לקוטי שיחות פ׳ משפטים - הרב מנחם הלפרין

הסיפור לא מעבר לעובדה שמדובר על הכנות למתן תורה וזה לא הלכות כמו שהוא שאל בהתחלה בתוך הסיפור הזה עצמו נכלל גם הסיפור על כך שבני ישראל אמרו נעשה ונשמע אמרו נעשה נעשה ונשמע הם צייתו לקדוש ברוך הוא עוד לפני שהבינו זאת אומרת הפוך שזה דבר שהוא ההפך מהמשמעות של משפטים מצוות צריך להיות זאת אומרת לא בתוך הפרשה שהיא נקראת משפט שמדברת על ההיגיון שמה מונח הסיפור שמבטא את העובדה שבעם ישראל קיבלו את התורה גם למעלה מהיגיון אלא באופן של נעשה ונשמע הקדימו נעשה לנשמע שיש הגמרא קוראת לזה עם פזיז שקיבל על עצמו בלי להבין בכלל בלי לדעת על מה מדובר שזה מעשה לא הגיוני יוצא איפה שסופה של הפרשה אינו רק עניין השונה משמע משפטים אלא הוא עניין הפוך ממנו לגמרי זאת אומרת לא רק שזה לא משפטים אלא זה הבדיוק ההפוך האנטיתזה למשפטים. אז איך זה יכול להיות

שגם הקטע הזה שמדבר על זה שהיסוד של קבלת התורה זה קבלת עול בלי היגיון? איך הוא נכנס תחת השם משפטים שמבטא דווקא את ההיגיון? עכשיו השאלה הזאתי זאת אומרת שזה לא רק שזה דברים שהם לא שהם לא משפטים מצד הלכות אלא שהם נגד הרעיון הפנימי של משפטים שזה היגיון. השאלה הזאתי אינה קיימת רק לגבי הסיפור שבסוף הפרשה שהוא מדבר כללות קבלת המצוות. אלא גם לגבי הדינים שבפרשה עצמה שהרי בתוך הדינים ביניהם נמצא הציווי לא למשל לא תבשל גדי בחלב עמו בשר וחלב שזאת לא משפ שזה לא מצווה שכלית זה מצווה שהיא בלי היגיון למה לא לאכול בשר עם חלב זה לא משהו שההיגיון מחייב אותו זאת אומרת אנחנו רואים שלא אל החוק זאת אומרת יש בתוך המצוות גופה אפילו בתוך החלק של המשפטים שזה אומנם דינים והלכות אבל זה הלכות שמוגדרים כחוק לא הלכות שמוגדרים כמשפט אז

בעצם וזה זה הסעיף הראשון זאת אומרת למה איך איך בעצם השם משפטים שמבטא קודם כל הלכות מתאים לפרשה שלא כולה הלכות וגם בתוך זה גופה בתוך דיוק יותר בשם משפטים מעבר למשמעות שזה שזה הלכות יש את המשמעות שזה הלכות שהם שכליות אנחנו רואים גם חלקים גם בחלק הזה שמדבר על מתן תורה שזה מבטא את הרעיון שכל התורה היא בעצם לא הגיונית ואפילו בתוך ההלכות עצמם שמופיעים בפרשה יש גם הלכות שהם חוק והם לא משפט על המילים ואלה המשפטים מביא רש"י דברי חז"ל מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני זאת אומרת שאז במובן הפשוט זה סתם זה עניין כרונולוגי היינו יכולים לחשוב שבמתן תורה הרי סך הכל קיבלנו רק 10 מצוות ושאר המצוות הגיעו בשלבים מאוחרים יותר אז הם אומרים ש יכלנו לחשוב שיש איזשהו מעמד בסטטוס שלהם זאת אומרת יש המצוות שניתנו בסיני זה המצוות החשובות העיקריות

המחייבות המצוות האחרות הם מינט תוספות הם מצוות נלוות אין להם את אותה חשיבות באים חז"ל אומרים לא למה זה ואלה ו' ואלה כאילו זה המשך של קודם אז באה התורה להגיד לנו שגם המצוות האלה הם המשך למעמד הר סיני שדיברנו עליו קודם יש לזה בדיוק את אותו תוקף מחיה אבל יש לזה פירוש פנימי בחסידות שזה לא רק בא לבטא את הרעיון הזה שהתוקף של המצוות זה מחוייב מהר סיני אלא משהו יותר עמוק אלא שאף אלו גם את המשפטים אין לקיים משום שכך מחייב השכל מפני שהם מסיני כי הם ציוויים של הקדוש ברוך הוא זאת אומרת כשבן אדם לוקח הלוואה ומחזיר אותה שבן אדם גורם נזק לחבר שלו ומשלם על זה שזה מצווה הגיונית מחוייבת היא אגב נוהגת גם אצל הגויים כי השכל מחייב את זה עכשיו כשאנחנו מקיימים את המצווה הזאתי כשאנחנו מחזירים הלוואה זה בגלל שההיגיון מחייב את

זה באה התורה ואומרת לנו לא הסיבה שאנחנו מחזירים הלוואה זה לא כי ההיגיון האנושי מחייב את זה הצדק האנושי מחייב את זה אלא כי זה מסיני כי התורה הקדוש ברוך הוא אמר למה אני מחזיר הלוואה כי הקדוש ברוך הוא אמר אני זוכר היה פעם היה בירושלים צורף הזאת היה נקי ברחוב יחזקאל היה שמה אפשר פיצוחי מזרחי היה שמה כזה מן כמה מדרגות לרדת והיה שמה צורף והיה וטאתי לו שם פעם לתקן ובסוף אתה בא לשלם לו אז היה שם כזה פתק ק על הקיר שאומר רגע רגע לפני שאתה נותן לי את הכסף תסתכל היה שמה כתוב לשם ייחוד קודש בריך הוא שכינתי עניינים מוכן ומזומן לקיים חמש מצוות נדמה לי גם מצוות עשה ומצוות ביומות תיתן שכרו ולא תלין פעולת שכר שכיר לא תעשוק ראך ולא טולה איזה לא יודע כמה וכמה מצוות שקשורות לעניין הזה אתה הולך למכולת ואתה משלם אתה הולך לבעל למלאכה

משלמת זה לא אתה עושה פה מצוות זה לא שאתה נוהג במי נהג העולם זה לא שאתה לא מסתבך משטרה אתה מקיים פה מצוות מסיני אף אלו מסיני הסיבה שאנחנו עושים את הפעולות הפשוטות האלה גם זה מחיוב שיני זה הפירוש הפנימי לכאורה ככה היה ניתן ככה היה ניתן לכאורה להסביר מדוע מובאים בפרשתנו פרשת משפטים הסיפור על אמירת נעשה ונשמע ואיסור בשר וחלב שאינם המשפטים שבכך התורה רוצה לרמוז שגם המשפטים שבמשמעותם שהם הם שהם לכאורה הם הגיוניים לא ההיגיון יונו המחייב אלא הם במשמעותם הפנימיים כי איסור בשר וחלב למעלה מן השכל חוקים ולכן גם אותם יש לכם מתוך קבלת עול מלכות שמיים נעשה ונשמע מפני שחוקה חקקתי וגזירה גזרתי ולכן זה נקרא לכן וזה הסיפור של משפטים התורה כאילו התורה באה להגיד לנו שגם המשפטים הם מסיני גם המשפטים הם בעצם חוקים נכון שהם גם מובנים בהיגיון זה

כתוב בחסידות זה לא שההיגיון מחייב זאת אומרת זה לא שמכיוון שהשכל האנושי מחייב להחזיר הלוואה. לכן התורה גם ציוותה להחזיר הלוואה. אלא בעיקרון זה עובד הפוך. מכיוון שיש מצווה להחזיר הלוואה אז לכן הקדוש ברוך הוא גרם שהשכל האנושי יבין שצריכים להחזיר הלוואה. זאת אומרת חלק מהמצוות ירדו לעולם עד כדי כך שגם השכל האנושי הפך להיות כמוהם. זאת אומרת באופן תאורטי הקדוש ברוך הוא יכל לברוא את השכל האנושי שהוא לא יחייב להחזיר הלוואה אבל הוא יחייב לא לאכול בשר וחלב אבל הקדוש ברוך הוא בחר לא כה הוא בחר שאת המצווה של הלוואה היא גם תתלבש ותרד לעולם עד כדי כך שהיא תתלבש גם בשכל אנושי ומצוות חלק מהמצוות לא ולכן הם נשארו חוק וזה הרעיון פה זאת אומרת להראות שהעיקר גם העיקר של המשפטים זה שצריך לעשות אותם מפני ציווי השם זה נכון הרעיון אומר הרבי אבל זה לא

תירוץ על השאלה שלנו זה לא הסבר למה זה השם של הפרשה, אבל באמת לא ניתן לומר כך כהסבר לשם של הפרשה. דבר ראשון, כי במחילת יש דעה אחרת שהוא רק מוהים עובד במדרש רבי בפרשתנו. זאת אומרת שבמדרש רבא זה מופיע כדעה עיקרית שהיא סוברת הדעה הזאתי שואלה המשפטים במרא נאמרו בכלל. שבאמת המשפטים האלה לא נאמרו בסיני, הם נאמרו במרא. הם הצטוו לפני מתן תורה. לפי דעה זו יוצא שאין קיימת כאן ההדגשה שהמשפטים הם מסיני והקושיה שחזכרנו קודם לכן חוזרת איפה למקומה. זאת אומרת קודם כל התירוץ הזה הוא תירוץ חלקי כי יש דעה דעה משמעותית מאוד שלפי התירוץ הזה בכלל לא נכון אבל ועיקר עוד סיבה יותר עיקרית וזאת אומרת רבי צריך להגיע לסיבה השנייה כי גם אם זה לא דעה אחרת בכל אופן הרעיון הוא רעיון נכון אבל הדעה אבל אומר עדיין גם לפי הרעיון זה לא יעזור לנו למה כי גם

לפי הפירוש שאף אלו מסיני שבאמת הסיבה שזה באמת נכון שאנחנו באמת מקיימים את את ה את המצוות האלה כי זה מסינה ולא כיים משפטים אבל זה לא עוזר לגבי התירוץ של השם של הפרשה למה הכרח לומר שההדגשה צריכה להיות על כך שאלה הם מצוות שכליות ולא על כך שאלה חוקים מסיני כיוון ששם הפרשה היא משפטים הוא רוצה להגיד ככה זאת אומרת נכון שאנחנו אמרנו שזה נכון הרעיון שאנחנו מקיימים את המצוות גם המצוות שהם הגיוניות אנחנו לא מקיימים בגלל ההיגיון אלא בגלל החוק שבזה כי זה ציווי של ציווי אלוקי זה נכון אבל לא זה מה שהשם של הפרשה בא להגיד כי השם של הפרשה הוא הפוך הוא אומר שזה כן משפטים אם השם היה חוקים והיינו והתוכן של הפרשה היה משפטים הגיוניים והיינו שואלים למה התורה למה הפרשה נקראת חוקים הרי זה לא חוקים זה הרי משפטים הגיוניים אז התירוץ היה מצוין שלמה

זה נקרא חוקים להגיד לנו שגם המשפטים בעצם חוקים אבל פה זה כתוב הפוך בן נראה איך הוא אומר את זה כלומר מן העובדה שהפרשה כולה נקראת משפטים אין לד דייק את ההסבר הנל שהמשפטים בפנימיותם חוקים אלא בדיוק את ההפך שגם איסור בשר וחלב ויתר לכן העניין של נעשה ונשמע המשמעות הפנימית שלהם זה משפטים כי בסוף השם הוא משפטים זאת אומרת שכל התוכן של הפרשה הוא משפטים היגיון אי בפרשה יש דברים שהם לא היגיון לא בא השם של הפרשה להגיד לנו תדעו לכם שגם באותם דברים שהם נראים לכם כחוקים ואפילו נעשה ונשמע גם נעשה ונשמע זה משפט זה משהו שיש יש בו היגיון ונראה למה א צריך להפוך את הדף בהפוך או ד גם צריך להבין למה פרשת משפטים כתובה פשוט את הדף עצמו הלשון להפוך גם צריך להבין למה פרשת משפטים כתובה מיד לאחר פרשת יתרו מתן תורה ועכשיו אחרי שהקשנו על השם בוא נתייחס

לסדר של הפרשות פרשת משפטים היא הסמוכה למתן תורה לכאורה החידוש במתן תורה אינו מתבטא במצוות שהם מסוג משפטים אלא דווקא במצוות שהם מסוג עדות וחוקים. זאת אומרת, כשאנחנו באים לשאול את עצמנו, כאילו מה ה התורה מספרת לנו שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה? So what? ולכן מה מה התחדש כאילו בעקבות מתן תורה? איפה איפה רואים את החידוש של מתן תורה? חידוש של מתן תורה הוא לא במשפטים שזה הגיוני כי זה אמרנו זה הרי היינו יכולים לקיים גם בלי המתן תורה איפה נמונך העיקר החידוש של מתן תורה בעדות וחוקים שהרי א' את המשפטים היו צריכים לקיים לפני לפי השכל גם ללא ציווי מעת השם כדברי הגמרא שלמלא נכתבו אז דין הוא שיכתבו זאת אומרת כזה בכל מקרה ההיגיון מחייב את זה זה דבר ראשון דבר שני לפי שיטת הרמבן אין הכוונה במצוות יש יש יש

מחלוקת לגבי המצוות של דינים. אחת מהמצוות שבע מצוות בני נוח זה להושיב זה להושיב להושיב בתי דין. אז יש דעה שאומרת שהמצווה היא פשוט להושיב בתי דין. זה הכל. הרמבן מורחיב את זה ואומר לא המצווה של דינים זה לא רק להושיב דינים אלא גם דיני גניבה והונאה ועושק ושכר זכיר ודיני השומרים והונס ומפתא ואבות נזיקין וחובל בחברו ודיני מלווה ולובה ודיני מקח וממכר וכיוצא בזה. זאת אומרת כשהקדוש ברוך הוא ציווה את בני נוח, זאת אומרת את עם ישראל לפני מתן תורה שהם היו בני נוח, הם הצטייבו לקיים דינים. אז זה לא סתם להושיב בית משפט ומה מה איזה הלכות תפסוק לבית משפט? זה התרועה כבר לא אומרת מה זה שכל בית משפט יחליט לפי לפי איך שבא לו. הרמבן אומר לא שהבתי החלק מהמצווה של דינים שגוי צריכים גויים צריכים להושיב בתי דין זה בתי דין שיפסקו

בכל ההלכות האלה שבעצם זה רוב ההלכות שמופיעות בפרשה שלנו זאת אומרת יוצא שבעצם הפרשה שלנו רובה היא בכלל פרשה אוניברסלית היא פרשה שגם בני נוח את רוב הפרשה שלנו גם בני נוח צריכים לקיים אז זה הכי לא החידוש של מתן תורה כי אנחנו מספרים לנו על החידוש של מתן תורה ואיזה הלכות מביאים הלכות שגם היו קודם הלכות שגם ג מי שלא קשור למתנן תורה גם הוא צריך לקיים אותם יוצא איפה שעל רוב ענייני המשפטים ניצבו בני ישראל כבר קודם לכן בתוך כל בני נוח ולפי כך היה מתן תורה באמצעות וירד על הר סיני וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור באופן שלו בכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמה כלומר התגלות אלוקית הנשגבה מאוד משכלו של אדם למה כדי לחדש את הדברים החדשים מכיוון שכך היו צריכים לבוא לכאורה מיד לאחר מתן מתן תורה ציוויים של חוקים ועדות

שבהם התבטא החידוש שבמתן תורה ומדוע איפה כותבת התורה בראשונה את המשפטים אז אמנם זה נכון לפי הדעה הראשונה של חז"ל שהובה לאל שצריכה התורה לכתוב את המשפטים כדי להראות שאף אלו מסיני שהתורה באה להגיד לנו זאת אומרת שוב הוא חוזר לרעיון שהזכרנו קודם שהתורה באה להגיד לנו שנכון עד מתן תורה עד כשיהודי שלקח הלוואה בה' בסיוון מה הסיבה שהוא החזיר אותה כי הוא בן נוח ובן נוח מחוייב לדינים אבל יהודי שלקח הלוואה בו בסיוון למה הוא מחזיר אותה זה כבר לא בגלל בני נוח זה בגלל הר סיני כאילו שינינו סטטוס כמו שיש דיון למשל לגבי ברית למה אנחנו מה >> זה אותו דבר >> הפעולה היא אותו דבר אבל המקור החיוב הוא אחר הסיבה היא אחרת כאילו התחדש שהדינים האלה עברו מבין נוח מ מה מ מה מלכות דינים של בני נוח להלכות ות הלוואה של מתן תורה

כמו שיש דיון לגבי ברית דיון שלם אנחנו מברכים למה צריכים לעשות ברית למה יהודי צריך שנולד תינוק בן שמונה למה הוא צריך לעשות ברית האם בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה את אברהם אבינו >> או בגלל שכתוב בפרשת תזריע אישה כתזריע וילדה זכר ביום השמני בשר אורלתו וזה פשוט שסיבת החיוב כי כתוב כי ביום השמני מול בשר אורלתו עד כדי כך שיש דיונים שלמים הרב שטיינו דרשה דרשה מהברית אולי שלמה מברכים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו? זה לא אנחנו לא סיבה שאנחנו עושים ברית זה לא בגלל אברהם אבינו זה בגלל כי יש בפרשת תזריע אבל שאלה הזו נעשה תמיה תמואה יותר לפי ההסבר של אל שהרי בסופו של פרשת משפטים עצמה מדובר על הזמן הקרוב למתן תורה לפניו ואחריו ובעוד שהדינים שבתחילתה בתחילת הפרשה ובחלקהם מכריע נאמרו למשה לפי פירוש רשי יותר מאוחר ב-40 יום ששא בהם בהר סיני אחר

כך ירצה שהדינים האלו של ואלה המשפטים הכתובים כאן מיד לאחר סיפור סיפור מתן תורה אינם לפי סדר המאוראות ובמיוחד לפי פירוש המדרש שואלה המשפטים שנאמרו במרא זאת אומרת יש לנו פה בעיה עם הסדר של הדברים זאת אומרת אם הסדר של הדברים באמת היה נכון ככה מתן תורה ומיד אחר כך כתוב את המשפטים עוד היינו יכולים לקבל את ההסבר אבל פה אנחנו אומרים שזה לא כך התורה שינתה מהסדר זאת אומרת היא הכניסה בתוך הסיפור של מתן תורה היא דחפה כאילו חלק ממתן תורה מסופר ביתרו חלק ממתן תורה מסופר בסוף פרשת משפטים וביניהם יש חילה דינים שנאמרו בכלל או במרא או 40 יום שאחר כך כאילו לקחה הזיזה אותה מהמקום והכניסה את זה שמה אז מכל האמור לאל ברור א' למרות שבהגילוי שבמתן תורה עצמו אינו עניין של משפטים כפי האמור שהוא כפי האמור במתן תורה הייתה התגלות

אלוקית שלמעלה מהשכל גם מצד עם ישראל של נעשה ונשמע וגם מצד הקולות וברקים שירדו מלמעלה. בכל זאת עניינו של מתן תורה מתבטא דווקא במשפטים. ודבר שני, מצד שני מגיעים לאחר העניין של משפטים שוב לעניין של מתן תורה. כאילו אחרי שבן אדם עוסק במשפטים אז אם התורה שמה את זה אנחנו צריכים לדעת שכשהתורה משנה את הסדר אז נכון יש תירוץ אין אין אין מוקדם ומאוחר בתורה. זאת אומרת אין קושיה. זאת אומרת איך יכול להיות שזה כתוב לפני זה? הרי זה היה אחרי זה. אז אנחנו אומרים את התשובה אין מוקדם ומאוחר בתורה אבל עדיין צריך סיבה למה התורה בחרה לעשות את זה זאת אומרת אם היה כלל שמוקדם ומוחר בתורה אז למרות שיש סיבות למה לשנות את הסדר אי אפשר לשנות את הסדר חייבים להתייחס לסדר הכרונולוגי התירוץ של אין מוקדם הוא מאוחר בתורה סך הכל אומר שהסדר

הכרונולוגי הוא לא מחייב אפשר לשנות אבל צריך סיבה לשנות הרי אנחנו בדרך כלל התורה כן משתדלת לכתוב על הסדר לא כתוב לנו שיעקב נולד אחר כך יצחק אחר כך אברהם בדרך כלל אנחנו כן שומרים על רצף כרונולוגי צריך סיבה לשנות ואנחנו יכולים לשנות האין מוקדם ומחר בתורה סך הכל אומר שמותר לתורה לפשנות התורה יכולה לשנות מהסדר הכרונולוגי אבל צריך סיבה עדיין מה הסיבה זאת אומרת אם יש סיבה ואם אנחנו רואים שהתורה הכניסה את לפני נעשה ונשמע את משפטים זאת אומרת שיש כאן איזשהו היגיון לומר לנו שגם אחרי המשפטים יש נעשה ונשמע ג' עובדה זו עצמה היא פרט בעניין של פרש של פרשת משפטים זאת אומרת שנעשה ונשמע קשור לפרשת משפטים כדי להבין את הדברים הללו יש לה זאת אומרת בסך הכל יוצא בעצם מתוך כל הקושיות שאנחנו מבינים שיש פה איזה יש פה איזה את הרעיון

הזה של ההבנה והרעיון הזה של הלמעלה מהבנה יש פה משתתר פה עוד איזה משהו שאנחנו צריכים לפצח אותו כדי להבין את הדברים הללו יש להבין תחילת דברי השלה על הפסוק זה כלי וענוו אנחנו חוזרים עוד פרשה אחת אחורה לפרשת בשלח יש שם פסוק שאנחנו אומרים אותו כל יום בתפילה זה כלי וענובהו אלוקי אבי והרומנו שאת הדברים האלה את דברי השלל זה מביא כבוד קדושת מוריך יומי אדמור בשיחותיו ואלה הם דבריו אומר השלה ככה כשזה כלי כשהסיבה שהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא זה כי הוא כלי שהוא כלי מצד השגתי וידיעתי אז ואנוהו ענובהו מלשון אני והוא רצה לומר אני והוא דבוקים ביחד כביכול כי הידיעה נתפסת בלב זאת אומרת אם הסיבה שאני מייחס את הקדוש ברוך הוא אליי למה אני קשור עם הקדוש ברוך הוא למה אני קורא לו אלוקים שלי כלי זה כי אני הבנתי כי זה שלי אני הבנתי לבד

אני התבוננתי אני השגתי אני הגעתי בעצמי להבנה ולהרגשה שאני קשור עם הקדוש ברוך הוא אם ככה אז וענוהו ענובהו עם לשון אני והוא אז החיבור בינינו באמת חיבור אמיתי עד כדי כך הוא מביא בהמשך אני והוא למילה זה הופך אני והוא הוא הופכים למילה אחת. החיבור שלילי עם הקדוש ברוך הוא כל כך שאנחנו שנינו מתקללים במילה אחת. זה בתנאי שהוא כלי. הוא כל שלי. אני בעצמי השגתי שהוא אלוקים שהוא האלוקים שלי. אבל אם זה רק מצד הקבלה, מצד שהוא אלוקי אבי, אבא שלי אמר לי שהוא אלוקים. לא שאני בעצמי השגתי את זה. כך קיבלתי. קיבלתי מאבא שלי שזה אלוקים ואני מקבל את זה. אבל לא משהו שאני השגתי בעצמי. אז והרוממנו הוא רם ונשגב ממני ואני מרוחק מאיתו במצפון הלב אז הוא באמת אלוקים אבל הוא אלוקים מרומם כזה הוא לא חלק ממני אני הוא כזה מלמעלה

כלומר זאת אומרת מה הרעיון של השלב שבנוסף לאמונה הבאה מאת אבי הקבלה איש מפי איש צריכה להיות גם הידיעה זאת אומרת לא מספיק ש שאני מאמין לאבא שלי ואני מקבל ממשיך את המסורת של עם ישראל שאנחנו יודעים שיש אלוקים ואנחנו מאמינים בו, אלא צריכה גם להיות ידיעה, שזאת ידיעה שלי, פרטית שלי. ולמה? כי על ידי האמונה סך הכל מרגיש האדם שהקדוש ברוך הוא רם ונסגב ממנו והרום ממנו. ומה? וכתוצאה מכך האדם מרוחק מאיתו במצפון הלב. הוא עדיין מנותק ממנו. זאת אומרת זה מרוחק במצפון הלב. זה לא משפיע על המצפון של הלב שלי. זה דבר שכתוב הרבה בחסידסא אמונה זה מקיף. ולכן יש ולכן זה לא מחייב. שהגמרא מביאה מופיע בחסידס הדוגמה הפשוטה שגן והפו מחתר רחמון קריה שהגנב כשהוא בא לגנוב >> הוא מפחד שיתפסו אותו אז מה הוא עושה הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא שיציל אותו שישמור

עליו שלא יתפסו אותו ואתה שואל את הגנב נו אם הקדוש ברוך הוא רואה אותך ושומע אותך נמצא איתך פה ושומע מה אתה הולך לעשות מקשיב למה שאתה אומר אז הוא יודע שאתה הולך לגנוב הקדוש ברוך הוא לא אומר שלגנוב אז מה אתה גונב ועוד אתה מצפה שהוא יעזור לך לגנושיעבור בשלום. >> שיעבור בשלום. זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא נמצא איתך והוא שומע אתך והוא קרוב אליך והוא דואג לך ואתה בכל אופן גונב ואתה אפילו מבקש ממנו שיעזור לך לגנוב. איך זה מסתדר עם ההגיון? לא מסתדר. אז מה הוא עושה את זה? כי הוא מאמין. כי האמונה האמונה מכילה את הסתירה הזאתי. כי זה מרחוק. כי זה ורמנו זה מרומם. דבר שהוא מרומם זה כמו חלום. זה בסדר. זה לא מתחבר. זה מתחבר כשנוח לי. לא מתחבר. גם לא חייב להיות לגמרי. >> למעשה גם הילדים שהם לומדים בגיל קטן הם לא עושים את זה בגלל האמונה או משהו כזה.

הם עושים את זה בגלל שתורתם א אה נו א עובר מהאבות לבנים. בסדר? זה אמונה. זה אמונה. זה נקרא אמונה. העובר מאבות לבנים. לקבל את האמת כי ככה זה ככי כך ולא אחרת. כאילו זה המציאות. ככה תופס את המציאות. זה בדיוק אמונה. >> כן. החלק השני >> אלא מה אבל אילו באמצעות ידיעה מצד ההשגה אבל כשבן אדםכשזה אלו כשזה כלי שהוא יודע ומבין הבנת האלוקות זה נגרם זה מביא את המצב של אני והוא דבוקים ביחד שאני באמת זה מחייב את המעשים שלי כשאני השגתי את זה כפו אני כבר זה כבר הופך להיות חלק ממני זאת אומרת זה לא סתם משהו מופשט רוחני שאני והוא מחוברים אלא זה גם מורגש אצלי שאני מרגיש חלק מאלוקים ולכן אני עושה את מה שאלוקים אומר וזוהי גם משמעות הפסוק דע את אלוקי אביך אין די בכך שהקדוש ברוך הוא עברנו לימוד 262 לדף הבא אין די בכך שהקדוש ברוך הוא אלוקי

אביך אלא צריך להיות דה דע את אלוקי אביך זאת אומרת את אותו דבר שעד עכשיו הוא היה אלוקי אביך תעבור תתקדם איתו למצב של דע אותו שאתה בעצמך מצד ההשגה אך בעניין זה אינו מובן זה דברי השל הקדוש שואל הרבי מה השאלה על דברי השלה עצמו לכאורה לפי הפירוש השלה היה צריך להיות הפסוק להיכתב בסדר הפוך הרי מה קודם הרי קודם הגיע השלב ד קודם זה אלוקי אביך ואחר כך מגיע הציווי דע את אלוקי אביך אז השלב הראשון זה אלוקי אבי והרום ממנו ואחר כך זה כלי וענוו אז למה אז למה הפסוק אומר הפוך היה צריך להיות כתוב תחילה אלוקי אבי וארום ממנו ואחר כך זה כלי וענוו כי זה היה השלב הראשון וזה כלי זה שלב שני שני כי בראשונה קיים בשלב הראשון קיימת האמונה מצד אביך הקבלה איש מפש כמו שאמרת ילד כך נולד וגם רק אחר כך ישנה הידיעה כשהוא מתבגר וכשהוא מתחיל להבין מתחילה הידיעה

מצד ההשגה הבנה באלוקות או בלשון השלה נוסף השלה עצמו אומר את זה שהידיעה הזאתי היא נוסף על מה שהוקבע באמונת האלוקות בליבך מצד אביך זאת אומרת זה לא השלב בעצמו אומר שצריך קודם כל השלב של האמונה ואחר כך השלב של הידיעה דעת בעצמך מצד ההשגה. אז למה הפסוק מתחיל קודם עם הידיעה ואחר כך עובר לאמונה? לכאורה ניתן היה להסביר זאת לפי הידוע שגם לאחר שקיימת אצל האדם אמונה של ידיעה מצד ההשגה עדיין יש מקום והכרח לאמונה שלמבעלה מההשגה. זאת אומרת זה אנחנו בעצם יש שלושה שלבים. יש אמונה ואחר כך יש ידיעה ואחר כך שוב חוזרים לאמונה. זאת אומרת יש את הידיעה שעליה לא מדבר הפסוק. האמונה שעליה לא מדבר הפסוק ש ככה לימדו אותנו בחדר ככה הרגילו אותנו וזה האמונה הפשוטה. אחר כך מגיעה ידיעה ואחרי ידיעה מגיעה עוד אמונה. ופה השאלה

היא מה היא. אז הוא אומר למה עוד אמונה? כי יש מקום לאמונה שלמעלה מסגה. למה? שהרי כיוון שהקדוש ברוך הוא אינסוף וברור שככל שמגיעים לדרגה גבוהה יותר על ידי ההשגה יש תמיד דרגות באלוקות שהם למעלה מההשגה שעליהם אי אפשר להגיע רק על ידי אמונה זאת אומרת גם אחרי שאני מבין הרי אני לא הבנתי עד הסוף אני מבין רק חלק וזוהי הכוונה בסדר הפסוק זה כלי וענווהו ואחר כך אלוקי וארו ממנו שהחידוש הוא שזה לא רק אמונה ואחר כך השגה החידוש הוא שגם לאחר העבודה של זה כלי וענו הבנה והשגה והבנה צריך עדיין לחזור להיות העניין של אלוקי אלוקי אבי והרומנו אמונה שזה אמונה גבוהה יותר שעדיין יש דרגות מסוימיות שהם נשארות בבחינה של אמונה ולא בבחינה של ידיעה אך עדיין לא ברור אמנם קיימת דרגה באמונה הבאה לאחר הידיעה מצד ההשגה אבל בכל זאת מדוע אינה מוזכרת

האמונה הבאה לפני ההבנה ומשמשת ליסוד האמונה באלוקי אבי שלאחריה באה התוספת ד זה כלי אז פסוק היה צריך לדבר על שלוש דרגות במיוחד הרבי רומז פה שהביטוי הוא אלוקי אבי אמונה השגה ואחר כך שוב אמונה זאת אומרת קודם כל אמונה כי זה הדבר היחיד שיש לי אחר כך מתוך האמונה הזאתי חלק מזה אני הופך לידיעה ועדיין יש חלק שהוא נשאר בגדר אמונה כי אותו אני לעולם לא אבין לא אשיג תכלית הידיעה שלא נדע לא לא בהלכות נראה לי יש ברי לא יודע תכלית הידיעה שלא נדע זאת אומרת ההשגה ההבנה מנה השגה האמיתית שאנחנו באמת לא יכולים להבין את הקדוש ברוך הוא. תסתכל במאמרים. זאת אומרת תמיד השלב הראשון זה להבין שהקדוש ברוך הוא הוא כי הוא חייך שהוא החיות של הכל והוא המקור של הכל. והשלב היותר גבוה זה להכיר שהוא אינסוף. להבין שהוא אינסוף זה בעצם לא

להבין כי אינסוף זה בלתי מובן. זה על דרך השלילה. אין >> והסבר לכך פה הרבי ככה יש פה חידוש ככה לא שגרתי. א תכלית מתן תורה הייתה ביטול הגזירה בקשר לעליונים ותחתונים וגרימה למצב שהתחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים מופיע ידוע משל שמופיע בחסידות משל למלך שאמר שגזר גזירה שבני רומי בני סוריה לא יעלו לרומי ובני רומי לא ירדו לסוריה >> זה היה >> שעליונים לא יעלו לתחתונים תחתונים לא יעלו לעליונים ואליונים לא ירדו לתחתונים בא הקדוש ברוך הוא בזמן מתן תורה הקדוש ברוך הוא ביטל את הגז זהר ואמר בני רומי ירדו לסוריה ובני סוריה יעלו לרומי >> זה רק דוגמה >> ואני המתחיל כן זה משל >> ואני המתחיל שאת עליונים ירדו לתחתונים ותחתונים יעלו לעליונים ואני המתחיל כמו שאנמר וירדיה על הר סיני שהעליונים ירדו לתחתונים וזה נתן כוח לתחתונים לעלות

לעליונים זה מה שאומר תכלית מתן תורה הייתה ביטול הגזרה בקשר לעליונים ותחתונים וגרימת מצב שהתחתונים יוכלו לעלות לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים התחברות בין עליון ותחתון. אבל ההדגשה היא תחתונים ועליונים תוך הדגשה שהתחתון לא יבטל את מציאותו ויהפוך לעליון. כאילו שלא יהיה יותר עליונים ותחתונים אלא כל העליונים יכבשו את התחתונים. לא כתוב עליונים יכבשו את התחתונים והיהפכו את התחתונים לעליונים אלא העליונים ירדו לתחתונים. התחתונים יעלו לעליונים. ישאר תחתון וישאר עליון. ישאר שתי מציאויות שונות אבל הם יהיו מחוברות. אלא הוא ישאר במציאות של תחתון וכתחתון הוא יעלה ויתחבר עם העליונים. זהו ההסבר לכך שגם אין די לכאורה שהעליונים יעלו לתחתונים. לכאורה אם הרעיון הוא להפגיש עליונים ותחתונים אז מה צריך את שני הדברים? העליונים יורדים ללמטה אז

גמרנו התחברו. מה צריך מה חסר עדיין שהתחתונים עכשיו יעלו לעליונים? די כבר נפגשנו. אני אבוא לבקר אותך. אם אני אבוא לבית שלך ואתה תבוא לבית שלי אנחנו שוב לא ניפגש. או שאני בא אליך או שאתה בא אליי. למה צריכים שגם אתה תבוא אליי וגם אני אבוא אליך? לא באותו זמן אבל >> מה >> לא באותו זמן >> בסדר אז אבל למה צריכים להיות שניד נפגשנו כבר אתה רוצה גם לתאום את הכיבוץ שלי גם לתאום את הכיבוץ שלך צריך את שתי המעלות בסדר זה הרעיון בוא נראה א זהו הסבר אלא היה צורך שגם התכוונים יעלו למה ויותר מכך המדרש מדייק ומקדים את העניין של התחתונים יעלו לעליונים לעניין של העליונים ירדו למרות שלמעשה הסדר היה הפוך קודם היה וירד הבי על הר סיני ומה הרעיון הוא מכיוון שהעניין של עליון עליונים ירדו לתחתונים אינו נגרם על ידי התחתונים אלא העליונים

הם הם עשו את זה כפי שמודגש בלשון המדרש הקדוש ברוך הוא אמר ואניה מתחיל לכן אין העניין הזה גורם להתחברות התחתונים עם אלוקות אלא לביטול מציאותם של בני ישראל ויחרד העם וירם וינו וימדו מרחוק ושל כלל העולם ויחרד כל ההר עד כדי כך שכל העולם ציפור לו צרח אלא העולם שותק זאת אומרת כשהקדוש ברוך הוא כשהעליונים ירדו למטה האם התחתונים באמת התחברו עם העליונים לא. למה? כי התחתונים לא היו כלי לזה. כי זה בא עליהם מלמעלה. זה גרם להם ביטול. עם ישראל זה מה שהוא מביא עם ישראל ויכרד כל העם. העולם השתנה. העולם משתתק. ציפור להוציא עצה. העולם מתבטל. זאת אומרת התחתונים הפסיקו להיות תחתונים לרגע. כי העליונים כי העליונים התגלו בהם. הם התבטלו והם הפסיקו להיות תחתונים. אז נכון. אז אז עדיין לא הגענו למטרה. המטרה שהתחתונים והעליונים יתחברו. פה העליונים

כבשו את התחתונים. לא התחברו אל התחתונים כי התחתונים איבדו את המציאות שלהם כדי שתתבצע השלמות כוונת מתן תורה הוא כפי שהיו הסבר לאל שהעולם התחבר והתאחד עם העליונים בעודו במציאות של תחתון בלי להתבטל בלי לכרד יש צורך בעכשיו זה כדי שזה יקרה אנחנו חוזרים לרעיון שאמר השלה אם זה בא מלמעלה אז אני מתבטל או שאני מתבטל או שאני לא או שאני לא זז מ או שלא קורה בלי כלום או שאני מתבטל אבל אני אין אין אין לי יכולת להכיל את זה כדי שאני אוכל באמת להכיל את זה צריך שאני אעשה את זה שזה יבוא את יש צורך בעבודת התחתונים עצמם שהתחתונים יעלו לעליונים שרק באמצעותם מתאפשרת התחברות כזאת זאת אומרת רק אם התחתונים בעצמם יעלו לעליונים אז יש אפשרות שהם ישארו תחתונים והם יהיו מחוברים לעליונים למחות כש תמיד אומרים שאנשים מה שבא בקלות

הולך בקלות זאת אומרת כשבן אדם לא עושה משהו בעצמו >> אז זה לא הופך להיות חלק שלא חלק משלו רוצה אדם בקו שלו יותר מתשעה קבים של חברו מה זאת אומרת יותר מתשעה קבים של חברו הרי הוא נתן לו את זה החבר אזה כבר שלו זה לא נקרא מה פירוש רוצה אדם בקו שלא יותר מתשעה קבים של חברו אני מעדיף ש10 ש₪ אצלי מ-90 ש₪ אצלך בטח שאני מעדיף 10 ש₪ 96 אצלך לא יצא לי מזה כלום אלא מה הכוונה שאתה נתת לי 90 ש₪ אז נתת לי אז כבר יש לי את זה אז מה אכפת לי אליי ובכל אופן כתוב זאת אומרת גם אם אתה נתת לי 90 ש₪ אני מעדיף 10 ש₪ שאני עבדתי מ-90 ש₪ שאתה נתת לי >> נכון >> כי ה-90 שאתה נתת לי זה בא בקלות וזה הולך בקלות זה לא באמת שלי זה בידיים שאני יכול להשתמש בזה זה לא שלי 10 ש₪ שאני עבדתי עליהם הם שלי הם באמת שלי זה לא רק שאני יכול להשתמש בם

אני מרגיש שהם שלי יש לי באמת את הסיפ שהתחתונים יהיו באמת יתחברו עם העליונים צריך שהתחתונים יגיעו לעליונים אוקיי אז למה צריך את השלב הראשון למה צריך או מצד שני היה צורך בהכנה של עניינים ירדו לתחתונים וכלשון המדרש ואני המתחיל שנאמר וירדיה כהתבטלות הנגרמת על ידי כך לתחתונים היא מהווה נתינת כוח לתחתונים כדי שהם יוכלו אחר כך לעלות לעליונים בכוח עצמם נתינת כוח זאת אומרת השלב הראשון הוא נתינת כוח עליונים ירדו לתחתונים זה נתינת כוח כדי שאחר כך התכלית תתגשם בזה שהתחתונים יעלו לעליונים >> זה כל זה היה ב >> ממד הר סיני מה אמר זה מה היום >> אנחנו היום ממשיכים אתה אנחנו היום בשלב של תחתונים יעלו לעליונים >> ויש לנו כל הזמן גם את העליונים ירדו לתחתונים שאנחנו צריכים נטינת כוח היא כל הזמן אתה יודע ארוחת בוקר של אתמול עוזרה

לאתמול היא לא עוזרת להיום >> נכון >> צריכים כל הזמן את ההתחדשות של מעמד הר סיני שני העניינים הנעל עניונים נרדו לתחתונים והתחתונים יעלו לעליונים מקבילים בעבודה פרטית לאמונה והשגת השכל ופה מגיע חידוש נפלא אמונה זה בכמו עליונים ירדו לתחתונים והבנת השכל זה כמו תחתונים יעלו לעליונים אמונה אינ נובעת משתדלותו ויגיעתו של האדם עצמו אולי היא ניתנת מלמעלה כלשון השל קבלה איש מפי איש ולפי כך גם אם האמונה מהירה בתוכו של אדם והוא מקיים את רצון השם בכוח אמונה זו בכל זאת על ידי אמונה זו אין האדם מתאחד עדיין עם אלוקות ומציאות האדם נשארת מרוחק מאיתו זאת אומרת קודם דיברנו על בעיה כזאתי שהאמונה לא משפיעה על הבן אדם שגנב יכול להתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור לו לגנוב אבל בוא נניח שהשתחררנו מהבעיה הזאתי אדם כזה שהאמונה אצלו היא מספיק חזקה והוא

באמת לא גונב בזכות האמונה והוא כן מקיים את המצוות מכוח האמונה אבל עדיין החיבור הוא לא חיבור אמיתי כי זה לא בא ממנו זה בא מלמעלה כי זה מרוחק מאיתו זאת אומרת לא המרוחק זה לא רק בעיה שזה לא משפיע על המעשים זה סוג של מדד אין פה בדיוק זה עדיין אלוקיזה עדיין הרוממנו אז זה משפיע עליי לפעמים הרוממנו גם משפיע עלי המקיף לא חייב לא להשפיע מקף יכול כן להשפיע אבל זה עדיין נשאר מקיף רק כאשר האדם יגע ומתאמץ בהבנת אלוקות עבודה עבודה באה מצידו של האדם עצמו רק אז נגרם איחוד בין מציאותו העצמית לבין הקדוש ברוך הוא אני והוא דבוקים ביחד במילה אחת אני והוא. אך מצד שני זה לא מספיק. האמונה היא היסוד וההכנה לעבודה מתוך שכל והבנה. כפי שהובא לאל שהעליונים ירדו לתחתונים. זוהי ההכנה לתחתונים יעלו לעליונים. ולמה צריך את זה? מפני שהשכל עלול לטעות.

השוחט של אהבת האדם לעצמו וההפרעות דומות לכך יכולות לגרום לכך שהשכל לא יקלע אל האמת. זאת אומרת. ולכן הקדוש ברוך הוא לא יכל רק לסמוך על על השכל שלנו כי השכל לוקח אותנו כל מיני מקומות יש ראיתי פעם איזה ורט יפה כתוב יש דמ יש גמרא כזאת בסנהדר מכיר בגמרא יותר ממני אה כתוב שאחד מהתנאים לבית דין זה זה שהדיין יוכלו ללבית דין הגדול זה שהם יוכלו לתאר שרץ בקנ טעמים >> וואו >> הדיינים שצריכים לטהר שרץ בקנ טעמים יש כזה ביטוי לטאר את השרץ בק קנטמקור של זה שזה כתוב שהדיינים שיושבים בבית הדין הגדול הם צריכים להיות כאלה שיכולים לתאר את השרץ בקנט תעמים זאת אומרת 150 סיבות למה השרץ הוא טהור עכשיו זה נורא מוזר הרי לתאר את השרץ בקוף מטעמים זה בסוף זה אומר שכל עקום כי הרי בסוף השרץ הוא טמא יש לי גם אם יש לי 150 סיבות למה לתאר אותו בסוף

הוא שרץ והתורה אמרה ששרץ הוא טמא אז לאיזה מין דרישה מוזרה מוזרה זאת מדברים על דיינים של בית דין הגדול שהם בעצם מורה הדרך של עם ישראל >> כל הדבר הקשה מביאים לבית דין הגדול והוא מקבל אחרא וחותך את העניינים זה ה המורה דרך של עם ישראל צריכים להיות אנשים כאלה שיש להם כזה שכל עקום שהם יכולים להגיד 150 סברות לא נכונות >> מה הרעיון למה צריך צריך אנשים עם שכל ישר לא אנשים עקומים >> יש להם גם זה וגם זה >> מה הוא צריך אז יש אז יש כל מיני תורסים שאומרים שהם יוכלו להכיר את הרמה יש יש יש ספר שנקרא מרגליות הים יודע יהודי בירושלים ואבזבות מאוד מאוד חסידי הוא אומר הוא אומר רק ד זאת אומרת מי שיכול לתאר את השרץ בקוף יש בן אדם רגיל יכול להאמין לשכל שלו אם ההיגיון אומר ככה אז מבחינתי זה האמת כי ככה אני מבין ואני לא יכול להבין מישהו

אחר זה לא הגיוני לא השכל מחייב הוא כאילו נותן לשכל חותם של החלטיות דווקא אדם כזה זה שיכול לטהר את השרץ בקנ טעמים והוא יודע שהוא בסוף שרץ הוא יודע שההיגיון הוא גם מוגבל כאילו זה שאתה זה ההיגיון מחייב אתה אומר השכל מחייב שיהיה כך וכך זה לא מספיק שאתה בא להיות מורה דרך שלהם אז אתה צריך לדעת שיש אמונה מעל מעל ההיגיון שלך יש כלל ההיגיון שלך מחייב לתאר את השרץ אבל התורה אמרה ששרץ הוא טמא אז שרץ הוא טמא זאת אומרת זה הכרה במגבלות השכל ולכן דווקא אותם אנשים שמורים הלכה לעם ישראל וקובעים לכל עם ישראל, לכל הדורות, הם חייבים להכיר את מגבלת השכל. וזה הרעיון. וזה בעצם מה שהוא אומר פה. >> למה הוא מביא את הדוגמה הזאת של השרץ? >> לא, הוא לא מביא פה את השרץ. הוא לא פה, הוא לא מביא, אני הבאתי את זה. >> הוא מביא פה את הרעיון הזה. אומר, אם אם

אם בסוף צריך כדי שבן אדם באמת יתחבר עם הקדוש ברוך הוא, צריך את השכל. למה צריך את האמונה? כי על השכל לבד אני לא יכול לסמוך. >> נכון? >> כי צריך אמונה שהיא מורה לך את הכיוון. אם הצלחת להגיע עם השכל כאילו את יעד אתה לא קובע ע עם שכל את היעד אתה קובע עם אמונה אבל אחרי שאתה קובע יודע שזה היעד אליו אתה צריך להגיע עם השכל שלך עם הניווט שלך זאת אומרת אבל הנקודה המסקנה צריכה להיות מוכתבת לך באמונה כי עם השכל בסוף תעלול להגיע לכמה סנטימטר ליד תגיד להגיע טיפה קצת שמאלה מהעיד >> כמו פרדומה וכ זהו כי השוחט של העברת האדם לעצמו עצמו והפרעות דומות לכך יכולות לגרום לכך שהשכל לא יקלע אל האמת. לכן צריכה להיות עבודת השם מבוססת על יסוד של אמונה וקבלת עול וזה גורם שהשכל והבנה יהיו נכונים אמיתיים. זה מאפשר לי לוודא שהמסקנה

ההגיונית שלי באמת מסקנה אמיתית. אם כך אז הוא מתחיל קודם כל עם הסדר של הפרשות. יובן סדר הפרשיות פרשת יתרו ואחר כך פרשת משפטים. פרשת משפטים ממתן תורה. פרשת רו >> פרשת תרו סליחה היא פרשת מתן תורה הנתינה מלמעלה העליונים ירדו לתחתונים וזה השלב הראשון וכך התגלתה אצל בני ישראל האמונה דבר המתבטל בהתבטלות עצמית ויחרד זה היה השלב הראשון של וירד הו על הר סיני עליונים ירדו לתחתונים האמונה הראשונה השלב הראשוני זה פרשת יתרו Ja.