לקוטי תורה פ׳ נשא #1״זאת חנוכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל כו׳״ - הרב יצחק מאיר וייס

*חנוכת המזבח ועבודת התפילה כנגד הקורבנות* השיעור דן בחנוכת המזבח על ידי הנשיאים ומסביר את עניין הקורבנות דרך עבודת התפילה. המטרה העיקרית היא להבין מה משמעות "אכילת מזבח" ואיך התפילה שלנו מקבילה לעבודת הקורבנות בבית המקדש. *1. השאלה על זמן חנוכת המזבח* הסתירה הלכאורית בפסוקים: "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו" לעומת הפסוק בהמשך "זאת חנוכת המשבח אחרי המשח אותו" הביאור: משיחת המזבח וחנוכת המזבח הם שני עניינים נפרדים משיחת המזבח היה תחילה, ואחר כך חנוכת המזבח על ידי קורבנות הנשיאים באותו היום השאלה: חנוכת המבזח ומשיחת המזבח הם עניין אחד או עניינים שונים ונפרדים *2. הקדמה לעניין הקורבנות - מה זה "אכילת מזבח"* הקורבנות נקראים "קורבני לחמי לאישי" - לחם השם יש שני סוגי אכילה: אכילת אדם (הכהנים אוכלים) ואכילת מזבח (האש מלמעלה) האש שיורדת מהשמיים ואוכלת את הקורבנות נקראת "אריה דאכיל קורבנין" *3. עבודת התפילה כמקביל לקורבנות* התפילה תוקנה כנגד הקורבנות מהות התפילה: "לצעוק אל השם בצר לו בכל לבבו" התהליך: מתחיל בעוררות אהבה ומסתיים בצעקה ובקשה *4. הבעיה - הלבושים צואים של הנפש* מטרת התפילה: להגיע למצב של "תחפוץ להפשיט מלבושים צואים" מה זה לבושים צואים: מחשבות, דיבורים ומעשים שאינם לה' הבחנה: יכולים להיות בשני אופנים, בהיתר אבל לא לשם שמיים, או אפילו באיסור *5. שני סוגי כוונה* כוונה במצוות: כוונה גלויה (לשם מצוה) לעומת כוונה פנימית (למה עושה בכלל) כוונה לשם שמיים: לא רק במעשה מסוים אלא למה חי בכלל הדוגמה: היהודי במאפיית מצות - האם לשם מצוה או לשם פרנסה *6. איך עובדים על הלבושים הצואים* הדרך: התבוננות שתביא לרצון לצאת מהמציאות החומרית סדר התפילה: מתחיל בסידור שבחו של מקום בפסוקי דזמרה ההתבוננות צריכה להתאים למטרה - לעורר צמאון ותשוקה להתעלות *7. התבוננות ב"ברוך שאמר"* "במאמר אחד": בגילוי אחד ברא את כל העולמות ההבדל בין מאמר למחשבה: מאמר אחד לא מגלה את האומר מה שמביא להבנת האין ערוך שבין העולם לקדוש ברוך הוא *8. עניין המלכות והיחוד* "יחיד": הקדוש ברוך הוא נשאר יחיד למרות בריאת העולם משמעות המלכות: המלך מנהיג מבחוץ ונשאר מובדל "אתה הוא עד שלא נברא העולם, אתה הוא משנברא העולם" - לא השתנה *9. שלבי ההתבוננות* שלב ראשון: הבנת האין ערוך - שבמאמר אחד נברא כל העולם שלב שני: הבנה שהקדוש ברוך הוא נשאר יחיד ולא השתנה התוצאה: העולם לא נחשב כלפיו כמציאות בכלל *10. המטרה הסופית* ההתבוננות הזו אמורה להביא לעוררות אהבה כזו שהאדם ירצה לצאת מהעולם זה מה שמקביל ל*"אכילת מזבח"* - שהאש מלמעלה "אוכלת" את הקורבן בתפילה: הנפש "נאכלת" ומתבטלת בגדלות השם