כולל תפארת לוי יצחק - יום ב׳ יו״ד אייר תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

תאריך: יום שני י׳ אייר תשפ״ו משך: 100:46 צפיות: 29 הרב שמואל רבינוביץ נושא: כולל תפארת זקנים לוי יצחק

תצרפו לקבוצת שיעורי קהילת חב"ד 770 רמת שלמה - ירושלים https://chat.whatsapp.com/BsgVS9UNUrp... בשידור חי ובשידור חוזר ! כל בוקר השבוע : ב-6:40 מאמר - הרב יעקב גולדשמיד ב-7:40 חסידות מבוארת מועדים - הרב יוסף יצחק הבלין ב-8:40 לקוטי תורה - הרב יצחק מאיר וייס מ-10:40 עד 12:30 : כולל תפארת זקנים לוי יצחק - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי : ב-21:15 : שיעור הלכה מפי הרב משה מרדכי גינזבורג יום רביעי : ב-21:15 : לקוטי שיחות על הפרשה מפי רבני הקהילה יום חמישי ב-21:15 : תניא אגרת הקודש מפי הרב מנחם הלפרין ב-22:30 : לקוטי תורה מפי הרב יוסף יצחק אופן

תמלול השיעור

תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.

לך >> כן הוא לא פה לבי יש לך מסחדר >> אנחנו בפרשת אמור ביום שני >> וידבר השם אל משה לאמור דבר אל אהרון לאמור איש מזרכה לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלוקיו [צחוק] אז הוא אומר איש >> אז אומר פה כך שאיש מזרכה זאת אומרת כל הדורות עלה >> מי שיהיה בעלמום אז הוא לא יקרב להקריב וא אומר פה לשון מעניינת לחם אלוקיו מדבר על מה הוא מדבר על קורבנות אז הוא אומר שהקורבנות זה נקרא לחם אומר רש"י לחם אלוקיו מאכל אלוקיו זה המאכל שהקדוש ברוך הוא רוצה כל סעודה אומר שכל כל סעודה נקראת לחם. נקראת מה >> נקראת לחם? כל סעודה קרויה לחם. >> כן. אין דבר. >> אני חושב אצל משה כתוב שלמה לא אמרתם לו שיבוא >> אור לו לאכול לחם >> אבל זה אישה. >> מה >> זה אישה? לא >> שמה >> לחם זה >> שמה זה אחד מהמפורשים והמדרש אומר מה שאתה

המשך התמלול

אומר >> אבל בפשס לחם זה לחם >> כן גם כי כתוב את זה אצל אה פוטיפה שמה >> כן כעס הלחם מה דווקא לחם כל השאר לא דווקא לחם >> לחם זה הבסיס >> אה זה הבסיס >> זה הבסיס [שיעול] >> הדבר שהוא מצביע בכל המאכלים זה הלכ >> נכון >> אתה יכול לאכול הרבה ירקות הרבה זה אבל זה לא יסביע את האדם >> סובה זה זה הלך >> סועד את הלב סועד את הלב סועד את >> הלבד הלב >> נכון סתבחן >> כן אז הוא ממשיך כי כל איש אשר יהיה במום לא יקרב >> כן >> ואז הוא ממשיך איש עיוור או פיסח או חרום שרוע או איש אשר הוא ממשיך פה את כל הכל >> זה ואחר כך הוא מחזיר כל המעלות ואחר כך הוא חוזר עוד פעם כל איש אשר יהיה בו מו מזר אהרון הכהן לא יגש להקריב את אישי השם [נחירות בוז] פה הוא כבר אומר אישי השם הוא אומר את זה כבר בצורה אחרת >> רבים אישי השם זה לא אישי זה נקרא

הקורבנות אישי השם מום בו >> הוא ממשיך את לחם אלוקיו לא יגש להקריבו אז הוא חוזר עכשיו עוד פעם לחם אלוקיו אז אומר כל מאכל אומר רש"י כל מאכל נקרא לחם >> ואז פה הוא מדבר קודם הוא מדבר על בעל מום שבעל מום אסור לו להקריב בן אדם שיש לו מהרון אפילו שהוא מזרע אהרון הכהן >> והוא מותר לו לאכול בקודשים >> מותר לו לאכול אבל אפילו שמותר לו לאכול >> אז הוא אומר אפילו אפילו שמותר לו לאכול אבל זה לא אומר שהוא יכול להקריב לחם שזאת אומרת מבחינת אוכל אז מותר לו לאכול בקולשים אבל להקריב את הלחם של הקדוש ברוך הוא זה הוא לא יכול להקריב >> למה יש בזה מעלה גדולה מאוד אז שדם צריך שבן אדם שיש לו מום לא יכול להקריב צריך שבן אדם יהיה לו מום אבל זה גם בריאה של בורא עולם הזמן אז למה למה הוא מגדיל אותו >> ואם הוא עשה ואם הוא עשה את בן אדם ישראל

או לוי אז הוא גם לא יכול להקריב אז הוא אומר כל דבר שהקדוש ברוך הוא עשה צריך אצל הקדוש ברוך יש מושג שלמות בבית המקדש אם למשל נפגם סכין >> כן >> אז לא משפשפים אותוזה שמים אותו בצד ולא נוגעים בו למה [נחירות בוז] >> שבמקום של של עשירות אז אין שם מניות אותו דבר בבגדי כהן אם זה מתקלקל קצת מיד מוציאים אותו לא מתקנים אותו יש דברים במקום עשירות אז מקום בית המקדש זה המקום ששמה שמה הקדוש ברוך הוא שוכן את שכינתו, משכין את שכינתו. אז לכן אז הוא לא יכול שמה לא מגיע לו מום, לא קודש, לא דבר שישמשו בו כבר. כל דבר שיש שמה זה רק זה צריך להיות איך אומרים? The bestט הכי טוב. >> הכי טוב. הכי משובח. הכי טוב. ואז הוא ממשיך עוד פעם אז הוא כל כך חוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים ואומר אך אל הפרוכת לעזות שבעז לא יבוא אל המזבח לא יגש כי

מום בו >> ולא יחלל את מקדשי את מקדשיי כי אני השם מקדשו ואם הוא עבד זאת אומרת שאם הוא כן הלך ועבד >> הכהן שיש לו מום >> אז הוא נהנס >> אז הוא אז הוא הוא כן אז הוא אסור לעבודה עבדתו עבודה >> עבודה [נחירות בוז] עבודתו פסולה >> אז איזה עונה שהוא מקבל לא יודע לא רוצה לקבל >> לא כתוב >> אסור לו לגשתים לו פרנא גרג [צחוק] >> בסדר מזל עדיף אחד ש >> אחד זה גם מספיק היום אבל היום יש ידידים זה יותר קל >> זה מחלוקת בגמרא אם נולדה עכשיו עודו שהיה באלמות לא בשביל להרוג שירה >> כן >> רב לזר ורבי יהושע >> אז אומר פה בעל הטורים אומר דבר מאוד מעניין אז הוא אומר פה הלשון אח שומר פה אח אל המזב אל הפרוכת לא לא יבוא. מה זה הלשון אח? אומר בעל הטורים, אח מיוטו שלפעמים יבוא כן. איך יכול להיות שלפעמים הוא כן יבוא? כעידמרינן

הוא מביא בעל התורים כעיד אמרינן אם אין כהנים נכנסים לביאים שאם אין כהנים אז נביאים נכנסים להקריב ואם אין טהורים נכנסים טמאים ואם אין טמאים נכנסים בעלי מומים >> זה רק ב לתקן את המקדש את כל ישראל הקדוש לא בעבוד לא לא >> לא בעבודה להקריב לא להקריב >> שלפעמים יבוא כן ככה הוא אומר >> זאת אומרת הטרה בציבור >> כן >> מה מה >> טומאה הותרה בציבור בציבור >> ממשיכה ממשיך פה בתורה וידבר השם >> זה על תיקון בית המקדש שכז ממשיך פה ממשיך פה בתורה ואומר וידבר השם אל משה לאמו דבר אל אהרון ואל בניו וינזרו מקודשי בני ישראל ולא יחללו את שם קודשי אשר הם מקדישים לי אני השם אז אומר שם לא יחללו. הכוונה שמימי אם הם טמאים אז אסור להם לאכול קודשים שצריכים לפרוש מזה. ודבר אחר הוא אומר וינזרו מקודשי בני ישראל אשר מקדישים לי ולא יחללו את שם

קודשי סירס המקרא ודרשו תדרוש אותו שהם לא יחללו את את שם קודשי זאת אומרת כשהם אוכלים את זה בטומ ואז הוא ממשיך שכל איש אשר יקרב וטומתו עליו אז הוא מדבר קודם הוא דיבר על קודם הוא דיבר על עניין של של א בעלי מום ועכשיו הוא בא ומדבר על עניין של טומ והוא ממשיך יש מזר אהרון צרוע בקודשים לא יאכל עד שיטהר >> הוא אומר עוד פעם והנוגע מי שטמא או שבכל בכל סוגי טומאה אז אומר שהוא אסור לו לאכול את >> [נחירות בוז] >> אז רש"י אומר לעבור על כמה עזרות למה אתה >> כן למה הוא חוזר על עצמו שיהיה לו כמה עבירות >> אז הוא אומר כל הסוגי טומא שם אכל נבלא טוף טאור שאין לה טומאת מגע ומסע לטומת אכילה אסור לאכול בקולשים >> ואין צריך לומר טריפה וכל הדברים האלה שהוא הוא שהוא מטמא בהם או שהוא נהיה טמא, אסור לו אסור לו לאכול, אסור לו להיכנס אחרי שהוא

אכל את זה והוא נהיה טמא, הוא צריך רק בצורה שהוא טהור, אז הוא יכול ללכת. כך הוא אומר שאלמנה וגרושה וזרע אין לה. אז אם יש לה בן, אם יש לה בן או בת, אז אסור היא לא חוזרת אפילו שהיא ניתה אלמנה. >> אם אין לה זרע, איך איך אין לה זרע? אז היא חוזרת אז היא חוזרת אם יש לה אם יש לה מישראל >> מה >> מישראל >> בת כהן כי תהיה אלמנה >> בת כהן >> גרושה >> כן >> וזרע אין לה ושבה אל בית אביה היא התחתנה עם ישראל אז היא חוזרת לבית אביה כינוריה >> וכתוב שמה מלחם >> נכון >> אביה תאכל תאכל >> שבכל זר לא יאכל בו שאפילו שהיא למעשה היא למעשה הפכה להיות ישראלית. הילדים שלה הם ישראלים אבל בכל זאת אפילו שהיא ניתה מישראל אז אם אין לה ילדים היא חוזרת חזרה. היא בת כהן אז היא לא כהנת לא כהנת היא כהנת אבל אם היא התחתנה עם ישראל אז

הז היא כבר לא יכולה לאכול לא היא צריכה לאכול בב מה שיש >> לא יכולה לאכול קורבנות >> קורבנות קורבנות >> האבא מביא מבית המקדש קורבנות אסור להכ >> שנותנים לו זרוע לחייים וקיבה וכל מה שזה >> אבל ברגע ש >> אבל אם היא חוזר בחיים יכולה >> מה יכולה לאכול את הכל >> אם היא חוזרת כן אבל כאן יש משהו שהיא לא יכולה לאכול אני לא זוכר בדיוק ואז היא יכולה כן בן בנה לא בעל היא חוזרת לבית חוזרת לבית אבל אני לא בטח בכלת בטהרה אבל אני חושב שיש דברים >> תרומות היא אוכלת לא נראה לי חייב בחברה >> זה מתנות >> יש יש מתנות מתנות כהונה אני חושב שהיא לא יכולה לאכול >> לא אתזה שמרתי לו רק תרומות >> רק תרומה למה הרב מתו תגונה לו >> התורה ככה קבה ש >> אה זה גזירת הכתוב >> שאחרי שהיא כבר זה היא כבר הפסיקה לאכול שהיא לא יכולה עוד פעם לאכול א אבל היא

נשאר לה אפילו אחרי החתונה נשאר לה מעמד של כהנת ולכן לא עושים לה פדיון הבן לבן ה >> הבן שלה כן גם ללוי גם בלוי לויים לאז יש לה משהו שנשאר לה מה קומה >> יפה בכל אופן אז הוא ממשיך ולא יחללו את קודשי בני ישראל את אשר ירימו להשם זאת אומרת אומרת שהכהן יש לו כוח כזה כשהוא אוכל לכהן אז בעלים מתכפרים >> מי זה בעלי בן אדם היה עשה עבירה >> והוא מביא קורבן >> אז מקריבים את מה שצריך להקריב למזבח ותשר הכהנים אוכלים >> כן >> וברגע שהם אוכלים את זה אז הבעלים מקבלים כפרה >> אלה שהביאו את הקורבן >> אלה שהביאו את הקורבן הם מקבלים כפרהם בעלים >> כן זה נקרא הבעלים של הכהן >> קורבן היה לי פה משהו שאני לא זוכר מה שרציתי להגיד. היה לי דבר מאוד מעניין מהרבי אבל נגיד אותו בעזרת השם >> מחר. מחר בלי נדר. >> בריאת השם >> בלי נדר. יש לך פה את הדבר מלכוס? כן.

>> אנחנו כבר בדף כג >> עמוד א'. >> עמוד א'. כן. באמצע איפה בהתחלה [נחירות בוז] >> חוני המעגל לנו >> חוני המעגל בדיוק אנחנו הגענו >> הגעתם לחוני המעגל >> חוני המעגל כבר למדנו קצת על חוני המעגל אבל עכשיו עכשיו הוא מביא את זה עוד יותר אנחוזר בעצם לצעירות מהגננת >> בטח בטח >> חונה מהגל חצור הוא כבוד נכון חצור לא לא מג לא לא מביאים בצפת >> יש שמה קבר לא הגילה גמילית [כחכוח] חס נכון אז בזה אני קצת חלק כן ומה >> אתה חזק בזה במפת ארץ ישראל >> אני הייתי כל הארץ אני מכיר את כל המקומות >> אשריך אשרך צריך להיות עכשיו בזה סיבוב >> אז הרי אני כבר יש איך אומרים יש מילה טובה זה יש לנו נו זכות שרבי ישראל הביא לנו את ה את הדבר מלכוס אז נגיד את את מה שרציתי להגיד של הרבי >> כן כן כן הרבי אומר כאן ככה כתוב וכהן

כי יקנה נפש קניין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו זאת אומרת שעבד אפילו שהוא לא כהן העבד הוא הרי א עבד עבד עבד קנעני >> שהוא נהיה כאילו שהוא קיבל על עצמו את האול >> מצוות כן >> אז אם אם הוא קנה אותו אז הוא אוכל אז הוא אוכל עם הבעל הבית בתרומה ובקודשים >> מה זאת אומרת קנה אותו אני לא מבין מה >> הוא קנה אבד הוא קנה עבד גוי >> ואחרי שבע הוא לא לא יוצא >> אין ש גוי לא שבע זה רק יהודי >> זה רק יהודי >> גוי כל אסור אסור אסור יש איסור >> להוציא אותו >> לשחרר אותו >> לשחרר אותו יש איסור >> או בשן בניין זה כן >> אה שם ועין זה זה כבר בעיה זה זה כן >> [צחוק] >> יוצא >> מה >> יוצא בשינו בעים >> כן הוא יוצא אז הוא יוצא אבל באופן כללי אסור להיוציא >> אסור >> אז אומר פה הרבי >> ככה כתוב בגמרא שכל הנהנה מעולם הזה

>> כן >> בלא ברכה >> כאילו גזר >> כאילו מעל בקודשי קודש קודשי שמיים שנאמר מה כתוב להשם הארץ ומלואה >> אז שואל הרבי איך פתאום אתה אומר שזה זה כאילו קודשי שמיים. אז אומר הרבי, צריך ביאור. איך תועיל פה הברכה להפקיעו ממילא? שבן אדם עושה ברכה אז זה כבר בסדר. מותר לו לאכול. >> מותר לו. >> ואז איך אם זה קודשי שמיים ואתה אומר שזה מעילה, איך רק ברכה? אז אם הוא אכל בלי ברכה אז הוא מעל. ואם הוא אוכל את זה עם ברכה אז הוא לא מעל. שואל מזה שהוא מברך אז הוא מפסיק לימול. מה קרה? >> איך קרה פה? >> כן. אם אתה אומר שזה קודשים כך שואל הרבי >> אז הרבי אומר את זה ככה כתוב על פי הדין שעכשיו למדנו שעבד כהן מותר לו לאכול >> אבד כהן >> אז אבד כהן אז הוא אומר כיוון למה כיוון שהוא קניין כספו אז הוא אז הוא מותר לו לאכול בתרומה ובקודשים אז אומר הרבי נראה

לומר ככה שעל ידי הברכה שבן אדם אומר לאלוקינו מלך העולם אז מכיר האדם >> שהוא עבדו של הקדוש ברוך הוא ועבד של הקדוש ברוך [צחוק] הוא >> אז הוא אומר מותר לו להנות מקודשי קודשים >> על דרך שבט של כהן מותר לו להנות לאכול בתרומה זה דבר מאוד מעניין כן הרבי שואל איך נעלם אז הוא אומר ברגע שאתה מה קרה מה עשתה פה הברכה מה הועילה פה הברכה שקודם היה לך אסור לאכול ופתאום נהיה לך מותר אז אומר מכיוון שאנחנו יודעים שעבד של כהן אז אז הוא יכול לאכול. אז אם אתה עבד של הקדוש ברוך הוא זה של הקדוש ברוך הוא. אבל הם הוא לא רק זה עבד הוא צריך לפרנס אותו. פה זה כבר הרבי לא לא מזכיר את זה אבל עבד הבעל הבית חובת האדון לפרנס אותו. אז עבד יהודי הקדוש ברוך הוא כתוב שמה שאם בן אדם לקח עבד קנה אדון לעצמו. >> למה בודי? >> הוא יותר בעל הבית על ה

>> למה? בגלל שהבעל הבית צריך לתת לו קודם לפני מה שהוא אוכל >> לפניו >> כן אז אם כך אם הוא עבד של הקדוש ברוך הוא אז הוא לא עבד קנני הוא הרי עבד יהודי >> אז הקדוש ברוך הוא חייב לפרנסו >> נו אז איך זה מתיישב >> זה לא מתיישב זה צריך לקבל את [צחוק] זה במזומן צריך לקבל את זה שכוח בישראל >> כן אבל יש לכאורה עבדו כבר מר סיני >> העבדות >> בין שירצה בין שלו ירצה אז כל אחד יכול לחזה זה נכון אבל הוא אומר אם הוא עבד שהוא לא מכיר בזה שהוא עבד אז יש לו בעיה לאכול מהקודשים הוא לא חושב שהוא עבד אבל אם הוא אומר ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם >> מותר לו לברך >> הוא מברך לכל אחד מותר לוני גם >> למה לא למה לא הקדוש ברוך הוא נותן לו [נחירות בוז] >> אפילו ג יכול לברך >> כן >> אין ברכה לגוי >> זה לא ברכה לבטלה >> אין ברכה לתרגוי

>> זה מחלוקת אבל אנחנו ההלכה היא שיכול לברך וגם אפשר לענות >> אנחנו בגמרא בדף כג עמוד א' מעשה ששלחו לחוונים המעגל כן א כן >> מה שלחו לו תנו רבנן פעם אחת יצא רוב הדר >> ולא ירדו >> הגיעו כבר עד סוף הדר >> ולא ירדו גשמים אז מה קרה שלחו לחוניה מהגל >> התפלל >> ואמרו לו שיתפלל התפלל >> ואז ירד >> וירדו גשמים תתפלל אתה שירד הגשמים התפלל חוני המעגל התפלל ולא ירדו גשמים [שיעול] [כחכוח] אז הוא ראה מה מה הוא עשה הוא לא התייאש הגוגה הוא עשה עיגול חקק באדמה צורה של עיגול [שיעול][כחכוח] ועמד בתוכה >> כדרך שעשה חווק הנביא אז הוא אומר כחוק הנביא גם כן כשהוא רצה שהקדוש ברוך הוא יענה למשאלתו >> עשה אז הוא עשה גם כן כזה דבר >> אה גוגה >> מה הוא חיקה אותו >> כן הוא ראה שזה היה לו במסורת כנראה >> הדשמה >> אז אומר שם כך שחוק הנביא

>> מה היה >> שנאמר על משמרתי מודה והתייצבה על מצור >> שכתוב אצל חוק כתוב על משמרתי מודה והתייצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי >> אז הכוונה שעל משמרתי אמודה אמודה בתוך מעגל כמו בית משמר מה זה משמרתי >> בצוע >> כמו בצועית מעגל בתוך המעגל >> כן והתייצב בלי לזוז ממקומי כבתוך מצור כמו שהוא אומר בית סוהר עד שיתמל בקשה >> ואחכה לראות ולשמוע מה יאמר לי השם >> כן >> זה ראיתי בספר הבשן טוב >> כן כן >> הוא הגיע פעם עם התלמידים שלו לאיזה מקום בכוונה למקום מסוים שם היה צריך לעשות ברית >> כן >> ואבא זה מוחרד ואבא אמר מפחד כי כל פעם בליל הברית אז ה לא עלינו התינוק נעלם >> אז הבלשנטב הקדוש אמר אל תפחד והוא ציווה לתלמידים שלו לעמוד מסביב במיטה של התינוק והוא הלך לישון והוא אמר ככה אתה מילים ברגע שאתם שומעים חבותה במיטה להעיר אותו

טמיה והתלמידים ישבו וקיבלו את כל הכוונות באמצע הלילה שמעו חבותה במיטה ישר אירשם טוב בקרב שם טוב והוא קם והוא אמר לקחת מקלות ולחוות ב בדבר הזה עד שיצא מנודם ומחרת זה כישוב הפריד של המקום היה מחשב גדול הלך לצות בעל הבית מי יה אצלך בבית מי אצלך בבית הפריץ היה מלא לוקח כישופים ומלביש אותו באיזה חיה חוטף את התינוק ועכשיו לא הצליח דקות קיבל מכות כל הפריץ כל גופי המלא חבלות ומכות >> מהמכות שהתלמידים מקו אז אז שאל אותו תשלח אותו אלי אז שם טוב אמר אם הוא רוצה שיבואה אליי אז הגיע הפריץ המחושב שקיבל כל כך הרבה מכות דרך מה שהתלמידים הרביצו ל לחתול והוא שואל את הבש טוב [שיעול] >> מה הכוח שלכם אז הוא אמר לו אני יהודי ו הקדוש ברוך הוא וזה הכוח שלי אמר לו הפריצה מחשב בוא נצא בחוץ ונראה מ למי יש יותר כוח בכיש בכוחות

>> בכישוב כן >> אז הברשם טוב יצא הוא עשה עיגול שלוש עיגולים הוא עשה שלוש עיגולים אחד בתוך השני והוא נכנס באמצע ואמר לתלמידים אתם תכוונו אני שאני אלמד אתכם אתם תכוונו והיה אם הוא אם תראו את הכוחות שלו עוברים את העגול הראשוני ישר תתאמצו בכל הכוחות וככה הוא עשה שלוש עיגולים באמצע והוא הפעיל כוחות מאוד חזקים ובשם טוב היה מרוכז עם עצמו בתלמידים פתאום רואים התלמידים שהוא עובר הכוחות האש שלו האש עוברים את הגבול התחילו להתאמץ שבכל הכוחות וככה הבשן תלמיד ביטל אותו לגמרי כן יובד חול כן יוב >> אז הוא אומר פה כך שחוק הנביא >> כן >> אמר שמה על משמרתי מודה והתייצבה על מצור >> ויצפה לראות מה ידבר בי אז הוא אומר פה ככה שחבקוק הנביא ביקש מהקדוש ברוך הוא שיסביר לו למה הרשעים מצליחים בעולם הזה. כך הוא אומר שם רש"י.

אז הוא אומר הוא חפר באדמה בור כמין בור של הסירים וישב וזה נקרא משמר כמו שאומר במשמר שזה בית סוהר. [נחירות בוז] התפרש והכריז על כוונתו שם להישאר עד שיקבל תשובה. >> כן. זה המרשל >> כן >> מה הוא שאל >> הוא אמר למה הרשעים מצליחים בעולם הזה >> אה זה הייתה זה מה שהוא רצה לדעת >> ואז הוא הוא זה כל כך היה אכפת לו שהוחפר בור והוא נכנס שמה ואומר עד שהוא לא ידע הוא לא יוצא משם אז חוני המעגל שעכשיו עשה אותו רעיון הוא [כחכוח] לא עשה בור אבל הוא הג >> מה התשובה מה התשובה שהוא קיבל >> פה לא כתוב את התשובה השאלה היא טובה >> הם מקבלים התשובה שמקבלים בעולם הזה שמקבל צדיקים בעולם הבא זה פשוט לאצל שמקבלים >> אדמור הצמח צדק מזמיר את זה קצת אחרת >> הוא אומר שגוי מקבל יש מהקדוש ברוך הוא מאינסוף הוא מקבל את ה לכן הגוי יכול להתאשר בלי בגלל שאין לו

>> בגלי בעיות >> ודי מקבל את זה דרך צמצומים אז אומר את הכסף מה שמגיע לו הוא מקבל במוחש בגלל שגוי הוא לא קשור הוא לא מקבל את זה בתוך תוכו הוא דבר חיצוני >> אז לכן הוא מקבל את זה חיצוניות אומר האדמור הצמח צדק שאפילו הגוי עושה שותפות עם יהודי והיהודי רוצה להצליח אז אומר זה לא היהודי יקבל את חלקו מדויק מה שמגיע לו והגוי יכול לקבל הרבה >> זה לא יעזור הש >> כן בדיוק אז אומר פה אז >> אוקיי >> אמר לפניו ריבונו של עולם כך הוא אומר לו ריבונו [נחירות בוז] של עולם >> בניך >> בניך שמו פניהם עליי שאני כבן בית לפניך אז הוא אומר בעצם אומר [שיעול] אני לא בא בכוחותיי >> אלא כמו שאמרנו בבעל שם טוב ש שהתלמידים היו שמה והם ראו שהוא המעריך בתפילה הם אמרו נלך לאכול משהו ונחזור הם חזרו הם רו כבר גם מה שאלו אותו מה קרה? ז אומר כל

הכוח שלי אני שואב ממכם בזכותכם אתם הלכתם אז נגמר >> אז אומרת פה בניך שמו פניהם עליי בניך אומרים שאני כבן בית אצלך לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך >> התחילו כשמיים מנתפים אמרו לו תלמידיו רבי >> ראינוך >> ולא נמות >> ולא נמות כמדן כמדומיננו שאין גשמים יורדים אלא להתיר שבועתך בגלל שאתה נשבעת אז יורד קצת גשם טיפות שלא חלילה >> נמוך >> לך את המילה >> שלא בדיוק כן אז הוא אומר אלא אמר לו אמר לא כך שאלתי אז הוא אומר לקדוש ברוך הוא לא לזה התכוונתי אלא גשמי בורות ציחין ומערות ירדו בזף עד שכל טיפה וטיפה קמלו פי חביב הוא אומר שכל כזה כמות שכל כל ממש גודל שלחתח של החבית >> ושיערו חכמים שאין טיפה פחוטה מלוג לוג זה כמה זה לוג זה צריך להיות קרוב לליטר או לאפילו יותר מליטר שליש בין שליש ל

>> בין שליש ל >> בין 300 ל-600 סמק >> בין 300 >> 350 סמק או ש או ש חצי ב [צחוק] בין שליש של ליטר לחצי לחצי ליותר מחצי >> חצי ליטר ב >> זה תלוי זה תלוי לפי ה >> זה כל טיפה זה כל טיפה כל טיפה כן >> כל טיפה >> אמרו לו תלמידיו רבי ריינוך אנחנו רואים אבל [כחכוח] ולא נמות כי מדומן נראה שאין גשמים יודעים אלא לאבד את העולם יורד פה מבול >> כן >> אמר לפניו אומר לפני הרבנו שלום לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה >> ירדו כתיקהם >> ירדו כתיקונם >> אז אומר זה יתחיל לרדת כמו שצריך עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים בל שהר הבית הוא גבוה [שיעול] [כחכוח] אמרו לו רבי כשם שהתפללת שירדו כך התפלל וילכו אמר להם כך מקובלני שאין מתפללים על רוב הטובה אף על פי כן. >> אז הוא אומר אף על פי כן הוא אומר להם אבי הביאו לי פר תביאו לי פר

הודיה. הביאו לו פרודעה, שמח שתי ידיו עליו ואמר לפניו, ריבונו של עולם, עמך ישראל שהוצאת ממצרים, אינם יכולים לא ברוב טובה ולא ברוב פורנות. כעסת עליהם, אינם יכולים לעמוד. >> השפעת עליהם טובה, אינם יכולים לעמוד. יהי רצון מפניך שיפסקו הגשמים ויהיה רווח בעולם. מיד נשא הרוח ונתפזרו האבים וזרחה החמה. ויצאו העם לשדה והביאו להם יד קמאים ופטריות. קמאים ופטריות זה דבר שגודל מהר אבל פה זה היה בצורה כזו >> זה לא בתוך הדמ אלו גדלים מעל העשבים >> מעל העשבים כן >> לכן מברכים עליהם שהכל >> שהכל נכון בגלל שזה לא נקרא כן נכון אז אומר פה שציונתן קמהים וכפטריות מיד גדלו >> אז אומר פה ש אז אומר שהם זאת אומרת מפה אנחנו רואים שזה היה אז רש"י אומר קמאים הפטריות שיצאו מלכלוח הגשמים [נחירות בוז] שהגשמים היה כזה לחוט מהלחוט כן

>> וידעו כישל ברכה הם ברגע שיצאו קמאים אם הוא פטריות אז הבינו כולם שזה >> שזה ברכה >> שזה גשמי ברכה >> אומרת הגמרא לו בכותל >> מה >> התפלל בכותל כי הוא צריך לחתן את הבן העשר שלו התפלל לשעתיים וחצי זה פתאום מישהו דופק לו ב >> בגב אומר לו מה מתפלל על מה אתה לא תעזור הוא מתפלל ממשיך והוא אומר >> תגיד לי מה היה אז הוא אומר שיש לו בן עשירים ווא צריך להרח וזה כמה זה 50 א000 מה זה מה שאתה צועק שעתיים נתן לו צ'ק 50 א000 >> אחר כך השני בא שמע את הסיפור הזה הוא התפלל התפלל ואחרי כמה שע מישהו דופק לו באגב התפלל זה [כחכוח] מישהו שיתפוק לו בגב >> אז הוא אומר צדוק צדוקה [צחוק] >> צדוק צדוק אבל אחר כך אחר כך שמע סיפור את הסיפור הזה אומר צריך לדעת מה להתפלל צריך שזה יהיה לקבל גם זה הולך להתפלל לקבל אחרי שעתיים נתנו לו שני שקים ישכם

הסיפור הזה הגביר הזה שאדם בוחר מאוד נתן לו את הסוד הפי קמ בואל הוא ביקש לך עם הנענה תענה גם לי >> הוא ביקש לך כסף [צחוק] >> אומרים את זה קצת אחרת שמי שעמדה אישה בצרת נשים וראה שאישה מתפללת כל כך חזק. אז היא שואלת אותה מה הבעיה? היא אומרת חסר לה 300 דולר. אז היא אומרת קחי 300 דולר אל תקלקלי בגלל שאני מבקשת 30,000 דולר. [צחוק] אל תקלקלי. >> הולכים על גדול. >> כן. תתחיל להרייד >> סיפרתי לכם גרתי בבית ספקה ש >> אה לבד בין ערבים ואחרון מה שהוא לא מעולם הזה אני אומר לכם לא סתם אני אומר >> איפה איפה זה היה >> בית צרפפה? צפפ איפה זה צפה כיוון גילו >> אה כיוון גילו כן כן >> כיוון גילו >> יש עוד יש שם יהודים קצת >> יש פתים אין יהודים >> אין שמה אין שמה >> יותר למעלה יותר למעלה >> אין שמה חסידי קרלינו

>> הוא היה היחיד >> שכונה יהודית הייתה >> בין ערבים >> כן >> בין הערבים >> לבד כלום שומם שומם אם אתם תבואו לשמה תברחו משמה >> וזה לא סכנה זה לא טבע >> סכנה להיות שמה שמחתי היה צדיק קורא לו רבושה רבושה אפשר לפתיח שנייה הכל יהיה בסדר לוקח את זה על עצמו אז אני כל המצרכים הייתי קונה בעיר מביא את זה הביתה מה התחנה הסופית יד אידרי עד הבית לקח לי רבע שעה ללכת זה בין הערבים אז אני מעשן אז הייתי יודע צריך להכיל את החומרי אישון הכל פעם אחת ב10 בלילה >> כן >> אבל יש לי עוד המשך אל אל תעצרו אותי >> כבר סיפרת את הסיפורת >> את הסיפור הזה סיפרת >> שפתאום שפתאום מישהו אני אומר רבנו שלנו נגמר לי הסיגריות אני לא יכול ללמוד ככה הייתי יושב ולומד הייתי מכין שיעור כי הייתי מלמד יוצרי רבו לבחורים [נחירות בוז] >> אמרתי רבן שלם אני לא ואז ישנו בתוך בתוך

הבית >> אמרתי רבן שלהם אני לא יכול ללמוד זה קשה לי אני צריך סיגריות באותו לא שנייה, לא שנייה, חצי דקה דופקים על הדלת מישהו דופק זה פחד. אתה גר לבד בין ערבים ב10 בלילה פחלתי אבל היה לי בריאה כי הייתי צריך לראות שאני גבר ואני לא מפחד קמתי ואמרת כן מי זה [צחוק] כאילו אני מוכן להכל לא היה לי ברה >> מה רוצה להביץ ליון הנביא >> לא יודע >> כןכ >> אמר תשמע שזה לא פשוט אז הוא פתחתי את הדלת הוא מושיט את היד אני רואה את היד מכניס לי ביד קופסה סיגריות הכי טובות שיש בעולם >> מה בורא >> סילון סילון סילון רויאל רויאל >> לא חוץ לארץ דובק >> דובק >> מחוץ לארץ זה אנגלי היה משהו טעים טעים מאוד >> אני נדמתי אני ואשתי הייתה איתי אז היא כולנו ילדים היו קטנים שני [נחירות בוז] ילדים אז היו לנו נדמנו ולא ראיתי מזה קיבלתי קצת בסדר עד שהתחגרתי למצב וזה לקח

לי זמן דבר כזה זה לא נורמלי >> אוקיי >> אחרי כמה שבועות שוב קרה לי אותו סיפור לפני מה כמה שבות כמה שבועות שוב נגמר לי הסגרות ושכחתי לקנות ולהכין >> שוב באמצע הלילה בסילה אני צריך אני כבר היה לי בלב שיש לי כבר ניסיון ששוכחים לי מהשמיים [צחוק] >> אז אני אומר רבני שלא ילוק אני באמת צריך סיגריות אין כוב >> ואין עונה >> אין עונה אז הבנתי זה לא 100% מהלב לכן אני אין לי סיגרץ מה >> בפעם הראשונה שצעקת מישהו מהשכנים שמה >> לא אין שמה שכנים אולי אתה היית שמה אז אני יוצא החוצה היה שמה שדה וגדר וגדרות ושביל >> אני יוצא החוצה אתה לא מאמין לי תשאל את אשתי אני צריך מילוי לא >> בטח זהמת [צחוק] סיפרת את זה כבר סיפרת אלף פעמים מה אכפת לך זה עולה לך כס >> עוד שניה עוד שניה >> עוד שנייה אני צריך בוא צריך באמת סיגר

עובר מישהו בשביל אני לא רואה אותו אני רואה אדם הולך אני צוע לך סיגר אומר לי כן כן בוא תיקח ירדתי לשביל ללכת 100 לא 50 מטר הוא נתן לי סיגרות חזרתי >> יפ >> זאת אומרת אם אתה מאמין בלב שלב >> ואם אתה צועק ואם אתה צועק גם כן >> בגלל שלא צעקת שאתה רוצה מיליון דולר זה לא עזר לי כבר צעקתי כמה פעמים אבל ידעתי >> אבל זה יגיע זה יגיע לא צעק בלב שלם [צחוק] היום זה תיתן לי 100 מיליון דולר טוב רבותי בואל שלח לו שמעון בן שטח >> כן >> שולח שמעון בן שטח ל חוני המעגל א >> ואומר לו אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי >> אם אתה אומר לו אם אומר לו כזה דבר שאם לא היית חוניע מהגל אז אומר לו אני גוזר הייתי גוזר עליך נידוי למה מפני שהיתחת דברים כלפי הלאה. זאת אומרת אומר רש"י למלא אחרוני אתה ואדם גדול אז הייתי גוזר עליך בלי נידוי. אז אומר

שאילו שאילו היו שנים אלו אז אומר זאת אומרת ככה שהוא אומר לו שאסור היה לך להשבה על זה אומר שאילו כשניה >> לפי לפי אדם מוילנה שמעון בשטח היה הראשון שהתחיל להתגלות המשיח זה שמעון בשטח אצלו >> אז אומר כאן כך שאילו היו שנים אלו כי שני אליהו שנגזרו אז גזרות ומפתחות גשמים ניתנו אז בידו של אליהו לא נמצא שם שמיים מתחלל על ידך אז הוא אומר בעצם אתה אסור היה לך לעשות מה שעשית אבל מה יעשה לך שאתה מתחתא לפני הקדוש ברוך הוא אומר בןח >> לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו ואומר לו אבא הוליכני לרוחצני בחמים שטפני בצונן תן לי אגוזים שקדים פרסיקים ורימונים ונותן לו >> ועליך סיגריות לא כתוב פה אבל לא שמעת על סיגריות זהו בשביל זה אמר אתמכן >> ועליך הכתוב יותר יותר טוב מהסיפור שלי את הגמרא

>> ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך >> אז למעשה מה מה הוא אומר לו אומר לו, "תדע לך שאם זה היה מישהו אחר שהיה מבקש את זה, אז הייתי גוזר נידוי. מה התרחת את הקדוש ברוך הוא?" אומר לו, "מכיוון שאתה עושה את זה ברצינות, אז הוא ידע שהוא בן אדם גדול. >> בסדר? זה שהוא מתכוון ברצינות, כן? אבל זה זה היה ספק שהוא מתכוון. מה הוא בא להגיד לו? מה הוא רוצה להגיד לו? אומר, [כחכוח] אני יודע שאתה אדם גדול כזה ואדם גדול כזה באמת נהנה. אתה מתחתא כבן כלפי אביו. אז אז הוא שולח לו ואומר לו אם לא היית מי שאתה אז הייתי גוזר עליך נידוי. איזה [צחוק] הוא הרי מישהו הוא הרי לא בד זה לא דבר חדש הוא עצמו מכיר בו שהוא בסדר שזה טוב שהוא מתחתן אז מה שמה מה בעצם מה מה הוא אמר לו פה ללמד את בני דורו >> מה >> ללמד את בני דורו להתנהג ככה

מה הייתה להם ברירה היה להם אדם גדול >> שהוא עשה בני דור לא היו בדר >> היה אדם גדול אז הוא אומר לו שאם לא היית עושה כך, זאת אומרת שהוא בא לכאן בצורה כזו והוא אומר לו ככה, [נחירות בוז] בעצם אסור היה לך לעשות את זה. אתה לא יכול לבוא ולכפות על הקדוש ברוך הוא. כתוב צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים, >> אבל הוא לא יכול להירו באיזה דרך. >> אבל זה זה דבר אחד. ושינית הוא זה הוא לא אמר לו באיזה דרך הוא אמר אני רוצה גשם >> אז אומרת בדרך אני רוצה את זה >> כן כן אז הוא אומר לו ש יש באופן כללי אסור לעשות את זה אבל פה אצלך יש לך מעלה שאתה כמו בן כלפי אביך שאתה כל הזמן מנסה לבקש ומנסה ומתנהג לכלפי הקדוש ברוך הוא אתה מתנהג אליו כאילו שאתה בן שלו אז אתה כמו שמדף לז מספרים על על הברדי על רבי לוי ברסל >> על רבי לבי יצחק ברדיצ'ב שהוא ישב ואמר

ריבונו של עולם תן לי אוכל אפילו שהיה אוכל בחוץ רב זישר רב זישה רב זישה כן רב זישה אז הוא ישב ואמר ריבונו של עולם אפילו שהיה בחוץ אוכל הוא אמר ריבונו של עולם תן לי אוכל פעם הגבאי התרגז עליו נכון מה אני רעב מי שרה ריבונו של עולם, זי שרעה ותביא לי אוכל. >> תביא לי אוכל. כן. אז הוא אומר פעם הגבאי >> התרגז עליו, אומר כל פעם היא אומר הזי שרעה ואני והוא מביא הוא יודע שאני מביא זה חוכמה שהיא אומר את זה ככה ככה אומר הגבאי החליט שאותו יום הוא לא מביא אוכל הגבאי נשאר בצד ורב זו אומר ריבונו של עולם אני רעב. זו שרעב ור רוצה אוכל. ופתאום נכנס מישהו עם עם כל טוב סלע עם דג עם עם טעץ גדול יותר טוב >> מה >> סיגריות עוד אוכל הרבה יותר טוב מה >> סיגריות >> סיגריות לא לא שלא היה משן זה לא מתאים לו >> למה בזמנו היה מדברים על על

הרי על הרינר היו אומרים על הרינר אמרו שהוא יש >> לא ליק לולקל כן לולקל >> אבל לא מתאים לר בכל אופן אז הוא אז התברר אחר כך שהוא הלך ברחוב רב זישה ובן אדם לא הכיר בו והוא הפיל אותו ואחר כך אמרו לו אתה יודע את מי הפלת >> יום לפני זה >> יום לפני זה ואז הוא בא עם האוכל הוא צריך היה לשלם על זה זאת אומרת בכל אופן אומרת הגמרא >> יום היוצד של הקומרנר אתמול היום הוא כותב בשם השול שלו שב של קורא לומר פילצו פילצו הוא היה מתגדלי תלמיד החז של סיפר לו שרבזי שהירע לו פעם בפה שלו שתי שתי אה א סיניים אחד מוציא חלב ואחד מוציא דבש אמר לו חצי שנה רק מזה הייתי >> משתי השיניים עד שמישהו שאל אותי זי שם איפה יש לך אוכל אז זה נפס >> אומרת הגמרא תנו רבנן מה שלחו בני לשקעת הגזית לחוני המעגל אומרת הגמרא שזקני זקני הסנהדרין

>> מה >> שזקני הסנהדרין שלחו לחוני המעגל >> כתוב ותגזור עומר ויקם לך ועל דרכיך נגע אור ותגזור אומר אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים המרכה מלמעלה ועל דרכיך נגע או דור שהיה אפל האהרת בתפילתך לך כי השפילו כתוב בהמשך וכשפילו ותאמר כי השפילו ותאמר גבה מה זה גווה אומר >> גבה >> השפילו את הגאוה את הגאווה >> דור שהיה שפל הגבעתו הגבעתו בתפילתך הוא ממשיך שם וסך עיניים יושיע דור שסך בעוונו או שעתו בתפילתך והוא ממשיך ימלת מלא את אינקי דור שלא היה נקי מלטתו בתפילתך ונמלט בבור כפך מלטתו במעשה ידיך הברורים בכל אופן אז אומר שעל ידי זה לכאורה על ידי זה שהוא עשה כזה דבר והדור הזה ראה שהוא עשה כזה כזה מופת שבאסוף הדר פתאום התחיל לרדת גשם והיה כל כך חזק זה גרם להם לחזור בתשובה. הוא הרים אותם על ידי הל ידי על ידי הניסים

>> הניסים הגדולים האלה הוא פשוט הרים אותם. הוא מביא את זה לא סתם שהוא הרים אותם שעל ידי התפילה הם ראו הם ראו את כל הלוך ילך איך שהוא עשה את זה את כל העבודה שלו איך שהוא עבד ועשה מסביב >> הוא הרים אותם למעלה כמו הוא הרים את הדור כן >> מקרלין אומר היב מורדכי המורדרכי העביר אותם למה הכי גבוה >> לדרגה אחרת הרבה יותר גבוהה כן >> אז אומרת הגמרא אמר רבי יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא הזה שחוני המעגל היה מצטער על הקושי, הוא לא הבין מה כתוב שיר המעלות בשוב השמש שבעת ציון היינו ככל מים אז אומר שכל הימים הוא לא הבין את זה מה זה נקרא >> בא בל 70 שנה >> מה >> לות בא ב שנה >> כן כן כן מדבר אחרי כן אבל אומר אדם לא הבנתי מה הוא לא הבין. הרב >> עוד רגע, עוד רגע, עוד רגע. אנחנו אנחנו עוד לא עוד לא שומעים מה שהוא אומר.

>> אז אומר מי כה אז הוא אומר מה זה כחולמים? היה שם 70 שנה אז הוא אומר מי איקה? האם הוא לא הבין מה הכוונה שבן אדם יכול לישון 70 שנה? למה הוא? >> הוא חולם. היינו כחולמים שהשנים שהם היו בגלות בבל הם היו 70 שנה בין בין בית המקדש הראשון לנו כמו חלום הרבה >> אז זה אז זה מה שהוא אמר אז אומר מי אז אומר כחלום חלום זה בוא נגיד זה כמה שעות שישנת חלמת אבל חלום של 70 שנה 70 שנה זה לא חלום זה תקופה >> תקופה ארוכה >> זה תקופה ארוכה וזה הוא לא הבין איך עושים את זה האם יש אדם שישן 70 שנה >> אומרים עם חלום זה כמה שניות זה רק זה אחד מחלקי נבואה נכון >> גם המרל מפרג עשה אותו דבר עם הקיסר עד לו ירדים אותו >> כן ירדים אותו >> חלון של שני >> אז אומרת הגמרא יום אחד >> יום אחד אזיל באורכה חוני המגל הלך בדרך חזי להו גבר דבנות

החרוה שהוא ראה גבר גבר כזה יש אחד שנותר החרובים אמר לו אי כמה שנים טעין אז אומר לו יתן פירות נותן פירות >> זמן כמה זמן זה נותן לו פירות אמר לו עד 70 שנה >> אמר לי פשיט לך דחית 70 שנה אומר אתה הולך לנתוע העץ כנראה שהיה סוג חרובים מיוחדים היום חרובים לא גודלים ב70 שנה >> לא שבע שנים ש >> כמה שנים אני חושב שבע ש >> אבל מה זה 70 שנה שבן אדם >> כנראה שזה היה >> לא מתי הוא נותן פרי >> הוא נותן פרי ב-70 שנה כן כן >> אז כנראה שזה סוג מיוחד של חרובים שהוא ראה שהוא נוטע אותו שזה נותן רק אחרי 70 שנה >> רק ב70 שנה אמר >> אמר לאי גברה אמר לי אי גבר אלמה בחרו השכחתי ככשוס ליבוסי אז אז אומר לו שסנמה אני לברי אני כמו שההורים שלי >> נטו בשבילי >> ככה אז אני עושה אז אם אני אפילו שאני לא אראה פגש אותי פעם יהודי הוא היה כבר קרוב

ל ב100 >> הוא אמר לי שהוא רוצה לקנות שטחים מתחת ליתה הרכבת מגיעה עד א איך קוראים לזה >> שמה פעמון >> לא בהרכבת הישנה >> בקה בקה >> ובקה במקור הזה שמה היה >> שם היה שטחים דווקא לקנות >> אז הוא בא מכרו שטחים בזול >> שהם היו קרובים למסילת >> הרכבת >> אז הוא כבר היה קרוב ל-100 והוא אומר לי שהוא מתעניין לקנות שטחים שמה זה זול >> אז הוא רוצה לקנות עד שיבשאירו אותם אז שאלתי אותו אז מה זה אומר זה סיפור אמיתי >> כן הוא סיפר את זה >> סיפר לך >> אז הוא אומר שאלתי אותו מה אתה הולך לקנות שטחים זה ואתה כבר ב100 אז הוא אומר תראה הזדמנויות צריכים לנצל >> ככה אומר יש הזדמנות תנצל מה שיהיה עם זה תשאיר לקדוש ברוך הוא >> אני זוכר שהרבי בזת הגיע שמה מחיפה מרכבת >> כן כן >> הלכנו לקבל אותו >> אומרת הגמרא אומר לי אי גברה עלמה בחרובהש

השכחת ככסיב יוסף ככורפתה אז אומר פה אומרת הגמרא שהוא ישב והוא הלך לאכול משהו כן ריפט זה נקרא שהוא סנדוויץ לחם >> כן עשה לו סנדוויץ' משהו כזה אז אומרת הגמרא >> מי עשה >> אוסלי שנסה ואז חוני המגל התיישב ועשה לו >> אדר לשינסה השינה >> משה קס ימינה ונם שים שונה כי קום אז הוא ראה הוא ישן בא לשינה והוא ישן 70 שנה >> השן של הסלעסתה עליו >> השן של הסלע חיסה כן >> מה מה היה הסיפור לא הבנתי מה היה >> הוא התיישב והלך לאכול משהו. הלך לאכול משהו ונרדם וישן וישן 70 שנה וסביבו כשהוא ישן אז הסלע הקיף אותו מכל הצדים הוא מציאות כזאת שדיף >> אחרי שהוא קם הוא קם עייף לראות אם הוא >> אז זה מה שהוא אמר הוא שאל הוא שאל שכל השנים הוא לא הבין מה כתוב בשוב עד השם את שבעת ציון היינו כחולמים איך אפשר לחלום 70 שנה >> שחלום זה כמה שעות זה כמה דקות

>> אז אומר שהוא לא הבין את זה זה הפריע לו אז הקדוש ברוך הוא יראה לו אפשר לישון 70 שנה >> וראה לו בית ספר >> אז הוא אומר לו עכשיו כשהוא קם חזור ראה לההוא גבר רדה וכמלקת מני >> הוא רואה את את הבן אדם >> אותו בן אדם שהוא מלקטחובים >> חרובים אמר להטו דשלסלי אומר לו כן >> עברו 70 שנהד אז הוא אומר אז אז הוא התחיל רק ללקט נו אז [צחוק] אומר לו אמר אתו דשסלה אמר כן אז אומר לו לא אני אלא הוא אומר בר ברינו אני לא אני זה לא אני >> אני הנכד אולי >> אני הנכד זה מה שאומר לו >> תראה מהזה הוא ישן בשביל להרות את הסיפור הזה את המעשה >> אמר לו יש >> אמר לו שמ מנו דינישם ממשו אז אפשר אני רואה מזה שיש מצב שאפשר לישון 70 שנה >> אפשר אפשר >> חזיה לחמרי דסילדלי הוא רואה את החמור שלו שהוא השאיר את החמור שהשאיר לו שם צצאי

צצאים רמכה רמכה אוזי לבייסה אמר לו אמר לברי דחויני המהגל מי קיים האם הוא שאל אות שמה >> הוא שאל את הילדים האם חוניה מעגל עדיין בחיים אמרו לי >> הבן של הבן הבן >> יש לו בנים >> כן >> היה לו בנים הוא ידע שיש לו בנים אמרו לו בי בריילס אה באריסת הבן שלו כבר לא נמצא אבל הנכד נמצא אומר להו אנוכני מעגל לא ימנו ונמשיך בעזרת השם >> זה כמו בחולים בישיבה >> מה ההצילומים [צחוק] לא >> לא היה וידאו >> אדמור הזקן אומר היינו כחולמים >> אז מלא מי יהיה כחול הילר >> הילן הילן >> כן הנה אומר כחול אז אנחנו לומדים הזמן שהשם ירנו מהגלות אנחנו נהיה כחולמים אומר אדמור הזקן לא אז נהיה כחולמים אז נראה שכל הגלות זה היה חלום אחד כך אומר אדמור הזקן במסידות >> אז נראה >> שמה שאמרנו בגלות זה היה חלום כי לא תהיה חולמי >> האילו לשון דבר

>> אם שואלים אדם מבוגר החיים כן טובות >> אמן >> לא כל אנשים מבוגרים זוכר אותו ש >> איך החיים מה איך אמרו החיים אומר החלום >> יצחקי >> לא אומרים ככה >> צמוק אחד של אחד את החלום שלו >> הייתי באופקים שעות שחבר ביחד שמואל איפה הוא שמ >> אני מכיר את שמואל ספסלים בכנסת אדני שומע אותו לדבר את שמדבר יפה מאוד תשמע אבא אבא כזה זה לא חוכמה אתה חכם אבא כזה היה לי אבא כזה אולי גם אני הייתי יודע לא בטוח לא בטוח שזה לא פריר בסדר טובה ביותר שמוכן הוא יותר חריף את אבא שלך >> מה >> אבא שלך בעסקים מה קורה >> כן כן אני מכיר את הסיפור כן אותו אם לאדך אביך כן >> כן מחן את הילדים כולם בש מה קורה פה לא בשביל הילדים לא יושב >> הוא גם עובד בשביל הילדים אבל השאיר הלה לא כן לא יודע >> זה הכי בעיות >> אני לא מכיר >> רואים עליו שהיה לו אבא טוב

>> כן כן כן >> רואים על המגידשו הרב שהיה לו אבא טוב >> אני הכרתי אותו אני זכיתי תשע שנים להיות כל מוצא שבת איזה דבר אחר רוח הקולץ יש לו רוח הקודש >> לא רוח הקודש אתה צריך קצת הבנה בחיים וקצתונה [כחכוח] תביא לי קצת מה >> סבר לך כל השיעור שיש רוח הקודש תביא קצת רוח הקודש >> רוח הקודש קדים >> תביא קצת ברוח הקודש >> לא הכל זה רוח הקודש גם חוכמה יש דעת יש הבנה יש השכל >> ככה >> בינו חמודה הרבה דרגות עד רוח הקודש >> טוב >> והאמא שלו מאוד הייתה א שתהיה בריאה >> לא >> לא הייתה טובה מאוד לך >> כל הכיבוד ולמוד נשמת שלום ויס >> לא לא הת אבא שלו ולא את האמ רואה אותו שלום בני >> את ההתנהגות את הכל המציאות אתה רואה זה >> האוכל פה זה לידוי נשמעת רב שולם ברבי מכועל >> זה שולם >> ויס ויס >> ויס שנפטר לפני שנה

>> היום זה ה-12 חודש היום >> כן כן היום בדיוק עלולר המחול חיים >> עלו להרח >> הבן שלו פה מלא לא פה >> אה לא פה אנגלי ממנה >> הוא לא היה פה היה בפנים >> אבל הוא וואלה >> היית רואה אותו ביום רביעי רביעי בלבי [צחוק] הם בשביל בלילה >> בטח הוא היה משתתף בשיעורים היה מארגן לא משתגן מסמרגן את אוסף אחרי שוכלים כן הוא ידע [כחכוח] לשים יד כמו אחרים >> מה זה שנה כבר שהוא נפטר >> מה לעשות הגמק איפה היה גאון >> ברוביץ' 18 גר בזכיר כמה הוא היה >> 82 סקן גדול בלונדסן גדולצו במצו >> אה זה הוא >> הוא כן >> הוא היה בא פעם בשנה לכאן לגור >> לא לא הזה יש עוד אחד >> יש עוד אחד זה מה שאתה מתכוון זה מישהו אחרות >> זה מישהו אחר עד עכשיו יש לו דירה וכלום כן כת לא זוכר הוא גר שם אשתי אמרה תוריד אותה אמר אתה צריך לצוב את המצ

>> אני מסוב את זה >> ראיתי אבל הוא כמו יראה לי לא הבנתי איך היא ידע אתה אומר אתה לא אוכל גיות אני כל הזמן אפשר לך להשגיע בכל >> זה המחנק >> בכל אופן אתמול דיברנו איך ניים באבא >> כן זה היה אחד הדברים אתמול יש פה כמה סעיפים זה מוסתר ככה אבל תדעו לכם שאם בא לכם להיות באבות יש פה איזשהו יש פה מעניין >> כן כן >> רגע באבא בסע בבא בצ >> לא לא לא זה באבא שעושה כסף 50 שנה הייתי צחל מהבאבות >> הייתי לפני 50 שנה >> כן >> אז ראיתי שהוא יודע אבל הכוח שלו זה לא היה מצד הקדושה. >> טוב, >> הייתי ואמר לי דברים ההוא לא משנה ראיתי הכוחות שלו זה לא בהחלת הגדושה. טוב, אז אנחנו בסעיף כו אז אתמול דיברנו ככה מה הכוונה שאם בן אדם לוקח ועושה כמע ועושה כמע אז אם הוא עשה >> אם הוא עשה >> שלוש כמאות >> וזה ריפה ריפה הוא כתב לחש באחד בג' לגרות

אותו לחש שלוש קמאות וריפה שלוש בני אדם >> זה מקובל בדוק >> זה זה פרופסור לא >> אפשר ללכת אליו >> זה בדוק נוסא ומות לטלטל את זה בשבת >> מותר לטלטל את זה בשבת >> בד שזה קשור לצב >> מנאי שזה קשור >> דאי ודאי >> אז הוא אומר עוד דבר שאם אפילו שהקמא עצמו שהוא עשה כמעה חדשה שהוא עשה עושה קמעה חדשה אז זה גם בקמ הזו מותר לצאת אפילו שהקמ הזו אין לה הוכחה שהיא טובה אז אומר אף על פי שהקמי עצמו אינו מומחה >> שהגרת זו הדפעתה עדיין מעולם עוד לא היה אף פעם הקמי הזו החדשה >> אבל מכיוון שהאיש יודע ברפואות אז אנחנו סומכים הולכים לבן אדם כזה שלבא כזה שהוא יודע לכתוב כמה אז עכשיו ללכת אליו בגלל שהוא יש לו מזל שהוא עושה דבר טוב אבל אם כתב בן אדם את אותו כמע בן אדם העתיק את זה אז הוא אומר זה לא אין נוכחה שזה יעבוד

זאת אומרת שלא הכוח אז אומר שזה לא הכוח של הקמע אלא זה הכוח של הבן אדם שכותב את הקמע >> כמו שאמרת לנו עם הדולר של הרבי >> כן אתמול דיברנו על הדולר של הרבי כן אז הוא אומר אז אסור להוציא את זה למה הוא אומר שמזל לא גורם ואף האיש המומחה לא נעשה מומחה על ידי כן אלא ללחש זה בלבד אם הוא עכשיו מצא כמה חדשה זאת אומרת שהוא לוקח את זה לסוג לחש חדש אז שמה הוא כבר לא מומחה מה שיש לו מומחיות >> אבל הרגע אמרנו שזה מומחה >> הוא מומחה לסוג לחמסוכן >> עכשיו אם הוא עשה כמעה חדשה פסוק שהוא עשה לא משהו חדש >> הוא עכשיו >> הפסוק הישר הפסוק חדש >> אם הוא עושה כמה חדשה אז על זה אי אפשר אסור זאת אומרת הוא לא זה שהוא היה מומחה ללחש אחד זה לא אומר שהוא יהיה שהוא מומחה לכל השנים לכל הלחשים זאת אומרת שאם הוא נותן משהו אחר אז לכור קצת סותר את עצמו

אומר אם הלחש אם הלחש זה בגלל המזל שלו >> אתה אומר שמישהו אחר שכותב כב את זה אז זה לא המזל שלו אתה לא יכול לדעת אפילו שהוא כותב את אותו דבר אז אם הוא כותב לחש אחר אז אומר גם אסור להוציא אותו למה לכאורה מה אנחנו יש לנו הוכחות שהוא בא רציני אז הוא אומר זה לא הוכחה זה שהוא בכמי האחד הצליח לו זה לא הוכחה שבכל הדברים זה מצליח לו פה זה הלך לו זה סוג קמע מסוים שהוא בזה מצליח מצליח, אבל אין לזה הוכחה שהוא מצליח בכל המקומות. כך הוא אומר. וכן הוא אומר, אם הוא כתב מיני לחשים וכל אחד מהם הועילו כמה פעמים, אז הוא רק מומחה ללחשים האלה. זה לא ראיה של ללחשים אחרים. עכשיו הוא אומר כאן כך. וכיצד נעשה הכמ עצמו מומחה, אף על פי שלא עשה אותו איש מומחה, כגון שכתב לחש אחד באיגרת אחת וריפתה אותו איגרת, את האיגרת הזו היא ריפתה כמה בשלוש פעמים, שנעשה זו

האיגרת מומחה ומותר לכל אדם לצאת בה בשבת. אף על פי שהאיש אינו מומחה עדיין שלא כתב אלא כמה אחת. עכשיו הוא הולך חזרה. קודם אומר שאם הוא כתב שלוש קמאות וזה הצליח והוא כותב את אותו כמע רביעית אז זה בסדר. אבל הוא אומר למה זה המזל שלו? >> מזל שלו. עכשיו אם כתב את זה איש כתב שלוש אגרות איגרת אחת והאיגרת הזו ריפתה שלוש בני אדם וזה לחש כזה שזה הצליח אז הוא לא נהיה מומחה אבל הכמאה היא כן כמיה טובה זאת אומרת שהכמיה עצמה יש לה כוח קודם אמרנו שזה תלוי במזל שלו פה אומר אחרי שהקמי הרפתה שלוש בן אדם נרפעו מזה אז הוא אומר אז כבר לקמי עצמה יש כוח היא כבר בן היא כבר >> היא הולכת היא כבר בסיס בפני עצמה היא יצאה כבר למעלה מהמסלול >> אז אומר מותר לכל אדם לצאת בשבת >> אף על פי >> הכמים >> מה >> שואל שמה צריך תמיים תהיה תמים

>> כתוב תמים תהיה עם השם אלוקיך >> כן >> אז מה אתה מחפש קמות וחולות וזה >> תפנה לקדוש ברוך ישירות יתן לך מה אתה רוצה זה הקדוש >> בוא נגיד לך ששם ישמור >> כשבן אדם נמצא בעץ הרע >> כן >> אז הוא עושה כל פעולה >> אז כל פעולה שרק חושב שיכול לעזור לו הוא עושה את זה >> נכון >> בן אדם שנמצא בעץ הרע ואתה מביא לו דולר של הרבי >> כן >> אז הוא מדבר עליו >> זה לא משנה אבל הדולר הוא של הרבי תהיה עם אלוקיך תדבר יש שאלות אל >> אבל אתה לא יכול לדבר אז אתה עובר דרך הרבי אבל לעבור דרך זה גם שבדם מסנרים זה שמות של מלאכים שלא >> בכל אופן בכל אופן אז אומר פה אז כל בן אדם מותר לצאת בשבת בגלל שהקמי העצמה קיבלה כוח כבר בעצמה הוא אין לו את הכוח הוא לא אבל הקמי עצמה כן שמתה את שלושה בני אדם אז זה כבר נקרא דבר דבר שיש לו

חשיבות חזקה >> מהזקה >> כן כן אבל [נחירות בוז] פה החזקה היא של הקמע ולא שלו אם הוא כתב שלוש כמאות וזה ריפה שלוש אנשים >> אז זה בסדר אז הוא נהיה אז הוא נהיה ואם הקמשתה ריפתה שלושה בני אדם אז הוא עצמו לא אבל הקמ כן [נחירות בוז] >> אף על פי שהאיש אינו מומחה עדיין שלא כתב לקמ אחת ואם יכתוב עוד לחש זה באיגרת אחרת עכשיו אם הוא כותב עוד כמע אותו דבר מה שהקמ הזו שריפסה זה לא מספיק אסור לצאת באותה איגרת בשבת כל זמן שלא ריפתה ג' פעמים >> ג פעמים כן >> אז זאת אומרת ש אפילו שבקותים סתם כמע וזה קמע שבן אדם כבר עשה אותה אין לזה שום הוכחה שכל זמן שאין לך את הכמ עצמה >> שלוש פנים שלוש או שהבן אדם אז אומר זה מספיק זה תוצח את עצמו כ >> בדיוק חייבים הוכחה אתה לא יכול סתם לצאת עם כמה סעיף כז אין האיש נעשה מומחה עד שירפו

ירפאו גרותיו לג' בני אדם כל איגרת לאדם אחר אחד אבל אם ריפה עכשיו הוא מביא עוד נקודה בדבר הזה שאם ריפה לאדם אחד כמה פעמים בכמה אגרות של לחש אחד לא נעשה מומחה ללחש זה למה >> שיש מקום לטלות הרפואה >> במזלו של החולה >> כמו שאתמול הבאנו מרב חיים קנייבסקי שהוא היה אומר כל מיני >> סגולות >> סגולות שאלו אותו מה זה הס מאיפה אתה לוקח שזה אז הוא אומר זה הבן אדם מאמין בזה אז השם עוזר לו ככה הוא אומר >> כן אמונה >> זאת אומרת אחד אחר על התוזה לא יעזור >> גם רבי סרולין כפישר גם כן היה לו הרבה הוא היה נותן כל מיני תרופות וכל מיני וכל מיני זה >> גם כמיות לא יודע קמיות גם כמ גם אותו >> לא יודע אם כ סגולות היה לו >> מי מי היה נותן מי זה >> רבי סרוליאן כיפיש הוא היה מחברי הבדץ של הידה החרית ירושלים >> כן >> אז היה לי אח

>> שאבא שלי דאג לו לשידוך >> הוא כתב לרבי מה לעשות אז הרבי שלח לו אז הרבי כתב לו שילך לרב לשאול >> מה לעשות את >> מי זה היה >> אח שלי אבא שלי הלך זה שהלח לרבי שהוא לבן שלו הוא לא היה כך מבוגר אבל אבא שלי ירושלמים נכנסים ללחץ תמיד מגיל 18 כבר אפילו לפני כן אז הוא שהלח לרבי אז הרבי אמר לו שילך לרב >> לשאול אותו >> לשאול מה לעשות הוא הלך לרבי סולין כפישר >> אז רבי סולין כפישר אמר לו יש סגולה הולכים 40 יום לקטל כן >> וזה סגולה מפורסמת בירושלים שהם הולכים ל-40 יום לכותלפלים >> וביום ה-40 שאבא שלי חזר מהכותל במדרגות של שיקון חבד ניגש אליו מישהו והציע לו שידוך >> ביום הראשון >> ביום 40 ביום >> האחרוןסג מהסוף >> מהג >> הרבי שלח לכות לרב והרב נתן לו סגולה אז הוא קיבל גם שלחו לכותל כן מספר אותו >> מי

>> כן כן בא לפריד מהרבי שם גם מקרק לארץ ככה מרבי מי י רבי עבר מישה הראשון של נושא שולך על הכוות בא לכוט התפלתי [צחוק] שישי >> כן >> יפה >> אז הוא ממשיך פה לא צריך לבוא בשבת >> אה שבת >> לא צריך לבוא בשבת >> אז הוא ממשיך פה ואומר כאן כך אבל אם ריפה לאדם אחד כמה פעמים בכמה אגרות של לחש אחד לא נעשה מומחה ללחש זה שיש מקום לטלות הרפואה במזלו של החולה שמזל לא גורם לו מה >> צריך שלוש שלוש שלוש אגרות שלוש פעמים שלוש זה >> צריך או >> אם רוצים שהוא יהיה מומחה אנחנו פה היום מלמדים מקצוע הרב דובי >> אני אומר שאנחנו למדים עכשיו מקצוע איך להיות באבא >> איך להיות בבא לנו בב שאתה רוצה >> הלכה הלכה אנחנו לומדים את זה בשולחן ערוך לפרנסה לפרנסה >> בוא נשמע בוא אז בוא נשמע זה סיפור מני >> כן אז הוא אומר כאן כך אין האיש נעשה ממחה

עד שירפו ג אגרותיו לג' בני ידיו הוא כתב שלוש קמאות לשלוש בני אדם אז הוא נהיה בבא מומחה כל איגרת לאדם אחד אבל אם הוא כתב לאחד שלוש פעמים את אתו כמה פעמים בכמה אגרות של לחש אחד לא נעשה מומחה ללחש זה הוא עדיין לא מומחה עליו שהוא ריפה אותו שלוש פעמים >> אז הוא אומר למה שיש מקום לטלות הרפואה במזלו של החולה שמזלו גורם לו שיקבל רפואתו מקמיות זאת אומרת זאת אומרת זה לא הכותב אלא המזל של כמו שאמרנו מרב חיים >> אבל כשכותב לח זה לאדם אחר אפשר שלא יועיל לבן אדם הזה זה כן מועיל ולבן אדם הזה זה לא מועיל לא מועיל לו כלום ואסור לצאת בו ואף אדם זה שנתרפאק ג' פעמים אסור לצאת באיגרת אחרת של איש זה שלא נעשה עדיין מומחה זה עוד לא נקרא באבה באבא זה רק אם הוא שלח שלוש אגרות לשלוש אנשים אז הוא נהיה מומחה צליח >> אבל עכשיו הוא אומר

>> והצליח בטח אם לא הצליח זה לא בא זה לא בטח הוא יכול בבליחים באבו [צחוק] הם ישרים בב >> יש גם אלי באבבה אליבבה >> כמו אלי אקספרסליקספרס [צחוק] >> סעיף כ סעיף כח >> אפשר לקבל קרב באליקספרס אפשר לקבל כן זה משהו אחר זה משהו זה חויני זה על חויני המאגל זה חויני המעגל שלמדנו היום >> זה שלמדנו היום חוני המעגל >> אז זה לא זה לא שאלה של באבא זאת אומרת מכיוון שהם הוא בא לקדוש ברוך הוא ואומר מכיוון שעם ישראל החליט שאני יכול להתפלל עליהם אז תעזור לי אל תבטל את מה שעם ישראל מחליט >> זה כבר אז זה בגלל שהחלטה של ציבור זה כוח הציבור כך הוא בא האמת אז רב מצד עצמו >> אז רב שמון בשטח אומר לו זה לא כוח הציבור אתה חושב שזה כוח >> הציבור אם זה היה כוח הציבור לבד והם היו מבקשים מבן אדם אז לא היה מתרפא לא הייתי הייתי מנדה אותו אבל מכיוון שאתה

>> שאתה חוניה מעגל ואני מכיר אותך שאתה כבן כלפי האבא אז הוא אומר זה לא בגלל שאתה באמת באבא כך אומר לו זה לא שהם עשו אותך עכשיו הוא ממשיך אבל אם היא גרת אחת ריפתה ג' פעמים אפילו לאדם אחר אחד נעשה את כמי הזו מומחה לכל אדם >> לא הבנתי >> אם בן אדם אחד שלוש פעמים היה לו אותו סיפור >> וריפה אותו >> וזה ריפה אותו היה לו דלקת ראות שלוש פעמים הוא פעם דלקת ראות היה הדבר מאוד מסו היו מתים >> כן אבל אם ה אם האיגרת הזו ריפתה אותו שלוש פעמים אז הקמ הזו נהיה מומחה, הכמית מומחה לכל אדם, שכל אדם מותר מותר לצאת בו בשבת, שמנן הסתם יש לטלוט הרפואה בקמי המומחה ולא במזל החולה. פה לכורה ממש סותר את עצמו. >> ככה זה נראה. >> לכורה הוא סותר את עצמו. מקודם הוא אמר שאולי זה יש מקום לטלוט הרפואה במזלו של החולה, שמזלו גרם לו שיקבל את הרפואה

מהקמאות. אבל פה הוא אומר אחרי שהאיגרת ריפתה את אותו בן אדם פעמים >> הקמ אז קודם אומר לא >> כן קודם אומר שלא שכאילו המזלו אומר אבל אם ריפה קודם אומר אם ריפה לאדם אחד כמה פעמים בכמה אגרות של אחש הוא לא נעשה ממחה שיש לתלוט הרפואה במזלו של החולה אז פה הוא אומר יכול להיות ופה הוא אומר שכל אחד יכול מותר לו מה שאין כן ג אגרות ריפוע דם אחד >> אותו איגרת שלו >> אומר מה שאין כן כשגרות ריפו אדם אחד שאז לא נעשה שום אחת מהם כמחה >> אתה לא יודע מה זה הנכון [נחירות בוז] >> מה לא הוא עשה את זה בשלוש פעמים אבל כל פעם בסוג כמה אחר >> אבל זה עזר לוכן >> אז זאת אומרת זה עצמו ועל כן צריך לטלות את הרפואה במזל האדם >> או במזל הרופא הכותב פה הוא אומר לשון רופא לא באבא >> זה רופא בבא >> פה ירפא >> ניתנה רשות אתה לא עוד כלום

>> במזל אגרות במזל הרופא הכותב אגרות [נחירות בוז] או במזל החולה שמקבל הרפואה מאגרות אזי לא נעשה הרופא מומחה על ידי כך כי שם המזל החולה גורם אלא אם כן ריפה לג בני אדם שאז מן הסתם הרפואה תלויה במזלו כיוון שהחזק גנשים זאת אומרת ישנם סוגי רופאים שזה לא בגללצנו של הרבי [כחכוח] זה משהו אחר זה רופא של הרבי זה רופא של הרבי אבל יש לך לפעמים רופא >> שאם שמעת משלוש אנשים שהרופא הזה הוא טוב >> אז יש לו כבר יש לו כבר דין רופא הוא לא צריך תעודות >> אז זה כבר לא באבא זה סתם >> אז פה מדברים על רופא גם כן אותו רעיון כמו שבבא נהיה באבא משלוש כמאות אז רופא שריפה שלוש אנשים [צחוק] אז הוא לא היה צריך אז יש סיפור מעניין הרגצ'ובי פעם היה לו פצע בפה והגיעה הרופע >> אחות אז קראו לזה אחות אבל האחות הייתה כמו רופאה היא באה לרפאות אותו

>> קיצור היא מרפה אותו היא באה לשים לו איזה משחה או איזה משהו היה לו פצע מוגלתי בגרון ו שואל אותה שואל אותה הרגת שובבר מאיפה למדת רפואה אז היא אומרת לא למדתי אז שואל אז מה מאיפה את זה אז היא אומרת שפעם לא היה לה פרנסה והיא הייתה והיא באה לבית הכנסת בלילה והיא פתחה את ארון הקודש וה התחילה לבכות ריבונו של עולם והיא עשתה כאלה צעקות אז היא אומרת שמעתי בת קול שאמרה לכי תהיי אחות אז זה נהיה תיחות >> אז הוא התפרץ אז הוא התפרץ כל כך בכזה צחוק הרגצ'ובי >> שהמוגלה יצא לו אז היא שואלתו מה אתה כל כך צוחק אומר >> אני למדתי אומר אז הוא אומר אני למדתי אני למדתי בעזרת נשים >> ילד הוא היה לא >> לא לא לא למדתי בעזרת נשים >> ושמעתי אישה והפריע לי ללמוד כן אז >> אז צעקתי ללכתי אחות אז הוא כל כך נהנה מזה שזה שהוא יתפרץ בכזה צחוק שהפצע נפתח

>> יש גם כן זה אצל ה >> הגד >> אצל אסטרופלי סטיפר לא אסטרופלי >> רביס >> כן כן >> שומע רב מאוסטרופולי >> שומע יש גם כן את רבוך מסטרופול כן הוא גם כן רבורך מוסטרופלי הוא היה רגע הוא חסיד יהודה דיץ' >> זה כל יעזור לא יעזור אה >> רבי יודץ' >> כן >> רב דרמן הרבי מללו והיה לו חסידו לרבי יודץ' >> והוא נפטר ביום שישי וקבעו אותו בערב שבת הרבי הסבא של הרבי רבי שמותחי אז בליל שבת הרבי רב דובי סיפר סיפור כזה שפעם אחת לחוזמלובלי נסו פי אנשים בלי סוף היו שתי אנשים שלהם כסף ולהם כסף יוס מרכ קבע אז הם החליטו ביניהם יש אחד יהיה רבי ואחד יהיה הגבאי החליטו ב >> בדרך סו >> בדרך ויסו ועשו מופסים >> כן >> אז הם באו לאיזה משה ואיזה כפר אז לא היה להם היהודי לא היה לו ילדים אז הוא אמר יבואיני שלא ילום אז הגבאי אומר לזה שג יש

לך רבי כאן אתה יכול לפעול שות >> אז כאילו הרבי המזומה שלנו יש לך כל כך הרבה אנשים בעולם כולם ככה בזה תן עוד אחד מה יקרה אז אה >> וככה מה שהוא היה מבטיח הוא היה פועל ישועות אז הח אמר את זה הוא היה חייב לראות שהכל ידפוק בסדר אם לא יכלו לשם גדול >> כך אמר החויז הוא יכול להיות >> אז אמר רב דוביץ' יהודה רבי יוד לא עצ רבי יהודה דגיע ללמעלה בזנ העליון שאלו אותו לאיזה רבי נסעת היית אז אומר נסעתי לרב דובית אז ספר צחוק בכל הבזן ואמרו מה גם רב דובד נהיה רבי ככה באמצע הצחוק הוא השחיל את עצמו וגנד [צחוק] >> מה התחלמת להגיד תגיד >> הקנצר שתספר >> הרב זוה מסרופה הוא היה תלמיד חכם כתוב כמו שא יודע יום אחד הוא לא הרגיש טוב אז חשבו מה לעשות אז הרבנית קרא ארשלה ארשלה היה בתחן אר שלי היה תלמיד חכם אבל לא יהיה בתחם חם

>> אז הוא טוב אר שלי מצא הזדמנות יש לו סעודת מלכים עכשיו איפה יש לו לאכולת צהריים היום >> א >> אז הוא הגיע לרבי הוא התחיל [שיעול][כחכוח] לאכול שמה והוא מצא את כמה דנים התחילו לאכול מהארנגים התכול מהדברים שמו שמה דברים >> פתאום ארשל התחיל שמה סכינים לקח איזה כפית ושם בכיסן >> עכשיו הוא רוצה שהרבי ראה אותו הרבי ראה אותו לא אמר מילה >> לא אמר לו כלום >> טוב שלם ממשיך לאכול הוא לא עשה את זה מהר כי הוא רצה לאכול טוב טוב בסעודה עד שגם שמה טוב לוקח עוד כפית שרבי מסתכל עליו הוא לוקח עוד כפית מרחוק ושם אותה בכיס המקרה הזה חוזר לעצמו כמה פעמים שה הרבי אומר לו הרבי ארשה לגנב אומר לו לא הרופא אמר לי לקחת כל כמה דקות לקחת כפית אז האדמור הרבי התפר מצחוק ונתקע לו עד המוגלה מהגרון והתרפא ואז רגע שעשה את הכפיות אבל של בינתיים הוא עשה את הסעודה

שלו כמו שצריך >> תודה רבה >> זה נקרא שהוא הרוויח גם כן >> איפה קראת את זה >> א אי אפשר להגיד הכל [כחכוח] >> אני קראתי עליו >> על הריש ספר יש ספר של אר של >> לא מצאתי את הסיפור >> יש יש ספר של אר שלה אבל לא אבל לא של המליצות של הילדים שלזה כאילו >> אני קראתי מחכם >> רבותיי הוא ידע ספר >> רבותיי אנחנו בקידוש החודש מה קרה שגיע תק תודה רבה >> אנחנו בקידוש החודש בעמוד 140 >> אומרת הגמ אומר פה האדמור הצמח צדק >> אז הוא דיבר פה מה זה נקרא הברכה >> [כחכוח] >> מה זה נקרא ברכה? ודיברנו שיש עניין של ברכה ויש עניין של תפילה. תפילה אמרנו הוא מגיע אפילו שלא מגיע לו אז הוא מקבל אז הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא שיתן לו אז הקדוש ברוך הוא נותן לו >> זה על ידי תפילה תפילה זה נקרא בלשון חסידות שכמו התופל כלי חרס שהוא נדבק

לקדוש ברוך הוא שהוא מגיע מה זה נקרא נדבק לקדוש ברוך הוא שהוא ניגש לעצם של הקדוש ברוך הוא זה לא למידות של הקדוש ברוך הוא אלא הוא מגיע עד למעלה אז לכן לכן הוא יכול להמשיך המשכות חדשות שלא היו עד עכשיו. אבל כשאנחנו מדברים על ברכה, ברכה זה מלשון בריכה. שבריכה זה קיים. רק אתה צריך להמשיך את זה אליך. אין לך. אז אתה צריך להמשיך את זה. אז פה הוא אומר כאן כך. אז אומר וזהו שכתוב בזוהר יהיו הו ברוך ויהי ברכה. פירוש אור אבא שהוא המקור שבו שורה האינסוף ברוך שנקרא ברוך ואור אמא מקבל נקרא ברכה מלשון בריכה שלשם >> הוא קיבוץ ההמשכה מאי סוף ברוך הוא להיות משם הערה למטה וכמו מי שרוצה להמשיך מן המעיין לשדות שמתחילה עושה בריכה שהתכבץ מהמעיין לתוכה ומשם הוא ממשיך בחפירות למקומות המצטרכים כפי המידה הראויה. שמה בן אדם רוצה להשקות שדה. אז מה הוא עושה?

הוא לוקח ועושה בריכה ומהבריכה הוא ממשיך, הוא עושה חריצים בקרקע, שזה מגיע לכל עץ ועץ. >> מזרון. >> כן. היום עושים את זה כבר אחרת. היום עושים את זה עם התפתפות, עם כל זה. ככה היה גם בהר של מרים לא שמה >> היו שבטים השבט >> כנראה שכל שבטשב ששבת משך את היר >> גם תפתפות יש צינור ראשי וממנו אתה >> כן כן ממנו אתה לוקח אותו רעיון אבלזה צורה קצת אחרת אז הוא אומר כי כמו כן בעניין הלבנה שמצוותה גם כן בדברים אלו יש קידוש החודש מתחילה בהתחלה יש עניין של קידוש החודש ואחר כך יש עניין של ברכת הלבנה שהקידוש עניינו ההלאה של המלכות בקדושה עליונה דאור אינסוף שבחוכמה על ידי סמוכים דווקא ש דבר ראשון איך מקדשים את זה לקדש את זה זאת אומרת זה דבר שקודם הוא לא היה ועכשיו הם יצרו את זה זה לא שהשבת אז הקדוש ברוך הוא קידש אותו בעצמו שמו

אבל ראש חודש צריכים שיהיה בית דין של סמוכים שהם יקדשו את החודש אז זאת אומרת לוקחים את העניין של מלכות את הסמכות שיש להם וזה מביאים אותו עד לחוכמת האצילות ששם מחדשים את ההשפעה אז זה ההשפעה לא בדרך כמו שאמרנו שדרך של ירידה של המידות שכל מידה ומידה יורדת למטה מטה שזאת אומרת בדרך של ממלה, [כחכוח] אלא פה זה בדרך של דילוג, משהו כזה, זה בא מלמטה, מלכות מקבלת ישירות את הכוח שלה מלמעלה. לאחר שנקרא שם אנו ממשיכים אז אומר עוד פעם כמו כן בעניין הלבנה שמצוותה גם כן בית דברים אלו קידוש החודש מתחילה ואחר כך בגת הלבנה שהקידוש עניינו העלאה של המלכות בקדושה עליונה דור אינסוף שבחוכמה על ידי סמוכין דווקא כנל ואחר שנתקטה אנו ממשיכים אותה להעיר ההרה זו דור אינסוף ברוך הוא אלינו והיינו על ידי הברכה כי היא בריכה כמו שאמרנו

זאת אומרת שברגע ש שהבית הדין הצליח לקדש את החודש אז נהיה שפע גדול בחודש הזה על ידי זה שהם קידשו את החודש עכשיו אנחנו הולכים לקדש את הלבנה אז מקדשים את הלבנה על ידי שאנחנו אנחנו מחכים שבע ימים ואחרי שבע ימים אנחנו עושים קידוש לבנה ואז אנחנו ממשיכים אלינו על ידי המידות אנחנו ממשיכים אלינו בסדר והדרגה את הכוח שהקדוש שהחכמים הביאו לקידוש החודש >> היום שאין כבי היום שאין יש כביה אבל הקבי כבר מסודרת זאת אומרת שאז שחכמים קבעו שזו תהיה הכבי של היום כיוון שאם אין כבי אז אין לך יום כיפור בזמן, אין לך סוכות בזמן אז כיוון שחכמים, ככה מסביר הרמב"ם בכללכות קידושי החודשן >> מכיוון שהלל הזקן תיקן את הסדר בדיוק איך שזה יהיה אז ממילא זה תקנה של הלל הזקן לכל הזמנים >> המשך >> זה המשך >> עד סוף כל הדורות >> כן עד שכן אז הוא ממשיך והוא סוד וזהו זהו

שכתוב זהו שכתבו רז"ל כאילו מקבל פני שכינה [צחוק] כי היא שוכנת בתחתונים והוא סוד המשכת האלוקות כתוב על על קידוש החודש שכל שמי שמקדש את החודש כאילו מקבל פני שכינה מה הכוונה שהוא מקבל פני שכינה אז אומר שהשכינה מה זה שכינה שכינה מלשון ושכנתי בתוכם שהשכינה נמצאת בתוכנו היא יורדת עד למטה >> אז היא שוכנת בתחתונים >> למדנו בגמרא זה פעם בשבוע זה לא בת קול זה איך אמר את זה >> איך אמר את זה אומנם >> הוא קיבל דרישת שלום >> דרישת שלום יפה >> כן אז אומר והוא סוד המשכת האלוקות כנל ולכן צריך להיות קודם אחר ז' ימים שקודם צריכים שיהיה משום שבז ימים ממילו שאחר המולד קיבלה ההרה מכל ז' ספירות דאורבא. זאת אומרת, אחרי שאמרנו שבראש חודש כשמקדשים אותו, אז הוא מקבל ההרה גדולה מחוכמה. ואז ברגע שזה יורד למטה, כדי שזה יגיע

אלינו, אנחנו צריכים לחכות שבע ימים, שאז היא מקבלת את יורדת כאילו לכל המידות ואז היא מגיעה אלינו בסדר והדרגה, ההשפעה. ואם תרצה לדעת עניינם וכמו שכתב מקום אחר בעניין עין שנים שנתן אדם הראשון שהוא חוכמה להד >> לדוד המלך שהוא מידת המלכות שדוד [נחירות בוז] היה מלך מלך זה מלכות >> אז מה הוא נתן לו שנתן לו שבע מידות שבחוכמה שכלולים מ10 זאת אומרת שבע מידות אבל כל מידה כלולה מה-10 של המידות שמהם עיקר הדיבור לאחר שקיבלה האור הזה, אנו מברכים אותה להמשיך כל זה למטה. אחרי שאנחנו קיבלנו את האור, קיבלנו את זה מאיפה? קיבלנו את זה מהסמוכים, מבית הדין. אז אנחנו אומרים שזה ממשיך למטה. בכל הנעל יובן מאמר הרי מאמנה בפרשת דף קפז. כתוב שמהפקוד בסרדו לקדש את החודש. למה? בגין דסיר קדישה יקלה מתקדשת על פי בית הדין די גבור לבוסחזיר

יוסו לאורו מבורך עליה ברוך אתה השם אלוקינו ומובן מכל מה שהקדמנו למעלה ואומרו זה שהוא אומר פקודה באתר ד כי מתחילה בי שם את המצווה של מחצית השקל ואחר כך אומר >> פקודה בטר >> אומרו פקודה בטר אתה יודע קידוש החודש הגם שאינם סמוכים בתורה שמחצית השקל זה מקום אחד ו וקידוש החודש זה אחר כך אז אומר כי קידוש החודש בפרשת בא בפרשת ב כן הוא מחצי את השקל בכי טיסה אז איך הזוהר משייך את שניהם ביחד ועוד שאמר על קידוש החודש בתרדה רצה לומר אחר מחצית השקל שאחרי שנתנים את מחצית השקל יש את העניין שקידוש ובאמת קידוש החודש קדמה בתורה אז מה מתכוון הזוהר לומר לשייך את קידוש החודש למחצית השקל אלא עניין שכוונתו על שורשי המצוות למעלה >> ואמר שהם עניין אחד מה הכוונה כי התבאר אצלנו מצוות מחצית השקל בשקל הקודש שאז הוא דיבר אנחנו למדנו את זה והוא אמר

על זה שמחצית השקל זה חצי למה שהוא גם כן המשכת אור אבא הנקרא קדוש אל המלכות להיות על ידי זה אחר כך הלאת המלכות כמו שכתבנו שם על פירוש הוא ראה אמונה ומצוות קידוש החודש הוא גם כן העלאת המלכות באור אבא עכשיו הוא בשניהם הוא אומר יש עלה והמשכה אלא מה ההבדל בין קידוש החודש למצוות מחצית השקל? שבמחצית השקל קדמה המשכה להלאה. קודם יש את ההמשכה ואחרי שיש המשכה יש עלה. זאת אומרת שזה בא מלמעלה למטה שקודם זה עולה יורד מלמעלה יורד השפעה גדולה של מחצית השקל ואחר כך זה מעלה. בקידוש החודש הוא אומר נהפוכו שמתחילה הקידוש זאת אומרת מלמטה למעלה שבית הדין הם אלו שמקדשים והלאה ואחר כך הברכה והמשכה אבל מכל מקום שניהם עניין אחד שזה התאחדות המלכות עם אור אינסוף שבחוכמה שזה לא בא בדרך של סדר והדרגה >> והשתלשלות אלא זה עולה בלי ההשתלשלות זו

המלכות מקבלת ישירות את הכוח מהחוכמה [נחירות בוז] ואחר כך הברכה והמשכה ואחר כך צריכים את את ה את מה שאנשים שמברכים את החודש ברכת החודש זה גורם להמשכה של הכוח האלוקי שהיה על ידי קידוש החודש אבל מכל מקום שניהם עניין אחד התאחדות המלכות עם אור אינסוף שבחוכמה כמו שכתוב השם בחוכמה ולזה אמר על קידוש החודש פקודה בטרדה כי באמת שני אלו אופנים צריכים להתקיים אלא שכך המידה למעלה מתחילה המשכת דאור אבא ואחר כך עלה כניין מחצית השקל ואחר [כחכוח] כך כניין קידוש החודש שהמשכה שאחר עלה ובזה מובן מאמר רזל בג' דברים נתקשה משה ושניים מהם החודש ומחצית השקל כי שניהם עניין אחד וכן המנורה כידוע במלכות גם כן במלכות כידוע >> אז פה הוא בא ואומר >> אז פה בא אומר ככה משה רבנו נתקשה בשלושה דברים שהקדוש ברוך הוא היה צריך להראות

>> לכן הוא אמר רע וקדש >> כזה רעק על הלבנה והר לו מחצית שקל של אש >> אז הוא אז הוא שאל מה הוא מחצית שקל זה דבר כזה גדול שהוא צריך ומה זה שיך לאש >> אז חסידים היו אומרים שכשאתה נותן את המחצית השקל אפילו שזה רק מחצית אבל תיתן את זה עם בהתלהבות עם כל האש ככה אומרים חסידים [נחירות בוז] >> שזה תיתן את זה באש אבל פה ההסבר שלו הוא אומר ככה שמשה רבנו ראה את מחצית השקל מה עשו במחצית השקל הקריבו קורבנות אז איך לוקחים דבר שהוא כל כך גשמי >> חומרי >> חומרי ולוקחים אותו אותו ורק מחצית לא הכל וזה גורם להקריב קורבנות שכל עם ישראל יש לו קשר עד כדי כך שאמרנו שמשה רבינו כתוב שמה שבפרשת כוח אומר קורח אומר משה רבינו לקדוש ברוך הוא אל תישאל מנחתם מה זה מנחתם אומר שהמחצית השקל שהם נותנים >> כן >> אז זה יש להם איזשהו קשר לקורבנות אז הוא

אומר את ואם יש להם קשר לקורבנות אז הם גם כן בדרגה גבוהה אז אי אפשר להעניש אותם אז אומר הקדוש ברוך הוא אל תישאל מנחתם אל החלק הקטן הזה שיש להם בקורבנות אל תישאל שלא לא תתחשב בזה אזנו את >> המחתותו את המחתות ושמו את זה על המזבח >> כן זה אח >> עד כדי כך כי התקצו >> זה אבל זה היה שלהם >> שלהם >> אבל פה מחצית השקל זה קורבן ציבור של כולם אז השאלה שדיברנו על זה שאיך יכול להיות שכשבן אדם יש לו פחות מכלום. מה יש לו שמה? מחסית השקל מתחלק לכל השנה, לכל הקורבנות של השנה. מה כבר יש לבן אדם אחד מ-600,000 בתוך בתוך הקורבן? אז אומר, מכיוון [כחכוח] שאתה כלול בכל כלל ישראל אז זה כבר יש לך חלק. זה כבר לא משנה גודל החלק. >> גם זה בח. >> הרבי מביא את זה. >> הרבי מביא את זה בצורה אחרת. בויכולו השמיים שיש כל האומר ויכולו נעשה שותף לקדוש ברוך

הוא >> אז אומר מה זה שותף שותף זה נקרא שכל דבר ודבר יש לו חלק זה לא יכול בן אדם יש לו שותף אז הוא אומר אני לוקח עכשיו 100 ש₪ ה100 ש₪ הזה 50% של מישהו אחר אתה לא יכול לקחת את זה אתה לוקח שקל חצי השקל הוא שייך למישהו אחר אתה צריך לעשות סדר זאת אומרת שהוא שותף זה לא בגלדול אומר אנחנו השקענו 20,000 אז 10,000 שלי ו10 א000 שלך זה לא נקרא שותף זה נקרא שחילקו את זה כל זמן שלא חילקו את זה אז כל אחד יש לו שייכות לדבר לאותו דבר יש לו שייכות אז הוא לא כל שקל שהוא לוקח אז הוא לוקח חלק של השני אז אומר ה הרבי מה זה ויכולו כל שאחד שאומר ויכולו הוא נעשה שותף של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולמות. אבל הקדוש ברוך הוא הכל זה הוא נמד רגע אומר אני שותף שלך. אני שותף. מה אתה שותף? לא, אני אמרתי ויכולו. אז הרבי אומר דבר מאוד

מעניין. אומר הרבי שבעצם הרי כל מה שהקדוש ברוך הוא ברא את את העולם זה בשביל שישראל יקחו את הגשמיות ויעשו את זה לרוחניות. עכשיו זאת אומרת הקדוש ברוך הוא בלי ישראל אין לו צורך בכל העולם >> כמו מלך בלי כמו מלך בלי >> כן זה לא מלך בכלל זאת אומרת שהעולמות בנויים על זה שישראל ירים אותם אז אומר הרבי זה לא רק שישראל הוא שותף אלא לישראל יש יצר הרע הוא צריך להתמודד עם מה לעשות להפוך את העולם מ מ מ >> מגשמי לרוחני הוא צריך לעבוד אז הוא אומר השותף הבכיר זה ישראל >> לא הקדוש ברוך הוא נכון שהוא עשה את כל העולמות >> בלי שבת אז העולם לא מתקיים >> כן אבל הוא אומר שהכוח >> אז אם אני מקיים את השבת אז מתקיים העולם אבל אם לא אז בכלל לא זה לא עולה מה קורה בשבת בשבת מעלים את כל העבודה של כל השבוע אז אומר אם אתה לא עושה את זה אז זאת

אומרת זה לא סתם שאתה שותף כשאתה בא ואומר ויכולו ואתה מקדש את השבת ואתה מוכיח שכל מה שהיה כל השבוע זה הכל כל בשביל שבת אז אומר לא רק שאתה השותף של הקדוש ברוך הוא אלא אתה השותף הבכיר ככה אומר הרבי זה מאוד מעניין פה הוא בא ואומר אותו רעיון אומר >> אז אומר פה אותו רעיון הוא אומר פה ככה מחצית השקל שאתה בא ומקריב את הקורבנות ואתה נותן משלך ואז עולה לקדוש ברוך הוא אתה לוקח את הגשמיות הופך אותה לרוחניות זאת אומרת אומרת שזה הולך ריח ניכוח יש להשם שאנחנו אומרים שזה הלחם של השם כאילו מזה הקדוש ברוך הוא אז הוא אומר נכון שנתת פה זה כמו שאתה אומר ויכולו כמה בן אדם אחד מתוך הכלל הוא כלום כן אבל יש לו את הייחודיות שלו אז אתה אומר שאתה השותף של הקדוש ברוך הוא אותו דבר במחצית השקל אתה מעלה את הקורבן לקדוש ברוך הוא אז אומר משה רבנו

מה הוא כבר נתן פה מחצית השקל מחצית השקל הזה זה אתה בא ומחשיב אותו שזה נותן את כל ה עד כדי כך שלוקחים את זה בכוח אפילו מכל בן אדם בית הדין גובים את זה בכוח לוקחים אפילו את הלבוש שלו לקנות מחצ למה בגלל שזה גורם להביא את הקורבנות אז אם אתה יש לך חלק בקורבן אפילו שחלק הזה מזרי שזה כלום אבל תדע אל תזלז בזה אתה שותף של הקדוש ברוך הוא אתה שותף פה אותו רעיון הוא אומר גם כן על קידוש החודש הקדוש ברוך הוא מסר לחכמים את הקידוש החודש וזה משה רבנו לא הבין איך יש כוח ביד חכמים זה דבר של בורא בורא יכול לברוא את העולם והוא יכול לעשות לחדש דברים הוא יכול לעשות למעלה למעלה מהשתלשלות הוא יכול לעשות ניסים אבל איך חכמים לוקחים והם רואים את הירח והם אומרים שזה קדוש אז כל העולם הולך לפי דבריהם אז משה רבנו לא ידע אז

אומר לו הקדוש ברוך הוא כו זה ראה וקדש ברגע שהם מקדשים את זה אז הראייה שלהם זה גורם שהקדושה תחול בכל העולם ולכן שלושה דברים שלא ידע הדבר השלישי זה מנורה אז הוא אומר שמנורה זה במלכות זה אותו רעיון יש במנורה שמנורה יש לה שבע קנים שבע קנים זה נגד שבע מידות וזה שבע זאת אומרת אז אומרים שכשאהרון אמר אמרו לאהרון שמלמד ואתה תצווה מלמד שהוא לא שינה מה זה לא שינה אז חסיד חסידים אומרים שהוא ניגש למנורה בכזו התלהבות שיכל להפיל את כל המנורה מרוב התלהבות אז אומרים לו מלמד שלא שינה שהוא לא הוא הפנים את ההתלהבות והוא לא הפיל את ה >> כמו שאומרים אצל הברדיצ'בר הברדייצ'בר פעם לקח עוף הוא הלך לשחוט אותו והוא התחיל להגיד את הברכה בכזו התלהבות הוא פתאום הוא רואה שאין לו עוף [צחוק] אז אמר מלמד על אהרון שלא שינה שלא שינה את ה היה לו כזו ככה אומרים

חסידים אבל מכיוון שהמנורה היא הייתה בנויה להפיץ את האור החוצה אז כזה אור זה בשביל פנימי אור זה אתה צריך אותו בשביל שאתה רוצה לקרוא אתה רוצה אתה מדליק את האור אבל פה אהרון לקח המנורה הייתה בחוץ ה כתוב שהמחלונות של בית המקדש היו אטומים שקופים כשזה היה כאילו שעיקר זה האור יצח החוצה. אז אומר מנורה התקשה משה איך אתה עושה מנורה כדי שזה יאיר בחוץ ולא יאיר בפנים. זאת אומרת שהכוח של אהרון הכהן היה שלא שינה שהוא עשה את זה המנורה מסמלת את עם ישראל שכל אחד מאיר בצורה אחרת. אז איך זה שזה? אז אומר הקדוש ברוך הוא, מנורה של אש, תשים אותו באש.

שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ

כל השיעורים של הרב שמואל רבינוביץ ←