כולל לוי תפארת יצחק - יום ה׳ ו׳ אייר תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

מיני שלא יביאו עדים לא נכונים שהם לא יעשו את האבל במשפט כך לומד האור החיים אחרת מה שרשי רשי לומד שזה הולך על הדיינים ממתיק >> אז האור חיים אומר אשר כוח והאור החיים אומר שזה הולך על האנשים שנידונים שהם ישגיחו לא לעשות עול. זאת אומרת, >> זאת אומרת מאפיר את השופט, מכיר אותו >> זה לא רק שהוא מכיר את השופט, הוא יבוא עם טענות רעיונות כאלה שהם עלע על על הגבול, זאת אומרת הם לא נכונים ב-100%. אז הוא אומר שאת זה גם כן הם צריכים הם צריכים גם כן להשגיח. כך אומר האור החיים. ואז הוא ממשיך לא תיסא פני דל ולא תדע פני גדול אז אומר לא תיסא פני דל שלא תאמר אני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו אז אומר אתה תעשה את החשבונות של הקדוש ברוך הוא אם הקדוש ברוך הוא אומר העשיר כאילו לא חסר לו ואני >> חסר לו הרבה שתי מיליון כן אבל הוא רק

הפלו אצלו זה רק הפס הקטן הזה למעלה אצל העשיר זה בפס הקטן למעלה אפס יותר גדול מהתשע אני חושב ככה נוכ אז הוא אומר ולא תהדר פני גדול שלא תאמר השיר הוא בן גדולים הוא איך אני אבייש אותו הפוך מהשיר יש אז רשי מביא את הפירוש זה פירוש מאוד מעניין בצד אחד הוא אומר לא תיסא פני דל ושלא שלא שלא תגיד המסכן המסכן הזה יאללה שהשיר ישלם קצת לא יזיק לו מצד שני הוא אומר לא תהדר דר בני פני גדול שהעשיר עצמו שתגיד מה לי להסתבך עם ה עם העשיר הזה אני אחר כך יבוא לבית הכנסת יהיה לי סיפורי אלף לילה ולילה אומר לא רוצה אז הוא אומר גם את זה אתה לא יכל לעשות איך ישנו ונו לכך נאמר ולא תדר פני גדול ובסוף הוא אומר בצדק תשפוט אמיתך >> אז כמשמעו שפשטות וצדק בן אדם דיין צריך לשפוט בצדק אז אז הוא ממשיך פה עוד דבר דבר אחר אדן את חברך לקו זכות

זה בדיוק הפוך צדק זה עניין של דין של דין זה בדיוק מה שמגיע לו זה מה שתעשה רש"י מפרש את זה מביא שתי כתבים כאילו לא אתה תתחשב תדון את החבר שלך לקו זכות >> בסדר זה לא רק בכסף בכל דבר >> כן אבל אם אתה בא לש אומרים לך את בצדק תשפוט את אמיתך תעשה דין כמו שהצדק מה זה נקרא מה זה פה תזכה אותו תדון אותו לכף זכות איזה ככה >> לא קשור למשפט זה קשור באופן כלליים בכל אחד ואחד >> זה בעיה של ראייה גם אתה רואה אותו קצת משגינר אבל תזון אותו לכף חוט מהמשפט אתה לא זז אבל אתה רואה ההתנהגות שלו הטענות שלו זה לא לעניין >> לפעמים הטענות שלו בדיוק בדיוק אתה יכול להגיד שהוא מתרגש >> כן שיש לו אתה אומר תמיד תיקח את הדיון לצד זה שתתחשב בו שתתחשב בו שהוא עומד לפניך אז למעשה היום זה ככה היום רוב המשפטים רוב המשפטים זה בוררות

בוררות זה אחד הדברים האסונות זה אחד האסונות הגדולים למה שאתה נותן את היד אתה נותן לו את כל ממונך בידו והוא יחליט עליך זה לא שהוא דן בוררות קשה מאוד ל ל לבטל והזבוררות אתה נותן לו את כל הסמכויות >> אז רוב רוב המשפטים של היום בפרד ובתי דינים אז הם מחתימים אותך בבוררות אז בבוררות אז הוא לא חייב הוא כבר כותב שם לכתחילה שהוא לא חייב לדום בכל הדינים והוא לא חייב לנמק את הנימוקים הוא לא שום דבר הוא לא חייב הוא מה שהוא אומר זה קדוש כאילו מפי השכינה >> [נחירות בוז] >> אז הוא יוצא כאן אומר שכשבן אדם בא לדון בבית הדין בעצם הוא רוצה דין תורה הוא רוצה לדעת מה התורה אומרת על זה ואיך איך להתנהג איך התורה רוצה להתנהג דיברנו על זה שבתחילת פרשת דברים אז הוא כותב שמה אותו רעיון שגם כן לדון ש שאומר שמה כי המשפט לאלוקים הוא

אומר את הרעיון שבצדק תשפות את אמיתך אומר כי המשפט כי המשפט הוא אומר לאלוקימו >> מה הכוונה כי המשפט אומר רש"י מה שאתה גוזר על השני >> כן >> מה שאתה גוזר על השני אז אם דנת לא נכון אז אתה מחייב אותי להחזיר לו הוא בא לשמוע מה הוא בא לשמוע דין תורה ואתה מחייב אותו כאילו בדין תורה דין דין תורה זה נקרא דבר השם מה שהקדוש ברוך הוא כתב בתורה כך לפי זה אני מחייב אותך אז אם אתה מסתכל על זה שהוא מסתכל שהוא אומר רק את מה שהקדוש ברוך הוא אומר והוא שומע בקולך בגלל שאתה הנציג של הקדוש ברוך הוא אז יוצא שאתה מחייב אותו לפעמים שלא כדין אז אתה מחייב את הקדוש ברוך הוא להחזיר לו אז אומר יוצא מכך אומר כי המשפט לאלוקים הוא שאתה צריך לדעת שמה שאתה מחייב אותו אני אחזיר לו. אמרתי לכם שהיה לי פעם דין תורה הרבה זמן. הוא משך את זה כמה שנים טובות.

אז באתי אליו פעם אחת והראתי בית המשפט מש >> לא בית משפט בסדר אבל זה לא הולך לפי צדק. אבל פה באתי אליו אמרתי לו אפילו אם אתה דן אותי לחובה אז אני הקדוש ברוך הוא מבטיח שהוא ישלם. אבל אם אתה לא דן ואתה לא גומר את המשפט אז אתה גם גורם שהקדוש ברוך הוא לא ישלם אז אני אומר אתה מזיקד >> זה זה לא עיבוט עיבו הדין זה כשהוא כבר פוסק >> זה נקרא שהוא מושך את הדין אבל זה זה שהוא מושך אז זה אחד הדברים שקורה פה לפי מה שכתוב שם ברשי הוא גורם לך שבינתיים לא תקבל נכון שגם זה מהשמיים זה שהוא מושך זה גם מהשמיים הכל משנה כל מציא שנחנו רוצים יראת שמיים הוא לא עושה את זה ככה >> אין לו יראת שמיים את >> יש לו ירת >> בכל אופן בכל אופן אז אנחנו נכנסים לפה שהוא אומר כאן ככה >> יכול להיות גם שאומר דת כף זכות של הסיפור אם תאמר כלתך

>> אז לפי הדין הוא אמר אוציור תישרף >> היו אומרים ה לא יש פרספקטיבה אחרת הרבה יותר גדולה שכתוצאה לימוד זכות לא צריך לשרוף אותה. כלומר, [כחכוח] הפסק הדין הממוקד הוא לא כולל באמת את כל הסיפור. >> זה שמה זה לא זה מה שאתה אומר זה נכון מבחינת ראייה כללית. כתוב שהקדוש ברוך הוא כשהוא נותן עונש כתוב כשהוא נותן עונש אז הוא מסתכל גם על הסביב. זה שבן אדם שבבית משפט יש גם כזה מושג קצת שצריכים אם יש לו ילדים קטנים ויש לו זה יש התחשות מסוימת אבל הקדוש ברוך הוא כשהוא מעני שהוא מסתכל על כל המכלול לראות הילדים יסבלו האישה תסבול ההורים לא ירגישו טוב מזה אז הוא לוקח בחשבון את כל המערכת שהוא נותן לכל אחד בדיוק לפי המידה שלו >> מי השפת הוא >> הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא נותן כשיש משפט אז הקדוש מגיע הגיע למישהו משפט אז

הוא אומר יש הלשון שזה אני לא זוכר בדיוק את הלשון >> אז הוא אומר יש בפסוק שהקדוש ברוך הוא נותן את כל המכלול הוא מסתכל על הכל הוא לא רק מסתכל על הבן אדם הפרטי הזה שהוא עשה את העבירה הוא מסתכל מה הסביב שלו שלו זה אחד הדברים למשל בתפילה שבן אדם בא להתפלל בציבור כתוב שכשבן אדם מתפלל בציבור התפילה תמיד עולה למה זה עולה אומר כשבן אדם מתפלל לבד אז מסתכלים כל מה שהוא אומר אבל כשאתה מסתכל על כל הציבור בכללו והוא בפנים אז זה עולה אז זה עולה יחד עם כולם >> זה טוב ולא טוב למה ש את הקצב שלך אתה מפסיד דברים צריך את הקצב בסדר אבל פה הוא אומר כשאתה מתפלל לבד אז אומרים רגע מי מתפלל בוא נראה מה כשהציבור מתפלל ככה זה הרעיון [נחירות בוז] ואז הוא ממשיך לא תלך רחיל בעמך ואומר לא תעמוד על דם ראך אני השם אז רשי מדבר על רחיל

אז הוא מסביר את זה יש פה רש"י מאוד ארוך אז הוא אומר שכל אני אומר כך אומר הלשון של רש"י על שם שכל משלכי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי ראיהם לרגל ומה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק ואלה נקראים הולכי רחיל שאומר שאנשים האלה שבאים הם באים מתישבים בבית והם שומעים פה שומעים פה מילה אחר כך הם מוציאים את מפזרים את זה בשוק שכל הקהל ינה ורשי ממשיך על יש לו הולכי נקראים הולכי רחיל הולכי רגילה רגל >> ואומר וראיה לדבריי שלא מצינו רכילות שאין כתוב בלשון הליכה תמיד ברכילות רוכל זה בלשון לא תלך רחיל הולכי רחיל נחושת וברזל הואשר לשון הרע אין הכתוב שאר לשון הרע אין כתוב בו לך מלשני בסתרו לשון רמיה לשון מדברת לכן אני אומר אומר השם צדקו יחדיו זה הפסוק אז אומר לכן כן כל משפטי השם צדקו יחדם מה שדיברנו קודם שהקדוש

ברוך הוא עושה את הצדק על כולם לא רק על הבן אדם עצמו שהוא עשה כשהוא גוזר הוא גוזר על כל המשפחה ועל ההורים ועל האחים ועל החברים >> יש מושג בקרלינה מדברים על זה >> ש שאחבת האחים חברים יכול גם להציל כשנגזרה גזירה על בן אדם אחד אחד מהחבורה אז יש מושג ש של ש החבורה יש לה כוח להציל אותו כך הם אומרים בקרלי >> כן שמעתי פעם כן חבר ש הקהל החבורה בן אדם נמצא בתוך חבורה יש כוח לחבורה להציל אותוש >> בשר אומר מקרלי >> כן כן >> שאם אין שלום בין החבורה >> כן >> זה סכנה גדולה לרב >> לרב >> לרב ש >> אם אין >> כן >> בת אחים >> אז אומרנו קיב >> לא הבנתי את זה >> עד שבאתי לפני כמה עשרות שנים לרבושה >> כן >> אז רבוש דיבר על עצמה ולא בישר >> הוא אמר שהצדיק אמת >> אמר מאיפה יש היום בא לתשובה איפה זה הגיע? אז הוא אומר שהצדיק אמת צריך להיכנס למקום

הכי נמר שבעולם תוך הנחש עצמו. הוא מגיע לנחש הקדמני והוא אומר לו פתח את הפני שלך תן לי להיכנס. ככה הוא אומר והוא נכנס עד הסוף הוא מתחיל לצעוק שמה כאלה צעקות של תחזרו בתשובה עד שנשמות מתעוררים ומתחילים לעזור בתשובה. עכשיו איך הוא יצא משתמש? איך הוא יכול לצאת אם אין >> יציאת חירוב >> אם אין שלום בין החבורה אם שלום אז חבל הצלהחו להצלה אם לא הוא בסכנה גדולה אם אין שלון בן החבורה אין לו את החבל לתת בחזרה >> אז פה פה הוא ממשיך הלאה לא תשנע אז קודם אומר לא תלך רחיל בעמך שאל תלך וכרוכל ותספר סיפורים ותעשה אחר כך אומר לא תשנע את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את אמיתך אבל לא תסע להבח אז הלשון לא תשנע >> את אחיך בלבבך אז יש יש בזה שאלה לא תשנע את אחיך בלבבך שהשינה חייבת להיות שאם אתה באמת יש לך איזה שטענה על הבן אדם מותר לך להגיד לו

את זה בפנים כן >> מותר לך להגיד לו זה שאתה שומר טינה בלב זה הרבה יותר גרוע מ שאתה בא ואומר בוא נסדר את העניינים בוא נראה אני חושב שאתה לא עשית נכון זה שאתה מסתובב בי מהבטן בטן מלאה כמו שאומרים על המישהו על מישהו אחר אומר זה עבירה מיוחדת שלא תשנע את אחיך בלבבך להוציא את >> הסינא >> מה >> להוציא את זה בגלוי את הסינה >> לא לא ברגע שאתה מוציא את הדבר החוצה ואתה מדבר איתו חנה >> אז בדיוק >> ואז הוא ממשיך >> את הבעיה >> ולאז הוא ממשיך לא תור ולא לא תיקום ולא לא תור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני השם אז אומר לו אז השאלה ככה אז רש"י מביא מה זה לא תיתור ולא תיקום לא תיקום ולא זאת אומרת לא תיקום ולא תיתור אז אומר לו שהוא בא הוא בא לשאול ממנו איזשהו דבר אז הוא אומר לו אני לא יכול לתת לך למחר הוא בא לשאול ממך אז אתה אומר לו אני לא כמוך

אני נותן אני כן נותן אין נטירה >> זה זה כן כן >> אבל לקום זה שבכל אתה לא נותן >> אז אומר איני מה לקום זה נקרא שהוא אומר שאני לא אתן לך כמו שאתה לא נתת לי אני גם לא אתן לך >> עכשיו הוא ממשיך ואומר ואהבת לראך כמוך אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה אז אומר פה בעיקר ספתי חכמים כמו שאמר הלל כל מהדהלך שנה לחברך לא תבין זהו כל התורה כולה >> כלומר הוא אומר שבמצוות שבין אדם לחברו זה כל העבודה של של בין אדם לחברו שלא תלך שלא >> שלא תעשה לו דבר שלא שנויך >> אז שאלנו כבר כמה פעמים על זה מה זה נקרא שאתה בא ואומר ואהבת לריחה כמוך ואהבת לריחה כמוך זה >> כמו שכתוב אפילו בעבד שבן אדם קונה עבד אז אז הוא צריך לתת לעבד מהמאכלים שהוא אוכל הלשון הוא >> בדיוק שבן אדם קונה עבד עבד עברי אז הוא קונה אדון לעצמו הוא צריך לתת לו כל טוב

אפילו ואם יש לו קר אחד הוא צריך לתת את זה לאבד פה הוא אומר ואהבת לריח >> כתוב אמוך איך אמוך >> אימוך כן >> כאן כתוב ואהבת לריחו שואלים גלגל השאלה של הרבה גדולים למה מה ההבדלכ >> מה זה אמוך ומה זה קומוך >> כן >> אימוך פשות צריך להיות באותו השתבות כמוך ברג שאתה יותר ממנו זה לא אמוך >> כן >> כמו זה לא מחייב [כחכוח] הוא לא חייב להיות בדיוק כמו רב עקיבא אמר אם הולכים ב שם שהולכים בדרך במבור ואין לו מים רק לאחד >> אם שניהם ישתו אז הם ימותו רק אם אחד שתה ינצל רבק אז אז הוא אמר רב קיב לאחיך קודמים >> חייך קודמים >> חייך החיים זה קודמים למה כי כותב כמוך אימוך אני לא זוכר בעל פה עכשיו את הגמורי אבל >> אז יודעים מה האבן כמוך אמוך מה מה ההבדל למה זה שונה וזה שונה אז יש בטח הרבה הבדלים כמו פירושוכן >> ש דרך אגב כמוך בגימטריה אלוקים

>> כן כן זאת אומרת אתה צריך לאהוב את החבר בדרגה של הטבעיך איך >> אז זה מספרים מספרים של הטבע שהטבע זה גם >> מספרים שמישהו פעם נכנס לר לדמור מקרוצקסק >> שהוא היה מאוד חריף >> הוא שומע לעצמו מישהו פעם נכנס לאדמור מקוצק >> כן >> והוא שומע שהדמור מקוצק צועק ככה קומויכו קומויכו קומויכו >> קומויכו קומויכו אז אחר כך הוא ניגש ושואל אותו מה זה צריך להיות תסביר לי אז הוא אומר כתוב ואהבת לרעך כמוך אז אומר כמוך את עצמך >> מצווה ל >> אתה מצווה מצווה אתה לעצמך אתה יכול להריב את עצמך אם עשית דבר לא טוב [כחכוח] אתה יכול לעשות תענית אז הוא אומר אז קומויכו מה זה כמויכו כמויכו אתה צריך לדאוג שאתה תהיה מושלם אצל השני אתה צריך לדאוג שהוא יהיה מושלם מה פתאום >> כמו שאתה עושה לעצמך כך תעשה לחברך >> אז אז אומר כמו שאתה עושה אז אבל אם אתה

חושב להתענות שעשית דבר לא טוב אז גם תדאג שהשני גם איך אומר שגם הוא יתענה >> אז הוא אומר לא אז הוא אומר לעצמו אומר ואהבת לריחוק כמויכו כמו שאתה צריך לדאוג לעצמך שאתה תהיה בסדר אפילו עם תעניות וכל זה כמוך כך אתה צריך לדאוג לשני שיהיה לו טוב >> המשפט השני >> אומר הקמוך השלישי מה >> כן תמשיך אומר שהקומויכו השלישי זאת אומרת כמו שאתה צריך לשנוע את הגוף שלך כך אתה צריך לאהוב את השני למה אתה שונא את הגוף שלך בגלל שעשית עבירות אז את השני אתה צריך לאהוב באותו מידה שאתה צריך לדאוג שאתה תהיה בסדר אותו מידה אתה צריך גם כן לאהוב את השני זה מה שאומר >> הפסוק השני מה ששאנו עליך אל תעשה לחברך גם >> כן אבל אנחנו אז זה אומר זה אומר פה כמו שאמר הלל הזקן כך מביא עיקר שפתי חכמים כן >> שכמו ש רש"י אומר שבת לרחה כמוך אמר רבי

עקיבא זה כלל גדול בתורהל גדול >> ורבי עקיבא אומר וההל הזקן אמר שכל מה ששנוי עליך לחברך לא תעשה אז כבר שאלנו כמה פעמים ואהבת לראך אתה מקבל מצוות אהבת ישראל איך אתה מקיים את המצווה אם אתה לא מרביץ לו ואתה לא נותן לו מכות ואתה לא מלשין עליו >> ולא מקלל אותו אז אתה מקבל יש לך תשבת לרעך כמוך >> נכון >> זה המצווה >> ואהבת זה חיובי זה לא שלילי תשובה >> אז למעשה זה שאלה זה שערים כי כאן זה התשובה שליל זה לגוי הגוי רצה להתגייר אז אמר לה בצורה כזאת כי גוי לא יכול להשיג את המהות החיובי שלו >> הוא לא שייך לזה אתה יכול רק להסביר לו בדרך השלילי >> לכן הוא הסביר לו בדרך הזאת מה שאתה אבל אבל השאלה אבל פה אבל אז פה אז פה מביא עיקר ספתי חכמים תודה רבה לחזה >> תכף נשה לחם לימוד שלמיקה ונשלח לו רפואה שלמה אני את זה ונשלח לו

>> רפואה שלמה >> הוא היה אמור להגיע לבי סעודה אבל הוא לא מרגיש טוב הוא לא אז הוא שוכב ולא יגיע מי >> התרגשות על הכלשות כנראה שהגיל עושה >> בכל אופן אז אבל עיקר ספטי ח נכון ששמה הוא מביא תירוץ שזה לגוי. אבל העיקר שפתי חכמים לא כותב שזה לגוי. הוא כותב את זה כמו שאמר הלל. ואנחנו יודעים את זה תמיד. אנחנו יודעים תמיד שואהבת לראך כמוך. זאת אומרת שעד כדי כך שאתה צריך לאהוב אותו. לא רק שלא לא לעשות לו צרות. זה לא חוכמה לא לעשות צרות. >> אז למדנו כמה שיותר קשה אהבת משל לעשות צרות. זה קליק זהב >> לא כמוך >> כן אז הוא אומר אז למעשה הצמח צדק כשאנחנו למדנו את זה אומר הצמח צדק אומר דבר מאוד מעניין אומר הצמח צדק שאתה יכול להיות חבר שטוב של מישהו אני אומר את זה קצת במילים שלי אומר אתה יכול להיות חבר טוב של מישהו

20 שנה חברים מקס המקסימום שיכול להיות אתה בא לאכול אצלו והוא בא לאכול והוא דואג לך ואתה דואג לו אבל פעם אחת עובר איזה חתול שחוק כמו שאומרים >> אז אתה כבר לא יכול לעבור ברחוב לידו >> אתה לא יכול לשבת לידו >> אז זה נהיה זה הופך לכזה קיצוניות אז בעצם הוא שואל מה קרה פה אז יש מיליון אנשים אז הוא עוד אחד מהמיליון אז אתה לא חבר שלו גמרנו אבל מה זה מגיע למצב כזה שאתה רואה אותו אז זה נהיה לך איזשהו אתה לא יכול לשבת לידו אתה לא אתה רואה אותו בצד אחד של הכביש אתה הולך לצד השני מה קרה פה שזה כל כך הרבה? אומר הצמח צדק דבר מאוד מעניין. אומר, כשבן אדם שיש לו חבר, אז החבר נהיה חלק ממנו. זה קומויכו. עכשיו, כשבן אדם מסתכסך עם החבר, אז הוא אומר שכאילו נעקר מגופו חלק, שהוא עוקר חלק מגופו. אז אומר, זו נהיה בעלמום.

ובעלמום הוא מרגיש אתם. כשהוא רואה את השני הוא מרגיש שהוא בעלמום. עד כדי כך עצמו >> כך מסביר הרבי הצמח צדק זאת אומרת שזה שהקומויכו הזה לפעמים שאתה חבר טוב שלו אז אנחנו דיברנו על זה איפה אתה רואה את את הגודל החברות כמה שזה היה כשאתה חבר והכל הולך טוב אז זה בסדר בן אדם שכל שהכל בסדר איך הוא אומר ריבונו של עולם תשאיר כמו שזה אל הבן אדם חלילה שכואב לו רגל וכואב לו איזשהו משהו פה הוא כבר מרגיש בחיסרון אז אומר ואהבת לרעך כמוך אתה צריך להרגיש את החיסרון כשאתה רואה חיסרון בשלילה כשבן אדם כואב לו הוא מרגיש פתאום שיש לו יד סיפרנו פה מרב מיכל אלפרין שהוא נכנס לרבי ביחידות ואומר לרבי שהוא בא לפה והוא יוצא הוא שמח להיות פה אבל הוא לא מרגיש איזה התעלות כל פעם כל פעם והוא בא הרבה אומר לו הרבי זה שכשבן אדם לא מרגיש זה טוב, כשבן אדם

מרגיש כנראה שיש לו איזה חיסרון בעבר. אם הוא לא מרגיש, הוא אומר, זה סימן, זה סימן שטוב לו. >> אומר, בן אדם לא צריך להרגיש. >> אז זה מה שהוא אומר, אתה אל תעשה לו רע. איפה אתה מרגיש את זה? כשיש חיסרון אז אתה מרגיש את הדבר, אבל כשאין חיסרון אז הכל בסדר. כך צריך להיות. בן אדם מדמה לעצמו [כחכוח] שזה כך צריך להיות. אז הוא אומר לא לא אומר בתוך השלילה אתה מבין את גודל החיוב זה מה שהוא אומר אנחנו נמשיך אנחנו בדף לעשות >> רגע תרימו את הכוסות תרים את הכוסות רגע >> לחיים לחיים לחיים >> שיהיה לו שנים טובות בריות ואבותקם רפואה שמח רפואה שלמה כל החברים לחים בןק גריה רפואה שלמה >> רפואה [נחירות בוז] שלמה לך לגפן >> אוהבים אותך רוצים אותך ברי >> אוהבים אותך לאיש צת >> אומרת אנחנו בדף כב עמוד ב ופה אנחנו מספרים

על ישעיהו שהוא הוא >> יושיהו שהוא מה קרה שמה אצלו >> שהוא למד בפסוק וחרב לא תעבור בארצכם אפילו חרב של שלום >> אז אומר אם כך והוא נאנש על זה >> למה אומרת הגמרא מפני שהיה צריך להתייעץ >> עם ירמיהו >> גם על חבר שלא מותר להתייעץ עם ירמיהו >> זה מה שהוא הוא הבין שהוא בא ואמר אמר לאיך קישור בם ואמר למלך לפרעה >> פרעה נכו >> נכו אמר לו אל תבוא אצלי אסור אל תבוא ופרעו נכו תרגז אז בעצם מה מגיע לו הרי הוא למד את זה מהפסוק אז אומר שצריך לדעת גם איך ללמוד את הפסוק >> אפילו שהפסוק כתוב בפירוש וחרב לא תעבור בארצכם חרב שלום אבל הוא היה צריך הוא היה צריך צריך יש לך בן אדם גדול כמו ירמיהו אז אל תלמד לבד תלך תתייעץ >> זאת אומרת שפה הוא קיבל עונש >> על זה שהוא לא >> על זה שהוא לא התייאס הוא הבין את הפסוק הוא הבין טוב הפסוק כתוב וחרב לא תעבור

בארצכם הוא הבין מצוין את הפסוק אבל מה הוא לא אם הולכים להתייעץ יש פה כאילו במצב של במצב של היום יכול להיות שזה משהו אחר, שלא לא דורשים את הפסוק הזה בצורה כזו. במקום רגיל אפשר לדרוש את הפסוק במצב כזה. אבל כשהדור שלו, שהיה דור כנראה שלא היה כזה, אז הוא היה צריך. אז אם לא היה לו עם מי להתייעץ, אתה מבין פה מכך שכשבן אדם יש לו עם מי להתייעץ והוא לא מתייעץ, אז הוא עושה עבל, הוא לא לומד טוב את הפסוק. הוא יכל בפסוק הרי זה דבר ברור אין פה שום אין פה שום דבר כאילו שאתה אומר שלא מובן בפסוק ובכל זאת אומרים לך אפילו שזה דבר לא מובן אפילו שהדבר מובן לך בכלל ב-100% לך תתייעץ אל תעשה אומר אל תעשה משהו אחר אל תעשה רק כפי הבנתך >> זאת אומרת [נחירות בוז] זה החיוב של עשה לך רב >> בדיוק עכשיו אמרת את זה את ההגדרה הנכונה

מה מה יש לך להתייעץ? והסתלק מן הספק >> בדיוק אבל פה אבל פה לא היה לו אפילו ספק >> בגלל שכתוב בתורה בפירוש וחרב לא תעבור בארצכם אפילו חרב שלום אז אם כך אפילו חרב ששלום לא תעבוא אז אומר מה יש לי פה להתייעץ אומרים לו לא יש בן אדם גדול שקוראים לו ירמיהו היית צריך ללכת להתייעץ איתו אתה לא יכול לעשות דבר אפילו שזה ברור לך אתה בטוח שכך צריך להיות אז תלך לך להתייעץ >> ועוד יותר הלו זה הציווי של השם השם מבטיח לנו חרב לא תבוא בארץ נכון עכשיו מה הקשר אנחנו צריכים להילחם בעד זה >> להפך להפך הקדוש ברוך הוא הוא יחליט >> אם זה יעבור או לא יעבור אבל אין חיוב שאנחנו שזה יתקיים אין חיו אז מה הוא למד >> שכן צריך >> הוא הוא למד שאם הקדוש ברוך הוא מבטיח חרב לא תעבור בארצכם והגדור הוא בסדר אז אז אם פרעה נחו שואל

אותו מה לעשות אומר לו אדוני >> זה השם צריך בסדר הוא צריך להגיד לא אבל לא לצאת למלחמה בש >> הוא לא יצא למלחמה איתו >> בטח דקו אותו ב-300 ברגע שהוא לא נתן הוא לא הוא אמר לו אל תעבור אבל הוא אמר אני מצפצף עליך אני כן >> מה הוא צריך להילחם >> אז פה הוא כבר נלחם >> כיוון ש כאילו לכבוא בעל הבית מראה שהוא הבעל הבית >> כן אז פה הוא אומר אז אומר אבל על הציבוי הזה אין מצו מה שהשם רוצה יש פה אבל יש סיווי יש סיווי שצריך בן אדם להתייעץ עםך מידו אל תחשוב לעצמך ככל אשרוך יש מושג כזה שאפילו הם אומרים לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל אתה צריך לשמוע בקוש >> תעמין להם >> כן בכל אופן יעוץ זה הלכה >> מה >> עשית כל הלכה תעשה להתנהג כאן זה ייעוץ להתייעץ >> בגלל שהוא הבין את ההלכה אחרת >> אומרת אומרת פה הגמרא ככה הלכה כזאת

>> בכל אופן אומרת הגמרא כאבני כן נפשי כשהוא היה כבר בגוסס >> חוזר מיהו שפתו דקומךשון הוא ראה שהוא מדבר לעצמו בשקט גחין אז אמר שם מל חס ושלום מילת דלא מיגנה אמר ר אגב צערי אולי הוא אמר דבר לא טוב אנחנו עכשיו למדנו את המושג שלוכח תוכיח את אמיתך >> אז הוא פחד שמה הוא הולך להסתלק מהעולם בצורה כזו שהוא יש לו טענות על הקדוש ברוך הוא אז בן אדם שהולך להסתלק מהעולם בצורה כזו הוא אומר הוא היה כל השנים הוא היה נקרא צדיק >> משיח שם >> כן ופה אז הוא אז אומר אז הוא מה קרה אז אומר שם מילסה אולי מיל בלילו יגנה הוא יגיד ואז הוא אומר אז אפילו כתוב שבן אדם עד הרגע האחרון של החיים שלו הוא צריך מאוד להשגיח מכיוון שהיצר הרע אפילו ברגע האחרון גם יכל ודווקא ברגע האחרון הוא מכשיל אותו הוא רוצה יכול להיות צדיק כל ימיו אבל ברגע האחרון היצר הרע הוא מכשיל

אותו שלפחות אז הוא היה אז ירמיהו חשש שמה אחרי שעשו לו כזה זה כזה כזה מטווח שנתנו לו כל כך הרבה חיצים אז הוא יגיד דבר לא טוב אז אז אומר שמי הוא שמע אותו דקומה צדיקלי דיני הנפשי ואמר צדיק השם כיפיו מריתי כיפו מרי >> כיפו מריתי אז אומר פתח עלי אז ירמיהו פתח עלי האיש שייתה הוא אמר רוח הפנו >> משיח >> הש >> משיח השם כך הוא אמרפחת שני >> כך הוא אמר עליו אומר שהוא שמע כזה דבר שבן אדם אחרי כאלה זה אז לא רק שהוא לא רק שהוא לא הפוך ממה ש ממה שקרה זאת אומרת הוא עוד מצדיק עליו את הדין אז אומר הוא היה חביב עלינו כנשמת אפנו שנמשך בשמן אז הוא אומר בסוף הוא אומר נלק בשחיטותם >> [כחכוח] >> למה באמת לא תקיים ב שלומר אז אומר מדבר הגמרא אומרת בגלל שהדור שלו לא היה לא היה >> עוונות נסתרות >> זאת אומרת שאפילו שהקדוש ברוך הוא מבטיח

אבל צריך לזה גם כן שיהיה גם הדור ראוי למה שהקדוש ברוך הוא מבטיח >> מפטיח בתנאי שנהיה בסדר מה זה נלקד בשחיטותם >> מה פירוש נלקד בשחיטותם זה באמצ בסוף בסוף כאילו בשחיטות הדור זה שהדור לא היה ראוי לזה והוא אמר >> והוא אמר שבכל זאת יעברו אז הוא נלקד בשחיטותם של הדור כתוב שוא חשב שהוא בדק שהוא בדק את הישעיהו >> שלא עבודה זרה ראה שבאמת הכל בסדר >> אבל בסתר בתוך חזרי חזרים היו עובדים טוב זה כתוב >> נכון >> כן כן זה כזה רצה לשאול את הנביא ואם הוא היה שואל הנביא ידע מה שנעשה בסדר זה לא הדור לא ראוי פה בנקודה >> ממשיכה הגמרא ואומרת ככה >> מעשה וירדו זקנים מירושלים להריה ירדו זקנים זאת אומרת שהסנהדרין ירדו לירושלים מירושלים להריהם שבארץ ישראל וגזרו תענית על מה הם גזרו תענית על זה שנראה כי הם לא פיתנו של שידפון באשקלון. באשקלון היה

שידפון אבל לא גדול. היה רק ממש התחלה של שידפון. אז מיד הם גזרו תענית. >> שואלת הגמרא מה הכוונה שידפון זהונמי. >> לא לא שידפון זה נקרא שהתבואה שראו שתבואה גודלת והגרגירים לא מלאים. יוצאים לא מתפתחים. >> אומרת הגמרא היא באה אלהו. יש להם פה בעיה כם לא תנו תבואה או כם לא תנו פת זאת אומרת ש שהכמות של התבואה שנזכה בשידפון הייתה מספקת למלא תנו בתבואה עצמה או דילמה הכוונה לשיעור יותר קטן כמלא תנות של פת אומרת הגמרא תושמע כי אם לא פיתנו כתוב הלשון כתוב כם לא פיתנו ועדיין תיבה לך אז אומרת הגמרא שכתוב הלשון כמלא פיתנור ולא כמלא תנור היה צריך להגיד אם אנחנו אומרים שצריך שהתנור [כחכוח] תנור שלם של תבואה אז הייתי אומר כם לא תנור כשהוא אומר כם לא פיתנו הכוונה רק לסתום את הפתח של התנור >> זה פחות >> ולא למלות את כל החלל שלו

>> זה פחות מה שזה הרבה פחות? >> כן. אז אומרת הגמרא ועדיין תיבא לך עדיין יש לנו עוד שאלה מה הכוונה כם לא פיתנו ככיסוי ידתנורי המשמש לכיסוי פי התנורד זאת אומרת כמו כיכר לחם שלמה או דילמה כידור דריפטה או שמה מדובר פה כמו שורה של כקרות לחם דעדלי לפומדתנורה >> אז אומר האם מדבע פה שבן אדם מכניס לתנור כי אם לא פי תנור זאת אומרת הוא שם מגע שלם עם לחמים או רק לסגור את התנור זאת אומרת כיכר לחם אחת שזה גם מספיק אז אומר אז פה כבר לא ידעו בדיוק טיקו הם לא ידעו את התירוץ >> אומרת הגמרא ועוד גזרו על תענית תענית על שאכלו זאבים >> תינוקות >> כן שבה גזרו תענית שזאיבים אכלו שתי תינוקות כן אומרת הגמרא אמר הוא למישום רבי שמעון בן יוצדק מעשה ובלו זאבים שתי תינוקות ויקאום דרך בית הרי ובא המעשה לפני חכמים ותיירו את הבשר ותימו את העצמות

>> מה הכוונה תיאירו את הבשר >> הם הם בלו את התינוק לגמרי >> יפה והכיאו אותם >> לא הכיאו הוציאו אותם בדרך דרך הבית הרי הרי כן >> יצא כל התינוק שלם >> ו >> שלם >> כך זה מה זה הפירוש הם לא הקלו הם לא לעשו אותם >> אה הם בלו אותם זה כמו יונה שהיה במהדגה שהיה כן הוא בלה אותו >> הוא בלה אותו ואחרי זה הוא פלט אותו הוא >> פה יצא מאחורה >> כן אבל לא משנה אבל בס אבל לא חי >> זהו >> מהרג היונה יצא חימה מהזה אבל פה הוא לא יצא חי. >> רגע, התינוקת האלה לא יצאו חיים? >> לא, הם נכנסו לזאב לתוך המאי. הם כרחיים לא יכולים לצאת. הם רק יצאו שלמים. >> הם רק יצאו שלמים. >> רק יצאו שלמים. >> אז הוא אומר תירו את ה את הזה חכמים תרו את הבשר >> אבל טימו את העצמות. הם טימו. >> מה כירו לאכול אותה? >> ירוד. לא. זאת אומרת שמי שנגע שמי שנגע זה

לא אין לו דין מתקן א >> מת בשר של מת מטמא >> נכון >> טומת מת >> כן >> אז מי שנגע בבשר של התינוקות האלה >> אז הוא לא נהיה טמא בגלל שבשר שהוא מאכל אז אין לו כבר דין של בשר >> וואו >> אם ה אם הכלב הכי רגע >> לא הכי אות >> לא הכי יצאו מאחורה >> לא הכיאו אותם >> כן דרך בית ה בית >> הרבי דרך בית ה >> ותיערו את הבשר >> ותיערו כן ותיערו את הבשר ותימו את העצמות עצמות לא שייך בזה עיכול ה הקיבה לא מעקלת את העצמות >> את העצמות כן >> אז עצם אפילו שחיה רעה אכלה אותו את של בן אדם >> אם העצם יצא החוצה >> אז אז זה לא עצם לא טהור עצם נשאר טמא בשר יש לו דין של מעוקל >> בגלל שמה שהוא מעקל אז זה משהו אחד, אבל דבר שהוא לא יכול להקל אותו אז נשאר בטומתו. אומרת הגמרא, נראה רק קצת רש"י, נראה רש"י קצת >> איפה תרו >> שהיבא אלהו כמלא תנור תבואה דהיינו שיעור

גדול ממלא תנו פת זה שיעור קטן הוא שאין דרך למלות כל חלל התנו בפת אלא בדפנות מדביקים אותו אז פה רש"י אומר כי אם לא תנו תבואה מה הכוונה הוא מדבר על הפת הזה של אשתנורה שמדביקים אותו על הזה אז אומר רק אז השאלה של הגמרא רשי זה לא יש תנורים שמכניסים את כל הכרות לחם >> כמו שבמגש יש תנורים שמדביקים על זה פנור זאת אומרת זאת אומרת יש תורות של ערבים עד כן כן כן >> זורקים את זה על הצד של >> מדביקים אותו בצור זה לקחו מערבים >> זה לא פעם היו עושים כזה יורה יורים בשני הכלב זה נקרא יורים יורה יורה יורים ה סוג הזה >> כן אבל הסוג השאלה של רש"י הייתה מה לכאורה מה השאלה פה כתוב כי אם לא פיתנו כם לא פיתנו מה אתה הולך לדום בנושא הזה אז אז אומר רש"י, אם ישנם תנורים שלא מכניסים שמה מלא כקרות, לוקחים ומדביקים את זה על התנור. ברגע שאתה מדביק, מה

הכוונה כזה טיפה זה נקרא כם לא פתנור שהתנור מכיל את הכל. זאת אומרת הדבקת לו שתי שתנורות, אז זה כבר בשביל זה אתה הולך לגזור תעניות בכל ה בכל בכל המדינה שהיתנו. לא. אז אומר רש"י שזה השאלה. תנוג הזה שאין שנדשוט קטן שאין דרך למלות כל חלל התנור פת אלא בדפנות מדביקים אז זה השאלה אז אומרת הגמרא תושמ דקטן אחד כי לשנה כי אם לא פיתנו דהיינו פת דאילו תבואה לא מעצמי על על פי התנור תבואה אתה לא יכול להדביק לתנור אז יוצא שהתבואה שתבואה אתה צריך למלות את התנור ממשיך רש"י או דילמה כידר דרפטה שורה שלחם מדבוקים זה אצל זה בפי התנור הנמה שמדביקים זה למעלה מזה עד פי התנור זאת אומרת שכן שגם כן רש"י לוקח את הסוג תנור הזה שמדביקים עליו אז אומר כי אם לא פי התנור האם תנוג הזה שמדביקים את כל התנור ממלאים אותו באשתנורה או לא אפילו

רק אחד זה גם מסייל נשארת הגמרא [נחירות בוז] בטיקו אז שבוא אומר בלן שה ש הלשון שמה על הזיבים ותיערו את הבשר שהם שלמים ותיערו את הבשר שאינו מטמא טומת מת דנתקל ונתבטל תוך כגון ששו ימי עיכול פירשב בעלמה יש כלב יכול להחזיק >> שלושה ימים >> שלושה ימים כנראה שהזאב גם כן יכול להחזיק הוא דומה לכלב >> אותו משפחה אז אותו משפחה אז הוא גם אז הוא גם כן יכול להחזיק את הזה אז אז אומר שהם היו בתוך המאיש של הזאב ובכל זאת הם היו כזמן כזה >> שיעור עיכול >> בגלל שאם הם נכנסו ויצאו כמעט מיד אז אז הרי הבשר לא מעוכל בכלל פה היה סיפור שהם היו בפנים בשיעור ריקול אבל הם לא נתעקלו אז אומר פה השאלה אם הם לא יתקלו. אתה רואה פה בשר אמיתי ואחד ילד ילד של בשר אז אם מישהו נגע בזה הוא לא טמא בגלל שיש לו דין של נתקל וטיימ את העצמות לא מתעקלו

>> אפילו הוא שלם ממש כן >> כך מדה שיצאו שלמים אז אם הם יצאו שלמים אבל מכיוון שהם היו בתוך המקום של כול אז זה כבר גורם לזה שיש לו דין אבל עצמות אף פעם לא מתקלים אז העצם עצמו שמו שמה יש כן דין טומא >> ואם היה כן מתעקל >> אם היה מתעקל לא היה כלום >> לא היה כלום נכון >> לא היית רואה >> מה היית רואה לא כתוב כתוב שנשים אכלו בשר בניהם >> נו >> אז גם היה שם סיפור של בשר >> בסדר גמור אבלזה לא >> נשחט >> זה לא משנה זה לא משנה כל בשר >> כן >> כל אוכל שעובר דרך המאי של הכלב או של ה חיה שאכלה יש לו דין שלקל אפילו אם אתה אחר כך מוצא אותו כמעט שלם או שלם לגמרי זה כבר מופס אבל מבחינת ההלכה הרבה מה יש הרבה צדיקים שלושה ימים >> מה >> אם היה שלושה ימים >> שכדי שיעור ריקול אז אני לא יודע כנראה לא אצל בן אדם אבל אצל אצל

>> המשנה אומרת שזה בכלב שלושה ימים המשל לא מדברת על זה >> על זאב >> משנה ב באוזת >> אמר זה אותו משפחה >> מה >> אמר זהב וכלב זה אותו משפחה כן זה אותו רעיון אבל כן >> כן אז זה הכלב הוא לא כליים >> אומרת הגמרא >> כן כליים זה גם אבל בכל >> לא משנה כל דבר יכול להיות יש לו את השיעור עיכול שלו יכול להיות שזהב פחות או שיותר לא יודע בכל אופן ממשיכה הגמרא הלילו מטריעים בשבת אומרת הגמרא תנו רבנן עיר שהקיפו הנוכרים אונר ואחד >> ספינה מתערפת בים >> בים >> ואחד יחיד שנרדם מפני נוכרים או מפני ליסחים או מפני רוח רעה. מה הכוונה רוח רעה? זה שיגאון >> לכורה. לאפור >> ככה רשמר בשבת. >> כתוב שנכנסה ברוח של שדה >> של שידה גורמת לו לרוץ ללא שליטה. >> אין לו שליטה. >> מתוך כך מסתכל היה מתעסק בדיווקים גם לא צריך. >> כן. אז אומר ומתוך כך מסתכן שם היתב. מה

אכפת לך מה בשביל זה לעשות ענית? בשבת אז אומר אנחנו מפחדים שם היתבא בנהר או יפול וימות כך מסביר רש"י מפני רוח רעה שנכנס בו רוח שיד ורץ והולך ושמה יתבע בנהר או יפול וימות אז להוציא את השד אז לא צריך בשענית צריכים מקובל מקובל שיודע איך איך לעשות לא להוציא זה לא שנה אם יש >> אני אומר להוציא את השד מותר יש מקובל זה לא מלאכה >> כן אבל פה זה >> אבל פה לא בשבת הוא לא יכול להוציא הוא לא יקבל כסף >> לא בשבת הגיהנו א >> שוב >> לא הוא קבל תוך הפלאה >> אם הוא מתכו לכסף אז הוא כבר לא יכול להוציא >> למה הוא מקבל בהפלה דיבוק אדם >> מאוד עליון ואם הוא יש לו קבלות עם כסף אין לו שום דברז >> סיפרתי לך הוא יכול להפוך >> שמישהו בא לחזון אישן שלו בעלה מטבע אז הוא אומר תעלה ל הרב מפונביץ'ו יכול להוציא מטבע אפילו מהקיר

הוא אומר >> אז פה מדבר שהוא יכל >> הרבי שלי >> כן >> רב נוח ארזוב אתה זוכר רב נוח הוא סיפר לי ש לפני יותר מ-60 שנה הוא למד את רבי לדושניצר רבי לדושניצר הוא היה משגיח בלומשה בפתח תקווה >> אז הוא סיפר שרבי לדושניצר סיפר להם הוא למד אצל החפץ חיים הוא היה תמיד של חפץ חיים ופעם הגיע איזה שליחות אבא מסכן בא לחפץ חיים והוא [נחירות בוז] ביקש ממנו שבוא אליו להוציא דיווק מהבת שלו. חץ חיים כבר היה לזה קנותו כבר היה לו קשה מאוד א לנסוע אז הוא לוקח 10ה תלמידים הוא לימד אותם איך להוציא את הדיבוק 10 תלמידים הוא היה אחד מה10 בחולבן גם היה הוא היה אחד מה10 הוא לימד אותם צריך להוציא את הדיבוק באו אסור בשחרים לימד אותם אז והם הוציאו חיזם שאלו את הדיבוק איך מחזיקים חפץ חיים למעלה אז הוא אמר להם כמו המויר קטן המורה מורה קטן

>> בכל אופן אומרת הגמרא אומרת הגמרא שכל אלה צריך לסגף את עצמו בתענית על כולם יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית למה שמה יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו. אומרת הגמרא שמה מתוך חולשתו הוא הוא יתענה הרבה תעניות שמתוך חולשתו אז הוא לא יוכל להתפרנס והוא יצטרך לבריות והנה הבריות מרחמות עליו שמה הבריות לא מרחמות עליו שהם אומרים שהוא הביא על עצמו >> שהוא הביא על עצמו פרזית >> שהוא הביא את הצרה על עצמו אתה מתענ שהמשוגע הזה זה שהשד נכנס בו כזה דבר אתה הבאת לכורך >> לך לעבוד לומר >> אחד ביקש תרומה >> כן >> אומר לו אין לי כסף הוא אומר לך תעבוד יהיה לך כסף >> נכון יותר טוב זה קח ביטוח לאומי >> בגזור מביטוח לאומי הביטחון שלאנט בטו לפי הו [צחוק] לא יודע אתה לוקח מהם אני מבין

זה >> הוא רוצה הוא רוצה רק הם לא נתים לו לא >> שור בפך התק שלהם לא >> צריך לעשות תמיד >> אמר רב יהודה אמר רב מה איתרבי יוסי מה הטעם של רבי יוסי שרבי יוסי אומר שהוא אסור לכתיב ויהי האדם לנפש חיה נשמה שנתתי בכך אחיה >> אחיהו >> אז זאת אומרת הלשון הוא שכתוב הלשון ויהי אדם לנפש חיה אז אפשר להגיד שהקדוש ברוך הוא אומר תחיה את הנפש שלך אל אם צריך צריך זאת אומרת שבן אדם חייב בעצמו להשתדל בפרנסתו ולא צריך לרקות ולא יסמוך על האחרים צטרך לבריות אומר רש"י כי אין בו כוח להרוויח ולהתפרנס מיגיו הוא לא אין לו את הכוח הזה ממשיכה כן אז תראו מה שאומר תוסות רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף ונראה דנתני לא פליגה באומירה אנתני בפרקן לליל אם נקרא חוטה או נקרא קדוש דמרי פליגה במצא לציור נפשי ואנתני פליגה דלא ימצא לציור נפשי אומר שיש לנו

למעלה בדף יא יש לנו שאלה האם בן אדם שהוא נודר האם הוא נקרא חוטא או שהוא נקרא קדוש >> אבל לא רוזר שומעים היין כן כן יש מחלוקת אז הוא אומר פה לא מדובר פה המחלוקת פה האם מותר לו לצייר את נפשו ליחיד על דבר כזה ברגע שהוא מצייר את נפשו הוא מתענה אז הוא גורם לזכזק לבריות האם יש לו את הזכות הזו לעשות את זה ככה זאת אומרת אם הוא בטוח שהוא לא עושה את זה הוא לא יצטרך לזה לבריות אבל אם הוא מסתגף כל כך והוא יצטרך לבריות אז פה זה בעיה שהוא שהוא לוקח ומטיל את עצמו על הבריות זה אז החכמים לא נתנו לו את הרשות הזוכ >> יבוא היום אשאל צריך לבוא >> מה >> עוד לא 12 >> עוד לא 20 ל12ד גשגר [כחכוח] מה קרה היום אתה >> היום אני היית מקובל היית יודע >> היית מקובל היית יודע >> ורב ינקלה >> רבי ינקלה תזו בפרק und die bringt von

gebeten soll singen in soll gedenken >> לא היה לו ילדים לא היה לו ילדים >> לא היה לו ילדים אז הוא עשה כמה ניגונים הוא ביקש בסבא שלי שיעביר את זה לקל זה אבא שלמה >> כן רבספר >> רב ספר אחד סו של מחדה מחובד בח לא לא >> אבל יפה ככה 30 שנה פתוח שמג >> כן כן כןס הוא היה >> הסבא קרם הבאת >> יש לךגרד >> בעיר כן קראתי לפני כמה שנים עליו שב שאכלתי עודירות כן ביצחה שהיה מוכן את עולם השמיע הרבה מגויסים מרכיים ואחד מהאנשים שמה שפלל בית כנסת שלו גיסו את הבן בטח >> והבן היה כותב פה כמה זמן שלא חיזה גלויה אבל איזה פשוט מעט תקופה ארוכה ולא שום ידיע מאירופה הוא לא יודע הוא לא ידע הוא אמר לעשות מלחמה >> כן >> אז אשתו אמרה תלך לרבי עינקלי אולי יכול לעזור לך [נחירות בוז] הוא בא לרבי ענקלי הוא סיפר לו את המצב שם הבן

אז כתוב רביק נישן על הידיים שלו ככה הוא נישן אחרי כמה דקות אמר לו ככה ותריך זה וזה ולילה זה וזה הבן שלך יופיע לבית >> בבית >> לבית שלך אבל אסור לך ללכת לישון אתה חייב להיות אר כי זה לא זה לא פשוט זאת אומרת הוא הבין שהצדיק אומר לו אז הוא קיבל חזר הביתה הוא חיכה לתאריך הזה וזה הבן לא מגיע רבי ענקלי אמר לו שהוא יגיע הוא היה מאוד מאוחר אז הוא החליט הוא יראה את בינתיים ברחוב הוא ישף אוויר קצת סתובב קל על עצמו פתאום הוא הולך ברחוב פש אותו אדם עם מדב חייל והוא שואל אותו איפה המשפחה זה וזה וזה היה הבן שלו אמר לו הבן כמובן אמר לו הבן הוא עבר כל כך הרבה זמן שדעתו נשתעל אנחנו קצת נראה וקצת שינו את הרחוב אז הוא קצת אז הוא לא זכר >> איפה אז הוא אמר לכם הוא שאל ופתאום זה היה אבא שלו הוא פגש את הבן שלו ברחו

ושהוא לא יודע בדיוק והוא נפגש איתו ואז הוא בא הביתה >> טוב >> זה קראתי בעיתנו המשפחה >> אנחנו זכוס התגן עלינו גדול >> כן >> עם הוא היה בן של >> רבי לא כן כן >> אנחנו פה בסימן בסעיף כה >> רגע איזה דף איזה דף >> ש >> שנט [כחכוח] >> סימן ש בסעיף כה והתחלנו אתמול שמותר לצאת במיני עשבים שקושרים אותם בקשרים וטולים אותם בצו לרפואה לא לא אנחנו עוד פעם לא לא גם את זה לא >> לא לא לא גם >> אתמול אנחנו התחלנו את כג >> כן תחשיב >> ונצקנו באמצע >> נכון >> אז אתמול דיברנו על זה שאם אם שאם זה תפו לבגד אז אמרנו אז תכשיט ואפשר לצאת איתו אבל אם הוא תפר לבגד דבר שהוא לא שייך לזה זה אז הוא לא אז הוא לא בטל אז הוא לא בטל המלבוש וגם אסור אפילו שהוא תפו אין פחד שהוא יחזיק אותו ביד אבל זה עצמו אסור לקחת עכשיו הוא אומר במ דברים

>> אמורים >> אמורים כשדבר זה שחיברו לכסות הוא חשוב קצת נגד הכסות אבל אם אין לו חשוב כלל נגד חשיבות הכסות כגון [נחירות בוז] מטפחת שמקפחים פה את האף שקוראים פצל פצ'ילס צ'ילס זה פולנית בטח >> לא רוסית >> אה לא יודע >> זה ברוסית >> כנראה רוסית >> יש סיפור שמישהו היה אצל אחד הרבים אני לא אצל האדמור האמצעי והוא שמע שהוא דיבר שהוא אמר משהו הוא היה יהודי מאוד פשוט הוא לא הבין מה שהוא אומר האדמור הזה האמצעי דיבר על משהו על נשמות דאצילס אז הוא חשב שומע נשמות בפת שילס >> נשמות במפחת >> במפחת כן אתה מזכיר לי תמונה של הרב משומר עכשיו עולה לי במחשבה אני רואה אותו עכשיו מוציא מטפחד בטיש עושה ככה ומחזיר ככה זה בכל אופן אז הוא שמע והוא חזר לעיר שלו אז היו שואלים בן אדם שנסע לרבי מה שמעת אז הוא אומר שמעתי מהרבי שיש נשמות

כאלה שהם בתוך מטפחות שצריך והוא מבחה כל כך אומרת איפה אנחנו נמצאים באיזה מקום שאנחנו נמצאים נשמות הקדוש ברוך הוא נתן נשמה וכל הראש שלו בתוך המטפחת >> כך הוא לקח את זה [נחירות בוז] בכל אופן אז אומר אפילו אז הרי היא בטילה לגבי הכסות אם היא תפורה לו בבית דחיפות זאת אומרת אם בן אדם קשר לבגד תפר לבגד שתי >> מטפחת ת והמטפחת הת הזו קשורה בשתי דחיפות זאת אומרת שהיא קשורה חזק >> כן >> שזאת אומר על פי דין זה נקרא תפירה >> אז זה חלק מהבגד >> אז אם אז היא חלק מהבגד שבית דחיפות חשובים חיבור לעניין כיליים אז אם זה טוב לכיליים אז זה טוב גם למטפח אז הוא טוב גם למטפחת אף >> יש כאלה שסים פה מטפחת בן אבל זה זה לא מטפחת אףזה יכול להשזה זה >> ליופי ליופי ליופי שלא הוא לא ינגב את זה וישים את זה חזרה >> אז הרבי היה מחזיק את תמיד מתפחד לא

>> הרבי >> הרבי היה מחזיק כשהוא היה אומר >> מה הם מחזיק >> מאמר חסידות היה מחזיק מטפחת אדומה של מי זה היה של מי זה היה מטפחת >> זה היה של הצמח צדק >> של הצמח צדק הוא החזיקה >> למה ה מחזיק אותו ישאר בעולם הזה שלא יעלה למ >> שיהיה לו איזשהו שלא שלא יהיה לו יצא יצא מיזה שיהיה לו אחיזה בגשמיות בוא נגיד >> גשמית גם הרבי אלימלך שהיה אומר כתר פחדו ש לגמרי תפשטו לו ביד א של קידוש ועשו לו ככה שיהיה לו את החה בגשמיות בגשמיות שלא יהיה יותר מדי למעלה >> שלא יהיה יתפש כמו די ויבאמר >> של אתמול >> בכל אופן אז אז הוא אומר ככה, אם זה תפור בבית דחיפות, זאת אומרת שזה נקרא תפירה. לעניין כיליים זה נקרא תפירה. אבל אם היא תפורה לחגורה אז אסור לצאת בו. למה? שכנגד החגורה היא חשובה ואינה בתלעה אליה. ואין צורך לומר אם קשורה שם אפילו בקשר של קיימה, זאת

אומרת שלא שלא תפרו את זה לחגורה, אלא שיקאשרו את זה בקשר חזק. ואף אם רוצה לחגור שם במטפחת זו על גבי החגורה או תחתיה, אין זה מועיל כלום שאין יוצאים מבית חגורות זו על גבי זו כמו שהתב הוא בא עם חידוש מאוד מעניין הוא אומר כאן ככה בן אדם שיש לו חגורה אחת הוא לובש את זה עכשיו הוא יש לו מטפחת >> הוא רוצה לקחת את המטפחת איתו אז הוא קושר את המטפחת גם כן >> כמו חגורה אה שוויר >> אז יש לו עכשיו שתי כך חגורות כן >> אז אומר מכיוון שבן אדם יש יש לו מכנסיים אחד אם היה לו שניים אז הוא צריך שני חגורות אבל אם יש לו רק מכנס אחד >> זה זה זה חשוב עם הגבר >> לא לא אני רואה את הבחורים בקרוניס בשבת הם שמים את החגורה כמו את ה >> גומי >> סדר >> לא לא היית נו >> מה >> מגבת כמו חגורה >> לא תעשו אותה על הצבא לא אבל אני גם רואה

שעושים ככה זה לא >> גם וגם >> גם וגם יש כאלה לא יש כאלה ששמים את זה כמו חגורה >> זה בעיה עם כך >> אז פה הוא אומר שלמה למה מה אכפת לך זה זה מלבוש מה זה אכפת לך אם זה חגורה והוא קושר את זה את ההפת שילס הזה כמו שהוא אומר את הממחתה אז הוא אומר יש לו שניים שניים אז יש מקומות ששניים זה יותר טוב אבל יש מקומות שלא הולכים עם שני חגורות הולכים למכנסיים הולכים חגורה אחת >> לא לא הכי טוב לשים כמו צעיר >> אז פה הוא מדבר עכשיו הוא דיבר פה על קיים סבים מעלות את עשים כמו צעיף >> לא משנה אבל זה זה בגד >> בכל אופן >> מה קורה יש ליגרום המכנסיים ואני מוסיף גרטל וגם >> אז זה משהו אחר >> גם זה על התפילה >> אז מה הוא מסביר הוא מסביר למה שאם החגורה בן אדם לא לובש בהפך אתה צריך ללבוש כמנהג בני אדם >> בן אדם יש לו חגורה אחת אז החגורה מ

מסמרטות. אז חגורה מסמרטות אתה אומר של לובש חגורה. [נחירות בוז] אבל אם בן אדם לובש שני חגורות אז א על גבי ה החגורה אז לא לובשים את זה. >> אז עכשיו מי שרוצה >> אז אומר פה ככה אתה שואל על גרטל. גרטל זה לא שהגרט החגורה לובשים על המכנסיים. גרטל לא לובשים על המכנסיים. גרטה לובשים באופן כללי >> על על הסרטוק. ואם אין לך סרטון >> ואם אין לך סרטון >> אז ג לא אז כן אבל גרטל זה בגד שהוא לא רק חגורה זה בגד שהוא בשביל התפילה >> כן יש לו עוד דבר זאת אומרת שזה בגד שזה כן לובשים גם גרטל וגם חגורה זה כן לובשים >> אז אם בן אדם לובש שני חגורות אז זה נראה משונה בן אדם לובש חגורה וגרטל אז זה לא נראה משונה אז ככה בשביל מה צריך גרטל אם ואם שלימה את כך חגורה שהיא מפרידה שהיא מפרידה בין הזה כן יש מושג שכתוב שיקון לקראת השם אלוקיך

>> אז תסדר את החליפה תסדר את עצמך >> אז יש כאלה >> אז יש כאלה יש כאלה שזה עושה ויש כאלה שהוא מחזיק אצלו גרטה במיוחד שבזה הוא מקמיים >> עיקון לקראת הוא הולך להתפלל >> הכהן הגדול הלך עם גר כן כן הוא יודע זה בלגרל >> הכהן גדול הכהן שהלך ב כהן >> אבל גרטל אחד היה גם הסו חבוה >> אתה שומע הרב סבא של >> הוא טוען למה אתה צריך גם סבא של >> מי אבל לבן לא >> אדום אדום בורדוק האורך כן >> גרטל כמו צריכים סובב >> אני ראיתי את הכן היה לך חגורה היה מלא פשעים וייסורים קיבל על עצמו אז הולך חגורה 16 אז קיבל על עצמו ייסורים אמר אבל על ידי ייסורים איך היה לו את עצמו עם חברות 16 פעמים הראשון >> גרוס סטולינר >> למה [נחירות בוז] למה מה זה קיבל על עצמו בשביל כלל ישראל הוא קיבל אז היה צריך לבוא על עצמו בטובריה >> היה אצל משפחת שפר אחד מהבגין שלו מלא דם

היה כתמים מהתפילה שהיה מתפל >> עכשיו הוא ממשיך ומי שרוצה להגיד הרב >> שאני ראיתי את הסטייפלה ראיתי אותו מגיע ל18 אז הוא לבש את הגרטל שכאילו צריך >> עד אז לא >> לא עד אז הוא לא החזון איש החזון איש >> גם החזון איש גם כן לא לא יודע הוא מדבר עליהם בשבוע אחר הוא צינ בהם קינה בהם >> כן עכשיו כ >> כן כן אני חושב שגם רב חיים אני חושב שגם רב חיים קנייבסקי גם כן לבש הם סידים לא הם הרסידים כן כן צ'רקסר ה הוא קראי שם הצ'רקסר >> צ'רקסר הצ'רקסר היה החתן של הדבור האמצעי >> נכון עכשיו הוא אומר אז מה עושה מי שרוצה לקחת מטפחת מה הוא עושה >> אין לו ומי שרוצה לקחת מטפחת זו אין לו תקנה אלא אם כחגורה אחת ארוכה אין לו תקנה אלא אם כן יקשרנה בראש החגורה מערב שבת בקשר של קיימה שאז נעשת כחגורה אחת ארוכה ויחגור את עצמו

בכולה שלא יישאר חלק כאילו שלא חגור כל זמן שהולך ברחוב כשהוא הולך ברחוב אז שיהיה כאילו קשור לגמרי >> מה הוא רוצה מזה לעשות >> שלא יה >> שהוא רוצה להוציא הוא רוצה לקחת איתו ממחטת אף >> אבל אחר כך שיוצא את הממחתה עם קשר שק לא יכול >> בדיוק זה בעיה >> אז הוא אז הוא רוצה לפרק אותו הוא הולך לאיזשהו מקום מסוים אז כשהוא הולך ברחוב אז שלא יכנח את האף שיחכה >> ואם הוא הולך למ הוא נכנס לבית הוא יכול לקנ למקום >> אר להתיר את הכיש >> הוא לא יכול להכיר הוא לא יכול להכיר את זה הוא צריך שזה יהיה קשור מערב שבת ויאר החגורה עם עם זה ביחד שבת >> בשביל לקנח את >> כן בטח >> אז איך קנח את האףח >> אני [צחוק] >> נכון היום חד פי אין את הבעיות זה בעיות יותר גדולות >> כן אני גם אתם לא אמריקאים באמריקאיםח אחת פעמים לא פותר שום דבר אתה לא יכול

לקחת את זה בחוץ >> לא משאירים בבית כנסת >> לא בבית כנסת מה אתה עושה אפצ'יק ברחוב מה אתה עושה [צחוק] >> לא עושים ברחוב >> אסור היום בגלל הקורונה יש לך מסכה >> אז עושים בשרבוה >> זה הדבר הכי קשה היה לי להיות באמריקה בשבתות בחוץ לארץ קשה לי מאוד לא זה זה חלק מהלב שהיה אז נכון אבל זה מכיוון חלק מהלב שהיו כולם הלכו >> אבל אבל אתה מסכה אתה לא מחזיק בשביל עצמך >> בשביל אחרים >> אתה לובש את זה בשביל אחרים שאחרים לא יפגו ממך >> זה זה כוח נפש גם גם לעצמך >> לא לא זה לא עצמך זה רק מזיק >> גם כל אחד לובש בשביל השני לך אותם זה עכשיו >> למה הוא לובש את זה שהוא לא ידביק את השני ושהוא לא ידבק לאה החדקים יוצאים הולכים לאיר אבל אם יש לך מסכה חידקים נסרים שמה >> חוזרים אליך עכשיו אחרי שנמרו עם החוקים הם גילוי מדברים על זה הרופאים שזה רק

מסוכן בס >> לא אבל זה זה כלפי כלפי שהשני שהשני לא יכול להדביק >> ומה הייתי קודם כל >> אתה מדביק את עצמך אתה כבר דבוק >> לא ברגע שאתה מוציא את החיידק הוא עוד לא פועל עליך ברגע שהוא יושב שמה וחוזר אליך השם ישמור