הלכות הנחת הטלית והתפילין ובדיני הברכות עליהם הרב משה מרדכי גינזבורג

טלית זה גם בשבתות וימים טובים לתפילין לא יש עוד כלל אבל יש כלל שאין מבירין על המצוות זאת אומרת מצווה שבא לידך אל תחמיצנה כן שמעתם את המצות את המצוות שכל מצווה שמגיעה לך תעשה מיל ולכן לכתחילה תשים את הטלית במקום כזה שיהיה לך יותר גישה לזה כן ש שהטלית תהיה מעל התפילין שישר תיגע מהטלית שלא תצטרך לעבור תני תגע תניח את התפילין אחרי תצטרך לעבור על המצווה מה קורה ולכן טלית לפני אם אדם כןגע בתפילין קודם אז אומרת לו, אם התפילין הם בתוך הקופסה שלהם, אז זה לא ממש א מעביר על מצוות. זה קצת מעביר על מצוות, אבל זה עדיין נטוף. לכתחילה עדיף לא, אבל אם נגעת, אתה יכול לעבור על זה ולהניח את ולהתעטף בטלית. ועל פי קבלה עדיף עדיף כל הזמן שיהיה טלית קודם, חוץ מתדף. אבל אם התפילין הם לא בתוך הקופסה, שדרך אגב על פי קבלה יש עניין שהם כל הזמן יהיו

בקופסה, אפילו אם אדם מוציא את זה לכמה דקות שיהיו בקופסה, אבל אם הם לא בקופסה והחזקת את התפילין, אתה צריך להניח תפילין. אחרי זה הוא אומר שיש כאלה אומרים שתפילין יותר קדוש ולכן תניח את זה קודם. הוא אמר שיש כאלה שמים טלית קטן ואז שמים תפילין ואז מגיעים לבית כנסת ושמים תלית. אבל המנהג העולם נהגו שגם תלית גדול שמים לפני התפילין וככה גם המנהג שלנו שטלית גדול שמים אחרי זה הוא דיבר אם אדם יש לו של יד ושל ראש אז גם בזה צריך להיזהר לקחת את של יד קודם אבל אם לקח את של ראש קודם >> עם הקופסה >> הוא אפילו אם זה לא בקופסה בכל זאת יעזוב את זה ויניח את של יד ולמה כי זה מהתורה כתוב כתוב כשרתם לות על ידיך ויוול תטופות בניך אז לכן אפילו שיש להעביר על המצוות השליד קודם אז אם לעשות סדר במה שראינו מנוגע לטלית אז תלוי אם זה התפילין הם

בתוך הקופסה אז הטלית קודם אם זה לא בקופסה התפילין קודם אם זה של בין של יד לשל ראש כל הזמן של יד קודם עכשיו דיברו אז פעם שעברה דיברנו מה עם זה רבנו תם לפני רשי >> כן כן >> ואז הזכרתי שלכאורה לפי רשי אז רבינו תם זה בכלל רשות וככה ראיתי מביאים שמכיוון שלפי רש"י בן תן זה רשות אז אין בעיה לפי רש"י והעיקר כמו דעת רש"י אין בעיה שלעביר על המצוות להקדים של רש"י ועוד סיבה מכיוון שלא תכננת עכשיו להניח רבנום תכננת אחרי התפילה אז אין בזה בעיה של מעבירין על מצוות כשלא תכננת באותו רגע זה לא כל כך בעיה כך הוא הזכר גם בנוגע לאלה שלובשים טלית קטן ותפילין בבית ותלית גדול בבית הכנסת שאפילו אם לקחו את הטלית גדול בבית אין כל כך בעיה כי זה לא מעביר על מצוות כי הוא לא מתכנן ללבוש את זה בבית אלא בבית כנסת הוא יודעים פה אדם

לא מתכנן ללבוש את ה להניח את רבינו תם עכשיו מתכנן אחרי התפילה אז יש שני סיבות למה אפילו אם אדם תפס את רבנו תם אפילו אם זה בלי הקופסה בכל זאת יעביר על המצווה של רבנו תם וינח את של רש"י וכמובן שלכתחילה צריכים להיזהר שלחזיק את של רש"י עכשיו פה זה יסוד חשוב כתוב ככה תפילין של יד ושל ראש האם זה כמו מצווה אחת האם זה כמו טלית קטן שצריכים את כל הארבע כנפות בלי זה זה לא מצווה או זה שני מצוות שונות הוא אומר ככה תפילין של יד ותפילין של ראש אינן מצווה אחת אלה הן בית מצוות שאין אינן מעקבות צורצו כמו שהדבר בסימן כו לפי כך כל אחת ואחת תונה ברכה בפני עצמו כל זה דעה מסוימת אחרי זה נראה שיש דעה שחולקת על זה וככה אנחנו נוהגים משום ספק ברכות להקל אבל הדעה הזאת סוברת משהו מעניין שכמו שלמשל א יש ברכת האדמה שזה כולל גם

את העץ ואחרי זה יש ברכה מבוררת על העץ אז ככה יש ברכה כללית להניח תפילין שזה על כללות התפילין ויש ברכה מבוררת על של ראש כי זה מצווה יותר קדשה ואז מברכים על מצווה תפילין אלא מה אם אדם יש לו רק של ראש אז הדעה הזאת סוברת שמברכים שני ברכות גם להניח וגם על מצוות אבל לכתחילה יש עניין לא להרבות בברכות אם אין צורך אז לכתחילה תפתור את ההניח עם התפילין של יד ובשל ראש רק תברך על מצוות תפילין זה הדעה הזאת דעה השנייה סוברת שזה לא ככה וובאמת אין כזה דבר ש של ראש שני ברכות שניהם זה להניח אם כיוונת אז רק להניח וככה אנחנו נוהגים משום ספק ברכות להקם >> צריך גם להבין אתה מה מפסיק בין ה >> או בדיוק הוא ידבר על זה בדיוק מה קרה תפילין של יד ותפילין של ראש אינן מצווה אחת אלה הן שני מצוות שאין מעקבות צו כמו שהתב סימן כו ולפי כך כל אחת ואחת תאונה

ברכה בפני עצמו בפני עצמה מפני שאסור לברך ברכה שינה צריכה כן צריכים לברך את השם עם ברכות שצריכות אבל משהו שלא צריך סתם להרבות אסור אם אסור לברך ברכה של הצחה ואפשר לפתור את עצמו בברכה אחת אין לברך שני ברכות לא מברכים שני ברכות על של ראש גם להניח וגם על מצוות ולפי כך תיקנו חכמים שיסמוך הנחת תפילין של ראש להנחת תפילין של יד בינתיים בינתיים הוא עדיין לא דיבר על זה ש של ראש מברכים שני ברכות בינתיים הוא מדבר באופן כללי שיש ברכה של יד שיכול לפתור של ראש ומכיוון שיש ברכה של יד שליפתור של ראש למרות ששל ראש מצד עצמו אם היית מניח לבד היית מברך אבל מכיוון שהברכה שאתה מברך על של יד יכול לפתור את של ראש אל תעשה הפסק בדיבור בינתיים אל תפסיק בדיבור בינתיים כדי שתעלה הברכה שברך של היד גם לתפילין של ראש בינתיים הוא לא הזכיר

מה בדיוק א בשל ראש האם יש עוד ברכה מיוחדת לשל ראש פה זה ברכה כללית לשתי זה דרות הוא ברכה הפעם >> בדיוק >> אבל נגיד לגבי פרי אדמה אומרים לך מלכתחילה אתה בר את הברכה הספציפית אם טעית אז אוקיי אז אם אמרת אדמה על משהו שהוא העץ >> נכון אני אגיד לך אבל פה הוא לא נכנס למחלוקת סעיף הבא זה מחלוקת על שתי דעות יש דעה ששל ראש יש בעצם ברכה נוספת מיוחדת לשל ראש בנוסף לברכה להניח תפילין ודעה אחרת זו שאין כזה ברכה מיוחד אבל הצד השווה של שניהם שלהניח צריכים אם אדם מברך היה קד של ראש הוא מברך להניח אז הוא אומר כיוון שאתה מניח את של יד תכוון בשל יד לפתור גם את של ראש >> אוקיי >> בסדר מה זה מובן >> כן אוקי אני אני אוהב תמשיך אני >> עכשיו הלכה מעניינת זה הלכה שאנשים לא יודעים אם האדם נולדים לו תאומי >> תאומים >> תאומים אדמור זה כן סובר שמכיוון שזה מוטל

על האבא שתי מצוות ויכול לפתור את שניהם בברכה אחת >> אנשים לא נוהגים ככה אבל ככה האדמור זקן כותב מפורש אז יברך את הברכה של א של א על ברית מילה הכל כל מה שמברכים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו וכולו למינוק הראשון ותכוון גם על התינוק השני זאת אומרת שיש שני סנדקים כל אחד מחזיק תינוק והוא מברך את שתי הברכות למול ולהכניסו כן המוהל והוא ואחרי זה שזה יחול גם על הבן השני ולמה כי אם אפשר לפתור שני מברכה אחת לא לא עושים שתיים א זה שני חיובים אבל זה שני חיובים על איש אחד אז מכיוון ששני החיובים על איש אחד אז לכן במקרה כזה לא מברכים שני ברכות >> אז זאת אומרת לפי הדע שכן מברכים שתי ברכות בתפיימין אז הוא אומר שכן צריך לברך על תאומים שתי ברכות >> עוד פעם >> על לפי הדעה שאומרת שצריך לברך גם על ראש וגם על >> לא אני אגיד לך למה השלוש אומר שיש ברכה

אחרת שהיא מיוחדת לשל ראש הברכה הראשונה זה שניהם סוברים שזה אותו ברכה לשל יד ושל ראש ולכן אפשר לפתור זה >> בוא נראה אם זה ותיקנו חכמים עכשיו הוא נכנס לדעה הראשונה ואחרי זה בסעיף כג יגיד את הדעה השנייה ותיקנו חכמים לברך עוד ברכה אחרת על תפילין של ראש לפי שהיא חשובה והיא עיקר המצווה ויש בה יותר קדושה שיש בה ארבע בתים והשן שזה בפשטות גם שם השם שקאי לכן מפני חשיבותה קבעה ברכה לעצמה עכשיו הוא אומר מה נוסח נוסח ברכת תפילין של יד אשר כדישן במצוותה וציונו להניח תפילין ונוסח ברכת תפילין של ראש אשר כדישנו מצוה וציבנו על מצוות תפילין יאמר להניח לא להניח אלא להוניח למה בקמץ ולמה ההב לא בפתח שהוא לשון הזיבה דרך אגב הספרדים גם יש הבדל בין קמץ לפתח אבל זה הבדל דק אז אשכנזים נראה לי הדגישו מאוד את הקמץ כדי שיהיה בולט ההבדל אבל יש הבדל

>> איך זה צל ספורדים אני אומר במפטע ישראלי מה >> אני אני לא זוכר בדיוק אבל פעם שמעתי את הרב מזוז שהוא מדבר על זה שזה משהו בן כמספתח אני לא בדיוק יודע להגיד את זה אבל יש איזה צריך להגיד להוניח אוקיי לא >> אז זהו לא יודע אולי משהו באמצע לא יודע ולא פתח שום לשון עזיבה כמו שכתוב אחיכם אחד הניחו איתי זה יוסף אמר לאחים שלו שתשאירו אח אצלי כמו פיקדון ואז תלכו עכשיו עוד משהו תפילין הל בדגש להורות על חיסרון ל השנייה כשיש אות אמור להיות שני אותיות לפעמים מדגישים אות במקום האות שחסרה לפי שהתפילין הוא לשון פלילה והוכחה. כן, זה יש פסוק ואהובנו פלילים. זה לשון של הוכחה. שהתפילין נדות והוכחה שהשכינה שורה עלינו. כמו שכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם הוויה נקרא עליך דרשו חכמים אילו תפילין שברש. >> אז מה עוד פעם מה?

>> אומר עוד נקודה שהל צריכים להדגיש אותה. >> תפילין. >> תפילין תפילין. יש כלי איך מגיש איך מדגישים את הל >> כנראה אתה מדגיש לין >> לין >> כן >> לא תפילין אפ >> לא תפילין תפילין תפילין >> אוקיי >> משהו כזה ויאמר יאמר על מצפת בפתחת תחתו שהוא לשון יחיד ולא יאמר חולם לא יגיד על מצבס תפילין מצב זה לשון רבים שהוא לשון רבים שלא נתקנה ברכה זו אלא לתפילין של ראש בלבד אם זה היה על שתיהם זה היה ברכה אחרת. כן? כמו שהתבאר בסימן כ. כל ברכות המצוות צריך לברך אותן קודם התחלת השייה. עשיית מצוות כן זה עובר לעשייתם. לפי כך על תפילין של יד יברך אחר ההנחה לכיבורת קודם הקשירה. דרך אגב זה גמרא מפורשת שיש איזה מקום שכתוב אחרי שמניח על על היד והגמרא אומרת אם סייטתן הגמרא מסבירה כוונה אתה מניח את זה ליד ולפני שאתה מדק אתה מברך כן ומיד את המדק זה מה

שהוא אומר ולכן זה עובר לשייתן קודם הקשירה שכשירתן שכשירתה זוהי התחילת עשייתה אז אתה עושה את זה מכוון שההתחלה זה הקשירה אז אתה מניח את זה שיהיה מאוכן מיד אחרי שאתה מברך אתה מתחיל מתחיל לקשור והתפילין של ראש יברך אחר הנחה של ראש קודם שיתקן ההטב על ראשו מברך על מצוות תפילין הוא כבר שם את זה ליד הראש אבל לפני שהוא שם את זה שזה יהיה מודק שזה לא ייפול שהידוק הוא התחלת עשייתה אבל לא יברך קודם הנחה על הקיבורת או על הראש זאת אומרת אולי לפני שאני בכלל אשם את זה אל תעשה את זה לפני שצריך לקרב הברכה לעשיית המצווה ולסמכן זה לא זוכל מה שאפשר עמוד פג צריכים לקרב כמה שאפשר צד אחד צריך שיהיה עובר לשיעתן לפני שאתה מתחיל מצד שני אתה רוצה לעשות את זה כמה שיותר סמוך בשלב הזה הוא ממש מברכים גם של ראש >> כן כן כל זה כל הסעיפים האלו מדבר לפי

הדעה שמברכים על שראש כבר ביארנו שאסור להפסיק בדיבור בין תפילין של ראש לתפילין של גד בין תפילין של יד >> סליחה סליחה סליחה בין תפילין של יד לתפילין של ראש ואם הפסיק הזי אין ברכת תפילין של יד עולה לתפילין של ראש וצריך לברך על תפילין של ראש שני ברכות להניח תפילין ועל מצוות תפילין וככה נוסח אשכנז הם מברכים על תפילין של ראש שתי ברכות זאת אומרת יש ברכה כללית >> לא ברכות >> למה שתי ברכות >> לא נכון במידה והם טעות >> הם מבקשים רק מברכים נכון שתי על היד ועל הראש >> בדיוק כי היד פותר >> באמצע >> בדיוק בדיוק עד שתי בכות שלוש בכות כן כן כן >> נכון אם לא דיברו אז אז רק ברכה אחת על שורש ברכים אם דיברו אז צריכים לברך שני בכים שתיים >> כן במ דברים אמורים כשדיבר כן אז זה מה שאומר להניח ועל מצוות מת אומרים שדיברניים שאינם לצורך הנחת תפילין

אבל אם הפסיק בניינים שהם ניצרכים לא להנחת תפילין אין זה הפסק זה בכל הדברים למשל בדיקת חמץ אז כתוב לפני שאדם מתחיל לבדוק אסור לדבר בכלל. אם דיבר אז אם זה קשור לבדיקה לא צריך לחזור. אם זה לא קשור כן צריך. אז אותו אותו יסוד פה. אפשר להגיד לילדים תבדוק אתה פה. >> כן כן כן כן. אני רק אומר שלפני שאדם התחיל לבדוק עדיף לא לדבר בכלל. אם דיבר לצורך אז זה טוב. כן. >> באמצע הבדיקה כתוב אפשר אפילו לכתחילה לדבר לצורך. אם דיבר של ולא לדבר שלא לצורך, אם מדבר שלא לצורך זה לא מעכב באמצע תקח. טוב אז בקיצור גם פה הוא אומר אסור להפסיק אפילו בדברים של צורך סליחה אה אנחנו אומרים זה יט אבל אם הוא הפסיק בניינים שנצטרכים לא ללכת תפילין אין זה הפסק ואין צריך לברך על תפילין של ראש אלא על מצווה תפילין בלבד כי זה לא נחשב הפסק

אבל לכתחילה אסור להפסיק בין ברכת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש אפילו בדברים שהן לצורך הנחת תפילין אלא אם כן אי אפשר בעניין אחר. זאת אומרת, אם אי אפשר בעניין אחר, לא יודע אדם לפעמים צריך עזרה שמישהו יעזור לו עם התפילין, כל מיני דברים, אין או אין ברירה אחרת, מותר לו להגיד לצורך. אבל אם אפשר אסור ואפילו לקרוץ בעיניו ולרמוז באצבעותיו אסור בין תפילין של יד לתפילין של ראש. כן? כתוב מי האיש הירא ברח לב ילך ושוב לביתו. הגמרא אומרת שסך בתפילין של ידין דתפילין של ראש. נראה לי. אם שמע קדיש או ברחו או קדושה בין תפילין של יד לתפילין של ראש לא יפסיק לענות עם הציבור אלא שוטף ושומע מכוון למה שהציבור אומרים כמו שהתברר הטעם בסימן קד ואם פסק וענה הויפסק ברכת תפילין של יד לנחת תפילין של ראש וצריך לברך על תפילין

של ראש שני ברכות אצל אצלנו זה רק ברכה אחת על מצוות אבל לכתחילה אסור אפילו לענות ברוך הוא עכשיו כל זה בשל רש"י שמברכים להניח בשביל רבינו תם לא מברכים ברכה אז לכאורה בדיוק לכאורה לכורה לא צריכים להצמיך אבל נראה שכתוב בגלל שכתוב בתורה כשאתם לא תלדי חוויות תתפות שסמוכים אז לכן גם בתפילין של רבנו תם לא לדבר אבל נפקמינה אם למשל יש ברוך הוא בתפילין של רבנו תם אז כן עולים לכתחילה אסור להפסיק אבל אם יש קדוש קודש ובורך דברים כאלה ברבינו תם אז אז אם אין ברירה אתה לא יכול להספיק ללכת של רבינו עץ של ראש אז אתה כן יכול להפסיק ברבנו תמ >> רגע זאת אומרת שאם יש קדושה ברשי אם עכשיו באמצע יש קדושה אני לא יכול לעמוד ב בין של יד שלו תניח את של ראש ואז עשו בן >> כלומין של קדיש יהיה אסור >> פוב למטה הוא אומר שמהסיגור אה

>> אה שנייה >> כן >> כי הפסט במשפ >> זכור לי שכן א מפסיקים ומברכים על אנס כאילו צדיק >> כן כן כן כן כן כן אתה צודק אתה צודק לא זכרתי את זה אתה צודק שהוא אומר שנייה בוא נראה אה הבנת מה כזה דבר הוא אומר אומר הרי הוא אומר שהוא בסידור כן פסק שכן כן כן אפשר להפסיק לענות בדברים שבקדושה ש שכמו מין ישמרבו בוא נראה בדיוק את הדוגמאות ולמה אומר הרי יש מחלוקת האם מברכים על שורש על מצוות תפילין אנחנו מספק ברכות להקל לא מברכים אפילו בלי הפסק >> כן >> זה אומר פה או אפילו אם תענה אז מה יקרה? תברך על מצוות תפילין אבל על מצוות תפילין על הכופי הדעה הראשונה >> צריך להגיד >> צריך להגיד אז הוא אומר מכיוון ש שיש צורך להפסיק אז כדאי לסמוך על הדעה הראשונה כדי לא להתבטל מדברים שבקדושה >> אז אז >> כן הוא אז כן אז כן הוא

>> שניה אז בוא נראה אז בוא נראה את הדוגמאות שהוא אומר שנייה אחת ש זכרתי אחרת כן >> זאת אומרת שאפשר לענות ואז יגיד על מ >> אבל לא על כל דבר הדברים שאומני שמרה בו >> או דמיון בעולמו נראה לי וברוך הוא או קדושו וגם נראה לי קודש ברוך ואמלך >> כמו בכס >> כן כן כן וזה מה שהוא אומר לכורה אתה גורם ברכה שנה צריכה לכתחילה אסור לגרום ברכה שנה צריכה על של ראש וכולו וגם לכתחילה לא מברכים על מצוות תפילין אבל פה שיש חשש אולי את הגורם ברכה שנעצרה אז בזה אפשר לסמוך על הדר על הדרש הזאת שאנחנו אומרים עכשיו שזה לא ברכה שנצריכה כשתברך על מצווה תפילין זה לא ברכה שנה צריכה לפי הדעה הראשונה אז אפילו שגרמת לברך את זה מכוון שזה ספק אז במקרה כזה >> מדברים על כל סוגי הברך הוא גם שקריאת התורה גם של התפילה >> כן קריאת התורה גם וגם ברכת כהנים אומין

לא של ה לא הברכה לפני ברכת כהנים הברכה של שברך השם ישמרך זה גם נחשב דבר שבקדושה בכשיש אפשר לנו >> כן כן כן אם אני רגע אז אני אה אז נגיד אני קני לא הצלחתי לעלות כי אני ברימה אז אני צריך לענות אמן >> כן כן >> אם אני בתוך העולם >> כן טוב, הלאה. אמני, מעניין לדור סתם הם כתבו את זה את הדברים האלה. >> מה סידור? הנה פה בסדור מסת אין את זה >> סידורים חדשים >> הרב חסד פה >> תראה תראה לי אולי כן כן >> יש יש יש יש יש יש יש >> תחיה >> בוא נראה בן של ראש כן ככה אומרים בין של יד לשל ראש המן של ברכת התורה אומרים ושמי רבא בדיוק מה ש בזיוק מה שראינו בסידור >> המן של ברכת התורה זה עוד משהו >> וגם א >> לא הזכרנו את זה קודם >> מה >> המנ של ברכת התורה זה גם דברים שבקדושה >> זה גם זאת אומרת יש לנו אמן יש לנו יש מרבא אמן של ברכת התורה ברכב בעולמו

>> קודש ברוך וימלך כן מופיע פה כן >> טוב הלאה אמ >> חוב ב אסול כן >> נראה לי קראנו את חוף א לא >> זה בדיוק מה שקראנו נקרא את זה שוב אין בעיה אם שמע קדיש או ברחו או קדושה בין תפילין של יד שפילין של ראש לא יפסיק לענות עם הציבור אלא שותק ושומר מכוון מה שציבור אומרים כמו שיתבר הטם ואם פסק >> ונה ויפסק בין ברכת תפילין של יד לנחת תפילין של ראש וצריך לברך את תפילין של ראש שני ברכות אסור >> כן >> להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש אפילו במקום זה בדיוק מה ש אמרתי לך קודם רבינו תם זה סעיף חב מדבר על זה אפילו מקום שאינו גו לברך בשני ברכות התפילין של ראש כגון אותם המניחים תפילין בכל מועד לא ברכה ויש בזה מחלוקת אז יש כאלה מניחים תפילין אבל כיוון שיש מחלוקת אם לברך הם מניחים בלי ברכה אז לכורה אין פה הפסק כי

הוא לא בירך בסדר >> אין פה פרס >> וכן הם מניחים תפילין בידי רבינו תם צריכים לקוף ולסמוך תפילין של יד תפילין של ראש בלי שום הפסק שיחה בינתיים שנאמר והיה לך לאות על ידיך על ידך לזיכרון בין עיניך ולא נאמר והיו לזיכרון בין עיניך היה הולך על שתיהם לכלות ולזיכרון אלא משהו ששתיהם נחשבים להוויה ועשייה אחת הוויה זה כאילו המעשה שאתה עושה תעשה עשייה אחת לשתיהם מחמת שצריך לתוכפן זו חזוב לא שם הפסק בכל מק בכל מקום מותר לענות קדיש וקדושה וברכו ואמן על כל הברכות ב בין תפילין של יד לתפילין שלוש בתפילין של רבינו תמא בחול המועד מי שאינו מברך עליהם או בכל המועד מי שאינו מברך עליהם כנראה יש כאלה שהניחו עם ברכה ויהיו כאלה בלי ברכה אז אלה שלא מברכים כיוון שאינו גורם לברכה לברך ברכה שנה צריכה על תפילין של ראש היום כבר לא רואים את זה

>> כן >> יכול לבוא תפילין אף כן אבל אני אני מנסה לחשוב מה הנפקמינה בין שני הדעות אני חושב הנפקמינה היחידה בין בין רשי של רבינו תם שברבנו תם הוא אומר גם אמן על כל הברכות כן בכו אמרו ברוך אתה השם יוצר מאורות אז בשל רשי אתה לא מברך רק על מניש מה רבא לפי הסידור בין הרשי בין של יד לשל ראש של רבנו תם גם אמן על כל הברכות גם על זה אתה יכול לענות אמן חזור ששץ כל דבר אם זה אם זה ביניהם עדיף כמובן לא עדיף כמובן להסמיך את זה ושלא תצטרך לענות אמן אבל אם אתה בבית כנסת ואתה מניח הבן בנותיו ומישהו יש חזרה שסו משהו אז הוא אומר אפשר לענות אמן >> כתחילה אין בעיה >> כן >> זה גיבור היכול או לאכתחילה אסור להפסיק אבל אם יש אומן או דברים כאלה אז כן טוב ויש אומרים עכשיו הוא מגיע לדעה שנייה ויש אומרים שלעולם תפילין של ראש תאונה שני ברכות כי

אם ברכה אחת כשר כל המצוות לא נתקנה ברכת על מצוות תפילין לתפילין של ראש אלא אם כן הפסיק בדיבור בין תפילין של יד למכת תפילין של ראש. הוא אומר, אין כזה דבר ברכה שכל הזמן מברכים על תפילין של ראש, על מצוות תפילין. זה לא נכון. רק אם דיברת אז אז ישת ברכה על מצוות תפילין. >> כן. >> אבל אם לא הפסיק בינתיים אזי עולה ברכת להניח תפילין שברך על תפילין של יד גם לתפילין של ראש. כן. והמנהג ביל הארצות. כן. זה האדה הראשונה זה כתוב ב בתוספות והראש הדעה השנייה בית יוסף מביא והמנהג בליל הארצות כספר לא ראשונה ככה באשכנז >> בכל מקום מקום המנהג שלנו אומר בגלל ספק ברכות להקל לא לעשות ככה אבל ככה הוא אומר בכל מקום מקום לרב חדמילתא טוב לומר אחר ברכת על מצוות תפילין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ד שכן צריך לומר אחר כל ברכה לבטלה

הרי זה ספק אז מצד אחד כן מברכים מצד שני הם נהגו להגיד מיד אחרי זה ברוך השם ברוך >> לא הבנתי זאת אומרת שאם הוא כן בירך בגלל שהוא עשה א הפסק >> לא אם הוא עשה הפסק מגי זה >> זה ברור שזה לא ברכה לבטלה פה הוא מדבר על אדם רגיל >> שלא הפסיק באמצע שבת >> והוא המנהג כמו הדה הראשונה ככ מהמנהג באשקנז היה לך שתי ברכות אז הוא בירך להניח עכשיו מניח תפילין של ראש מברך על מצוות תפילין לפי הדעה שנייה הוא לא צריך לברך על מצוות תפילין >> אז הוא הוא מברך על מצוות תפילין שם את התפילין ומיד אחרי זה הוא אה אומר ברוך שם כדסרב >> אז השילוב של שתי הדעות לא >> זאת אומרת למה למה שהוא יברך בכלל להגיד על מצוות תפילין אם הוא הולך לפי הדעה השנייה הדעה שני >> לא הדעה הראשונה המנה כמו הדה ראשונה להגיד ברוך שם כות >> כי חוששים להדעה השנייה בעניין

זאת אומרת ככה העיקר כמו הדה הראשונה ככה המנהג העיקר כמו הדה הראשונה אבל מה לעשות זאת אומרת לא בגלל כל ספק להפסיק להגיד ברכות אבל הוא אומר עדיין אולי בכל זאת אולי סיכוי קטן שהלכה כמו הדעה השנייה אז בשביל הדעה הזאת הדעה הזאת הרי היא אומרת ברכה לבטלה אז למה לא אם אתה יכול תגיד ברוך שם כבוד בלכות טוב שלפחות לפי הדעה שנייה כשמזכים ששם שכל בטלה אומרים ברוך שם קדמה כל ספק שיש לי בברכות אני אגיד זה את הברכה ואז אגיד >> אז זה מה שהדגשתי אם זה ספק שקול ספק ברכות להקל אבל המנהג כנראה אמרו שאנחנו אשכנז נהגו כמו בעלי התוספות זה העיקר >> אז אפילו אם יש דעת יחיד לא חוששים לדעה הזאת כאילו דעה שהיא לא עיקרית לא חוששים לה מצד שני אם אתה יכול להגיד ברוך שם כבוד מלכות טוב שגם לפי הדעה הזאת כשאומרים בכלל לבטלה אומרים ברוך שם אז למה לא תגיד

גם ברוך השם וכן הוא אם הוא מברך שני ברכות על תפילין של ראש בוא נגיד כגון ששיח בין תפילין של יד לתפילין של ראש שאז מה הדין מברך לפי הדעה הראשונה שני ברכות יאמר אחר ברכה שנייה ברוך שם קבוע את מלכותו לא ועוד כי לפי הדעה השנייה רק מברך על מצוות תפילין שלפי ספרה האחרונה שנתבה סמוך הייתה ברכה ראשונה לבטלה בעת שמברך ברכה ראשונה על תפילין של ראש היא ברכה להניח תפילין טוב למש שמש בתפילין של יד בשעת ברכה משום שהמשמוש הוא חשוב כאילו מניחה עכשיו על הקיבורת ועל זה שייך לברך להניח תפילין שני דברים אומר דבר ראשון כשיש הפסק אומר עוד משהו בשביל זה שחוששים לשני הדעות אז הוא אומר אם אדם כן דיבר ואז לפי הדעה הראשונה מברך להניח על מצוות תפילין לפי הדעה שנייה רק על מצוות תפילין אז אומר פה גם בגלל שזה שש ספק ברכה לבטלה אז אחרי

שאתה מברך את שני הברכות אסור לעשות הפסק באמצע אחרי שאתה מברך ואתה מניח את של ראש תגיד ברוך שם קבת מלכות עולם ועוד משהו מכיוון שלפי ידעה שנייה אתה לא צריך לברך על של ראש להניח אז תמש בתפילין של רד ושל יד בשעת הברכה להניח ואז כאילו אתה מניח שוב של יד אפילו שלכו אדם מניח שוב של יד בשמחות מה מה צריך לברך אבל הוא אומר זה כאילו הוא חל גם של יד ככה ככה הוא אומר טוב כבר ביארנו דברכת להניח תפילין עולה גם כן לשל ראש לשני הדעות הדעה הראשונה שלא צריכים לברך שני ברכות על שראש הדעה השנייה שלא צריכים לברך שום ברכה על שראש שלא צריכים לברך ברכה אחת על שראש כן על כן יש למעט את ההפסק ביניהם בכל מהאפשר כוונת שצריכים לסמוך להסמיך את זה כמה שפחות ולכן לא יקרוך הרצועה סביב הזרועה עד לאחר שניח תפילין שלוש. זה מנהג

של כאלה לא זרועה, לא פה. איזה פה? >> כל זה. >> יש כאלה שרק זה עיקר ההנחה שמים פה. מיד אחרי ששמו את הבסיס של התפילין של יד הניחו תפילין של ראש. יש כאלה. אז בוא נראה. בוא נראה. עכשיו הוא אומר אבל מנהג האריזל בוא נראה. לכן לא יקרוך הרצועה סביב הזוה עד לחשניח תפילין של ראש. כיוון שקריכה זו אינה רק מנהג בעלמה ואינה בכלל המצווה על כן טוב לאחר אותה. תעשה את הבסיס ומיד אחרי זה תלך על שורש כדי להסמיך כמה שיותר קרוב. אפילו שכמובן זה רק א זה לא יפסיק אם כן אבל לכן הוא אומר זה טוב רק. ואריזל היה נוהג לקרוך ככה זהו קודם הנחת תפיל שלו שהוא כן היה שם סביב הזוה מפני שהוא סובר שקריכה זו היא מכלל המצווה לפי כך אין זו הפסק כלל >> זה קשור לזה שזה לא מסיימים עד הסוף >> או אז אז כנראה הקריחה לאצבע זה כן מנהג ולכן בסידור שזה כן עשה כמו אריזל אז שמה

הלשון שלו שהוא אומר א פהפה >> חג הידק הוציה בתוך הקשר וכולו וזה של ז אחרי נח של ראש שנייה ואחר כך עושים אני קורא את הלשון של הסידור אחרי שבכל שיד חול הוא אומר אחר כך עושים שבעה קריחות על פרק הזוהר המחובר ליד יד ואחר כך יניח את של ראש בגובה הראש ואחרי השלוש אז יקרוח שלוש קריחות על אצבע אמצעי אז כנראה גם אצלנו האצבע זה מנהג אז אומר מכוון שזה מנהג זה תעשה אחרי של ראש כי אצלנו זה עיקר ככה אריזן אומר זה גם עיקר הדין אז עיקר הדין תעשה אבל היעד מכיוון שזה מנהג אז תחכה תביא לשון ששים את של ראש ואז תשים את של נכון קיצור האריז אומר חם כל מצווה אחרי זה הפסק כלל כפה יש מי שאומר שאסור להוציא את התפילין של ראש מהתיק עד שתהיה התפילין של יד מונחת כבר על הקיבורת מהתם הידוע למשכילין זאת אומרת זה על פי קבלה שאל

תוציא אדם החזיק את של יד לפני שהוא הניח הוא אומר עכשיו אני רוצה להוציא את השל ראש אז הוא אומר אל תוציא את השל ראש עד שזה כבר מונח על היד >> מונח על היד הכוונה >> כאילו קרחת את זה סביב כן לפי הדעה הראשונה פה לפי הדעה השנייה >> ביתם הידוע למשכלים אני האמת אני קצת לא הבנתי למה הוא אומר אתם ידוע למשכילים כי לכאורה אם יוצאת ד של יד ואתה לא מניח אז כאילו אתה מעביר על המצוות אבל אולי הוא לא מחשיב את זה מעביר על המצוות אלא אם כן אתה ממש מניח את של ראש. אם אתה רק מכין את השלוש, אולי זה פחות עניין של מעביר על המצוות. אתה מבין מה שאני אומר? מעביר על המצוות הכוונה הוא אתה הוצאת משהו, הוצאת תפילין ועכשיו אתה שם א טלית. >> כן. >> אבל פה אתה לא מתכון לשים את של ראש. אתה רק רוצה שזה יהיה מוכן מיד אחרי זה, שלא

יהיה הפסק שאתה מוציא של ראש. אומר, אל תוציא את השלוש. כאילו תפתח את זה אבל אל תוציא את השלוש עד אחרי שאתה א שזה שזה מעביר על המצוות. לאצים א מעביר מצוות כשאתה רוצה להניח את של ראש אתה הוצאת בטעות את של ראש אומר אפילו שיש מעביר למצוות לא משנה התורה אומרת דבר ראשון כשתם תשים את של יד אבל פה הוא הוציא את הוציא את של יד עכשיו הוא רוצה להוציא את של ראש לפני שהוא הוא לא מתכנן להניח את של ראש הוא רוצה להניח את של יד אומר בכל זאת על פי קבלה אתה לא מציא את של ראש עד שאתה מניח את התפילין על היד אחרי שאתה מניח את התפילין היד אז תוציא את השלוש ואף אם שתה חו ואף אם שתיהם מונחות לפניו חוץ לתיק לא יתקן לפתוח את התפילין של ראש עד אחר הנחה תפילין של יעד אז פה כבר אומר שתיהם הוצאת את זה מהתיק שתיהם כבר חוץ מהתיק והם מקופלות אל תתחיל

אפילו לפתוח את התפילין של ראש עד אחר תפילין על אחת תפילין של יד למה זה כשנוטל את התפילין של ראש בידו כדי לפותחה ואינה מניחה מיד אחרי הוא מעביר למצוות אומר מה אתה מתחיל להתעסק עם השל ראש לפני שאתה מניח את של יד אז אתה מעביר על המצוות לכתחילה בדיעבד לקחת את של ראש אתה אתה מעביר עליו אתה מניח את של יד קודם אבל לכתחילה אל תיכנס לזה אל תיגע בשל ראש לתקן את זה לפני של יד. אני קצת לא הבנתי אם כן למה הסעיף הקודם הוא אומר מטעם הידו למשכילים ולא אומר מטעם שהוא מעביר למצוות בדיוק. >> אלא אם כן אולי הסעיף הקודם דיבר שיוצא את הכברתה של יד. אז אין פה בעיה של מעביר למצוות כי התחלת כבר של יד. אבל הוא אומר עדיין אל תתעסק. פה הוא מדבר שישר אדם שניהם בחוץ וישר אתה פותח את של ראש. הוא אומר למה לעשות כזה דבר? א יש אומרים שהניח התפילין של יעד מיוש

מיושב ותפילין של ראש מעומד מטם שנתבאר בזוהר מדינות אלו נוהגים להניח שתיהן מאומד >> הספרדים יושבים אני שמתי לב >> א יש כמה סילו כ >> נכון יש כאלה שנוהגים לשבת >> כן ויראי שמיים >> א >> יוצא >> לא ספרדים >> לא ספרדים אני זוכר איפה הוא >> מעניין כן אז אז בקיצור אומר א ירי שמים יוצא את כולם >> איך >> איך נראה לי זה מה שהוא ממשיך ככה נראה לי א לכתחילה הטוב לנהוג שתייה הברכה על הקיבורת מיושב והבריכה והקשירה על הקיבורת יהיה מומע זאת אומרת הברכה לפני זה לעמוד כמו הדעות שצריכים לעמוד כנראה מה הסיבה שלהם יש הלכה יש כתוב שברכת המצוות מברכים את זה כשעומדים בדרך כלל >> כשעומדים או יושבים >> בדרך כלל כשעומדים ברכת המצוות ברכת הנהנין כזה חשוב אז צריכים לשבת >> וזה ברכת ענינים >> זה ברכת המצוות למה הוא אה זה בומד הוא

עומד לא אז זה דהשנייה שאומרת לעמוד אז פה הוא יוצא על ידי ידי שתיהם שהברכה אומרים בעמידה >> כן >> ו ה >> ההנחה בפועל הם יושבים שכל כמו שני נתברר בסימן ח שכל ברכות מצוות צריך לברך מעומת >> לעומתכן >> עכשיו בפועל בסידור הוא אומר אה לברך ולהניח מיושף מיושף >> בוא נוהג >> אבל הוראה לרבים שכתוב ברשימות ובמנהגים שהכל עושים בעמידה >> איזה סיבה מה מה הסיבה שלשומ >> אני לא יודע אני לא יודע למה מה למה בפועל המנהג שלנו ככה צריך לברר? אבל כל פנים בסידור כתוב כן כזה דבר להניח מיושב אז יש מקום לאלה שזה כל דבר עכשיו זה סעיף מעניין כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקים מהגמרא לפעמים יש ביניהם מחלוקת מה עושים או הפוסקים הנמשכים אחר הגמרא זאת אומרת או הגמרא או הפוסקים שנמשכים לפי דעת הגמרא הלך אחר הגמרא או הפוסקים

הלך אחכך הגמרא או הפוסקים הנמשכים אחריה ומכל מקום אם בעלי הקבלה מחמירים יש להחמיר גם כן אבל אין אנו יכולים לקוף את הציבור להחמיר בינתיים מה הוא אומר אם יש מחלוקת הולכים לפי הגמרא אם יש חומרה אז אז אתה יכול לעשות לבד את החומרה אל תטיל את זה על הציבור כעיקר כמו הגמרא לכן כל דבר שלא הזכר הוזכר כלל בגמרא או פוסקים אף פי שנזכר בקבלה אין לנו יכולים לקוף את הציבור לנו כן למה כי כי קודם מדבר על חומרה עכשיו הוא מדבר על דבר שבכלל לא הוזכר אי אפשר לקוף את הסיבור לנוקב עכשיו שני דברים דבר שקשר לקטע האחרון לא הזכר בגמרא בפשטות זה הסיבה שנשים למשל לא נוהגות מים אחרונים כתוב מלאך סתומית עושים מים אחוים היום אין מלך סתומית אלא מה זה על פי קבלה כוון שזה רק על פי קבלה אז אי אפשר לקוף נשים שהם פחות מדקדקות בדברים כאלה לא לא

>> לא מחייבים אותם בימים החולים עכשיו בקשר לקטע הראשון יש סיפור אולי זה אפילו הובא פה בסוף ששאלו את אדמור הזקן בקשר לקטע הזה על מה שהוא אומר פה שלכורה פה רואים ש שהולכים לפי ה הפוסקים ואילו המקובלים ללכת לפי הקבלה אז הוא אומר תלוי אם אתה לפי הפוסקים הולכים לפי קבלה אבל לפי ה לפי המנהג שלנו לפי ה לפי החסידים שכן פוסקים לפי הקבלה אז כן לעשות לפי הקבלה מה זאת אומרת דיברנו על חייב או ל >> שניה תוכל להביא חלק ד' שמה יש פה סוף יש פה >> שמה שמה >> זה משהו כאילו יסודי בכל מיני דברים כאלה שיש מלא דברים שלפי המקובלים זה משהו אחד לפי ה הרי הרבה מהפסקים של ה כוח הסוף אני מקווה שאני מבצע את זה >> בסוף הובא פה על הקטע הזה הסבא רבא של הרבי הוסיף ב יש לו ספר שנקרא שר הכולל אז הוא הוסיף על העניין הזה הוא אומר ככה שמעתי מהרב הגון

המפורסם רבי הילל פריצ'ר שמע ממנו מרבי היל פריצ'ר גדולי החסידים של הצמח צדק ואדמורמציאים שפעם אחת שאלו את אדמור הזקן איך יש לנהוג בדבר שהמקובלים מחולקים עם הפוסקים יש מחלוקת מה לעשות והשיב אדמור מסתרמה יש לנוג כי המקובלים זאת אומרת מסתם מה יש יוצא מן הכלל אבל בדרך כלל כמו המקובלים ושאלו אותו על הוא בעצמו בשולחן ערוך שלו כתב שיש ללך אחרי הפוסקים >> ושיב כן כותבים הפוסקים בשולחן ערוך נמשך אחרי הפוסקים אבל המקובלים כותבים ללך אחריך המקובלים נגד הפוסקים נגד המקובלים נגד הפוסקים שחיו נגד המקובלים זה לא יצואה שהמקובלים יהיו נגד התלמוד או הפוסקים שלמדו דבריהם מהגמרא שבזה כל ישראל שוים אומר דברים שכתוב בגמרא אז בזה לא עושים נגד התלמוד אבל דברים שכתוב בפסקים אז בזה עושים כמו המקובלים כי ככה המקובלים כתבו

ואנחנו נוהגים כמו פסים לא הביאו את זה מהגמרא >> אומר תלוי מה אם זה דברים על גמרא מעניין שפה כתוב בעלי הקבלה והזור חולקים על הגמרא אבל פה הוא אומר א המקובלים אי אפשר שיהיה לא יצוע שהמקובלים יהיו נגד התלמוד אז אומר אבל אם זה נגד הפוסקים המקובלים אומרים לעשות כמו הקבלה וככה מסתם עושים טוב נעצור פה לי