גמרא בעיון 34: פסחים (9) האם ההתעסקות במצווה מצילה מעבירה? - הרב שמואל רבינוביץ
הגמרא בדף י"א מיישבת סתירה בדברי חכמים: בכל מקום גוזרים על דבר שאדם עסוק בו שמא יושיט לפיו, ובבדיקת חמץ לא גזרו, ש"הוא עצמו מחזר עליו לשורפו, מיכל קאכיל מיניה". ורש"י מוסיף: "אין לך זכרון לאיסור גדול מזה". מי שעסוק בדבר עצמו אינו נכשל בהיפוכו. מכאן יוצא השיעור לשלוש סוגיות שיסוד אחד להן: הבדיקה שהיא עצמה חלק מהביטול, למה לא גזרו על תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת משום שמא יתקן כלי שיר, ומי שקיים מצוה ונסתפק אם כיוון. היסוד המשותף: מעשה גדול ממחשבה. בשיעור: - רש"י בריש המסכת "בודקין - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא", קושיית התוספות מ"הבודק צריך שיבטל", ושני הטעמים לבדיקה מדרבנן - מחלוקת רש"י ותוספות בגדר "תשביתו": ביטול בלב שמחשיבו כעפר או מדין הפקר, והר"ן שחששו שמא לא ביטל בלב שלם - הגמרא בדף י"א ורש"י שם: העוסק בביעור החמץ לא יבוא לאכלו, ולכן לשיטת רש"י הבדיקה עצמה היא חלק מהביטול - שולחן ערוך סימן תקפ"ח: ראש השנה שחל בשבת אין תוקעין. המגן אברהם: הגזירה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, וקושיית מהרמ"פ למה לא די בשבות דשמא יתקן כלי שיר - התירוץ: בשופר לא גזרו משום כלי שיר, שאם כן לא יתקעו לעולם ותיעקר מצות עשה מן התורה; והר"ן שהטעם משום דלא בקיאי בקביעא דירחא, והממה נפשך בין יום טוב לשבת - קהילות יעקב: מהסוגיא שלנו יוצא שהעוסק בתקיעה מכח יום טוב לא ישכח ויתקן את הכלי. החילוק בין חשש שבגוף המצוה לחשש צדדי כטלטול - טורי אבן: לבית שמאי שאין להם "מתוך" למה לא אסרו לולב ושופר בכל יום טוב; רבי אליעזר שמותי הוא ומכשירי מילה שופר ולולב דוחין את השבת; ותקיעת יובל שאין בה החשש - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תקפ"ט: העובר ושמע תקיעות, ומי שעמד מהליכתו ונסתפק אם נתכוון, "דכיון שעמד מהליכתו חזקה שנתכון לצאת ידי חובתו" - יישוב דברי הר"ן בגלוסקא יפה: הבדיקה היא מעשה, ומעשה מוציא מידי מחשבה, ולכן אחר בדיקה הביטול קיים אף אם ימצא גלוסקא יפה - שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן א: היושב בסוכה או הלובש טלית בלא כוונה למצוה, האם עבר על העשה; המנחת חינוך מצוה שכ"ה, והביאור הלכה סימן ס' בלוקח טלית הקהל לעלות לתורה ש"העולם אינם נזהרין בזה"; והמטה אפרים והמשנה ברורה בתוקע במקום מטונף - היסוד העולה: מעשה גדול ממחשבה. ההולך לבית הכנסת, העומד לשמוע, הנכנס לסוכה והלוקח טלית, מעשיהם מכריעים אף כשהכוונה מסופקת, וכך הבודק חמץ והתוקע בשופר
שיעורים נוספים בסדרה ״גמרא בעיון״
- גמרא בעיון 49 פסחים: מבטלו בלבו - כרבי יהודה לפני זמנו וכרבי שמעון אחרי זמנו? - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ז׳ כסלו תשפ״ז | 62:28
- גמרא בעיון 48 פסחים: השאגת אריה: מחיצה אחרי הזמן ותשביתו בחמץ שאינו שלו - הרב שמואל רבינוביץ יום ראשון ה׳ כסלו תשפ״ז | 58:01
- גמרא בעיון 47 פסחים: חמץ שאי אפשר לבטל ובכל זאת עוברים עליו - הרב שמואל רבינוביץ מוצאי שבת כ״ז חשון תשפ״ז | 58:58
- גמרא בעיון 46 פסחים: אחריות על חמץ של נכרי - תנאי בקנין או מדין שומר? - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי כ״ג חשון תשפ״ז | 57:18
- גמרא בעיון 45 פסחים: "הפקר לזמן" - משמיטה לביטול חמץ - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ב חשון תשפ״ז | 51:22
- גמרא בעיון 44 פסחים: גדר הפקר - נדר שבפה או הוצאה מרשות? - הרב שמואל רבינוביץ יום שני כ״ב חשון תשפ״ז | 54:26
- גמרא בעיון 43 פסחים: ביאור הרוגצ׳ובי ״ביטול המציאות או ביטול הצורה״ - הרב שמואל רבינוביץ יום חמישי י״ח חשון תשפ״ז | 57:14
- גמרא בעיון 42 פסחים: ״תשביתו״ שב ואל תעשה? המנחת חינוך וליקוטי שיחות - הרב שמואל רבינוביץ יום רביעי י״ז חשון תשפ״ז | 49:19
- גמרא בעיון 41 פסחים: האם מועיל ביטול בחמץ שאינו שלו? - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ח׳ חשון תשפ״ז | 58:43
- גמרא בעיון 40 פסחים: ביטול חמץ ״בלב״ או מדין ״הפקר״ - הרב שמואל רבינוביץ יום רביעי ג׳ חשון תשפ״ז | 50:41
שיעורים נוספים מאת הרב שמואל רבינוביץ
- סידרת ״הלל אומר״ פר׳ ויצא תשפ״ז - הרב שמואל רבינוביץ | י׳ כסלו תשפ״ז יום שישי י׳ כסלו תשפ״ז | 28:10
- כולל תפארת לוי יצחק יום חמישי ט׳ כסלו תשפ״ז - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי י׳ כסלו תשפ״ז | 85:55
- שידור חי כולל תפארת לוי יצחק יום רביעי ח׳ כסלו תשפ״ז - הרב שמואל רבינוביץ יום שישי י׳ כסלו תשפ״ז | 106:31
- כולל תפארת לוי יצחק יום שלישי ז׳ כסלו תשפ״ז - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי ז׳ כסלו תשפ״ז | 93:36
- כולל תפארת לוי יצחק יום ראשון ה׳ כסלו תשפ״ז - הרב שמואל רבינוביץ יום שני ו׳ כסלו תשפ״ז | 95:11