לקוטי תורה פר׳ קרח, א׳ שיעור #13 "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו" - הרב יצחק מאיר וייס

תיאור

*ניתוח שיעור חסידות - מחלוקת קרח ואהרן* *סיכום תקציר השיעור* בשיעור זה נצלול לעומק עניין מחלוקת קרח ואהרן לפי לקוטי תורה, ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. השיעור מבאר את ההבדל המהותי בין שתי דרכי עבודה: המשכת מקיפים (גילוי אלוקי בלתי מוגבל) לעומת המשכה פנימית (גילוי אלוקי מצומצם ופנימי). *הנקודה המרכזית* מחלוקת קרח ואהרן מתמקדת בשאלה יסודית: כיצד צריך להמשיך גילוי אלוקי לעולם? *קרח טען לטלית שכולה תכלת* - רצה למשוך את הגילוי העליון כמו שהוא, ללא צמצום, בבחינת מקיפים. *אהרן ומשה רבינו טענו* שאמנם טלית שכולה תכלת גבוהה יותר, אבל *המטרה היא דירה בתחתונים* - שהגילוי האלוקי יבוא באופן פנימי לליבו של האדם ויעורר בו אהבת השם. גילוי בלתי מוגבל יבטל את האדם, בעוד גילוי מצומצם יכול להתלבש בו ולפעול בו. *עיקרי השיעור* * *טענת קרח* - רצה למשוך המשכה של מקיפים ללא צמצום, כי לא היה שייך להמשכה פנימית, ולכן העדיף גילוי גבורות במקום חסדים * *תשובת משה רבינו* - המטרה היא דירה בתחתונים, ולכן צריך דווקא המשכה פנימית שתעורר אהבת השם בלב האדם ולא תבטל אותו * *משל השערות* - כמו ששערות מקבלות חיות מהנפש באופן מצומצם (ולכן יכולות לגדול), כך צריך להמשיך גילוי אלוקי באופן מצומצם כדי שיוכל להתלבש בעולם * *עניין הטלית והציצית* - הטלית רומזת על המקיף (אין בה קדושה), הציצית הם פנימיים (יש בהם קדושה), כי רק הפנימי יכול להתלבש בגשמיות * *עניין השמן בקבלה* - השמן רומז על דרגת כתר, קרח (בן יצהר) רצה להמשיך את השמן כמו שהוא, אהרן ממשיך אותו באופן של שערות - "כשמן הטוב יורד על זקן אהרן" *מסקנת השיעור* השיעור מלמד אותנו שגדולה אינה נמדדת בעוצמת הגילוי האלוקי, אלא ביכולת להביא את הגילוי הזה לידי ביטוי מעשי ופנימי בעולם. קרח, למרות היותו נשמה גבוהה ("בן יצהר"), טעה בחשבו שהמטרה היא גילוי מקסימלי של אלוקות. אהרן ומשה רבינו הבינו שהמטרה האמיתית היא לגרום לכך שהגילוי האלוקי יתלבש בליבו של האדם ויעורר בו אהבה וחיבור פנימי לקדוש ברוך הוא. זהו עיקר עניין "דירה בתחתונים" - לא ביטול העולם אלא תיקונו והעלאתו על ידי המשכה פנימית מדורגת.