שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #33 ( ס׳ רפו סעיף ג׳) - יום א׳ ט״ו טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

>> אז שש שעות מזה זה בדיוק חצות >> חצות >> בגלל שאתה מחלק את הזמן עכשיו כשהקיץ >> אז היום יותר ארוך אז השעות יותר גדולות נכון כשהחורף אז השעות אבל תמיד מחלקים >> את הזמנים של מיעלות השחר >> כן >> עד סת הכוכבים >> מחלקים את זה ל-12 שעות >> אז שש שעות זה בדיוק חצות >> אז לפעמים חצות יוצא נכנס אז ב-1 אז ב-1 זה >> מה >> כמה >> חצות זה 11 >> זה תלוי זה תלוי גם כן מחלקים את הלילה לשני חצאים אז יוצא שיש שלפעמים השעות של הלילה יותר גדולות, השעות של החור של היום הם יותר קצרות. >> אז אומר אז עכשיו אז אומר ש >> אולי זה 55 דקות או שב 11 >> בסדר אבל מה זה זמניות? זה נקרא זמניות זה כל פעם זה פעם מתארך השעות פעם זה מתקצר כן >> זה זה הכוונה שעות זמניות >> לכן חשוב לדעת כדי לדעת זמן קריאת שמע למשל >> כן כתוב בחובר

>> עד איזה שעה איך שבע דקות >> איך זה משתנה >> נו לפי השעות >> זה לפי השפי השעות שמונים אותם אז יש לפעמים שזה יותר מוקדם יש דבר שזה יותר מאוחר כן >> עכשיו הוא אומר תפילת מוסף זה יותר אם צריך להתפלל עד השעה השביעית. זאת אומרת שעה אחת אחרי אז אומר דהיינו שעת חצור >> ומה זה מאחר על כך מה כתוב על זה >> פושע >> ככה דיברנו ביום חמ ראית מה ש אומר >> עצלן שהוא אמר הוא עצלן >> כן כן הוא הוריד להוריד קצת את הוריד את הדגה כן תחשוב צריך ללמוד שופט ללמוד מי ששופט בן משפט >> כן כן אומר אומר עליו פושע אז אומר זה לא נורא זה הצלח העולם אומר שהצלנים סובלים הכי הרבה. >> למה? >> מ >> למה? >> בן אדם יש לו צריך לעשות משהו. >> כן >> הוא עשה ונגמר הסיפור. >> כן >> עצלן לו. הוא דוחף את זה למחר ומחר מחותיי >> אחרי זה עוד מעט. עוד מעט. זאת אומרת שכל

הזמן >> הוא דוחה כל הזמן. דוד שלי נוחם היה אומר תמיד >> שכשנפטר בן אדם הוא הולך מיד >> כן >> ומנחם אותו את את המשפחה >> אחרת הוא ישכר >> אחרת הוא אומר אני יושב איתם שבעה אני כל יום אומר אני אלך היום לא אז מתי נגמר השבעה אומר כל הזמן אני איתך הוא אומר כל הזמן אני דוחה את זה אז אומר אני חושב עליהם כל הזמן >> כמה הוא צודק ככה פסתי השבוע >> פגשתי פגשתי יהודי שאומר לי שהוא היה מתפלל תמיד אחרי צהריים ככה מאוחר היה מאוד טרוד עם דברים. >> אז אומר לי, אני רוצה לשאול אותך, תגיד לי, אתה כמה אנשים עוד חושבים כמוני על התפילה? >> אומר, אתה גמרת את התפילה בשבע, בש גמרת את התפילה. אומר, אני בארבע עוד חושב על התפילה. >> עוד לא גמרתי. אומר, אין הרבה צדיקים כמוני שחושבים כל כך הרבה על התפילה. >> ימשיך לחצות. >> הוא חושב,

>> ישאר במחשבה. >> אומרת, זה הבעיה שהמחשבה לא מניחה לו. אני אלך עכשיו להתפלל ואני אלך עלה. אומר אומר פה האדמור הזקן ואף על פי כן יוצא ידי חובתו אפילו שהוא נקרא פה שם עם כל זה הוא יוצא >> אז הוא יוצא ידי חובתו למה מפני שהזמן זה כל היום >> אפילו >> ועכשיו אומר אפילו אם כבר התפלל מנחה הוא שכח להתפלל >> מוס >> מוסף והוא חוזר ומתפלל מוסף כמו שהתבאר >> מותר להתפלל אם כבר התפללת מנחה >> אם הוא שכח התפללת מנחה אז כך אומר אדמור הזקןזה זה תופס זה תופס >> בטח מה זה תופס הנה זה תפס >> זאת אומרת שאפשר לעשות את המוסך לפני השחרי אחרי לפני השחרי >> מה >> עוד מעט זה כבר זה כבר עוד דבר שאלה >> עכשיו אנחנו למדנו עכשיו למדנו אתה כבר בסעיף ג' אנחנו עוד חוזרים על סעיף ב' >> אז אומר ואף על פי כן אפילו אם כבר התפלל

מנחה חוזר ומתפלל מוסף כמו שהתבאר ואם שכח ולא התפלל אותה עד שחשכה אם זה אין לה תשלומים למה שכבר לא שבת כמו שיש אז אומר כמו שיש לשאר תפילות כמו שנתבאר בסעיף ק בסימן קח שמה משמע שאם חשכה אז אם הוא התפלל נגיד שנהיה חושך אז הוא צריך להתפלל קודם הרביעית ואחר כך כך מנחה זאת אומרת רק >> זה וזה משלים >> זה משלים זה >> אם אני לא התפללתי ממנך אני הייתי ענות אני ענוסרית אני התפלל קודם כל >> אז קודם הערביית ואחר כך 18 שמוסף אותו דבר בלילה אם היית א טרוד זאת אומרת בן אדם אנוס >> והוא לא התפלל בלילה ערבית הוא מתפלל בשחרית פעמיים קודם מתפללית אחרי זה זה >> כן ואם סעיף ג' ואם עבר והתפלל אותה קודם שהתפלל שחרית בן אדם יתפלל את המוסף לפני שחרית >> הנה כמה שמ >> שיצא הוא יצא ידי חובתו למה >> למות שהוא עבר אומר אם עבר הוא בכל זאת

עבר >> הוא עבר פה פה הוא לא קודם הוא מדבר על פ על עצלנים כמו שאמרנו פה הוא לא מדבר הוא לא עצלן הוא יותר הוא זריז >> הוא התפלל את מוסף עוד לפני שהתפלל שחריתכן >> אז אומר יצא למה שאף שקורבן מוסף שקריבו קודם תמיד של שחר >> אז הוא פסול ותפילות אנחנו אומרים כנגד קורבנות נגד תמידים לא >> כנגד מידים כנגד קורמנות מוסף זה כנגד קורה מוסף >> מכל מקום בתפילה לא החמירו כל כך להיות חוזר ומתפלל הועיל והתפלל אותה בשעה הראויה לעקרבה >> אז כל הימים ככה יכול >> עוד פעם אל תרוץ >> לאד עד צריך עד עד השעה השביעית >> נכון אבל בוא >> עכשיו אם לא היה לו אם הוא אם הוא פשע אז זאת אומרת תעצל לא מדברים על הנוס מדברים מדברים על עצלן. >> אה, עצלן. >> לא מדברים על הנוס. הנוס זה משהו אחר לגמרי. אבל אם עצלן אז מותר לו להתפלל אחר

כך. אבל אם הוא התפלל מוסף לפני שהוא התפלל שחרית, >> אז תגיד, הוא כבר אם אי אפשר להקריב קורבן מוסף לפני שחרית. >> תמיד צריך להקריב קורבן מוסף אחרי שחרית. אבל פה מכיוון שהוא מוסף זה במקום תפילות אבל בזמן הזה אם אחד התפלל שחרית בנץ והוא כבר והוא אמר מוסף אז הוא אז הוא יצא ידי חובתו אף על פי ששחר את המוסף היו מקריבים בצהריים >> אז אומר התפילה תפילות כנגד קורבנות תיקנו אבל זה לא חייב להיות לא החמירו כל כך להיות חוזר והמתפלל לא חיובו אותו הוא כבר התפלל לא חיובו אותו לחזור ולהתפלל באופן קרוני הוא היה צריך להתפלל את זה כמו שהסדר בחבד הרי מקפידים גם כן מאוד לא להתפלל לפי הסדר אפילו שהרבה פעמים >> אתה לא משיג את החזן אצל מקומות אחרים אז כשאתה נכנס אתה רואה שהחזן כבר מתקרב להקווה בשתבח אז אתה מתחיל להשתבח ואם אתה

רואה שהחזן כבר לפני קריאת שמע אז אתה אתה מתחיל איתו אתה אומר את הברכות של קריאת שמע מהר ואתה מצטרף אליו >> אבל בחבד טוענים שיש סדר בתפילה מדרגות >> ולכן אתה לא חוטף אז תתפלל בניחוטה תשמע את בכל החזן תשמע את התפילה תקשיב ותתפלל אחר כך או שתתחיל להתפלל ותענה ותענה ימן איפה שצריך >> על יש סדר בתפילה מה אתה אומר >> יש בעיה שאם התפללתי משרד כן ולא התפלתי ש כן כן רוצה להניח פתולים חרי מוסף >> איזה מוסף שבת מדברים פה שבת לא מהסף של ראש חודש >> אותו רעיון כן >> נו אז ראש חודש מללתי מוסף >> נו >> ועכשיו אני רוצה לתפל ש >> נו >> צריך להניח תפילין אבל אחרי מוסף צריך לך בד לא מלחם תפילין כי מוסף זה מלכות אחרי מלכות לא שמים תפילין >> אז פה קורה שבן אדם שבן אדם מערבב את הדברים אז הוא מניח תפילין אפילו שהוא לא

>> כן זה לא של זה לא שלא יניח תפילין אותו יום זה לא שלא אמרו לו לא להניח תפילין שתיים >> מה אז מה ומה בן אדם ש שלא שיתפלל מוסף ולא יניח רבינו תם אז מה לא יניח רבינו תם אותו יום >> אפשר להניח רבי מניחים רבינותם אחרי מוסף אבל לכתחילה דואגים שלפני מוסף אבל אם קורה שהוא לא יכל אין לו רבנו תם אז מה הוא יעשה בטח ש זה לא עבירה רשי גם אמרה רשם אפשר כל היום להניח רש"י היו בזמנו יושבים בבית הכנסת >> עד היום שיושבים ומראשו וכשהם הולכים לשירותים והם חוזרים וחוזרים אז הם עושים עוד פעם ברכה >> מחדש >> כן כן כל פעם >> גם על הטלית >> תלית לא >> למה >> תלית זה בגד >> בגד אם אתה חושב ללבוש את זה עוד מעטכן >> אז זה משהו אחר תפילין זה מצווה חדשה >> א >> זה לא אותה מצווה שאתה בבוקר פתאום באמצע מח >> רבנו תם אתה בן כבר או לא מברך

>> לא מדבר רבנו מדברים על אמר לו נכנס לבית הכנסת אומר לו שרוצה ראה את התפילין אומר אני רוצה להניח אז הוא אומר זה של רבנו תם אז הוא אומר עד שהוא יבוא אני כבר אגמור להניח אל תדאג >> אז הרב אומר ש נגמר מקווה אני >> מהכני עד שהוא יבוא מהמקווה אומר >> אבל למישהו פעם נאבד השקית הגבאי של רב נפטול מרובשיץ נבד לו השקית עם התמנית ותפילין >> שלו של >> שלו הגבאי איבדת של עצמו אז אומר לו הרב נפטולי היה יהודי שמאוד אהב לעשות בדיחות אמרו שהבדיחות שלו היו באמת ככה >> בדיחות הוא התכוון הקהל צחק מסיבו אבל הוא התכוון לדברים מאוד ג אז אומר ל הגבאית בוא נראה ככה התפילין הראשונות זה של רשי שזה לא שלך השני זה של רבנו תם גם >> הטלית ואז היו לובשים טלית מטורקיה אז אומר הטלית מטורקיה זה גם לא שלך אז הוא אומר מה נשאר השקית ישנה שלך על זה אתה אז

אומר על זה אתה בוכה אין לך מה לבכות >> אז הרב אומר למיסה היום אפשר להניח >> לא שאפשר צריך אפילו נגיד שבן אדם מתפלל מוסף >> אז ה והוא רוצה עכשיו ללמוד ולהניח תפילין אסור לו להניח תפילין >> שתיהם גם הכל הכל רבנו >> רבנו >> אז אני אומר לך אז אני מסביר לך שמותר להניח תפילין זה לא שייך התפילין של הבוקר התפילין נגיד שהוא הניח תפילין והוא התפלל והוא גמר והוא עכשיו רוצה לשבת ללמוד ולהניח תפילין דווקא >> למה ש אותו דבר אם מותר להניח מותר להניח אם אסור להניח אסור להניח זה לא שייך מותר השניהם מותר גם >> אין שום בעיה זה רק זה אין שום בעיה בזה הבעיה היא רק ב שלכתחילה אז הרי הוא לא הולך להניח עוד פעם תפילין אחרי המוסף אז צריך להניח את זה לפני ע מוסף אבל אם בן אדם שהוא רוצה להניח עוד פעם תפילין אז שיניח בסמחה

>> זמן נוסף עצמו אסור נכון >> בזמן מוסף נוהגים שלא להניח תפילין כן כן >> כן להגיד שאם אחד עבר והוא התפלל מוסף עם תפילין לא חושב שקבלה זה גיהנום >> לא לא חושב >> לא אני יודע שמלחב כל כך מקפידים >> מקפידים על זה כן בגלל שרוצים רוצים שניחו תפילין של רבנו תם לפני המוסף זה בשביל זה עושים את כל הבלאגן הזה אבל לא כל העולם עושה את זה כמעית כנסת רק חבד עושה את זה >> מה >> רק חבד עושה את זה כן >> רבי בעיקר בחבד >> גם משתדלים אבל לא עושים כזה בחבד >> לא אבל הוא מדבר על רבנו תם ראש חודש >> הרי הרי לא עושים לא אומרים הרי לא אומרים לא אומרים הרי קדיש אומרים קדיש ממש לפני מוסף אז לא אומרים קדיש אחרי קריאת התורה אז יוצא שהקדיש הזה שיש לך באמצע אפשר להוריד רק לפני אחרי ספר תורה >> כן ספר תורה יש >> כתוב הלכה לא בהלכה כתוב שלא יורידו את

התפילין בפני ספר תורה זה עושה רושם בסתה מזלזל בדיוק מזלזל בספר תורה בספר תורה >> נו שמוציב בספר אז בן קורים עוד על הראש >> לא לא אני מחליף לרב מ >> זה מה שעושים כן אבל אצלנו לא מורידים את כשיש ספר תורה בפנים לא מורידים רק אם עומדים בחדר אחר >> הלאה ד' סעיף ד מותר >> זה לא כבוד התורה >> שומעך עם הפים בחד על העניין של הים >> כן בגלל שלא מניחים אחר כך יש פה עוד עניין אני אסביר לך את העניין אומרים משהו אני אסביר לך את ההסבר הזה. שם מניחים תפילין של רש"י >> ואחר כך מיד מניחים רבינו תם אז לא הרי על רבינו תם לא מברכים אז כשלא מברכים על רבינו תם אז הברכה למה אתה מניח מיד? בגלל שהברכה שאתה בירכת על רש"י סמוך >> זה סמוך לזה כאילו התכוונת כבר גם על הרבנות תם אף על פי שבאופן עקרוני זה לא כך חוזר אבל זה זה הסדר שלה בירכת על

תפילין של רש"י הברכה הזו שייכת לרבנו תב לכן נוהגים שמיד אחרי שאתה מוריד את הרשי אתה מיד מניח רבנותם להראות שזה המשך אז לכן רוצים אם אבל אם התפללת מוסב באמצע ואז יוצא שאתה כבר גמרת את היום אז עכשיו אתה הולך להניח שרבי תם הברכה שיש הפסק >> לא תופסת >> היא תופסת כן אבל בגלל שחשבת על זה אבל אם אתה הפסקת את המוסף יוצא שיש הפסק גדול ואז לכתחילה זה לא לכתחילה בוא נגיד את זה ככה אבל אם בן אדם רוצה להניח רבינותם אחרי צהריים אין לו אז מה הוא עושה ברכה הוא לא עושה ברכה הוא מניח ולא עושה ברכה אבל אם רש"י הוא כן עושה ברכה אז יש באמת כאלה יש באמת כאלה האלה שכשהם הולכים להניח רבנום נגיד אחרי צהריים אז הם לובשים רש"י ועושים ברכה ולוקחים אחר כך רבנו אותם יד כשהם יוצאים בברכה הזו על שניהם >> מה >> לא בגלל שעשית על רש"י

>> רשי אתה יכול רש"י לא משנה >> אם לא היית לובש רש"י יש כתוב באיזה ספרים שכמעט לא הימלת שאחד לא עשה פעם ברכה על רבנו תם >> יש כתוב בספרים שמכיוון שהדעה של רבנו תם אז לפעמים קורה לכל אחד רבנו מקום רשי >> הפכו לי את הרי אני משתים הפכו לי את לא שמתי לב הנחתי רבנו תם התפללתי כל תפילה מה עשה רבנו אני רואה שאני רשי >> רבנו תם גם בירך מישהו בא ואמר ש שהוא שמע שאם לא מניחים כים רבנו תם אז לא יוצאים ידי תפילין אז אני לא זוכר הוא שאל את זה את מי שאחד הגדולים אז הוא אומר לו גם רבינו תם סבר ככה זה לא גם רבנו תם סבר שאם אתה לא מניח תפילין אם אתה לא מניח תפילין של רבנו תם אז אתה לא יצאת חובתך >> לי פעם התבלבלו שני התפילין >> אז זה כן >> חשבתי שמניח רשימי >> והתי רבנו תם וברכתי >> ואחרי שהורדעתי פתאום אני מגלה שזה צריך

לברך אותם על רש"י בטח אז אומר אז אומר שיצא שכמעט אז מישהו כתב את זה באחד התשובות של גדולי הזאר כותב שלא ימצא בן אדם אחד שמניח גם רבנו תם וגם רש"י שלא יתבלבל פעם לפחות בחיים שיניח פעם אחת לפחות כמו רבנו תם >> שיגיד גם ברכה זאת אומרת אם אתה מניח שרבנו תם ואתה אומר למה אתה מניח משום ספק אז אומר אם כך יצא שמצאו בגניזה הקירית היה בקעיר היה גניזה מאוד מפורסמת היו שמה כתבי יד עד היום עד היום עוד לא חקרו אפילו חלק גדול חלק ענק מהגניזה הם אומרים עכשיו עם ה אפשר יהיה לחקור >> מה הם כבר סרקו את הכלסה מזמן אבל הם עוד לא למדו את כל הפירושים אז מצאו בגניזה הקירית מצאו זוג תפילין והוא הוא היה כמו של רבינו תם. אז אמרו הנה אתם רואים שהתפילין של רבנו תם זאת היה לפני רש"י הגניזה. אז אומרים שזה אז אומר אז אמר מישהו שבאמת בגלל זה גנזו אותו.

שבי את זה לחזוני איש או מישהו כזה אומר זה שגנזו אותו זה בגלל שזה עשו את זה כמו רבי נתן ככה לא היו גונזים אותו בכל אופן אומר עכשיו נשים לחלוץ תים של ראש כסתורה מה הכוונה שזה מירון קודש או מכוסה לא מכוסה מה >> יש בזה תראה זה לא איסור דרס זה רק איסור של זלזול אז היום הרי בזמנו זאת אומרת שאתה לא מתייחס לספר תורה ש בתורה כתוב שצריך להניח תפילין ואתה מוריד את התפילין לפני התורה זה הרעיון של זה אבל במציאות לפני רב גם אור >> זה עוד זה זלזול מסוים כן >> זה הזלזול אז זאת אומרת שהוא כבר הולך הרב נמצא ואתה כבר מוריד את התפילין והולך שמה זה סוג אחר שזול פה התורה אומרת להניח תפילין והוא מוריד את התפילין מה מה זה אבל יש בוא נגיד ככה היום בזמננו שיודעים שהבן אדם שהוא לא הוא לא מזלזל, הוא בטח ממהר שהוא צריך ללכת. אז אתה צריך אז תמיד

צריך לדון את הבן אדם לקב זכות. פעם פעם שהיו כאלה שהיו עושים דווקא אז היה נראה שהבן אדם הזה עושה דווקא כאילו >> אבל פה לא תמיד עושים את זה. >> צריך ללכת לעבודה. אז הוא מיד אחרי 18 הוא מוריד מהר אתה מס אתה מסתכל אתה מסתכל שעוד מגיע לו שעוד מגיע >> ליפעל הציון איפה ש >> מה יעשה? שעבודה יוטרו אותו >> כן נכון אולי בגלל זה >> כן כן סעיף ד' מותר לטאום אחר תפילת שחרית קודם תפילת המוסרפים מותר לטום אומר כמו שמותר לטום קודם תפילת המנחה שהגיעה זמנה >> דהיינו אכילת פירות אפילו >> סעיף ד' מותר לטום אחר תפילת שחרית >> קודם תפילת המוספים לפני תפילת המוסף כמו שמותר לטום קודם התפילה שהגיע >> אבל התמים בבוקר אנחנו לפני אחרי ברכות השחר >> אל תספר אל תספר כל הסודים כל הכוכבים יודעים אל תספר סודות פה זה כבר בעיה את

מה שאנחנו אז אנחנו אז אנחנו אז בוא נסביר לך >> הוא לא כי מה >> בבקשה הנה נתן לי >> אז בוא כן אבל מצל >> זהלפני שבת לרום את האוכל לשבת >> בוא נגיד ככה הצמח צדק פעם בא הביתה והוא רואה את הרבני שהיא מתפללת מאוד כמה מאוד מוקדם ומתפללת. שואל אותה מה קרה? אז אומרת הרופא אמר לה לאכול לפני התפילה אז אומרת אז מה את עושה? אז היא אומרת אני קם מוקדם אני אתפלל כדי ואחרי כן אני אוכל. אז הוא אומר עדיף לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. זאת אומרת את הולכת לאכול להתפלל כדי שתוכלי לאכולכן >> אז את אל תעשי את זה. אומר תאכלי ואחר כך >> אז היה לי משפ קרוב משפחה קרוב משפחה שלא יהיו לו בדיוק >> היה לי קרוב משפחה שלא יהיו לו הרבה שנים ילדים והוא הלך לאדמור מסלונים הקודם ואמר לו כל יום לפני התפילה תטול ידיים ותאכל פרוסה ואחר כך תתפל של

>> לא עוד לפני הברכת אברהם >> א לפני ברכות הש >> לפני אחרי ברכת שחר >> אתה ירצה ברכה ותטעול ידיים אומר לו >> ותאכל ויהיה לך ילדים >> ובאמת ככה >> והוא עשה הוא התפלל הוא אכל שנים אחר הרבה בגלל ש ברוך השם נהיה לבל >> כן כן כן אתה רואה כנראה זה היה לבלבל כנראה זה היה לבלבל את השטן לא יודע בדיוק מה אבל מציאות >> איזה מופטין איזה מ >> בכל אופן אז אומר פה אבל שהגיע כמו שאחרי תפילת כמו שמותר לאכול לפני תפילת המנחה אז מותר לידה אכילת פירות אפילו הרבה כדי לשוד את הלב ופת >> שיאכל רק כביצה ולא יותר זאת אומרת שלא יאכל על סעודה שלמה בשעתו >> כן >> כמו שנתבאר בסימן רכב ובלבד שמה יעשה שיקדש אם מדבר על השבת שיעשה קידוש מתחילה >> וישתה רביעית יין >> וישתה רביעית יין או יאכל כזית מחמשת את המינים אחר הקידוש מיד כמו שנתבאר זאת

אומרת שאחר עשה קידוש והוא יוצא אז כמו שנתבאר בסימן רעג סעיף ה נראה עוד קצת >> היו לפניו שתי תפילות אחת של מנחה ואחת של מוספים כגון שיחר להתפלל מוסף עד שהגיע הזמן המנחה עדיין שש שעות ומחצה >> צריך להתפלל של מנחה תחילה לפי כפי שהיא תדירה יותר מתפילת המוספים וכל התדיר את חברו קודם את חברו כל דבר שהוא יותר חשוב >> תפילת תפילת תדיר זה נקרא לא חשוב אלא זה נקרא שהוא בזמן מסוים זאת אומרת תפילה מנחה יש זמן וכל יום מתפלל מנחה >> אחרי הזמן כבר יהיה אפשר >> שאפשר אחרי הזמן קודם הוא אמר שאחרי עד שעה שביעית מותר לכתחילה זה גם הזמן שלו אבל יש מושג של תדיר ואינו תדיר. כן, >> תדיר קודם. כשיש לך מצווה שאתה רגיל לעשות אותה כל יום בזמן מסוים. >> אז אומר בזמן הזה אתה צריך לעשות קודם את התדיר, את מה שקבוע, ואחר כך תעשה את מה שלא קבוע.

>> זאת אומרת, אל תבסס את זה, אבל יש מצווה שהיא קבוהה, תעשה את זה עכשיו. אז אומר שכיוון שמתפילת מנחה זה כבר בשש וחצי שעות ויוצא שתפילת מנחה אתה מתבלל כל יום. >> כן. אז לכן צריך להקדים את של מנחה תחילה מעניין אבל אלה שמתפי לפני המח >> לא משנה אז אומר >> אז אומר זה נכון אז בשביל זה אומר מכיוון שהמנחה קפצה לו באמצע מכיוון שהמנחה כבר קודם והמנחה היא תמיד תדיר אז תדיר ושהיא לא תדיר אז תדיר קודם כך הוא אומר אבל זה כשאנשים רגילים למשל כמונו שאנחנו מתפללים ב-2 לאחד אנחנו מתפללים >> מנחה >> מנחה אז יש לנו מושג של תדיר אבל בן אדם שמתפלל מנחה >> ב4 >> ב4 בר לחש אז פה אני לא יודע הוא לא אומר את זה בפשטות משמע שאפילו אם הגיעה מנחה של שש שעות של 6ש וחצי שעות צריך להתפלל מנחה ככה משמע פשוט ביום כיפור >> מה ש ביום כיפור למהכן

>> אז אומר שצריך להתפלל שמנחה לתחילה לפי שהיא תדירה אחרי זה יכול להתפלל >> ואחר כך הוא מתפלל מוסף כן >> אפילו שזה כבר חושך >> זה לא חושך הוא מדבר עד מן עד השקיעה מותר לו לפל >> עכשיו הוא מסביר אז עכשיו הוא מסביר במ דברים אמורים כשצריך אתה להתפלל שניהם כגון שרוצה לאכול סעודה גדולה >> או קטנה הוא רוצה לאכול סעודה אפ או לכתחילה גדולה הוא יכול בכלל להעריך בזה וקטנה וכתוב ואסור לו לאכול קודם שיתפלל מנחה כמו שנתבר בסימן רב אז צריך להקדימה לכן הוא מקדים את המנחה בגלל שאסור לו >> יותר מוקדם אבל אם אינו צריך כלל אתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף במים אמורים כשעדיין לא הגיע הזמן מנחה קטנה מנחה קטנה זה המנחה >> ב40 >> לא לא לא זה מנחה גדולה >> אז זאת אומרת קטנה זה בזמן 4 וחצי דוגמאות >> שקרה שה עיקר תפילת המנחה אבל שהגיעה עיקר

הזמנה צריך להקדימה בכל עניין ויש אומרים שאפילו קודם מנחה קטנה צריך להקדים מנחה בכל עניין ויש לחוש לדבריהם >> מחלוקת >> אז הוא אומר כן יש מחלוקת שאם הוא לא רצה לאכול עכשיו >> כן >> והוא מתפלל במנחה גדולה קטנה זאת אומרת >> לא מנחה גדולה כמו שאנחנו >> מתכן >> אז הוא אומר שאם הוא התפלל במנחה קטנה אז הוא לא צריך להקדים הוא יכול להגיד קודם את מוסף אבל יש אומרים היש אומרים שאפילו קודם מנחה קטנה צריך להקדים מנחה בכל עניין ויש לחוש לדבריהם ולהיזהר ביום כיפורים שמכים בתפילת שחרית שיתחילו מוסף קודם שיש ומחצה כדי שלא יצטרכו להתפלל מלכה תחילה לפי סברה זו כמו שהתברר ומכל מקום אם יראה ש הריחו בשחרית עד ששו מחצר ואפילו אם הרא שלא לא התחילו מוסף עד שהגיע הזמן מנחה קטנה. לא יתפללו מנחה תחילה בציבור כדי [צחוק]

>> כדי שלא יתו האמון לעשות פעם כן פעם אחרת. אז כל אחד תפלל לו >> כל אחד שלו. אז הוא אומר שכל אחד מכיוון שמה שיהיה יראה שהרב עם הציבור מתפללים מנחה לפני מוסף אז הם יגידו רגע אז אז זה אומר כל שבוע אני ראיתי את הרב בעצמו אומר שמותר ולא אמרו להתפלל מנחה תחילה אלא ביחיד שירא לו כן אבל אם זה קרה ברבים אז אומר שהחזן יהיה חזן גדול שחילקו כרטיסים >> והוא משך את הזמן אז התפללו קודם מוסף K