שיעור כללי בין הזמנים, גדר מצוות "תשביתו": פעולה או תוצאה? -- הרב יעקב גולדשמיד - ניסן תשפ״ו

על הביטול מי שלמד פסוכים תחילת פסוכים הרן ולא זה הנושא שלנו היום. מה הדין אם אדם יש לו חמץ ופסח? יש לו. הדבר הראשון כל לו שבתוירו לוקים עליו מקבלים מלכס אבל יש לו כלל שלו שאין בו מיסה אין לו קיימולו. אדם שביצעיר מדיריסה בלי לעשות למשל דיבר לו שנורה אליו מדיריס אפילו יותר מלו אחד לא מקבלים על זה מלכיס כי לו שאין בו מיס לא קימו לו גם יש הסבר וזה דיון וגם השיחות של הרבי בעניין הרמבם פוסק שאדם שיש לו חמץ ופסח בבית מקבל מלכס אבל הרמבם מדגיש בתנאי שהוא עשה עשה מיסה כדי שיהיה לו חמץ. איך הוא לקח קמח ומאי ויזבב אותה ביחד והחמיץ חמץ? אז יש פה לו שיש בו מיס הוא יקבל גם מרכז או קנה חמץ בפסח. היות ולב של בלירו ובלימוצא זה מתנה. למדנו בגמרא בפסוכים בדף ה שלחו תורויה אבל תורויה של החירי ושל גובויה. אבל ברגע שהוא לקח יצר לעצמו בעלות על חמץ

הוא הלך למכולת וקנה פיטה אז הוא עבר עליו של בלירוע ובלימוצה ביטל מצוססת של תשביסו הוא מקבל מעל כס כך כתוב ברמבם השאלה המפורסמת ששואלים עליו על הרמבם הנוכלי הרמבם ישנו עוד כלל הלכתי כלל אומר לונית כלס אין לנו לא קמול משל לא יתיקחוים על הבונים אסור לקחת את האם על הבנים מה כן צריך לעשות שלח תשלחס וסבנים תיקח לוך אומרת הגמורה שאדם שלקח את האם את הבנים שהאמא נמצאת הוא עבר עלב שלו התיק אחרים על הבונים א מה הוא מקבל מלכס או לא מקבל מלקס סוגיה שלמה במקס אם הוא יכול עדיין לקיים את העסק לעשות שלח תשלח יסואים אז זה נקרא לו המתקלס לו שהתורה נתנה דרך לתקן אותו וכשהתורה נתנה דרך לתקן אותו עצם זה שהתורה נתנה דרך לתקן אותו זה פותר אותך ממלקס אם אתה יכול לתקן אם למשל הוא קצץ את הכנפיים של האמא שהיא לא יכולה לעוף הוא לא יכול ולא של

הגמור ביטלוי הוא ביטל את האפשרות לקיים את העסק אז הוא כן יקבל מלכסף גם זה מחלוקת הבי ורובה אבל לו אני מתקס לו שיש אפשרות לתקן אותו אז אפילו שעברתי על הלו עם כל תנאי העברה על הלו היה לו שיש בו מיסה אם אני יכול לתקן את הלב על ידי מצווה סס מדרייסה אני לא מקבל מרכז שאלת השאלה אדם שהלך לקנות פיטה בפסח במכולת הוא עבר עליו של בלירוע בלימוצה עכשיו יש לו כזיס חומץ בבית והוא עובר על בלירוע ובלימוצה בדיריסה צת אחד שני אבל יש מצווה והמצווה היא תשביסו סעור מבטיכם מצווה עליו לקחת את החמץ הזה ולשרוף אותו לבאר אותו אז למה נתק לסר למה מקבלים על כן וזה לא המצאה של אחד מהחרונים שעלה בדעתו רעיון שתשביסו זה מצו 10 שמתקנת את הלר וגמרא הגמרא אומרת פסוכים בדף צדיקה דאי אינו לא כדבלו שניתלך לעשה מהקומה את ללא רואה ולא ימוצא דו די אין לו כדו

שנתקליס הגמרא עצמה אומרת שמצווה שעל בא לירוע ובא למוץ לא מקמלים על כס כי זה לא תקלס כך שואלים על הרמבם יש בזה הרבה דרכים לתרץ אתן לכם דוגמה הכי פשוטה הגיונית מאוד גם לוניתקסה שהתורה אומרת שלא לוקים עליו זה בתנאי שהעשה יכול להיות רק אחרי שיש אתיו למשל לאסיגנויב ואישי וסגזילה לאסיגדיל ואישה לא השיגנו מצווה להשיב שמה זה דווקא לבני תקס זה רמבם מפורסם סליחה של הרבי חלק יז האם זה לוניתק זה שלומי לבניק לעשה אבל הכל פנים לא לוקים אבל שמה אי אפשר לקיים את מצווה ואי שמסגזל אם לא גלתי תשביטו אפשר לקיים לפני לפני עליו מה שאנחנו עושים כל שנה אנחנו משביטים חמץ לפני שהגיע עליו שבא לירא בלימוצה ממילא על כורכו כשורה אמרה בי שירישן תשביזו היא לא התכוונה שזה מצווה שסה לתקן אתה והראיה שהמצות הז המצוות השא הזו חלה למרבית הראשוני

לפני שחל בלוב ובלימוצה בלירוב ובלימוצדריס למרבית הראשון חוץ מרשי מתחיל בשקיע שכמו של ליל הסיד אין בערב פסח אחרי חצות מצווה בלי לראו ובלימוצמין לה הרבה הלכות אין בלי לראות בלימוצה מצד שני מצ תשביסו כבר יש זאת אומרת תשביסו מתחיל לפני הבעל לירוע זה לא דווקא ניתקע עשה אבל זה גמרא הגמרא אומרת שזה ניתקס אז אני רוצה ליישב את זה לא אני רוצה להביא לכם תירוץ שמופיע בגדולי אחרונים. תירוץ מעניין. הוא מופיע בשני בתי מדרשות שדרשו את זה באותו דרש כל אחד הסגנון שלו. אחר כך נבדוק אם זה מתאים לתורה של הרבי ולתורה של אל תראה. קודם מה התשובה? אז בשביל זה אני אקדים לכם עוד סוגיה מעניינת. יש סוגיה בסיום מסכתורה משנה. משנה או ברייתה? אני בוחר. אני מדבר א כנה איתכם. לא לא הכנתי את השיעור היום. א יש מצווה יש דין שאומר כך

כל המקבורים תקשיבו את את הקוד דבר ראשון כל המקבורין אפרון אוסירו כל המשרפין אפרון מוטור בעברית יש הרבה דברים בתורה שהתורה אמרה שזה אוסור בהנוה לא הרבה מדי אבל יש אוסור בהנוה בדרך כלל אנחנו יודעים רק איסור אחיל איסור הנוה יש גם בוסו וחולוב שבישלנו יחד היום היום אנחנו גם בשר בהימה שבושל יחד עם חלב אוסור לא רק באכיל אלא גם בהל כי להקרם אסור בהנול חמץ אסור בהנוהל אה אביידזורה אסור בהנואה אורלה אסור בהנוה יש הרבה דברים שאסורים בהנועה אבל לא תמיד התורה אמרה מה לעשות עם זה יש פיקרים שהתורה אמרה אסור בהנוב ותשרוף אסור בהנוב ותעשה זה משהו לבאר את זה יש מקרים התורה לא אמרה מה לעשות אסור להנות מבוסטון בכלוב שיתבשלו יחד בסדר אז אסור אל תעשה כלום תזרו לזה קוראת הגמרא נקבורים ולה קוראת נשרופין נשרופין פירושו שהתורה ציוותה

לבאר את זה לאו דווקא בשריפה בדרך כלל בסריפר התורה ציווותה לבאר את זה נקבור עם פירושו שהתורה לא אמרה מה לעשות עם למה אתה קורא לזה נקבורים? כי מה אדם יעשה את זה שאנשים לא יכשלו בזה? תקבור את זה. לקבור פירושו אתה לא מקיים בזה שום מצווה. אתה סך הכל מונע את המכשול ונשרוף אתה מקיים מצווה. ואומרת הגמרא שם שכל הנקבורים, אם זה דבר שהתורה לא ציוותה עליו מה לבצע בו, הוא נקרא נקבורין. ואתה הלכת ושרפת את זה. האפר אסור והנועה. מי אמר לך שהאפר יהיה מותר? למה שהאפר יהיה מותר בעוד? אבל אם התורה אמרה מה לעשות עם זה, התורה אמרה לשרוף ואתה שרפת, אז היות וזה עבר להיות נשרופים והתורה אמרה לך מה לעשות ואתה ביצעת את מה שהתורה אמרה, אבל אפר הופך להיות מותר בענוה כי אתה קיימת את המצווה שלו. ברור, ברור. בא הטור בתג ושואל מה הדין אם אדם שרף חמץ

האפר מותר בנו או אסור בנו אומר הטור שזה תלוי במחליקת בין רבי יהודה וחומי יש לה מחלוקת בין רבי יהודה וחומי מפורסמת כתוב בתורה ביומרישון תשביצו סור מבטיכם מה פירוש המילה תשביטו חכום ממורים אשבסוסו בכל דו מפרר זויר לו רוח מתי לים שם באקונומיקה שופך לשירותים זורק במוקים אפקר כל בכל דרך שהיא העיקר תתפתר מהחמץ רבי יהודה אומר אין ביו חומץ אלוסריפה מי עוד לומד פה רבי יהודה כיתה ח >> מי >> יפה מאוד רבי עקיבא גם לומד פה רבי יהודה קי ועוד כמה אתה נוהג אומר הטור זאת אומרת אומרת לפי חומים לפיך חומים חומד זה בגדר נקבורים כי התורה לא אמרה לשרוף אותו ולכן האפר של החומץ יהיה אסור בהנו לפי רבי יהודה שהתורה אמרה לשרוף אותו אבל האפר של החמץ יהיה מותו בנו כך קובע הטור הטור קובע שהדין של עפר של חומץ תלוי במחלוקת רבי יהודה וחומים

לפי רבי יהודה זה נקרא נשרוף אם כי התורה אמרה לשרוף האפר יהיה מותר לפי חומים שהתורה אמרה לא אמרה לשרוף אז נחשב מקבורים והאפר יהיה אסור נוגע למישה בפועל לא בדורינו שמבארים לפני הזמן אם חס ושלום מישהו מבאר בתוך הזמן שואל רבי שיבעי איגר שאלה קשה הוא לא מבין מה מה פתאום זה תלוי בין רבי יהודה לחכון תקשיבו טוב שאלה יפה מה מה פתאום זה תלוי בן רבי יהודה לחכון למה למה יש הבדל בין לקבורים לנשרוף. למה בנקבורין האפר שלהם אסור ובנשרופין הפ האפר שלהם מותר? הרי מה התשובה? מסביר שם התוסות במקום. כי ברגע שהתורה ציוותה עליך מה לעשות וביצעת את הציווי של התורה אז התורה עצמה אומרת שהחן הזה מותר. זה נקרא נשרוף. הנה אפרנמו. התורה אמרה לך לשרוף. שרפתי זה מותר. אבל אם התורה לא אמרה לך לבצע שום דבר מחטיזה שזה יהיה מותר בהנוה בגלל שעשית

שריפה מי אמר לך שהסרייפה תיצור שינוי התורה לא אמרה לך כלום ולא שנתפס כשנייסה מצווי אבל יוצא לחולין כמו במאילה כמו בקודשי שניסה מצווי יורד ממנו האיסור אבל אם התורה לא ציוותה עליך לעשות כלום מה פתאום שירד האיסור ממילא שואל רב קיבגר למה זה תלוי בין רבי יהודה לחומ גם לפיך חומין התורה ציוותה עליי לבאר. זה לא כמו בוסוב וחולוב שהתורה לא אמרה לי כלום. התורה אמרה שזה אסור לא אמר מה לעשות. אל תעשה כלום. אין שום בעיה שנשאר אצלך בבית. רק אל תשתמש בזה. אבל בחומץ גם לפיך חומים התורה אמרה מה לעשות זה? התורה אמרה לבאר. נכון שיש ויכוח בין רבי יהודה לחומים איך לבאר, אבל גם לפי חומים אני מקיים מצוות שאני מבאר. אז למה מה פתאום לבוא ולהגיד שלפי חומי האפר אסור ולפי רבי יהודה האפר מותר בשני המצבים נס מצוות? אתם מבינים את השאלה?

קיימתי מצווה, קיימתי את שהתורה דורשת רק מה לפי חכמים המצווה היא כך לפי רבי יהודה המצווה היא אחרת אבל אתה לא יכול לבוא ולהגיד שלפי חומם לא קיימתי מצווה כך שואל רב קיבגר וקושיה של רב קיבה הייגר היא קושיה ברזל והוא לא מטרט בשביל להתרץ את זה גדולי ה אני אקרא להם גדולי האחרונים של הדור שלנו המנחס חינוך רב חיים בריסקר יצאו לתרץ את שני השאלות האלו בחדמטה מאוד מעניין כל אחד ישב בבית שלו מכס חינוך כמה עשרות שנים קודם רב חיים בריסקר כמה שנים אחר כך אחת לא ראה את השני בפשטס וכל אחד אמר את זה בסגנון שלה והתשובה היא מאוד פשוטה מאוד מעניינת מה התשובה מפה משמע מהתור הזה אנחנו רואים שבעצם ההגדרה שלו איך הוא מסתכל מה המחלוקת בין רבי יהודה וחכומן הסתכלות הרבה יותר עמוקה ממה שנראה שימו לב טוב עכשיו תקשיבו קצת להקשיב להתרגל להקשיב

מה בפשטיס המחלוקת בין רבי יהודה לחכום לכולם יש מצווה לבאר חמת יש מצווה לבאר חמת וכשאדם קיים את המצווה ביאור הוא קיים מצוה מדייסה כמו שהוא צריך לקום בבוקר להניח תפילין הוא צריך לבאר את החמץ איך מברים חמץ האם התפילין צריכים להיות ארבע על ארבע או לא ארבע על ארבע? מחלוקת רבי יהודה וחומי איך מקיימים את המצווה אבל לפי שניהם קיימתי מצווה הוא אומר שהמצווה היא דווקא בשריף הוא אומר המצווה היא לשים בשירותים אבל קיימת מצווה אתה עושה על זה ברוכב שכנשונו במצווה סובצבום על בור חומת עושים את זה בבדיק חומץ אומנם אבל זה המצווה שמתחילה את פיץ ביור ככה דמור הזקן קובע ממילא שאלת רב קיבגר היא קשה מאוד מה פתאום לבוא ולהגיד שדווקא אם קיימתי את המצווה על ידי שרייפה אב האפר יהיה מותר הרי גם אם קיימתי את המיץ מצווה על ידי על

ידי אשפסוס בכל נו גם אף קיימתי מצווה מוזמן פה שאומרים שזה לא מחור ככה הם טוענים נשארה שאלה בחור או משפחה שנסו לפסח לאיזשהו מקום קורה שמשפחה נצרכת לנסוע לפסח לאיזה מקום או שני בחורים נסו לעזור לבית חבד באיזשהו מקום בעולם קמו בערב פסח בבוקר אחרי שהם עבדו כל הלילה להכין את הסידר שתפו חסות עשו פה עשו שם קמים בבוקר ובודקים רגע מה עושים היום מסתכלים בלוח כולל חבד או בעסקוס בדום שלנו אני לא יודע איפה ורואים שבטקסט בסדר היום צריכים לעשות שרייפת חמץ כך זה הסדר היום נו אין להם חמץ אין להם חמץ הם צריכים ללכת עכשיו לקום, ללכת למכולת, לקנות פיטה, ללכת לעשות לעסוף עצים ולשרוף אותה או לא? אין לי חמץ. ישאל את השאלה בצורה פשוטה. יש מצוות בתורה שהם מצוות שאני מחוייב לקיים אותם? למשל, אני מחוייב להניח תפילין כל בוקר או

מחוייב להניח תפילין. מחויב שיש לי בית, אני מחוייב לקבוע מזוזה. אני רוצה לאכול בשר, אני צריך לשחוט אותו קודם. אבל לא כל המצוות הם זה. אדם שהחליט להיות צמחוני והוא לא אוכל בשר כל החיים שלו, לא תגיד שהוא מבטל מתפסת ששחיטה. אם אני רוצה לאכול, אני צריך לישון. אם אין לי בית אני לא מחייב במזוז. אתה לא יכול להגיד את זה לא על תפילין, אתה יכול להגיד את זה על ציצית. יש מצוות חיוביות ויש מצוות קיומיות. דבר ראשון או בסגנון אחר יש מצוות שהם בקום ועשה אין אפשרות לקיים את המצ אם אתה ישן אי אפשר להניח תפילין ואתה ישן אין דבר כזה אפשר לשמור שבת ולישון כל השבת קיימת מצווה סס שביום השביעית תשב מה הפשט מצוות השביטות אני אשאל את זה כך זה מצווה בקום ועשה או מצווה בשבוע אל תעשה בעברית יותר פשוטה מה המצווה של התורה? האם המצווה של התורה

היא שאתה בערב פסח תשרוף חמץ? כמו שאתה חייב להניח תפילין, אתה חייב בערב פסח לשרוף חמץ. אין לך תקנה ותשרוף. או וזה הרבה יותר הגיוני, תשביסו פירוש המילים. אתה צריך לדאוג שבשעה מסוימת לא יהיה לך חמץ שלך. אם יש לך תשרוף. אין לך עוד יותר טוב. או בלי עוד יותר טוב. אותו דבר. אדם שמלכס חילוף הביא נפגנה. אדם שהיה לו הלך בדק חמש וה פתים עומדים ומוכנים לשריפה. בא מישהו וגנב ולא יודע ושרך. יש מושג שאדם שגונב לשני מצווה מה הדין? חייב לשלם לו 10 ז. אומרת הגמור. האם הוא יצרך לשלם או לא יצא לשלם? ביטלת לי מתפסס או לא ביטלת? אני מי יקיים את המצווה אם מישהו אחר יקח את החמץ שלי וישרוף הוא יקיים את המצווה או אני אקיים את המצווה בגלל שאין לך חמץ האם המצווה היא באים רוצים קצת אותיות יותר מופשטות המצווה היא בפעולה או המצווה היא בתוצאה

ברור שאלה ברורה אומר אומר רבי חס חינוך ולשונות שלו אומר רב כיב אומר חיים ריסקר המחלוקת בין ברבי יהודה לחומים זה בדיוק המחלוק רבי יהודה טוען שמצוות ביאור חומץ היא מצווה כמו מצוות הנחת תפילין. יהודי צריך לקום בבוקר בערב פסח לקחת כזייס חומת ולשרוף אותו ודווקא באש ולא לשפוך עליו שום חומר בעירה קודם כי אתה מבטל את המצווה של שריפה באשרוף אותו דווקא באש וכולי וכולי וכולי מצווה ואתה צריך לעשות את זה ואתה מקיים את המצווה יש מצווה הזו זמן אי אפשר לעשות אותה היום צריך לעשות אותה בזמן שהתורה קבע מתי התורה קבע בתחילשו השביס מדרבונו בתחילש שש באים חכומים ואומרים אשפסוסווי בכל דובר הם באים להתווכח עם רבי יהודה לא רק במבנה הטכמי איך מברים חמץ הם אומרים לרבי יהודה אין מצווה כזו בכלל אין מצווה לבאר חמץ יש עניין שלא יהיה לך חמץ איך שיהיה לא משנה

מה זרוק אותו שלא יהיה לך העיקר שלא יהיה לך חמץ המצווה היא הדליין יש זמן שאסור שיהיה חמץ אין לך חמץ קינת המצווה או נגדיר את זה באותיות קצת יותר מוקצנות יש איסור בתורה שאסור שיהיה לי חמץ איסור בא לירועה בא לי מוצא תשביסו מה זה עוד איסור אם אתה יהיה לך חמץ בבית אתה מבטל מצו אס של תשביסו חוץ כמו אדם בדיוק אדם שבשבת ימניק סיגריה מה הוא עשה? הוא עבר על לא יסק מלוכו לאיסברו איש בכל משבסיכם השאלה אם זה לחלק או לא לחלק הוא עבר עליו והוא ביטל מצוסת שביו השביעית תשב אדם שיש לו חמץ בערב פסח בבית אחרי שביס אתה מבטל מתפססת של תשביזו זה הדרך שלך חומי תשביצו זה לא מצווה תשביצו זה אומר אסור שיהיה לך חומץ ואם יש לך תשביץ אין לך עוד יותר טוב. בא רבי אומר לא תשביצו זה מצווה שאדם צריך לקום מהכיסא ללכת לדאום שיהיה לו חמץ ביד

ולשרוף אותו מחלוקת מאוד יפה וזה מיישב את קושיית רב קיבה איגר זה בדיוק מה שהגמ מה שהטור מתכוון והתור פתח מתחם נגיד ש שאדם שצרף חמת האפר מותר בהנועה או אסור בהנועה אומר הטור זה תלוי בין רבי חחומים לפי חומים לא עשית מצווה ששרפת את החמץ אין מצווה לשרוף חמץ אסור שיהיה לך חמץ מנה זה לא דומה למשל לוידזורה שהתורה אמרה לשרוף אותה או לכילי הקרם שהתורה אמרה לשרוף שמה התורה אמרה לשרוף אז התורה אמרה המצווה שעשית על ידי פעולת השריפה שינתה והורידה את האיסור הנועה מהדבר אבל בחומץ התורה מעולם לא אמרה לעשות משהו. התורה רק אומרת שאסור שיהיה לך. והרעי אין לך עוד יותר טוב. אבל רבי יהודה שרבי יהודה לומד שמצבי מצווה תשביץ ה מצווה לקום ולבצע פעולה כמו שהתורה אומרת בן תקדש המלאו התורה רוצה שאתרוף את ה כיילה הקרם אז התורה אמרה לשרוף את החמץ

ממילא אם שרפת איפה מודר בהנו? זאת אומרת האם בעמרית ולא של התסיספס נייס מצוו סוי או לא נייס מצו סוי ותלוי בשאלה מה ההגדרה של מצוות שביסו זה מצווה או עוד איסור אתם מבינים אותי כך רב רב חיים בריסקי רוצה לתרקשה של רב גזר רב חיים בריזקי הוא אומר רב חיים בריזקה על פתאום יושב הרמבם שאלתי התחלנו עם רמבם. למה? נפנה הפשוטה בין רבי יהודה לחומי לפי הגישה הזו, האם תשביטו זה מצווה או תשבי זה עוד חלק באיסו? הנפסכמינה תהיה האם תשבי זה לא אני תקלס או לא? האם לבוא ולהגיד שתשביסו זה מצווה סס שעניינה לתקן את גם זה תלוי ולרבי יהודה לחכון לפי חכומי לפי רב יהודה היות ותשביץו פירושו לקום ולבצע פעולה שהתורה אומרת אם יש לך חמץ תלך ותבאהב אותו אז תשביצו פירושו מצעי ואישי על דרך ואיישי וסגרי לו לך תחזיר והיות שזה מצווה חיובית שאדם חייב לבצע

זה ניתק לסי זה הגמרא בדף צי שהגמרא הולכת כדעס רב יהודה אבל הרמבם מכריע כדעס חכומים והרמב"ם לומד שתשביסו אשבוסוסווי בכל דברו אפשר לבאר את החמץ בכל צורה שאני רוצה והיות שאפשר לבאר את החמץ בכל צורה שאני רוצה על כוח שהרמב"ם למד לא כמו הרמב"ם למד שזה לא מיץ וחיומץ הוא למד כמו רבי יהודה כמו חכומים ולכן לכן עומד הרמב"ם שזה לא לבניקס זה רב חיים חסינו וכ דעת רביסינו נשיאינו בסיעה הזה דבר ראשון יש קוטוס אחת של אדמור הזקן שאדמור הזקן לא מקבל שואל את השאלה על הרמבם הוא אומר תרוצי שלו תירוץ מאוד מאוד פשוט, תירוץ מאוד טכני ורק הוא תלוי בגמרא בתמורה לא ניכנס אליה עכשיו וכבר רואים האדמור כן מהקושיה איך למה אתה אומר שאדם שעשה חמץ בפסח מקבל מלכס הרי זה לו מתקלס כך שואל כך שואלים כולם על הרמבם באדמור הזקן והאדמור הזקן אומר תירוץ פשוט

יותר פשוט מפשוט על פלו זה תירוץ פשוט ופלא גדול רק מה דתלוי במרשו בתמורה מורה וכן אומר שם מביא בקונטרנטסח מה נקודת התירוץ לו הניתק לעסם פירושו שהעשם מתקן את הלו ולכן לא מקבלים מלכס אז התשביס הוא יתקן פה את הלו ולא תקבל מלכס במדור אמורים שיש לו אחד אבל כשיש שני לוים בא לי רוע ובא למוצא אז העשה יתקן לו אחד ועל הלו השני תקבל מעל כסף מאוד פשוט כך אומר הדבור הזקל מקודס זאת אומרת הדבור הזקל לא מקבל את הבור של רב חיים כי אם הוא היה מקבל את המורט של רב חיים הוא לא היה צריך לתרה את התיאות שלו למה הוא לא מקבל את המורד של רב חיים אז אני אגיד לכם ורד של אדמור הזקן כן, זה נושא רחב. אספר לכם סיפור. סיפור. הבן שלי הגדול נהיה בר מצווה בשבת יגודה. זה היה עובדה מה לעשות. השבת הוא נח ביג ושבת הייתה יג ו עשינו בר מצווה פה בשבת פה בקהילה

וכל המשפחה שלי מרחבי הארץ באו לשבת לחגוג איתן נוצרה שאלה מה יהיה במוצאי שבת פה זה לא פורים כי זה ירושלים אבל הם כולם גרים בבני ברק בכפת בצפת בכל מיני מקומות והם צריכים לשמוע המגילה והם חושבים לנסוע הביתה אף אחד לא נשאר פה בפורים וכל אחד יש משפחה וסולס פורים וכולי אז ברור שהם צריכים לשמוע מגילה בלמוציאי שבת פה בירושלים בזה אין שום דיות אדם שדיח זוהר הוא נמצא אפילו בעיר בירושלים צריך לשמוע מגילה פה אבאי שמגילה כתוב מפורש הקפדה מיוחדת לשמוע מגילה במניין ברוויב מדרס מלך לא רק ברווים פה לפרסום מניסה יש עניין לשמוע מגילה במיניב נו צריכים עניין לוותר ככה לבוא לעזוב את לעזוב את הבית לכתחילה למנת לקרוא מגילה בלי מניין במוצאי שבת צד שני לחכות עם המגילה עד שנגיע עד שיגיעו הביתה ויקח כמה שעות זה גם לא לעניין התחלנו לספור כמה

ודים יש לנו שיכולים חייבים לשמוע מגילה במשפחה אני מצליח שתגמור כי זה גם מפריע כמו יצא לצ את הטמוג כמו תרגיע מה שנקרא בדקנו וגילינו שיש לנו שישה יהודי אז אני בטח יודעים אבל כדאי שתדעו את זה כאן בבית כנסת כדאי לדעת את זה מאוד ישנה ישנו כולם יודעים שברגע שיש שישה יהודים שנמצאים בזמן של הניית קדיש קדוש ברוך הוא אז אם יש שישה בני חיוב ויש עוד ארבעה יהודים בבית בית הכנסת שיענו אז זה נקרא אפשר להגיד בראש בקדוש למרות שרק שישה חיבים למשל אפשר לקרוא בתורה בשביל שישה יהודים בתנאי שי 10ה אנשים בבית הכנסת ברוב הפוסקים בראשם זה בנוי על משתה ברורה זה סיפדיב זאת אומרת אם אתה למשל הולך להתפלל שח שישה יהודים שהולכים לעמוד איתך 18 אז למרות שיש עוד ארבעה אנשים בבית הכנסת גם זה בסדר כך כתוב במשבר כך כותב שלמז באריכמור כתוב לא כך כדאי לדעת את זה אולי

אפילו להקפיד על כך אדמורק לומד שרובוי כחולו ויש שישה ודים שמתפללים אני מדגיש שוב ויש עוד ארבעה יהודים שעונים זה מניין לכתחילה מודכן לא רואה בזה פשוות זה מניין לכתחיל אז אני היה לי דיון האם אפשר לצרף לאותם שישה יהודים שצריכים לשמוע מגילה ארבעה ודים שלא חיים משמורי אני הייתי בישיבה באתי לרב קצת השולם שאלתי אותו מה הוא אומר הוא התחיל להגיד לי שארבעה ודים שלא חייבים במגילה זה כמו להביא ארבעה גויים כי לגב במגיל הם לא אתה בא ומביא פה ארבעה ודים שחיירים בתפילה אלא מה הם התפללו כבר אזם יכולים להיות השלמה להגיד שבגללם אפשר להגיד להתפלל שחרב אבל להביא להם פה ארבע גויים לא תביא למה כי גוי מנותק משחרב הארבע יהודים שאתה רוצה לצרף למניין פה הם לא אין להם פורים היום דריבט הכל דיון מתפונים במצבים כאלה יש יהודי

בירושלים שיהיה בריא קוראים לו חייב שולל דיית שידיו רב לו בעל תראה בשולחן אור ולא חלם מה ישה בניתי אליו עם השאלה הזאת מה הוא אומר לעשות מה הוא אומר לעשות אז רב חיים שול אמר שהם מקבל את הדעה שטענה של הרב קץ וצריכים לחשוב מה לעשות אה תוך כדי כך הוא כנהלך וכמובן פתח שיעור בעניין. הוא התחיל לדבר בכוילל על העניין. עד התברר, שימו לב טוב למצב, שבכוילל היו עוד כמה אברכים שגרים בירושלים, שימו לב להבדל. גרים בירושלים אבל רוצים לנסוע להורים בכפר חבד ואני יודע איפה. ומאוד ותמיד הם נוסעים במוצאי שבת לכפח הבד ואז מגיעים לכפח הבא ב1 בלילה. ובעצם היות הם באים לכפח הבד הם חייבים לשמוע מכלילהם. אז הם נתקעים. הם מאוד ישמחו לבוא אלינו למניין ולצרף למגיל יהיה לנו מניין. אין יש הבדל גדול בין שני המקרים. למה? שימו לב טוב.

כי האבא שלי לצורך העין שיהיה בריא והגיסים שלי או האחים שלי מי שהיה פה הם בעצם חייבים בפורים כי הם גרים בכפר חבד או בבליבר. הם בצת השבת חייבים בפורים. הם כבר חייבים בפורים. הא הם פה זה לא משנה הם חייבים בפורים כי הם בעצם בני הפרזים והם הולכים לשמוע מגיל הם חייבים הארבעה ודים שהצטרפו אליהם הם לא חייבים בפורים אתם לא פורים ביקר אלא מה עוד חמש שעות תגיעו לבני ברק או תגיעו לכפר הבד ושתגיעו לכפח הבד אז תיווצר אצלכם מושג שנקרא פורוס בן יומוי ואז תהיו חייבים במגילה ואתם רוצים לשמוע מגיל לפני שאתם מתחייבים. נכון שתצו ידי חובה, אבל אם אתה רוצה לבוא ולשאול אותי אם השלמת במניין לבוא ולהגיד שהם יותר טובים מסתם יהודי ירושלמי, כי הם יש להם תוכנית לנסוע. שאלה התחלנו לדסק. ואז רב חיים שובל אומר לי נוגר אותי מה תראה אומר את זה בפסח ועלית

לראיון מה שהוא רוצה להגיד יש חידוש גדול של אדמור הזקים לכות פסח לא ניכנס עכשיו מהנקודה אבל בהגרת העניין הבאנו לכם עכשיו דיברנו עכשיו האם תשביסו אמרנו שמחק רבי יהודה וחכומי האם תשביסו זה מצווה בקום ועשה או תשביטו זה מצווה בתוצאה שלא יהיה לך חכחומת אחת הנפקמינות הכי פשוטות בעניין ואולי גם היא לא נפקמיין היא גם קושיה היא גם קושיה איך אנחנו אם אנחנו לומדים כמו בו רבי יהודה מה זאתכם על אדם שיעשה ברית מילה ביום השביעי מה נגיד לו אתה לא חייב במצ אתה עדיין לא חייב לעשות בריץ מילה ואתה באמת לא מקיים מצס מילה אם אתה אומר שמצווה תשביסו היא מצווה לקום בבוקר ולשרוף חמץ התורה אמרה מתי לשרוף חמץ פתי אמרה לשרוף חמץ >> אח ביו מרישה מה זה אח >> אחולך בחצייו מה אתה עושה חמש דקות קודם אנחנו עושים את זה קודם מיל אם אתה עומד פה חכומים שהתורה מעולם

לא אמרה לבצע שום דבר התורה באה ואומרת שבחצות היום לא יהיה לך חמת תעשה איזה שבועיים קודם אכפת לי לכן כל תחפשו בכל הפלפולים ואחווה לומדס תמצאו שכל ההנהגה שלנו היום שאנחנו בעצם עושים דבר אני אגיע לכם יוסף אסור להזכיר אותו בבית הכנסת פה אבל אבא שלי סיפר לי שהיה יהודי אחד בבני ברק שהיה ידוע כמחבר גדול בפויסה גדול שלא בדיוק הסתדר עם החסידים קראו לו החזון איש והוא טען שכל התרגיל הזה שאנחנו עושים שאנחנו מנקים את הבית לפני פסח זה טעות כי בעצם התורה אמרה מתי לעשות את זה בליל בדיקוס חומץ מה אתה עושה את זה שבועיים קודם אסור לגעת בבית התקוד יש זמן התורה אמרה בליל תיקס חומת לעשות את זה הוא היה מביא 20 בחורים מאותי ישיבה מפורסמת בבני ברק ומתחילים באותו לילה כנבית שלו גם לא היה גדול תוך שעתיים שלוש עושים את הכל למה

הוא טען אם יש שביץ שיש לה זמן מה פירוש שאלה השאלה היא מעניינת בוא נגיד מה היא מטרידה מה פירוש שאנחנו עושים היום מנקים את הבית והיום עושים יותר מזה אנחנו מנקים את הבית ואנחנו גם גם עושים כמו שהרבר רש עכשיו נהג שכל חדר שסיימנו לבדוק אותו, לנקות אותו. אנחנו הוצאנו ארון בגדים שאנחנו יודעים שהילדים דחפו שמה ילדים ובחורים ויוצא באלו דחפו שמה כל מיני דברים במשך השנה זה בוק שמכניסים ברחובת ניכינו הוצאנו את כל הבגדים את כל הצעצועים החזרנו מה עם דקה זומת אז אם זה דבר שאין מקום שהוא כנגד החלון אומרת פורבקל אחסדר לא לא הירום נבדקת מה הפשט אחסדר זה צריך דון אבל אולי מול חלון הפוסקים אומרים שזה שזה בסדר אבל אם אני בעיקר במקום ניכיתי פתחתי את הארון הזה הוצאתי את הדברים אני הכנסתי פה הרבה פעמים בפוקה עם ששקה בדיקף חומת מה התשובה

אומר הרבי רשע וכך נהגו כל לילה בלילה גמרו לנקות את הבית בודקים את המקומות עם מר אלא אם כן זה מקום שאתה תגיע אליו בליקסומת נכון שזה קצת מוגבל כי אנחנו היום באמת משטח הפוסקים טוענים שמשטח שאין בו חירים וזדוקים כמו רוב המקומות שלנו לא צריך דווקא נר אפשר לבדוק עם פנס אפשר לבדוק עם הרי העיניים כי הנר נקבע לחויר מזדוקים אבל יש חורים וזקים גם בבית מקרר אני אה את הדרשה הראשונה של הרב לנדו לבשול רב מויש לנדו אז הוא דיבר על זה הוא אמר שהעיתוכן שאנשים איפה מקום שצריכים לבדוק חמץ הכי הרבה בקרר המקרר זה מקום שמכניסים ב חומר מתי צריכים לבדוק חומץ בליל הסדר בליל יד אור ליד נו באור יא תפתח את המקרר עם החמץ, הבושט, אחרין, החסה, הבשר, הדגים, ככה בודקים חמץ. אמר, ברור שאתה מקרר צריכים לבדוק לאורן מאר את כל הפינות

שלו לפני שמחיצים שם משהו מחדש, יומיים, שלושה קודם. רגע, את זה חשלה מי מבצאים מצווה לפני הזמן? אדמור, יש פה פה הברקה מאוד מעניינת. אדמור הזקיד בשאלה הזו האם מצווה תשביסו אם מצווה בקום ועשה או בשב ואל תעיסה מגבור לקשו דרך שלישי שימו לב טוב זה מופיע בת מוב אני אקריא לכם את הלשון אדמור אומר את זה כביכול כדרך אגב תוף מו וסעיף בז שערי שימו לב טוב כל זמן שלא הגיע שושיש לא משנה כרגע ביחס למה הוא אומר את זה כדאי לראות אחר כך עדיין לא נגמרו מצווה סבדיקה שהרי אינו בוודק לו כדי לבר מן האוילו עכשיו שימו לב טוב וכל זמן שלא הגיע שושיש אין צורך לבר ונמצו שלא יא אוסו כלל מצווה בבדיקוס ביורת בבדיקה וביאור לא עשית שום מצווה כי לא הגיע הזמן לבאר זה מצו תרבי קובע בת ממ מצווסס מן התורו שלא ימות זה חומד ברשוס הוא כאילו אומר

שזה מצווה בלב בשבע לת כמה פעמים הוא אומר שזה בקום ועשה מה הוא אומר פה עד שהגיע שושישי שימו לב טוב ואין חומץ נמצו ברשוסוי אז לשון של תראה בחידוש שלו למפריה אוסו מצווה בבדיקוסי ובביורה שבעל טייסה שברגע שמגיע הדדליין הוא הופך להיות קום ועשה למפריע במילים פשוטות אדמור הבקר מחדש חידוש ענק. אנחנו היום מלקים את הבית, אנחנו לא מקיימים מצווה. זה פעולה סתמית בלי חיוך. זה הכנה לביצו. זה יוני בוכניים. ברגע שיגיע שואשישי ולא יהיה לנו חמץ וזה בגלל שניכינו את הבית חודש קודם, אז השואה השיש תיצור שהפעולות שעשינו קודם הופכות להיות פיצ. כך כותב מורבק. >> ועוד אל תרב דף לב. הופך להיות פיץ חיתוש ענק אומר רב חיים שולם דיץ' רואים האדבור הזקן שאדם יכול לבצע פעולה שאין בה מצווה ואחרי כמה שעות על ידי פעולה מסוימת זה פוך

להיות מצווה אז הם יכולים לבוא לשמוע את המגילה עכשיו למרות שהמגילה עכשיו הם לא חייבים ועוד כמה שעות הם יגיעו לכפח הבד יהפכו להיות חייבים ואבדמורקל חידה שאפשר להפוך פעולה סתמית להפוך אותה לפעולה של מצווה זה מה שח רב שולם אמר לי אח זה היה חגיגה שלמה סביב זה מה היה בסוף אני אפילו לא בוחק אבל זה לא משנה אדמור הזקן אדמור הזקן הייתי כנראה שטוק אדמור הזקן א א לומד הגדרה הגדרה מחודשת בסוגיה של תשביסו וקום ועשה ושב ואל תעיסה לכן אדמור הזקן לא יכול לקבל את התירוץ של רב חיים אדמור הזקן אמר תירוץ מי שלא אמרתי לכם כי אדמור הזקן טועל שבאלו ובלימות זה שני לוי מה הרבי אומר בעליין? כולם מכירים יש שיחה בליקוטי סיכס בשני מקומות באותו חלק בחלק טז פרשס בוי ופרשס בואירו שהרבי מביא בעצם את הרגת'ובר שהרגת שובר טוען שהמחלוקת בין רבי יהודה

לחכחומים זה הגדרה מחלוקת אחרת שימו לב טוב מה המחלוקת כולם מסכימים בוא נצא מנקודת הנחה כולם מסכימים שבערב פסח יש מצווה חיובית לקום בבוקר וללכת לקנות חמץ כדי לקיים איצור חומש נניח שזה נכון אני לא לא חותם על זה אבל נניח שזה נכון מה המחלוקת בין רבי יהודה וחומי אם האם לשרוף או אשפסוסי בכל דוב אומר הלובד שרבי בשם הרגת שובב הרבי מאוד מעריך בזה מוסיף בזה המון המון המון מלח ופלפל והרבה הרבה מחלוקות הרבי מייצד על פי זה שהמחלוקת שלהם מה התורה רוצה בביאור חומץ האם התורה רוצה לבארק את האספשטוס או את העצם בעברית הכי פשוטה יש לי כיכר לחם אז ההספשטוס שלו הוא לחם שאפשר להשתמש בו יש לו שימוש לחם שאני אקח אותו עכשיו ואיפרר אותו ואיזרה אותו לרוח ולכל עבר או אפ אפילו לים יצרתי, ביטלתי ממנו את האפשרות שימוש. אתה

לא יכול לבוא ולהגיד שהוא לא נמצא בעולם. הוא נמצא בעולם אותו דבר. הוא מפוזר. לא ויטלת את העצם שלו, העצם קיים. גרמת שהדבר הזה ההספשתי שלו תעלם. את העצם לא בינת. ממילא אומר הרבי מחליקס רבי יהודה וחומים היא מה פירוש המילה תשביסו? תשביצו פירושו לבטל את המעטפת החיצונית, את השימוש או את השביסו לבטל את העצם והיות והביטול הוא ביטול העצם הוא הדרך היא רק על ידי שריפה לכן חום רבי יהודה לומד אין בו חום אצלו שריפה והרבי אומר בגודל של פסח אנחנו אומרים בגודלש עם אדם ואחרי זה אומרים כל מקו מקו שידי הקדוש ברוך הוא על המצרים אויסו של כמה מה שכחתם כל מקו מקו שקשב אויסו של ארבע מקו של חמש מעקוי רבי עקיבא ורבי לזר ורבי יויסי רבי יוסי לומד 10 מכות רבי לזר לומד כל מכה ומה הייתה כפולת ארבע רבי עקיבא אומר כפולת חמש שואל הרבי מה פה המחלוקת הרבי

מביא את הברבנל או הבודרה תפסו אותי בלשון אחד משניהם שאומר שהשאלה היא האם לתפס את הארבע יסיד זה נקרא ספשט כל דבר מורכב מארב יסידס או שתפס גם את כוח היוולי את העצם שמעל הארב יסידס והרבי אומר שם שרבי אליעזר הלך מודהס חחומים שהאיסור בחומד זה האיספשטוס ולכן גם בגם גם מצרים הקליפה הייתה רק באספשטות לכן מספיק שיהיה רק ארבע רבי עקיבא לומד מה אמרתי קודם מה רבי עקיבא לומד אין ביאור חומץ אלו קצוכי בפ שמע מרבי עקיבא סל שמע מנ רבי עקיבא סובר אין לרחום אצליפה לכן רבי עקיבא לומד שצריך לבאל את העצם לכן צריך חמש מכות כוח יולי ורבי יויסי שלומד לא צריך לא ארבע לא חמש הוא עוד יותר מכה רבי מביא בשיחה שם אינני טועה שלכן רבי יויסי לומד שחומץ מותר בהנועה כי גם הנועה והכילה עצם ספשטוס בלי שום מקום הדרך הפשוטה לההנות לדבר זה לאכול אותו

בלא שנה הרמבם המפורסת בספר המצוז אכיל איך עוד מדרכי יענו אז אם אתה מדבר על איסור הכי מספיק אחד הנועה זה כבר ארבע עצם וחמש ש הרבי הולך בשיחה שם יש שתי שיחות בחלק בואיר הקלפוני ובחלק ז' הרבי מסביר אגב יוגו לו משיח והשבעתי חי ירו מן האורץ האם משביצו שלא יזיקו מעבירו מן האוילום לגמרי גם תלוי בשאלה בפירוש המילה השבעתי והרבי מחבר את זה לרבי יונה וחומים ארב לומד שם החוקת רבי לחומים בפירוש המילה והשבעתי חיור מן האורת האם הכוונה השבעתי זה השבטת החומר או השבטת ההספס של החומר זה הביאור הקלאסי של הרבי בלקות הסיכל אבל תראה במשמע משהו אחר והרבי מציין נשאל שאלה אנחנו הלוכ הלוך איך פוסקים להלוך אתם יודעים חמידו כוח החומים אה איך פוסקים להלוך באפת ידע שפוסקים כוח החומים אנחנו כמוסיק בשבס הגודל >> הנה יפה מאוד אמרת יפה מאוד אמרת לא בשבס

הגודל בשבס אם ארב פסח שחל בשבס אז אנחנו טוסמים מבערים בכל דוב אבל זו מחו מחלקת רישוינים בין מחליקת רישוינים בין רוב הראשונים בראשי שומע הרמבא והמחבר ועל המחבר והרמב פוסקים אוכחומי וככה אנחנו פוסקים להלוך למיסה אבל רשי קת דילי ותיססס בשיטה אחת לומדים שהלוכרבי יהודה תרבי מביא בשוקונור שהיות יש דעה כזוים ברישועינים לכן לא יגים לבצע דווקא כסריף. ככה אנחנו נוהגים. אבל היום אנחנו נוהגים לבצע כרבי יהודה. ואני שואל שאלה פשוטה. איך מבצאים את החמץ לפי רבי יהודה? שורפים אותו. היום כך שמעתי מותר לי להגיד מוירי ורבי רבי ליוולנדו שיש חומרים בשוק שמתמצא קצת בעולם הכימיה שאפשר לקחת את החמץ לשפוך עליו חומר מסוים. לא אקונומיקה שמשאיר אותו רק גורם שהוא יהיה פספול מאכילת אדם או מאכילת כלב. יש חומרים שתשפוך על החמץ והם יעלמו

מהעולם. הם פשוט תעדו, יגמרו, לא יהיו קיימים בכלל. האם לפי רבי יהודה אפשר לעשות ככה בשרף הסום? דיברנו עד פה. זאת אומרת האם ניקח דוגמה תן ל דוגמה פורים הניסרופים ושעירים הניסרופים שיתוס בצופות פורים הניסרופים לומד עכשיו בפרשת שו החיטה יש פורים הנשרפים תורה אמרה לשרוף אותם גם לפי לכל העולם כולו גם אם היה אפשר לשפוך עליהם חומצה זה לא היה מועיל כי התורה רוצה שנשרוף אותם באש ושורף על לא יסור בו אש פורים על נשרוף שרבינו אומר שהוא רוצה לבאר חמץ באש אין בתורה להבאר חמץ באש. לא כתוב בשום מקום את המילה אש. אלא מה? למדנו עכשיו בשיחה של הרבי הדרך היחידה לבאר חמץ מן העולם לגמרי על ידי אש. היום מצאתי פטנט יותר טוב, יותר קל ויותר פרקטי בלי להשאיר אפר בכם. האם זה אפשרי או לא אפשר? אז לפי השיחה של הרבי, לפי הרבות של הרדשו לכובשו.

אבל אדמורק אומר לשון החרק. הבאתי זה גמרא רק לפסוק את הגמרא להלוך את זה על דרבי הגמרא שואלת מאיפה רבי יהודה לקח את הרעיון של סריפר הגמרא בדף כט ב פסוחי מאיפה רבי יהודה לקח את הרעיון של סריפר אומרת הגמורה רבי יהודה לומד את זה מנויסור מה זה נויסור אסור להשתיר קורבן עד הבוקר אם תהיו תקשיבו טוב נגיד לכם שיעור השבוע לסוגיה הזאתי נויסו אסור להשאיר קורבן עד הבוקר ועל לא ייסור ממנו עד בוא בוא שתצרופו אומר רבי יהודה כמו נויסור יש עליו דין על דרך בא לירועה אסור להשיר נויסור אסור שיהיה נויסור ואם נשאר נויסור צריך לשרוף אותו קם חמץ התורה אומרת שאסור שיהיה לך חמץ ואם אתה יש לך חמץ תשרוף אותו אם זה הפשט רבי יהודה דורש דווקא אש כך כתוב את רבי שולחן רבי שולחןור בסימ ת מ יש חויקים על כל זה ואומרים שהחומד שצורך לברו מן האוילום

לגמרי אין ביורוי אלו בסרייפה שאונו למידי מנויסו זאת אומרת שאדמור הזקל פה חידש לנו חידוש ש וזה לא כתוב בשיחה של הרבי רבי יהודה לא רק דורש לבאר לגמרי הוא דורש לבאר באש נכון מסכימים איתי מסכימים או לא על פי זה להרוויח קושיה גדולה תעשה את זה בקצרה מי שיבין יבין מי שלא יבין שישאל את החברים שלו למדנו לא מזמן בליקוט האחרון שהרבי הוציא לאור תוף שנבז הרבי הביא מחלוקת זה לא הליקות אבל מביא בליקות יש עוד מקומות שהרבי מזכיר את זה מחלוקת גדולה בין הדמור הזקן לה אב ממיזה יש פה תורה מלאכה שנקראת להביבה אש לא יסברו אש בכל שבסכל בשביל להביא אש אני צריך שני חלקים צריך עצים וצריך שלא עדה השאלה הנשאלת האם מלכסב אורה זה להגדיל את האש או מלכסב אורה זה לשרוף את העצים שמעתם את השאלה על פניו אין ב נפקמינה כל אדם שמדליק גפרור

הוא גם מדליק את הגפר פרור וגם יוצר שלב. השאלה היא מה התורה אומרת? מה מהות המלוכה? להגדיל את האש או לשרוף את החומר שעל ידיו אתה יוצר את האש? הנפקמינה תהיה שאדם לוקח ברזל ומרתיח אותו עד שהוא נהיה אדום כמו גחלה. לא קיליתי שום דבר ויצרתי שלבת. זה הראיה שאדמור רוצה להביא מהרמב"ם אבל זה הבן אדו מתווכח איתו. אדמור הזקן לומד שיסורב אורז זה הגדלת האש דניזר טוען איסורבור זה להביר חומר תקשיבו טוב זוכרים את הגמרא בפסוקים דף ה רבי עקיבא אומר אינו י צורך לא צריך להביא ראיה שמצווה תשביסו זה לא בליל הסדר אלא בארב פסח למה מוציאנו לאב אורש שיב מלוכה אומרת הגמרא שמ מנה רבי עקיבא טלס שמ מינה בורחום אצלריפה מה רבי קיב טוען לא ייתכן לומר שהתורה אומרת לעשות תשביסו בני הסדר הרי תשביסוכמו רבי יהודה שהם בור חומץ איןסריפה ואסור להדניק אש ביום ט

אומרת הגמור שמקבטלס אין בכבסריפורלוצס ולא ימרי מתוך שבוטר לצור חוטרונ שלא יוצר רשי תוסם פשט שואל אבנייזר נגיד שאדם שהתורה מתכוונת להשביט את החמץ בליל הסדר מה הבעיה שלך איך אפשר זה חינו שבס אסור להדליק אש חילים שבס יש כלל אמרנו ברמבם לא מזמן פרק א' מלכס שבס מלאכו שאין צריך לגופה מה הדין אדם שעושה בלאכה הוא לא צריך את גוף המלאכה למשל אדם שצד נחש רק בשביל שהנחש לא יזיק אותו אדם מכבה אש כי החולה מטריד אותו האור של האש. מחלוקת רבי יהודה ורב שמון. הרמב"ם באמת מכריע שחייב אבל רוב הפוסקים בראשם אלטרה וכל הפוסקים מכריעים שמלאכו שצריך לגוף אופטור. עכשיו תקשיבו טוב יש לי חמץ בליל הסדר אני צריך לבאר אותי. מה אני צריך? מה אני צריך לעשות? לכלות את החומר. אני צריך את האש. לא. אני לא צריך אור, לא חם לי, לא קר לי,

אני צריך לחלוות את החום. ועכשיו אני הולך וסובס. אז אם אתה לומד שמלכסור לקינוי החומר זה מלאך צריך לבופו. אבל אם אתה לומד מו פורד לוין שבלכס לבור זה להגדיל אש ומלוך שנה לא צריכה לגוף אני לא צריך את האש. כך שואל בן עדר מה רבי עקיבא אומר? רבי עקיבא אומר מוציאנו לעבור ששיע מלוכה לכן מפה ראיה שביאור חומד בערב פיצח. לא ברחוב את זה בליל הסדר איי אתה צריך להדליק אש בשביל זה תדליק איזה מלוכות זה אתה לא צריך את האש ולפי הדמורה לכן המלוכי הגדלה את האש ויות אני לא צריך את האש מכאן אומר רבני היה נגב אל תתר שהמלוכי לא להגדיל את האש המלוכי לחלות את החומר וזה בדיוק מה שאני צריך פה שאלה קשה מה התשובה לפי הדבור הדקן לא אומר שלך >> הוא לא אומר שלך תחילה זה מותר אם הוא עשה >> אבל אתה לא יכול לבוא ולהגיד שהפסוק בתורה

מדבר על זה כי בתורה מצד התורה זה מותר מצד התורה זה מותר הבנת אותי לפי הבורט הזה שראינו באדמור הזקן עכשיו השאלה לא קיימת כל הבורט הזה שעדי לא נכון אם באמת אין לי אינטרס להדליק אש בריבי חומץ אבל אם אני צריך את האש כדי לבאר את החבד כי לפי רבי יהודה בי ום חומץ הוא לא על ידי ידי שאני ביארתי את החמץ אטום אלא ביאור חומץ פירושו שהאש תשרוף את החומץ אז שאני הולך לבאר חמץ אני צריך אש אתם מבינים מה שאני אומר כי אדמור הזקן אומר שלומדים מן נויסוף כמו שאתם מבין שלא יעזור בו חומץ והיא חצי חומצה צריך דווקא אש זאת אומרת שאני צריך ליצור אש כדי לקיים את המצווה אז גם אם נלמד כמו אדמור הזקן שמלכס אורז זה הגדלת האש אש א זה יהיה מלאכה צריכו לגוף אני צריך את האש כפי אדמורכן הפשט ברבי יהודה הוא שלמה צריך לשרוף את החמץ באש לא בגלל כמו

שהרג'ובר לומד בטח לא כמו שרב חיים ריסקר לומד אלא כי יש מצווה כמו שיש מצווה לשרוף קודשים באש יש מצווה לשרוף חמץ באש ואם יש מצווה לשרוף חמץ באש אז המבוקש הוא האש אם המבוקש הוא האש אז בלאכה צריך לגופה ואדמור הזקן הפשיה נפלה.