מכתב הרבי ג׳ תמוז תש״י - הרב יצחק מאיר וייס

שזה עניין של חוכמה בעל מידס צדיק יש פה איזשהו סדר הרבי אפשר לראות פה שזה ממש מסודר על כל פנים אז הרבי מח שמברים שזה המעלות של נשיאי חבד בכלל וגם כן ונסי דירה וגודלו ביויסר שבוכים אלו על פי הגדורה בטרס הכסידוס מה הוא מסירוס נפש מה הוא גן וכולו כן זאת אומרת כשלומדים חסידס ורואים שמסירוס נפש מה עניינו כן בפרט אפשר אפילו להגיד כמה מילים זאת אומרת כשלומדים שמסירות נפש עניינו ההתחברות שיש ליהודים עם הקדוש ברוך הוא מצד עצם הנשמה אז כשאומרים שהרבי הוא בעל מסירוס נפש אז אז זאת אומרת שהעצם הנשום אצל הרבי היא בגולי ממש לכן הוא בעל מסירות נפש >> וכן הלאה כן זה שהוא גן זה שהחוכמה לכיס מאירה אצלו אתה מבין שזו לא סתם מעלה של אדם שהתפתח והגיע לאיזשהי מעלה אתה מבין שזה מעלות של נשומה שאומר שהנשומ שלו היא הנשומה הכי נעלת שיש נשומ שכל הכס האלוקים

הם הכי הכי בגילו >> אבל לאחרי כל זה שרבי מחפשים ומבארים אומר הרבי בכל זה אוקר חוסר כאן >> בכל הביאורים האלה והמעלות הנפלאות האלה חסר העיקר ונויסף על זה שהוא הוא עיקר בעצם >> חושוב בייחוד משום שנגיע ביוסף >> זאת אומרת הרב אומר פה ככה לא רק שחסר זאת אומרת הרבה פעמים אפשר לדבר על דבר כפי שהוא מצד עצמו נכון אנחנו תמיד יודעים שיש עצם וספשטוס אתה יכול לדבר על הדבר יש שמה את הספר שמשון יוצא בעמוד 254 זאת אומרת כן שימו לב הדגש הרבי שכשאתה מדבר על מעלה של דבר אתה יכול לדבר על המעלה מצד עצמו בלי קשר לשום דבר לזולת כן על הדבר בעצם יש תמיד את העצם ויש כפי שהוא באספשטוס כפי שהוא שייך אל הזולס כל המעלות האלה המבוארות במעלס גדולס נשיא חבד זה המעלות לא משתוות כאשר אתה מדבר עליו מצד עצמוי למעלה האחרת שהרבי עוד רגע

יבהר מה עניינה וגם כאשר מדברים על הרבי כפי שהוא שייך אל הזולס נשיא חבד כפי שהם שייכים אל הזולס שכאשר אתה מדבר על זה שהם היו בעלי מסירוס נפש על זה שהם היו גאונים על זה שהם היו בעלי מידס צדיקים בעלי רוח הקודש בעלי מלומת בניסים זה הרי לא רק מעלה בעצמם זה מעלה גם במושפוים שלהם גם במקבלים גם בחסידים אז אז זה לא בשני הפרטים אתה מפספס את העיקר זה דגש חשוב אז עוד פעם בכל זה הוא עיקר חוסר כאן ונוסף על זה שהוא הוא עיקר בעצם העיקר שהוא ידובר הוא עיקר בעצם סתם כשהתה מדבר עליהם מצד עצמו חושב ובו ביוחד משום שנגיע ביויסר ובייחוד לונו כעל חסידוב ומקושורו וזהו מהיא המעלה הזאת שהיא העיקרית מה שהוא הוא הנושי ונוסי חבד זה המעלה העיקרית בו וזה המעלה העיקרית כאשר המושפועים כאשר חסידים ומקושורים מדברים עוד אותה מה המשמעות להיות נושא אז

אומר ככה כי נושי בכלל מקרוש אלפי ישראל. ההגדרה של נוסי זה ראשפזור יכול להסתכל בהרה למטה ראה תני פרק בבתני פרק בס ככה הוא קורא לנשיא ישראל הוא קורא להם ראשפי ישראל והדיוק הוא על ראש מה זה ראש ובחינס רוש הוא מו לגבי וממנו הוא יניקה וחי שלוהם ועל ידי הדבי כבוי קשורים ומיוחד עם הם בשורשם למלמל זאת אומרת הרבי אומר ככה המעלה העיקרית של היהודי הזה שהוא הוא בתויר נוסי זה לא זה שהוא בעל מסיר סירוס נפש מופלא כן זה לא זה שהוא בעל מסירוס נפש זה לא זה שהוא גוי אלא זה שהוא עניינו להיות הראש של כל עם ישראל זה המעלה הגדולה שזה שזה למקושם החידוש פה לכאורה ככה זה שזה למקושם שלא נוגע לכאורה מובן כן אבל זה גם המעלה העצמית שלו העניין לכאורה מבואר על פי המימר המפורסם של זי זכוקסתר טוב שחופטס מימר מוגה של הרבי ששם

הרבי מבאר שלכאורה משה רבינו ידעת אמפורו אז למה למה זה הפריע לו? כל הרבי מדבר שם על הרבי הקודם שהיה במעסר לכאורה לא היה חסר לו שום דבר. הנקודה היא שהרבי מבאר שם שעניינו של הנוסיות נוסי שישראל זה עניינו העצמי. מכיוון שזה עניינו העצמי אז כשחסר לעם חסר למושפועים אז חסר לו לגמרי. זה לא רע כמו רב ותלמיד נגיד שהרב יכול ללמוד תואר. הוא לא יכול להשפיע. אז למי חסר? חסר לתלמיד. חסר גם לרב כי לרב יש איזשהי מעלה נוספת מעבר לזה שהוא גאון לעצמו ושהוא יהודי נעל ועובד את השם יש לו גם עניין שלם עניין בעולמו להשפיע והוא לא יכול להשפיע אז חסר לו לא עניינו להשפיע עניינו של נושא להיות ראש זה עיקרניונויו עצמי לא רק עיקרניונוי כאשר הוא בא לדבר עם האחר קרנינו עצמי זה המעלה הכי גדולה שלו והיות וזה המעלה הכי גדולה שהוא כשהוא לא יכול להשפיע אז חסר

לו את כל העניין אם ככה מבואר שם במימר לפי זה גם זה מה שמחדד פה שכשהרבי מסביר פה שהעיקר מעלתו או עצמיס של נשיאי חבד זה שהם משפיעים זה זה זה מבאר את זה שהעניינו להיות ר שומויח מחדד את זה בשורות הבאות הרבי חדד עוד יותר מה מה היא המשמעות של להיות רישומיח שיש בזה הרבה סוגים בראשי שומיח גופה להיות נוסי ישראל יש כמה וכמה דגות והנה כמה סוגים בנשיא אלו אשר אשפוסם בבחינת פנימיוס ואלו אשר אשפוסם בבחינת מקיף מבר כ בתורר אפשרות את זה למטה ממר מפורסם בחנוכה כבר בעוד כמה מקומות ההבדל בין שיבו רואים לשמוינסיךו שיבו רואים רוייה ישראל זה תמיד רואה רואה צאון מה הוא עושה הוא הוא מזין ומפרנס את הצאון נותן להם לאכול זאת אומרת ההשפעה של הרואה זה שהוא נותן מאכל בפנימיות שמונה נשיא חי ודום נסי חיודום זה כאילו מתאר איזשהי כן איזשהו כמו מלך משהו מרומם אז

כפי שמבאר שם בתור אור שיש צדיק ככה הוא כותב שם שיש צדיקים שעיקר השפעתם כמו ישי כן עיקר השפעתם על נשומס ישראל זה באופן כזה שמשפיעים במעקיף מביא שמה משל כמו לאדם ששומע צדיק מתפלל אז הצדיק לא השפיע לו איזה סיכל שעורר אותו ורומם אותו אלא הצדיק פועל בו איזשהיא רוממות כללית והוא לגמרי מתעורר וכפי שפעם מישהו הסביר שכאשר שמ כאשר אתה כאשר הרב משפיע לך השפעה פנימית אז יכול להיות שאתה לוקח את הדברים ואתה שומע אותם ואתה לא יודע מה מתעורר אבל הוא פעל בך זרה בך משהו שבהמשך אתה תשתנה זה תמיד האשפוה פנימיס ברמה שלך בכוחות שלך הבנת משהו אתה מתקדם לאט לאט לעומת זה שאתה שומע צדיק גדול מתפלל הוא לא הביא לך איזשהי הסוגיה הוא לא שינה אותך לכאורה הוא פועל בך איזשהו א ביטול כללי מוחלט כי זה מצד המקיף שלו וואולי לא בטוח שזה זה

ישאר לאורך זמן אבל יש לזה את המעלה הגדולה של הביטול בבחינת סמקיף אז אלו שני השפעות שהוא מדבר פה צדיקים שהשפעתם בבחינת פנימיס כאלה נשיאים שהם רויש מויח בזה שמשפיעים בבחינת פנימיס וכאלה נשיאים שהם רוי שומויח בזה שמשפיעים בבחינת מעקיף אומר הרביזה הגוף וחילוקים אם השפיעו בתורס הניגלה יש צדיקים שכל עניינם לתת ליהודי טוירס השם ניגלה ויש כאלה הוי בניסטר אוי בשניהם יחדוב לימדו דרכי אבוידה ואחסידס מאוד מעניין הדיוק זאת אומרת יש כאלה צדיקים שהשפיעו טור תור ניגלה ניסטר אבל יש כאלה שהם עניינם להיות משפיעים דווקא לרדת לתת הדרכה כן מזכיר את השיחל של הרבי על יוץ כן על שיפט עם נא ששם הרבי מסביר שבראים יש את שתי הבחינות של יוץ ושויפת כלומר יש את העניין של עצה לתת הדרכה פרטית לכל אחד מה איך הוא התקדם בעולמו שלו ויש כאלה

שהמשיכו אשכפוז גשמיוס כמו שרואים על מוש שרבינו כן שהנק הכובד המון הגיעו בזכותם המשוכ גשמיות וישנם כו שאויהיו בהם כמה בכינסנל אוי גם כולו בסדר משיח כתוב שמצד אחד זה הדיוק למטה בעיירה למטה שמצד אחד משיח נמנע בשמוני נסיכו מצד שני כתוב חסיס בריכות בהרבה מקומות שמשיח יהיה גם רב שזה רוייה המשוכ פנימיז וגם מלך זה המשוכ מקיפים יהיה לו גם וגם אז עד לכאן היה כדי להגדיר את המושג נוסים וזה הוכאן הרב מסיק לגבי הרביים שוילים והמסקנה שזה עיקר ענייון שהם רושמויח וזהו היו מאוז והדתו עניין הנוגס נשיא חבד מן כבוד קדוש כבוד קדוש דמור הזוכן ועד כבוד שמח מאדמור הקם ועד בכלל אשר ההשפעה העניינם כרויש שומויח כוללו כל הסוגים והחילוקים השפיעו בפנימיוס ובמעקיף בתוירו אבוידו אולי אבוידו מתקשר למה שהיה כתוב קודם לימדו דרכיובוידו

כן אבידו וגמילוס חסודי ברוכניס ובגשמס ובמילא אוסרוסו ממשיוכים אליה הם בכל תריה גבורי נפש וגוף המקוש זאת אומרת השייכות בין המשפיע למושפואים היא שייכות מוחלטת כי מי שמשפיע בבחינס מקיף שייך רק לרובד אחד לכאורה אצל המשפוע מי שמשפיע בבחינס פנימי שייך לרובד אחר מה שאין כאן נסי חבד שייכים לכל המצ של המושפה אה עד לכאן כאן ההגדרה ומכאן המסקנה אלינו ועל כל אחד ויחס מאיתונו כולונו לא דעס מעניין אני לא יודע אם באותה תקופה היה נפוץ אצל הרבי הביטוי כל אחד יחס סתם מעניין לחקור האם הביטוי כל אחד ואחס כבר אולי אני מפספס משהו אבל זה ממש טוב ש י על כל אחד ואח זאת אומרת זה עניין שנוגע כן לכל אחד ואחת מאיתונו כולונו לא דס היינו לעם מקדתו ולזכו מחשבתי בזה אשר הוא הנושי והראש כן לא מקדטויזק מחשבת בזה אשרו הוא הנוסי והראש

ממנו ועל יודם כל האשפוס בגשמיוס וברוכניס ועל ידי הזכשר מה זה סקשרוב כבר אוירו במכתובו ואיךו במזכשרים ממילא על ידי זה קשור אם הוא מיוחדים בשוירש ושירש השירש עד למי למחולי >> אהכתוב >> אז בציטותים אחרים יש את כד חן הים ים של כובד סיבון שהשואל במה הזכה שרוסלה על ידי לימודתרה על ידי הלי כן על קיוםסוכ ויש כאן עוד מכתבים כן כתוב בכמה וכמה מכתבים טוב זה מכתב יסודי מכתב של ג תנו יש פה כן >> ד סיב ד סיב >> שם מיד את ה >> אה שם מיד את הנקודה כן יש יש בסיכס משמעות שהדבר הזה שלשיאי ישראל חבד הם הם באופן כזה קשור גם לביס המשיח >> זאת אומרת זה שנשיא זה זה שלפני ביאס המשיח יש נסים יש נסיס כזו שהיא שייכת לכל הפרטים כי סוף סוף העניין הוא להכין את העולם משיח אז מילא יש נשומס כאלה שעניינם לגעת בכל הרבדים והשכבות והנקודות של עם

ישראל כדי להכין את כל העולם לבז משה המנר >> נסים >> הנסים זה שבסני מנר הרו לקחת את זה אם >> אחרי שקוראים את זה יש שאלה >> מה פתאום איך הגעת at