תורה אור פרשת יתרו #1 - מאמר "בחודש השלישי" - חג השבועות - הרב יצחק מאיר וייס
תיאור
שיעור בחסידות של הרב יצחק וייס כל יום ב-8:40 לפני תפילת שחרית של 9:15 ב-770 רמת שלמה ירושלים גם בשידור חי : https://play.radioking.io/770jerusalem *המאמר מבאר את משמעות הביטוי "ביום הזה" בתיאור הגעת בני ישראל למדבר סיני, ומתוך כך מסביר את החידוש של מתן תורה.* *1. שאלה על "ביום הזה"* - בתורה כתוב "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני" - התורה לא מציינת במפורש את התאריך, אלא משתמשת בביטוי "ביום הזה" - חז"ל דרשו שמדובר בראש חודש סיון - מדוע לא נכתב במפורש "באחד לחודש" כמו במקומות אחרים? *2. מהות החקירה החסידית* - השאלה אינה טכנית אלא מהותית - הניסוח מבטא רעיון פנימי - כשם שהתורה נִתנה במדבר ובהר סיני מסיבות מהותיות, כפי שחז"ל מפרשים. - כך גם ציון התאריך באופן זה הוא בעל משמעות מהותית *3. שאלה על חידוש מתן תורה* - "והלא קודם מתן תורה היו כמה צדיקים ואבות... גם כן קודם שניתנה התורה" - גם לפני מתן תורה היתה עבודת ה' אצל הצדיקים והאבות - מה התחדש במתן תורה ביחס לעבודת ה' של האבות? *4. אברהם אבינו כמרכבה* - "הלוך ונסוע הנגבה" - אברהם התקדם ממדרגה למדרגה עד שהיה למרכבה - אברהם הגיע לביטול מוחלט כלפי ה' - מרכבה היא ביטול עמוק יותר מעבד - מרכבה מבטאת ביטול מוחלט, ללא שום מציאות עצמית, כמו רכב המשרת את בעליו - אברהם אבינו לא נולד כך, אלא התקדם בתהליך של "ויעל אברם ממצרים" *5. הקושי ביציאה ממצרים הרוחנית* - מצרים = מיצרים וגבולות מצד הגוף והנפש הבהמית - למרות שהנשמה מתבוננת בגדולת ה' ("ואתה מחיה את כולם"... "מלא כל הארץ כבודו") - הגוף אינו מתפעל מההתבוננות ונשאר בתוקפו - "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא" - למרות האמונה והידיעה, האדם נשאר בתאוותיו - אברהם הצליח לצאת ממצרים, אך רוב האנשים לא מצליחים לפעול שינוי בנפשם *6. ההתבוננות הנדרשת ליציאה ממצרים* - יש צורך בהתבוננות באור אין סוף הסובב כל עלמין - דווקא ההתבוננות המופשטת בסובב כל עלמין היא שתאפשר לאדם לצאת ממצרי הגוף - להבדיל מההתבוננות בממלא כל עלמין שאינה מספיקה *7. עניין המלך והדיבור* - "מלכותך מלכות כל עולמים" - בחינת מלך לבד שהוא בחינת דיבור - מלך אינו מתגלה בעצמותו לעם, אלא מנהיג באופן של הארה בלבד - בדומה לדיבור שהוא הארה חיצונית של האדם ולא עצמותו - העולם נברא בבחינת מלכות והארה בלבד, ולא כגילוי של עצמות הבורא