לקוטי תורה פר׳ פינחס #5 "צו את בני ישראל ואמרת אליהם" ב׳ - הרב יצחק מאיר וייס

תאריך: יום רביעי כ׳ תמוז תשפ״ה משך: 24:38 צפיות: 54 הרב יצחק מאיר וייס נושא: חסידות פרשה: צו

תיאור

סיכום השיעור: לקוטי תורה, פרשת פינחס, מאמר "צו את בני ישראל" (דף נ"ח, אות ג') *פתיח לשיעור* בשיעור זה נבחן את עומק עבודת ה' במאמר "צו את בני ישראל" מפרשת פינחס בלקוטי תורה, ונעמוד על הקשר בין קרבנות המזבח לתפילה כביטוי לעבודה הרוחנית של האדם. נתבונן בדקויות המשמעות של העצמות, הגידים, הבשר והדם כמייצגים רבדים שונים בנפש האדם ובקשרו להשי"ת. *סיכום-תקציר השיעור* השיעור עוסק במאמר מתוך לקוטי תורה לפרשת פינחס, המפרש את עבודת הקרבנות כביטוי לעבודה רוחנית בתפילה. המאמר מתמקד במשמעותם של העצמות, הגידים, הבשר והדם בקרבן, המייצגים רבדים שונים בנפש: העצמות מסמלות את המוחין והשגת האין סוף של הקב"ה, הבשר מייצג את המידות הנובעות מהלב, והגידים משמשים כצינורות המחברים בין השגת המוח לרגש הלב. הדם, הנוסף בשלב זה, מסמל את האהבה העזה להשי"ת, המגיעה לדרגת מסירות נפש, הנובעת מהכרה עמוקה שהמציאות כולה היא כ"טיפה מן הים" לעומת האין סוף האלוקי. התפילה נתפסת כעבודה רוחנית המקיימת את משמעות הקרבנות בצורה נעלית יותר, שכן היא מחברת את האדם ישירות למשמעות הפנימית של הדברים. לבסוף, נידונה עבודת המצוות כביטוי לעונג האלוקי, כאשר המצוות הגשמיות נתפסות כ"ישרים", כלומר כהמשכה ישירה של אור אין סוף, המביאה לשמחה ולחיבור עם הקב"ה ללא צמצומים. *נקודה מרכזית בשיעור* עבודת התפילה היא בבחינת קרבן רוחני, המבטאת את השגת האדם באין סוף השי"ת ומעוררת בו אהבה עזה עד למסירות נפש. העצמות, הגידים, הבשר והדם בקרבן מסמלים את המוחין, המידות והתשוקה הרוחנית, ובהתבוננות בהם מתעורר האדם לאהבת השי"ת ולקיום מצוותיו בעונג ובשמחה. התפילה, בדומה לקרבן, מחברת את האדם למקור האלוקי, והמצוות, בהיותן "ישרים", ממשיכות אור אין סוף ללא צמצום, וממלאות את הנפש בחיוניות רוחנית. *עיקרי השיעור** * *עצמות ומוחין*: העצמות בקרבן מייצגות את המוחין, השגת האדם באין סוף השי"ת, כאשר ההתבוננות בכך שהמציאות כולה היא כ"טיפה מן הים" מביאה להכרה עמוקה באחדותו של הקב"ה. * *גידים כצינורות*: הגידים מסמלים את המעבר מהשגת המוח למידות הלב, כצינורות המצמצמים את ההשגה הגבוהה כך שתשפיע על הרגש. * *בשר ומידות*: הבשר מייצג את המידות, ובפרט את האהבה להשי"ת הנובעת מהלב, כאשר ההתבוננות באחדות השי"ת מעוררת אהבה זו. * *דם ומסירות נפש*: דם הקרבן מסמל את האהבה העזה להשי"ת, המגיעה לדרגת מסירות נפש, הנובעת מהכרה שהמציאות כולה היא "הערה בלבד" לעומת האין סוף. * *מצוות ועונג*: קיום המצוות, כ"פקודי השם הישרים", ממשיך אור אין סוף באופן ישיר, וממלא את האדם בעונג ושמחה רוחנית הנובעים מחיבורו להשי"ת.