לקוטי תורה פר׳ קרח, א׳ שיעור #15 "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו" - הרב יצחק מאיר וייס

הויכוח בין קרח למשה רבינו אינו מחלוקת פרטית אלא שייך לכללות הבריאה. קרח טען שהעבודה צריכה להיות על ידי ביטול מוחלט ותכלית שכלות, בעוד משה רבינו טען שדווקא על ידי המשכת אור פנימי - באופן של צמצום וקו - מתקיימת המטרה האמיתית של "דירה בתחתונים". הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן כזה שהאור האלוקי יתלבש ויאיר בתוך גדרי הנבראים, ולא רק יסובב מלמעלה ויבטל אותם. *עיקרי השיעור* *המחלוקת הפילוסופית*: קרח דרש גילוי מיידי של האינסוף שיבטל את העולם, בעוד משה רבינו הסביר שהמטרה היא השתלשלות פנימית שבה האור האלוקי מתאים את עצמו לגדרי הנבראים. *עניין הצמצום והקו*: הקדוש ברוך הוא לא רק ברא עולם נפרד, אלא החידוש הגדול הוא שהוא המשיך את האור האלוקי באופן של "קו" - צורה מוגבלת ומצומצמת שהנברא יכול לקבל אותה באופן פנימי. *המטרה האמיתית של הצמצום*: הצמצום אינו מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להגעת האינסוף באופן פנימי לתוך העולם, כך שבסופו של דבר יאירו המקיפים והעיגולים בתוך גדרי הנברא. *דוגמאות מקבלה ופסוקים*: השיער והציצית, זקן אהרן ויג' תיקוני דיקנא, וכן "אני הוי-ה" - כולם מדגימים את העיקרון שדווקא על ידי המשכה מוגבלת (שיער/קו) נמשך בסופו של דבר גילוי עליון. *עבודת האדם בעולם*: המטרה היא זיכוך המקבל על ידי עבודה פנימית עם התמסרות, כך שבתוך גדרי הנברא יאיר האינסוף באופן פנימי ולא רק כמקיף חיצוני.