לקוטי תורה פר׳ פינחס #9 ואחרון "צו את בני ישראל ואמרת אליהם" ב׳ - הרב יצחק מאיר וייס

תיאור

*קרבן התמיד ותיקון הפרסה - חיבור האותיות למקורם* *תקציר השיעור* בשיעור זה נעמוד על עומק הענין של קרבן התמיד שהיה מובא מכבשים, ונבחן את החיבור הפנימי בין הצמר של הכבש לעבודת התפילה ותיקון הפרסה. נלמד כיצד הצמר הנמשך מהאור של הכבש מסמל המשכה אלוקית מצומצמת שנשארת מחוברת למקורה גם לאחר ההפסק, בניגוד לעזים שמבטאות ניתוק מהמקור. הנקודה המרכזית בשיעור היא שעבודת היהודי בתפילה ובקרבנות נועדה לבטל את היש לעין ולחבר את האותיות האלוקיות המצומצמות חזרה למקורם. הכבש מבטא את תיקון הפרסה - המחיצה המפסיקה בין אצילות לבריאה - באופן שההמשכה האלוקית נמשכת גם לאחר הצמצום. כמו שהצמר נמשך מהכבש דרך הפסק האור אך נשאר מחובר, כך יהודי בתפילתו יוצר צירוף אותיות שמחבר את החיות האלוקית המצומצמת למקורה הנעלה, ובכך פועל שהפרסה תהיה מבדילה בין קודש לקודש ולא בין קודש לחול. *עיקרי השיעור* * **הכבש כסמל לתיקון הפרסה** (עמוד א): הכבש נבחר לקרבן התמיד משום שהצמר שלו נמשך דרך הפסק האור באופן שנשאר מחובר למקורו, בניגוד לעזים שמבטאות ניתוק מהמקור * **עבודת צירוף האותיות בתפילה**: המלאך סנדלפן קושר קשורים לכתר מצירוף אותיות התפילה, כאשר עבודת היהודי בתפילה היא לחבר את האותיות האלוקיות המצומצמות חזרה למקורם הנעלה * **שני סוגי הפסקה ברוחניות**: יש הפסק שמבדיל בין קודש לחול (כמו בעזים) שיוצר ניתוק מהמקור, ויש הפסק שמבדיל בין קודש לקודש (כמו בכבשים) שמשאיר חיבור גם אחרי הצמצום * **הצמר כסמל להמשכה מצומצמת** (עמוד ה): הצמר מבטא המשכה אלוקית מדרגה גבוהה שעוברת צמצום אך נשארת מחוברת למקורה, ולכן ממנו נעשים רוב הלבושים הראויים לשימוש * **מטרת העבודה - ביטול היש לעין** (אות א'): כל עבודת היהודי בקרבנות ובתפילה מכוונת לבטל את מציאות היש ולגלות את האמת שאין עוד מלבדו, וזו המטרה של ירידת האור האלוקי והנשמות למטה