מאמר ״והנה פרח מטה אהרן״ #2 תשל"ג - קונטרס כ"ח סיון - תש"נ, - הרב יעקב גולדשמיד

תיאור

הנקודה המרכזית בשיעור זה נצלול לעומק ההבדל בין ימי החול לשבת בעבודת ה', ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. העיקר הוא שבימי החול יש עיכובים בהמשכת ההשפעה למטה בגלל הפירוד בין השכל, המחשבה, הדיבור והמעשה - כל אחד הוא מהות נפרדת. לעומת זאת בשבת ההשפעה במהירות, כיון שאז מאיר אור אצילות שבו השכל והמידות מחוברות. זהו גם העניין של דין ומשפט בראש השנה ויום הכיפור - שההחלטה השכלית למעלה יכולה להמשך למטה למעשה בלי עיכובים. סיכום השיעור המאמר מבאר באריכות את הסדר הנפשי: השכל → המחשבה → הדיבור → המעשה. בכל מעבר יש עיכוב אפשרי כיון שכל דרגה היא מהות נפרדת מהקודמת. המחשבה הראשונה בטלה לשכל ואינה נרגשת, אך המחשבה איך לעשות היא מהות בפני עצמה. גם הדיבור נפרד מהמחשבה והמעשה נפרד מהדיבור. בכל מעבר יש שני עיכובים אפשריים: א) שהדרגה הקודמת אינה מחייבת את הבאה, ב) שצריך לדון שוב האם להמשיך. זה ההבדל לעולמות - אצילות דומה לשכל ומידות, בריאה למחשבה, יצירה לדיבור ועשיה למעשה. בולטים עיקריים: -סדר הנפש: השכל → מחשבה → דיבור → מעשה, כאשר כל דרגה היא מהות נפרדת מהקודמת -עיכובים בעבודה: בכל מעבר בין הדרגות יש שני עיכובים - אי-חיוב ההמשכה וצורך בדיון נוסף -ימי חול לעומת שבת: בחול יש עיכובים בהמשכת ההשפעה, בשבת ההשפעה במהירות כיון שמאיר אור אצילות דין ומשפט: בראש השנה ויום הכיפור נקבע הדין למעלה, וההמשכה למטה תלויה באין העיכובים בסדר הנפש