מאמר ״להבין ענין רשב״י 1#- תשמ״ה (מוגה) - הרב יעקב גולדשמיד
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
ש פוב עמוד רישוב בספר הזה שא בספר הזה מימר ממ לאהוב עם עניין רב שמון בן יחוי הנה ידוע מהמר דלקימר של אדמור מערש בלירד לכתחילה ריבר זה מיימר ארוך בהמשך והחרים במיימר שאתה פותח אתה לא רואה לגבו ורצף אחד ארוך יש שם מתחילת לגבי באימר הרבי כותב שם שכנראה תראו בעיירה פה הרבי כותב קורב לאימר שעל דבר כמה מאמורים שבתוך ההמשך שכנראה היה גם פסיכי וסיום רק לא הגיע אלינו הכל פוני מימר של הרבי של הרבי מארש ידוע מהמר דלק של אדמור מרש בלכתחילהריבר זה שמוציאנו בזויר ששיפחו חשבי בשבוכים נוירועים נוראים הביטוי נוראים הוא הוא נורא כך כתוב בחסידס באמת נורא מה שהוא ממשיך שם >> כמו רבי יהודה וקורי לישבס >> זה בסדר >> ומן פני ודו את דור השבי >> זה פחות זה נורא >> זה נורא יובן זה אומר הרבי מארש יובן זה מעניין השבוכים שמשפחים מסבוירזבורח
המשך התמלול
מסביר הרבי מאר לכו אתומוע וכוזבורח צורך לשבוך שלונו למה אנחנו צריכים כל תפילה לפתוח בשבחים לקדוש ברוך הוא לא מסדרום שיבחו של מוקים לפני שהוא מתפלל כל הברכות הראשונות זה שבחו של מקום מה מה עושים לו בזה ידוע הביאור בזה מסביר הרביצמח צדק בשורש מצו התפילה דלי שכל הויל בינרוךלובזבורח ושפו אל יריד לגבזבורח לוכן בכדי לארץח הרוץ של להשפיע באומס על ידי השבוכ גם תמוע נדבר על זה בהמשך מה זה עושה לו אבל כל פנים היות והקדוש ברוך הוא הוא למי לומס כדי לעורר אצלו את הרצון להשפיע לו לומד צריך לשבח אותו בהמשך וזהו מה שאמרו רז"ל לאילום יסדרום שיבחו של מוקים ואחר כך ספלל מה החידוש בזה גם שתפילו אם מתסמ מןירו לבקש צרוח הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא מצווה עלינו לעשות את זה ואם הוא מצווה הציוו יתוירו נסינס כויח אז מה אתה צריך א אזרים מבחוץ
עצם זה שהקדוש ברוך הוא מצווה עליך להתפלל סימן שהוא נותן לך כוח לבקש ממנו לא זה לא זה לא מספיק מכל מקום צורך לי התחיל להוסידור שבחו של מוקה שעל ידי זה מעירר עם עץ אצלו יזבורח הרוצון להשפיע צורכי המשבח. זאת אומרת, למרות שהקדוש ברוך הוא ציווה להתפלל, זה לא שאני בא משום מקום ואני חטתי להתפלל, הוא ציווה עליי להתפלל. ואם הוא ציווה, הוא נתן לי כוח שדי שאני אתפלל אני אעשה משהו. בכל אופן, חכמים באו ואמרו, אם אתה רוצה שהתפילה תצליח, אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא כביכול כביכול יתייחס יפנה אליך, תעורר שבחים של הקדוש ברוך הוא וזה יעורר אצל הקדוש ברוך הוא רצון להשפיע עליך. זה הקולפוני ביחס לקדוש ברוך הוא. אומר על זה הרבי מארש ועל דרך זה הוא גם בנוגל רבי שמעון בן יוחוי שמצד אוצמה של רב שימן בן יוחוי לגבי שאר התנועים
שהיו מובדל מהם באופן דין ארוך זה עדיין כתוב אצל הרבי מארש לא חן בכדי לאירר השפע שלו מה זה השפע שלו התורה הוא צריכו לשפח עד כאן אומר הרבי מרשיות וכל התנועים היו היו בין הרוך לרשבי עד כדי שרשבי יהיה לו רצון להשפיע בהם דברי תאירה היו צריכים לשבח אותו כמו שאנחנו כביאוכל משבחים את הקדוש ברוך הוא אומר הרבי ככה יש לו אמה הרי הרי על פניו עבורט הזה שבשביל לעורר מישהו שישפיע עליי אני צריך לדגדג אותו לא צריך להביא דוגמה מהקדוש ברוך הוא גם בעולם הזה תמצא כאלו דוגמאות שיש אדם גבוה חכם שלא לא סופר אף אחד כדי שאתה רוצה שהוא יתחיל להתייחס אלינו אתה מתחיל להסביר לו כמה אנחנו צריכים אותו וכמה הוא חכם וכמה וכמה וכמה וכמה למה רבי מארש היה צריך להזידק לדוגמה של סידור שבוכי של מוקד הוא מתכוון לחדש פה משהו יש לו אמר
ומה שכוסו באמימר דעניין שבחי רב שמעון בן יחוי יובן מעניין שיב חושל מוקם ובנוף עלבועסריה שבכדי לאירשפוע שבין ארוך צורך לשבוכים שזה צריך להעביר ראה עם הקדוש ברוך הוא כי השפעה בעין ארוך אין לנו כל כך מהר למצוא פה אבל זה לא רק דוגמה אלא גם שהינרוך דשרתנוים לגבר השביעי ובדוגמסרוך דניברו לבוירה הרבי מראש מתכוון לכונן פה לא רק להביא ראיה לעצם הרעיון שהשפה בעין ארוך צריכה צריכה שבחים קודם אלא שהאין ארוך יש בעין ארוך דרגות גם בעין ארוך יש דרגות האין ארוך של בוירא וניברו זה אין ארוך בשני גדרים שונים בכלל יש אין ארוך לפעים מה המלך היה החוכמה שלנו שלא הייתה בעין ארוך החוכמה שלנו אבל אחרי הכל זה חוכמה חוכמה יש יש טיפש שהוא בכלל לא בא אתה לא תגיד ששלים המלך הוא חכם בעין ארוך לטיפש בעצם כוח טיפשוסי כי טיפ בעצם כוח טיפשוסי הוא בכלל לא
בחוכמה הוא בכלל לא בכיוון שלמה המלך אומרים הפוך גם אדם חכם החוכמה שלו היא בעין האוכל שלו מהמלך אבל לא תגיד שהחוכמה ששלו מהמלך והחוכמה שלבן אדם הזה זה ניברו וזה בואר כי שניהם נברו גם החוכב שלמה מלך זה נברוא פה אתה מדבר על בין הרוך שהוא בדוגמה סעין הרוך דניברו לבואה וזהו גם מה שנאמר מה שואמר במימר שהיו משפחים בשבחים נוראיים דלשון נורא מורה על עניין שמודל בערך לגמרי עד שמתימה אמרנו כבר ש שהאור החיים היה בעל הציון של רשבי, הוא לא יכל ללכת, הוא הלך על ארבע. כך כתוב. כך הוא מספר מרוב פחד. והעניין הוא מה מה החשבון בזה? מה הפשט בזה? הנה כסיב כתוב בספר מיכא ואיסונים והיתנים מוסדי הארץ איתנים אותיות תנאים. כך כתוב בזוהיה. והם התנאים המייסדים את התוירו שבעל פה שנקראת בשם ארץ. זאת אומרת משמעות הפסוק היא ככה. איתנים
התנאים הם מייסדים את התירו שבעל פה שהיא ארץ. היינו שממשיך בחינת איסון בתירו שבעל פה. מה פירוש? יש דרגה שנקראת איתן. והדרגה הזו להמשיך אותה בתאיר שבעל פה זה התפקיד של התנועים ויש שלו זה כבר הרבי אומר שמשוך אז איתון לתנועים הוא על ידי רשבי אומרת ככה התנועים לוקחים את האיסון ממשיכים בתאיר שבעל פה מי מביא להם את האיסון זה רשבי שהוא אויומ בחינס אייסון לאתנועים כמבואר בערוך המים במימר של הרבי מארש יש דרגה באלוקות שנקראת דרגס איטון שהדרגה הזו כנראה היא מאוד גבוהה כדי להמשיך אתון לתנועים והתנועים ימשיכו את זה בתור שבעל פה יש ממוצר שנקרא רשבי כדי שהרשבי ישפיע להם את הדרגס אייסון היו צריכים לשבח אותו וביאור העניין מה ביאור העניין מה שייכות דבחינת איסון דווקא לרב שמ רשי בניכי מה זה איסון הנה ידוע דיסון קוי על עצם
הנשמה כך לימדו אותנו בחיידר שהתחלנו ללמוד תניה תניה אותיות איתן איתן זה עצם הנשום של יהודי התפקיד של ספר התניה לערר את הנשמה של היהודי דאיסון קוי על עצם הנשום מבחינת יחידה שמה המיוחד ביחידה שהיא מיוחדת באלוקוס בתכלס הייחוד. אז בכל יהודי יש פוטנציאל של איסון, של יחידה שבנפש שהיא מיוחדת ומאוחדת עם הקדוש ברוך הוא בתכלס הייחוד. תכלס הייחוד פירושו אויר השמש בשמש. אני יודע תכלס הייחוד. זו הי שיחוד לרב שמעון בן יוחוי. כרב שמעון בן יחוי בתכלס הייחוד כמו שאומר על עצמו יענו סימון בעלמה בחטירו התקטרנו בקודשבריך הוא ביחידה ביל להיתה בזדבוקס כמבואר באורס האמור עניין ג עלשינס שהוא הביטול והייחוד שמצד היחיד לאויר שבהמשך יש מיימר של הרבי שהרבי אמר אמר בלד באמת מי שיגמור את המימר הזה ויהיה לו זמן ילמד שמה הרבי מסביר את זה גם במיימר שלו את
שלושת הלשונות ביחידה בלידה בדופקס מה מה מה הדרגות האלו א דויקוס חיציניס דויקוס פנימי זה גם זה פעם למדנו את זה רשבי היה בתכלס הייחוד זאת אומרת אם אפשר אולי להבין משל יש ביטול של מרכובו ביטול של מרכובו זה לא תכלס יחוד כי ביטוי של מרכוב המרכבה והנהג הם שני אנשים תכלס יחוד פירוש שהם נעשו אחד זהו גם שרב שמעון מומוקרפני מיוסרוז שאין נשמוסדסה יותר מזה ורוזין דרוזין שהם נשמוסו דן נשמוסה כך כתוב בהמשך חז שבנשמוסו לנשמוסו נכלל גם בחינס יחידה זאת אומרת יש נשומה יש רוזין זה יכול להיות גם חיה נשמוס דנשמוסו זה יחיד שבנפש אז זה היה רב שבי שעניינו פנימי יצטרה אבל לא זה החידוש שלו ולא יעוד אלא שגם נימוד הניגלה שלו שבזה אוי רויב לימוד אווי כך אומר אל תראה בבתניה או באופן דלימות פנימסטר המשוךסלוקוס מלמילו למטו זאת אומרת לא היה אצלו הבדל
בין ניגלה לפנימיז כי ברגע שאתה מגלה את העצם העצם נמצא בכל מקום ברגע שאתה מגיע עם גילויים אז בכל מקום מתגלה לפי מדרגוסי שלומדים קבול מתגלה יותר פנים יסטיר מאשר בניגלה שאתה מדבר איתי על יחידה שבנפש ויחיד שבנפש שזה העצם העצם בכל מקום נמצא חילוק בני נגלה דתיר לפנימסטר הוא שניגל דתיר נסלפש בדבורים גשמיים בכדי לברר בירורים מה שאין כפני מיסתיר למילו מסלפש ולמודפניסתיר ובעיקר לאי בכדי לברר בירורים כי אם להמשיך אוירסל יונים זה בגדול מה שנקרא מחוץ חוץ מרשבי שיש יש לימוד שעניינו ירידלר בירורים יש לימוד שעניינו לגלות אור ואצל רשבי גם בלימוד הנגלה אירפנימס ועד שגם לימוד הנגלה שלו המשוךס לוקוס מלמל נראה רגע הערה 27 שהרבי אומר שלימוד דניגלה זה תפקידו לברר בירורים אומר הרבי ואף שהבירור דתיר הוא בדרך ממילא אדם לא נכנס
לעולם בשביל לברר בירורים יש בירור של תפילה שאדם יורד מתעסק עם הנפש הבמיס אדם אוכל חתיכת קוגל אז הוא אז הוא נכנס לתוך העניין וכן אוכל לשם שמיים ולא אוכל לשם שמיים הוא יכול גם לקבל אי אילו בעיות מאכילת הקוג אבל אדם שלומד תורה אפילו בשביל בירורים זה לא הפשט שהוא חדור הוא פוסק הלכות בתורה הוא יושב בבית מדרש ולומד תורה תירסיה רק הוא משנה סדרי עולם כמו שלמדנו במר בשבת הוא יכול א לפסוק שזה טריף וזה כשר זה בדרך ממילא זה לא בדרך סלפש ממש הרי מכל מקום אומר הרבי צורך לייסלפשוס בניונים גשמים ולאחר היסלפשו סבירו בדרך ממילא אתה צריך להתעסק לראות אה דוד המלך התעסק בלתאר מה שלמדנו ברמבם עכשיו דם שפיר דם שליה אתה צריך להתעסק עם זה רק אחרי זה אתה קובע אתה לא נכנס בעניין אתה קובע על העניין אבל בכל אופן צריך איזה יריד לא לומר מה שאין כן
הבירור שניס על ידי פני מסטר וברב שמן בכו גם כן בלימוד הניגלשלי ושלי על ידי סלפוס טוב, ממשיך הרבי במימר וזהו העילוי דרבי שמעון בן יחוי על שר התנועים דכל התנועים עיקריסכויו אוי בניגל דתוארו אוי בניסטר דתו זאת אומרת פה הרבי אומר דבר מעניין שפנימי יסתר גם היה לפני רשבי היו תנועים שלמדו ניגלה ותנועים שלמדו ניסטרי ותנועים אומר הרבי רוי ותנועים עיקר איסקומו בניגל דת דמורי קבול מועות מיו כך כתוב בלקותת ורב יהוד כולינו בניזיקינ הוא התעסק בניזיקין היה >> מי >> רב יהודה >> רב יהודה מה כתוב פה? >> טוב, >> יכול להיות שזה טעות. >> לא, לא, >> לא, כאילו זה ממרה בגמרא כן ורב כן, זה לשון גמרא בברוחז. >> למה אתה מסתכל שם? תסתכל מהמקום הנכון. יש פה הערה 30 גמרא בברוח וחלק זה שבתוירו נסלבש בדבורים אחי תחתונים שבו לו מה זה הגש מגופו עניזיקים
תינו של שקר למה בכדי לברר הניצת שבזבורים האלו זה דוגמה שלים מכס לסמו את הרב יהודה הזה היה זה היה מרביץ התנועה מוסיף את זה המוירואים צודק ואילה היה אלו שעיקרי זכרומו בניסטר דטורו מיסמרכובו לא אוסקי מניגל כל כך מי כמוי רב נחוניה בן הקונ שחיבר ספר הכונה וזה ספר בקבולה אבל הרי בניגל דתירו מוב ממנו רק מעט אז הלך או שאתה מונח פה או שאתה מונח שם מה שאין כן רב שמעון בן יחוי הננו סף על זה שיסקוי בפנים אופניר ביוסר אפילו כנראה מרחני בן הקוניה רבי אומר שיוחיד בדיר בניסטר בעיירה אבל לא זה החידוש עיקר החידוש אם שיכה אויר דפנימי יסגם בניגלה כידוע מה שאמר על זה המיתל רבי בעניין מוחצתי ואני פה פסוק באזינו שעל ידי רשבי נשרפעה ונתבטלה המחיצה שבן גלי על ידי תיר לסוסמדי רייסה ועד שהניגלה והניסטר הם חד ורואים אצל הרבי לימון הניגלה ולימוד
הקבול אצל הרבי זה ממש היינו אח מושפע מהשני לא רק מושפע מהשני זה לא רק שהראש שלך יותר עדין זה פשוט רבי יכול לבאר סוגיות הכי עמוקות בניגל ב בחסידס פשוט ועל פי זה יובאנשה שהעילוי דרשבי על כל התנועים הוא עילוי שבאין ארוך שלא חין בכדי לאיר השפע ממנו הוא צריך לשעפי למה איך איך יובן מה הבנו עד עכשיו שאצל רשבי היה יחידש בנפש עצם כמו שאתם אוהבים להגיד עצם והעצם לא מבדיל בין שום דבר לדבר העצם הוא העצם בכל מקום והנה האילו דחידה על נרנח על נפש רוח נשומך חיה הוא אילוי שבאין ארוך וכמובון גם מזה שניקרס יחיד לא שנייוחיד דתויר יוחיד ולא איכוד ולא מירשי שיני לאי הרבי פה אומר שחשבי היה בעין ארוך לכל לכל התנועים אחרי זה פה הוא בעצם אומר לך שזה בגלל היחידה ויחידה יש לו כל יהודי רק אצלו זה היה בגילו פשוט זה בעצם א כל
יהודי הוא הוא אלוקות ג יחידי מיצוץ נברוא וכל האידרגס גם יחידשהיוכים לנפש שמלובשת בגוף ובאויפן דשיים כמה חמיש או ש נקראו לו לנפש שבגוף ובאמת הרבי בשנים האחרונות אמר שחמישו שימוס נקראו לא שיש לא שלמה היא לאומר לך מישהו שמהז אף על פי כן הרי עניינו של יחידה הוא מה שהיא מקבלת מבחינה סיוכית ניצוץ נברו שעניונו מה שבו מסלבש ניצוץ בואיר >> אה מה זה נעשה >> ניסה אודום אלוק >> אלוקות שנעשה נברא ניצוצק מזה מובון במכל שכן בעניין יחיד הקלולוס הקלוליס בקלולוס השתלשלוס ומכל שכן יחידו הקלולי דתוירו שנילס בין הרוך אפילו מלשמוס ידי רייסה שזה הלחז כמו וכמו מגוף זה היינו הלוכס דתיר שנקר עם גוף תיראה היות ובתירה יש הלוכס יש בתיר נגדיר את זה אם אני מותר לי הנרן שבתרו זה הניגלה הניסטור שבתיר זה החיה אבל ברגע שאתה מדבר על יחידה של תיר
שיחידה של תירא בעין ארוך לנפש רוח נשומך חי שבת מה זה יחידה הכללית בסדר זה יחידה כללית דתורה >> דתורה זה תדלק את הסוגריים יחידה כלול זה טירס זה זה טירס חשבי שני לסיויסר אפילו נשמוס ידי ריסר שזה כנראה כמו החידתר והלחץ קמו מקמו מגוף דריסה הם הלוח שבת שנקרא עם גוף אתר ולא כן בכדי לאיר השפע דרב שמעון בן יחוי בחינת איסן יחידה ובפרט בחינת הפנים יש שבזה אלם שלצרך עצמו צריך לראות ביטויים של ה ביטויים של הרבי מרש במים עכשיו שאת זה יומשך בלימוד התירה נגלדת ואז נזיקים זאת אומרת כדי שהלימוד הטיר שלהם יקבל אפס מרשבי דעתנוים שהלימוד שלו בואניספש ברורר בירורים הם היו כביכול למטה אז הוא צריכו לשפכו כי בכדי לאיר השפה שבין ארוך הוא על ידי הקדים מצבוכים קנה הרבי זה זה החלק הראשון של המים עכשיו צריכים להבין באמת מה עושים השבחים
אם זה בעין ארוך מה עושים השבחים אתה אתה משבח מישהו ש שלא סופר אותך על מה אתה משבח אפילו זה לא רק אין את המידוי לא סופר אותם זה הרבי שואל מיד טוב זה אני חושב שיש פה איזשהו >> אה יש עם מה להתבונן היום ל שהולכים לעשות פה שהולכים לחשוב על רשבי קצת אילול לדרשבי היום שרשבי מתגלה לעולם ח >> חים
שיעורים נוספים מאת הרב יעקב גולדשמיד
- מאמר אני לדודי תשמ"ו #1 אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 24:13
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #5 ואחרון - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 21:48
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #4 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 24:28
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #3 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון ג׳ אלול תשפ״ו | 25:24
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #2 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי א׳ אלול תשפ״ו | 17:19
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ב #1 - יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב - הרב יעקב גולדשמיד יום חמישי ל׳ אב תשפ״ו | 15:36
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ תשל"ה 2# ואחרון - אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי כ״ט אב תשפ״ו | 20:08
- מאמר ב׳ ״אני לדודי ודודי לי״ 1# תשל"ה אור ליום ה', ליל אדר"ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שלישי כ״ח אב תשפ״ו | 21:44
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ה 2# ואחרון ש״פ ראה, מבה״ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום ראשון כ״ו אב תשפ״ו | 21:31
- מאמר ״אני לדודי ודודי לי״ תשל״ה 1# ש״פ ראה, מבה״ח אלול - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 20:00
- מאמר "ועתה ישראל" תשל״ז #3 ואחרון - הרב יעקב גולדשמיד יום שישי כ״ד אב תשפ״ו | 21:46
- מאמר "ועתה ישראל" תשל״ז #2 - הרב יעקב גולדשמיד יום רביעי כ״ב אב תשפ״ו | 22:44