים אז הם יצאו ידי חובה

בגלל שהם גם ככה יש תינוקות שאפשר להגיד להם פירוש המילה ויומר זה נקרא ויומר וידבר וידבר יש ילדים שמלמדים אותם את את היותר גדולים שאומרים להם גם את הפירוש של הפסוק מה הפירוש אז אם הוא הסביר לילדים כבר את כל פרשה >> לא צריך לחזור לעצמו >> אז הוא לא צריך לחזור לעצמו אבל אם הוא אמר את זה רק פעם אחת אז הוא צריך לחזור עוד פעם בגלל שצריכים שתיים מקר כן >> ואם אבל את התרגום הוא לא צריך להגיד בגלל שהוא כבר אמר להם את הפירוש אבל בכל זאת עכשיו סעיף ח הוא אומר דבר מעניין יש מתירים לקרוא שניים מקרא >> ואחד תרגום בשעת קריאת התורה >> תוך כדי שקוראים בתורה אתה גם חוזר >> ככ אתה חוזר אתה אומר איתו ביחד >> יש כזה פסוק שכל תרגו >> יש פסוקים כן >> כמו שכתוב >> לא צריך להגיד אם אתה לא אומר אז אז הוא אמר שצריכים להגיד שלוש פעמים שלוש פעמים

>> עכשיו הוא אומר כמו שכתוב בסימן קמ ויש אומרים שיוצא חובתו בשמיעת הקריאה מהשץ אם שמע כל הפרשה בבירור ודאי שיקרא עוד פעם אחת עם התרגום >> אה זה הכלה הכלה רצית >> כן הוא נותן הוא נותן הוא מתחשב תראה איך שהוא מתחשב בכל אחד ואחדות באמת יפה >> אלא שלכתחילה הוא אומר לכתחילה הוא אומר אין לסמוך על השמייה >> מטעם שנתבאר בסימן נט אבל יש אומרים שאינו יוצא כלל בשמיעת השץ שמלבד שמיעה זו הוא חייב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום כמו שנתבאר למעלה ובשעת הדחק יש לסמ >> אז יש לסמוך בן אדם ששמע טוב אז אם הוא רק יחזור פעם אחת אז הוא יצא >> תרג יפה >> כן >> איך זה שהוא לא מחייב גם אה אה >> מה רש"י? >> הוא כן חייב רש"י. הוא אומר לך שאם אתה יכול ללמוד רש"י זה יותר טוב מהתרגום >> לא? אבל כל הסעיף הזה מדבר בעיקר על התרגום שניים מקר ואחד תרגום התקנה

>> התקנה זה היה עם תרגום עד היום יש אצל התימנים שאומרים >> בגלל שבגלל מה קרה? היה לא לא הבינו הם לא הבינו מה שאומרים אז היה מישהו עד היום אצל התימנים יש אחד קורא את הפסוק >> ואחד מתרגם >> תרגו >> יש עד היום בבתי חלפני שקוראים את הקטע בתורה מסבירים באנגלית מה >> מה הולך להיות פה >> בגלל שלא מבינים בכלל מה שהולך שמה >> אגב בספר הזה שאמרתי לך בכל חלק בראשון שני שלישי לפני זה כמו שהוא אמר שני שירות מה הולך צך להיות אותך בסדרה בותו >> זה כמו סרט בהמשיכים >> כן >> ילדים חקו לדעת מה הולך להיות עם יוסף קטנה