מאמר ״אז ישיר ישראל״ תשל"ה וחילת המאמר ״שירוי לה' שיר חדש״ תשל"ה #1 - הרב יעקב גולדשמיד

תיאור

מאמר ״אז ישיר ישראל״ תשל"ה וחילת המאמר ״שירוי לה' שיר חדש״ תשל"ה #1 - הרב יעקב גולדשמיד מאמר "אז ישיר ישראל" (תשל"ה) בחלק זה נעמיק במאמר "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר" (במדבר כא, יז), בו מתבאר עניין הבאר כמשל לנשמת ישראל ולסדר ירידתה והעלאתה. נעיין במעלה היתירה הנפעלת דווקא על ידי ירידת הנשמה למטה, ובקשר שבין הבאר לתכלית הכוונה דדירה בתחתונים. תקציר המאמר פותח בקושיה מדוע אמרו ישראל שירה על הבאר, ומבאר שאין השירה על נתינת הבאר אלא על נס הצלת ישראל שנתגלה על ידיה — נס שהוא חידוש לפי שאירע לאחר מתן תורה (לעומת מלחמת עמלק שלפניו). מכאן עובר לבאר ששורש העניין הוא שהבאר משל לכנסת ישראל, ששורש נשמות ישראל נקרא "מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" (שיר השירים ד, טו). מתואר סדר השתלשלות הנשמה — מבחינת "מעיין גנים" שבגן עדן בביטול, דרך ירידתה לבחינת מציאות יש בבי"ע, ועד התלבשותה בגוף. החידוש המרכזי: דווקא על ידי הירידה למטה מתעלית הנשמה למעלה יותר מכפי שהיתה קודם, כמשל מי הבאר הבוקעים את גידי הארץ ונעשים זכים, מתוקים, חיים ומטהרים. כל זה מצד תכלית הכוונה ד"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", הנפעלת על ידי עבודת האדם — "לעבדה ולשמרה" — ובפרט בחושך הגלות. הנקודה המרכזית עיקר חידושו של המאמר הוא במעלת הירידה הצורך עליה: דווקא מתוך ירידת הנשמה אל התחתון שאין למטה ממנו, ועל ידי העבודה שמתוך החושך והכפיה, מגיעה הנשמה לעילוי שלמעלה משורשה הראשון. הבאר, שמימיה בוקעים ועוברים דרך גידי הארץ ויוצאים זכים, חיים ומטהרים, היא המשל לכך שעצם הנשמה מתגלה ומתעלה דווקא על ידי ה"חפירה" שבעבודת האדם בעולם הזה. בכך נשלמת תכלית הבריאה — דירה בתחתונים — שעיקרה במעשה ובקיום המצוות למטה, ולא בעבודה רוחנית בלבד. עיקרי השיעור השירה נאמרה על נס הצלת ישראל שנתגלה על ידי הבאר ולא על הבאר עצמה, וחידושה שאירעה לאחר מתן תורה (כמבואר בפירוש רש"י על הפסוק ובמדרש). הבאר משל לנשמת ישראל — "מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" (שיר השירים ד, טו); ומתבאר סדר ירידת הנשמה מבחינת ביטול שבגן עדן עד התלבשותה למטה בגוף. המעלה היתירה נפעלת דווקא בירידה: כמי הבאר הנעשים זכים, חיים ומטהרים על ידי בקיעת גידי הארץ; ומובא משל מי חטאת הצריכים מים חיים דווקא (פרה אדומה). תכלית הירידה — "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" ו"לעבדה ולשמרה" (בראשית ב, טו); העבודה במעשה ובכפיה למטה, ובפרט בחושך הגלות, היא המשלמת את הכוונה. עניין המוח שליט על הלב ו"ליבו פליג לכל שייפין" (תניא, ובמשל המנגד שבפרק כח), ופירוש הבעש"ט על "כי תהיו אתם ארץ חפץ" (מלאכי ג, יב) — חפירת אוצר הנשמה עד "פועל ישועות בקרב הארץ" (תהלים עד, יב; וכפירוש רש"י "בקרב הארץ", שמות ח, יח). תחילת המאמר "שירו לה' שיר חדש" בחלק זה נעיין בפתיחת המאמר "שירו לה' שיר חדש", הפותח בעניין השיר החדש דלעתיד לבוא. נעמיק בהבדל שבין "שירה" לשון נקבה ל"שיר" לשון זכר, ובקשר שבין אמירת השירה בזמן הזה להבאת הגאולה. תקציר המאמר נפתח בפסוק "שירו לה' שיר חדש" (תהלים צו, א), ומקשרו אל מזמור התהילים של אדמו"ר הקודם ליום הולדתו, ואל המשך הגאולה שבו ("והיה ה' למלך על כל הארץ", זכריה יד, ט; "ועמים באמונתו"). מבואר שהשיר דלעתיד הוא לשון זכר, לפי שאין אחריו צער ושעבוד, לעומת כל השירות שהן לשון נקבה — שכשם שיש לנקבה צער לידה, כך יש לאחר כל נס צער, חוץ מן הגאולה העתידה שאין אחריה גלות (כמובא בתוספות במסכת פסחים ובמכילתא). הפתיחה מתקשרת אל אמירת "שירו לה' שיר חדש" בכל שבת ושבת, שהיא מעין ודוגמת לעתיד לבוא, וכן אל מעלת התלמיד חכם השייך לבחינה זו אף בזמן הזה. בכניסה לגוף המאמר מבאר את דרגות השיר (כפול, משולש, מרובע) ואת ההכרח שבאמירת שירה להבאת הגאולה, כמובא בגמרא בסנהדרין שביקש הקב"ה לעשות את חזקיהו משיח ולא נעשה לפי שלא אמר שירה. הנקודה המרכזית עיקר הפתיחה הוא שאמירת השירה היא ההכרח והעיקר בהבאת הגאולה: מן הגמרא בסנהדרין מוכח שעיכוב הגאולה היה מחמת שלא נאמרה שירה, ומזה שסדר הדברים הוא שעל ידי אמירת השירה בזמן הזה באים אל הגאולה האמיתית והשלמה ואל ה"שיר חדש" דלעתיד. ההבחנה שבין "שירה" לשון נקבה ל"שיר" לשון זכר מבטאת את ההפרש שבין נס שיש אחריו צער לבין הגאולה שאין אחריה גלות. ולכן מסדרים בנוסח הברכה תחילה "שירה" ולבסוף "שיר חדש" — שעל ידי מעשינו ועבודתנו עתה, שהם עדיין בבחינת "שירה", באים אל ה"שיר חדש" דלעתיד. עיקרי השיעור הפסוק "שירו לה' שיר חדש" (תהלים צו, א) נקשר אל מזמור התהילים של אדמו"ר הקודם ליום הולדתו, ואל עניין הגאולה — "והיה ה' למלך על כל הארץ" (זכריה יד, ט), ושפה ברורה לכל העמים (צפניה ג, ט). "שיר חדש" לשון זכר מורה על הגאולה דלעתיד שאין אחריה צער ושעבוד, לעומת כל השירות שהן לשון נקבה (כמובא בתוספות במסכת פסחים ובמכילתא). אמירת "שירו לה' שיר חדש" בכל שבת היא מעין ודוגמת לעתיד לבוא, וכן שייכת למעלת התלמיד חכם בזמן הזה. בדרגות השיר: שיר כפול, שיר משולש ושיר מרובע, ושני הסוגים — "שירה חדשה" לשון נקבה ו"שיר חדש" לשון זכר. אמירת השירה היא ההכרח להבאת הגאולה, כמובא בגמרא (סנהדרין) בעניין חזקיהו; ומכאן סדר הברכה — מ"שירה" אל "שיר חדש" — שעל ידי העבודה בזמן הזה באים אל השיר דלעתיד (כאן עצר הרב את השיעור).