תניא אגרת הקודש פרק כ״ו עמ' קמד למטה - הרב מנחם הלפרין (20-2-2026)
תצרפו לקבוצת שיעורי קהילת חב"ד 770 רמת שלמה - ירושלים https://chat.whatsapp.com/BsgVS9UNUrp... בשידור חי ובשידור חוזר ! ב-6:40 : מאמר - הרב יעקב גולדשמיד ב-7:40 : מאמרים יסודיים - - הרב יוסף יצחק הבלין ב-8:40 : תורה אור - הרב יצחק מאיר וייס מ-10:40 עד 12:30 : כולל תפארת זקנים לוי יצחק - הרב שמואל רבינוביץ
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
אוקיי, אנחנו באיגרת הקודש איגרת חוב עמוד קמד והנה כשהמלכוס דצילוז הנקודה שהפסקנו בה הייתה הוא שאל את השאלה מהר מאמנ שהיה משמעות מהר מאמנ שהנושא של איסור והתר של התורת איסור והתר זה עניין של רע ואז הוא הסביר הוא תירץ שמה שאנחנו אומרים באמת כשמדקדקים בלשון מתברר שלא תורת איסור והתר זה טוב ורע לא תורה אלא ענייני האיסור ויתר זה טוב ורע זאת אומרת זה עניינים שדברים שירדו בקליפת נוגע המציאות כזאתי שיש דברים אסורים ויש דברים מותרים זה קליפת נוגע התורה עצמה היא עץ החיים היא היא מלכוס דאצילוס היא חוכמה דאצילוס שהתלבש במלכוס דאצילוס שירד שירד לבריא יצירה ועשיר הוא דיבר שם על משניות אולי אולי נגיד את זה גם זאת אומרת המציאות הגשמית של דברים שהם טוב ורע הם קליפת נוגע הם עץ הדעת טוב ורע אבל התורה תורת איסור והיתר הלוכס עצמם הדיני התורה
המשך התמלול
של איסור והיתר הם עץ החיים הם ענייני הם קדושה לגמרי זה זה לא זה זה לא זה לא קליפת נוגע זה לא קליפת נוגע זה לא עץ הדעת לזה וזה שייך לעץ החיים. אלא מה? שהתורה עצמה אז התורה עצמה ככה. התורה עצמה היא חוכמה דאצילס שהתלבש במלכוס דאצילס. התורה עצמה היא מלכות דאצילות שבה מלובש חוכמה דאצילות. והיא עצמה התורה עצמה ירדה יורדת ממלכוס דאצילוס יורדת אל תוך העולמות בריאה יצירה ועשייה. התורה ש הגמרא שזה טעמי ההלכות יורד עד עד עולם הבריאה המשניות שזה ההלכות הפסוקות הם יורדות עד עולם היצירה והתורה שבכתב יורדת עד עולם העשייה עולם העשייה הרוחני ולמה הם יורדים ופה ופה אנחנו אוחזים והנה כשהמלכוס דצילוס מתלבשת בקליפת נוגע למה המלכוס חוסדת הצילוס מתלבשת בקליפת נוגע כדי לברר הניצוצות שנפלו בחטא אדם הראשון הסיבה שהתורה ירדה לבש בקליפת נוגה מה המטרה היא
כדי לברר את הניצוצות שנפלו בחטא אודומורישון וגם הרפח ניצויצים שנופלו בשביר הסכילים זאת אומרת הסיבה שהתורה יורדת אל העולמות זה כדי שהתורה תברר את המציאות של קליפת נוגע שנמצאת בעולמות לא שהתורה עצמה היא קליפת נוגע אלא התורה יורדת אל העולמות כדי לברר את קליפת נוגע שנמצאת בעולמות ששמה יש את האורך מה שנפל בניצוצות שנפלו בחטא של אדם הראשון ורפך מהפך ניצוצים והזי פה הוא כן אומר בסוגריים אזי גם המלכוס דצילוס נקראת בשם עץ הדעת טוב ורע לגבי זו דציל שאינו יורד שאינו יורד שם ונקרא עץ החיים ולכן כן יש איזשהו מקום בזוהר שמתייחסים כתוב שם ביחס לתורה שהיא עץ הדעת טוב ורע כי התורה יורדת להתלבש בעץ הדעת טוב ורע והנה אסלבשוס המלכוס בקליפס נוייגה כל הרעיון הזה שיש בכלל מציאות של קליפת נוגה זה העניין של סויד גולוס השכינה אשר שולט
הודום באודו וזה העניין הזה כל המושג הזה של של הירידה של הקליפת נוגה בכלל והתורה שמבררת את זה זה העניין הזה שנקרא גולוס השכינה זה כבר הוא דיבר על זה באריכות באיגרת הקודמת וזהו שאומר בריה מאמנה עכשיו הוא מתחיל לחזור עכשיו הוא חוזר לרמנה שהוא הזכיר בהתחלה ובזמן דאילון דתו וראשלת אינון אז אומר שמה רמנה שבזמן ש בזמן הזה שיש בזמן הזה שזה זמן הגלות שיש למציאות הזאת הזאתי של עץ הדעת טוב ורע אז הוא אומר אז כתוב שמה שהמי הרצות כביכול שולטים בתלמידי חכמים והתלמידי חכמים מקבלים רק מה שמקבלים מהמי הארץ אז הוא מסביר דהיינו בזמן גולוס השכינה בזמן הגלות נראה תכף מה יהיה בזמן הגאולה אבל כרגע בזמן שלנו שזה זמן הגלות שבזמן גולוס השכינה שמשפס לחיצוינים שהם בכלי פסנויגה שהמציאות היא שהאלוקות מושפעת עוברת דרך השפעה לעולם מגיעה דרך החיצונים שזה קליפת
נוגע המציאות הטבעית האוכל שאנחנו אוכלים החיים שאנחנו חיים החיים הטבעיים שאנחנו חיים זה מגיע דרך קליפת נוגע ובקליפת נוגע הערב רב יונקי משם או או מתקנים את זה שהאומות העולם יונקים משם ומצתמציתם ניזונים תלמידי חכחומים וגולו. זאת אומרת, וממילא, מכיוון שהשולט בעולם זה קליפת נוגע, וקליפת נוגה שייך לעובדי כוכבים, שייך לגויים, שייך לעניין החיצוני ולכן התלמידי חומים כשהם מקבלים הם צריכים לקבל מהם. זאת אומרת, המציאות ש מכיוון שקליפת נוגע שולטת כרגע בעולם, אז מי ששיי, אז ההשפעה עוברת דרך קליפת נוגע. לכן התלמידי חכמים שהם למעלה שהם דבוקים בעץ החיים כדי לקבל מקליפת נוגע הם צריכים לקבל את זה מהערב רב מהמי הארץ שהם שייכים לעניין של קליפת נוגע אבל מה המטרה לא להשליט את קליפת נוגע ואז מה המטרה היא עיקר אבוידהסאודו
ועיקר עסק התורה והמצוות הוא לברר אני צויצויסקנוידה מהאריזה ואז כל המטרה היא בעצם שאנחנו מתעסקים עם קליפת נוגה. למה הקדוש ברוך הוא גורם סידר את העולם בצורה כזאתי שאנחנו צריכים להתעסק עם קליפת נוגע? המטרה היא שדרך ההתעסקות שלנו עם קליפת נוגע אנחנו מבררים את הניצוצות. ופה הולך להגיד חידוש גדול. אנחנו יודעים שבדרך כלל כשמדברים על בירור הניצוצות מדברים על ההתעסקות בפועל עם קליפת נוגע. למה בן אדם נברא שהוא צריך לאכול? למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו שאנחנו צריכים לאכול? למה אנחנו צריכים צרכים גשמיים? למה אנחנו צריכים כסף? אנחנו צריכים מיטה, אנחנו צריכים עסק עסק עם הגשמיות. מה העניין? להכרי היינו צריכים להיברג כמו המלאכים שנוכל לשבת וללמוד, לקיים מצוות וללמוד תורה ו לרחף בעולמות העליונים. למה? למה נבראנו באופן כזה שאנחנו תלויים בגשמיאס?
שאנחנו כי המטרה היא שנתעסק עם קליפת נוגע וההתעסקות עם קליפת נוגע מבררת את קליפת נוגע. זאת אומרת בדרך כלל כשמדברים על בירור קליפת נוגע מדברים על הבירור על ידי הפעולות הגשמיות שלנו כשיהודי אוכל לשם שמיים אז הוא משתמש בגשמס לשם שמיים אז על ידי זה הוא מברר את הגשמיות הוא מברר את העבודה שלו מברר את כל ההתעסקות שלו בעולם בואו מגלה לנו עוד סוד הוא מביא כנוד שעבודת האדם ועסק גם על עסק התורה והמצוות זה לברר את הניצוצות הוא אומר שיש עוד אופן של בירור קליפה תנוגה לא רק האופן של ההתעסקות הגשמית שזה אופן אחד אלא יש אופן נעלה יותר שזה על ידי לימוד התורה זאת אומרת שודי יושב ולומד תורה והוא לומד את ההלכות זה כבר מברר את קליפת נוגע כשאנחנו יושבים ולומדים על עלעל הדבר על האוכל הזה אם האוכל הזה כשר או לא כשר אם הוא טמא או טהור הלימוד עצמו מברר את
המציאות של הדבר הזה לא רק שאנחנו אנחנו מתעסקים עם הדבר, כשאנחנו לומדים על הדבר הזה, זה עצמו גם בירור. הלימוד גם מברר את הדברים שעליהם אנחנו לומדים. זה הפוך. זה תחילה, זה החלק הרוחני של הבירור. אחר כך יש את הבירור בפועל עם המעשה. זהעיקר, >> לא יודע להגיד עיקר, אבל יש גלימוד הוא בירור. >> אני לומד על דגים. זה כמו שאחלתי דגים וביררתי את הדגים. הלימוד על שאתה לומד שהדג הזה כשר והדג הזה לא כשר, ביררת את הדג. זה שפסקת עליו שהוא כשר, זה כבר חלק מהבירור שלו. הדג אמרתי >> אז זה גם בירור, זה חלק מהבירור של הדג. >> חלק מהבירור זה מה שהוא אומר. עיקר עבודת אדם ועיקר עסק. לא רק זה אומר הארי זל שעסק התורה והמצוות היום שאנחנו לומדים הלכות איסור והיתר, זה לא רק כדי לדעת את המעשה אשר יעשון. עצם הלימוד הוא גם בירור
ולכן גם אם אתה חושב שאתה לעולם לא מי שלא אוהב דגים לא יאכל דג לעולם לא תוכל לברר דג באכילה כשאתה לומד על הדג אתה גם מברר אותו מצווה שאתה לומד זה גם >> ועיקר עסק התורה והמצוות הוא לברר הניצוצים ולכן עיקר עניין הלימוד הוא בעיון ופלפול הלוך באיסור ועתר טומ ותירה היום בזמנינו בזמן הגלות עיקר מצוות לימוד תורה זה בלימוד תורה שבעל פה בלימוד ההלכות למה לברר המותר והטהור מהאסור והטמא על ידי איון ופלפול הלוך כבחוכמה בינה ודעס >> זאת אומרת כשאני לומד את ההלכות זה לא רק לדעת מה לעשות אלא כשאני יהודי יושב ולומד תורה גם אם הוא לא הולך להשתמש בהלכות האלה לעולם הוא לא הולך להיות רב לפסוק לאחרים והוא לא הולך לפסוק את העניין הזה לעצמו. אין לו עסק עם העניין הזה. הלימוד על הדבר הוא מברר את הדבר עצמו והוא מסביר ולא סתם זה
בעצם זה שורש הבירור וכנוידה דאוריסה מחוכמפקס שהרי התורה היא מגיעה מהחוכמה ובחוכמה די כסברירו ולכן ללימוד התורה לפסק הלכה להלכה של הדבר זה בחוכסביר זג בעצמו מברר את את ה את הדבר עצמו החוכמה היא המבררת וכשיו את המעשה מספיק ללימוד מה שאתה אומר צריך גם וגם לא הוא לא אומר מספיק והוא לא אומר מה אבל גם זה בירור גם זה חלק מהבירור והיינו והוא מסביר מה הכוונה בחוכמה זברירו והיינו חוכמה לוה החוכמה היא חוכמה לו דאצילוס שזה התורה חוכמה מה זה בחוכזו התורה מכת מחוכמ נפקס זה מחוכמה לא ידי דעצילוס שאותה חוכמה לא יודעצילוס היא מלובשת במלכוס דאצילו סוד תורה שבעל פה הוא אמר בתחילת המכתב בתחילת ההגרת ראינו שתורה שבעל פה זה ממלכוס דאצילוס תורה שבעל פה פה מלכוס פה תיר שבאצילוס אתה שבעל פה קרין לא אומר אנחנו אומרים בפסח
אליהו שזה שבתוך ה אז שמה זאת אומרת שהפה הזה המלכוס הזאתי מדבררת אומרת המלכ את מה שכתוב בחוכמה אלוהה והחוכמה דאצילוס הזאתי מלובשת במלכוס דיצירה שוב היא מלובשת למה אמרנו במלכוס דבריאה מלכוס בגמרא זה מלכוס תלמוד זה מלכות שבבריאה משנה אז כרגע מכיוון שהוא מדבר על הלכות פסוכות הלכות פסוכות זה משנה לא הטעמים של ההלכות אלא עצם ההלכה מותר ואסור זה כתוב במשנה וזה ביצירה >> וזה נמצא משנה זה הלכות פסוקות הגמרא מדברת על טעמי הלכות >> זאת אומרת הלכות פסוקות קיצור שכוננו שולחוור זה כמו משנה זה מלכוס דיצירה למה הוא ועכשיו למה הוא למה הוא מדבר דווקא על מלכות דציר זאת מעבר לזה שזה הלכות הוא מסביר את זה גם על פי פנימיות העניינים שזה סוד המשניס ובריסס המלובשות בקליפה פת נוגע כנגד עולם היצירה ששמה זה בעצם ההלכות המשניות והברייטות שזה הפסקי
הלכה שמלובשים בקליפת נוגע זה הרי עוסק בעניינים גשמיים על מה מדברת המשנה המשנה מדברת על דברים גשמיים היא לא מדברת על אלוקות היא מדברת על דברים גשמיים שדברים גשמיים זה קליפת נוגע זאת אומרת כשהמשנה אומרת זה מותר זה אסור או לעשות כך ולעשות ככה היא מדברת על דברים גשמיים דברים גשמיים זה קליפת נוגה זאת אומרת שהחוכמה דאצילות שמלובשת במלכוס דאצילס ירדה להתלבש בדברים שהם קליפת נוגה וזה שייך בעיקר במלכוס דיצירה למה ששם מתחיל בחינת הדעת או בחינת הרע שבנוגה >> למה אין לו למה אין לו אלו דמות של הלכה כי זה מה שהוא רוצה >> בסדר >> כן יש בזה אלוק >> יש בזה חוכמה הוא אמר יש בזה חוכמה דעתילס יש בזה חוכמה אלוה שהתלבשה וירדה עד לשם היא ירדה עד למטה את הקדוש ברוך הוא ירד עד לד לד עמות של הלכה ושמה הוא נמצא עכשיו למה דווקא למה דווקא בעולם היצירה.
אז הוא אומר ששמה מתחיל עניין של הערה שבנוגה. כתוב שקליפת נוגע בכלל נמצאת בעולמות בריאה, יצירה ועשיה, אבל המינון שלה הוא שונה בכל אחד מהעולמות האלה. בעולם הבריאה זה נוגע בכללות זה עץ הדעת טוב ורע. זה תערובת של טוב ורע. נוגע זה עניין של טוב ורע ביחד. זה נוגע. כמו נוגע זה אור חלש. זה חושך עם אור ביחד. זה חושך שיש בו אור, זה טוב ורע אבל בזה עצמו גוף, בזה גופה יש שלוש בחינות בעולם הבריאה זה רובו טוב ומטורע. דבר ראשון, זאת אומרת זה הכמינון זה בעיקר טוב ומעט רע וגם הטוב והרע לא מעורבבים ביחד. הם נבדלים אחד מהשני. הם לא מעורבבים. והמיעוט הזה לא מעורבב בטוב. כך כתוב בעולם היצירה. אז זה חצי חצי. דבר ראשון כבר לא רובו טוב אלא חצי טוב חצי רע. אבל ולא רק זה אלא גם הטוב והרע מעורבבים ביחד. ולכן צריך את הבירור. כשהדברים לא
מעורבבים לא צריך בירור. זה עומד לבד וזה עומד לבד. שזה מעורב ביחד נופל ללשון בירור. צריך להבדיל אחד מהשני כי הם מעורבבים אחד עם השני והתערובת של הטוב והערה מתחילה בעולם היצירה רק שבעולם היצירה זה עדיין חצי חצי ובעולם העשייה זה כבר רובו רע >> רובו רע אבל אתה רוב וטוב ורע תהרוב וטוב ורע מתחילה בעולם היצירה אז זה מה שהוא אומר לכן הוא מתייחס ישר למשניות ושמה התפקיד של המשניות זה באמת לברר לפסוק את ההלכה שזה הבירור הזה זה שייך לטוב וזה שייך לרע נוסח אחר והבריססבשות בקליפת נוגה שכנגד עולה המעשייה ששמה מתחיל הרע שבנוגה ששמה הכוונה היא הרוב הרע פה שתי גרסאות האם הוא הולך על החצי או מתחיל מהרוב כנוידה מאריזה אז זה נקודה אחת שהוא אומר זאת אומרת שהנושא של לימוד התורה עניינו לברר את הטוב והרע בזמן הגלות
עוד עניין והמסקליליובין עניין פלק לגודל מזה מאוי >> עוד נקודה מה נעשה בשמיים ממעל על ידי איונוב בירורלוכה הפסוקו מן הגמורה ופויסקים רישוני ואחרונים זאת אומרת עד עכשיו הוא דיבר על זה על הבירור הזה שנעשה במציאות של הדבר הגשמי על ידי לימוד התורה פה הוא בא להוסיף עוד משהו יש עוד בירור נפלא מאוד שנעשה על ידי ופה נעשה בשמיים ממעל על ידי בירורה הלוך פה למטה מה שהו בהלם דובור קודם נלז מה קורה יש ליהודי ספק מתעוררת שאלה בהלכה האם הדבר הזה כשר או יש ספק על הדבר בוא נגיד זאת אומרת לא ספק בבירור המציאות לא ספק בבירור המציאות האם הדג הזה קשר או דג הזה טרמ זה עניין בבירור המציא >> יש שאלה הלכתית זאת אומרת שיש ספק בהלכה עצמה. בהלכה כתוב כך וכך ואנחנו יש לנו מציאות שהיא קצת שונה ממה שכתוב בהלכה. האם זה דומה או לא דומה?
>> זאת אומרת ספק ספק שמקורו מה הדין לא מה המציאות והדין הוא פשוט. האם זה שייך למציאות הזאתי למציאות הזאתי? אלא במקום כזה שיש איזשהיא שאלה בהלכה שאני לא יודע אם הדבר האם הדבר הזה הוא כשר או לא קשר. זה נקרא בשלי יעקב או לא נקרא בשלי יעקב? מה הדין בספק הזה? יש כלל מסוים כך וכך והשאלה פה המקרה הזה הוא טיפה שונה מהכלל. האם זה עדיין נכנס תחת הכלל או לא נכנס תחת הכלל? זאת אומרת זה שאני לא יודע מה ההלכה. זאת אומרת יש פה איזשהו דין שהוא לא ברור לי. זאת אומרת שההלכה נמצאת בהלם. הרי בסוף יש הלכה אם זה כשר או פסול. אם זה כשר או אם זה מותר או אסור. אם זה קשר או לא קשר, אבל ההלכה הזאתי, המקרה הזה הוא נעלם כרגע. ועכשיו היהודי צריך לשבת ולחשוב ולחפש הוכחות. הוא צריך ללכת לרב, הרב יכתוב תשובה. מכאן נראה שכך, מכאן נראה
שככה, מכאן. יוצלנו הדין שכך וכך. זאת אומרת, היה כאן איזשהיא הלכה שהייתה במצב שהיא נעלמת ועל ידי העיון היא ירד העלם והתבררה. עיון עיון הלימוד על ידי הפלפול עשינו דימוי מילסה למילסה שאלנו שאלה ענינו תשובה הבאנו הוכחות והוצאנו את ההלכה החדשה הזאתי מהאל הגילוי זה גם זה עניין של בירור זאת אומרת ההלכה עצמה הייתה בהלם ומה העלים עליה מה שהלים עליה זה היה כליפסנויג לא כי לא הייתה במציאות >> לא היא לא הייתה במציאות >> לא זה הבעיה אבל למה לא ידענו את ההלכה? אני לא מבין. אני לא יודע את ההלכה. יש מצד במק נולד הלכה מהמציאות העכשיו. בסדר אבל כרגע כשיש לי הלכה ואני לא יודע מה הדין, זאת אומרת יש כאן משהו שמעלים לי עליה. לא ברור לי מה ההלכה. יש לי פה ספק. הספק הזה שמעלים על ההלכה הוא גם קליפת נוגע. >> זאת אומרת, קליפת נוגע לא רק נמצאת בדבר
הגשמי. אלא היא גם העלימה על ההלכה. וכשאני מברר את ההלכה, אני שאותו רב ישב וכתב תשובה, הוא שאל שאלה והיה לו ספק והספק הזה מקורו בקליפה שמסתירה על ההלכה והוא ישב והוא כתב תשובה ובירר, הוא הסיר את הספק, הוא הוריד את הקליפה וגילה את ההלכה. נראה לי בסוף השיעור שבר סיפרנו את זה. יש סיפור על הבס יוסף. הבית יוסף ישב ולמד איזה הגיע לאיזשהו גמרא, איזה סוגיה, ישב באיזשהו סוגיה ולא הצליח, לא הבין, היה לו קושיה מאוד גדולה והוא לא לא הבין את הגמרא הזאתי. היה לו קושיה עצומה והוא ישב והוא התייגע כמה שעות ועד שהוא הצליח להבין פשט חדש בסוגיה ולפי זה הכל התיישב. הוא שמח שמחה גדולה והגיע זמן מנחה. הוא בא לבית הכנסת להתפלל מנחה. היה כנראה כמה דקות יותר מוקדם. והוא רואה יושב יהודי פשוט יהודי פשוט באמת לא צדיק נסתר יהודי פשוט באמת יושב
ולומד את הגמרא והוא רוחז בדיוק באותו מקום שהבית יוסף עכשיו התענה התייגח כמה זמן רב כדי להבין אותה והיהודי הזה יושב ומנסה לומד בדיוק את הגמרא אומר רבי סיוס בוא נקשיב בוא מעניין לראות איך הוא ילמד את זה והוא רואה שהיהודי הזה יושב ולומד וב בפשטות קורב קורא ומסביר קורא ומסביר קורא ומסביר מסביר >> ואת אותו פשט שהביס יוסף לקח לו כמה שעות להגיע אליו היהודי הזה ככה מלכתחילה לומד אותו כאילו כדבר הפשוט וחלשה דעתו היית אכן דבר כזה אני אני כלקח לי כמה שעות להבין את זה והיהודי הפשוט הזה כאילו שולף את זה מהשרבול כאילו זה ממילא היה לו חבר טובלביס יוסף בבית כנסת ש אפשר לשאול אותו שאלות כאלה הלו הוא ניגש לאריזל ככה מספר הסיפור ושאל אותו ייתכן דבר כזה מה איך זה כאילו למה הקדוש ברוך הוא העלים את זה ממני איך זה יכול
להיות שאני הייתי צריך להתייגע כמה שעות כדי להבין את הפשט הזה בגמרא והיהודי הפשוט הזה שאנחנו יודעים שהוא יהודי פשוט ככה למד את זה כבשלוף מהשרבול ככה בלי ממילא אמר לו הארי זל את העניין הזה אמר לו היה הגמרא הזאתי באמת הייתה נעלמת והיה קושיה שהסתירה עליה ואתה התייגעת ופירקת את זה ואתה הסרת את הקליפה מעל הסוגיה הזאתי והאהסתר מהסוגיה הזאתי ירד עכשיו אחרי שאתה פרגת את האסתר הורדת את ההלם הזה מהסוגיה בררת את העניין הזה עכשיו כל מי שיכול לראות יכול ללמוד את זה בפשטות זה לא עניין של IQ זה לא עניין של שכל מ-800 IQ יכול להבין את זה ו-800 ומי שפחות מ-800 לא יכול להבין את זה זה לא קשור בכלל היה פה העלם על הגמרא על הפשט האמיתי בגמרא והיה צריך יבוא לבוא מישהו גדול כמוך כדי להצליח להוריד את הקליפה הזאתי לברר את הבירור הזה אבל אחרי שזה
התברר אחרי ש מישהו פיצח את האגוז כל ילד יכול לבוא ולאכול אותו הורדנו את הקליפה גמרנו זה גלוי לכולם מה פירוש רשי מה פירוש שוטנשטיין כן כן >> זה מה שהוא אומר הדבר הזה היה מה שהיה בהלם דובר כידמיוןז כי על ידי זה כשאדם יהיה עיין ויחידש הלכה מעלה ההלכה זו מהקליפויס שהוי מעלים אם הוא מכס עם אויסו שלא הייתה ידוע כלל זאת אומרת המצב הראשוני היה שהקליפות העלימו על ההלכה הזאתי וההלכה הזאתי לא הייתה ידועה או שלא ידועה בכלל או שלא הייתה מובנת היטב בטעמה. א עכשיו על ידי זה שהיהודי למע ידי זה שהיהודי איין הוא בעצם הסיר את הקליפה על ידי העבודה שלו והיגיעה שלו הוא הוריד את הקליפה ועכשיו הדבר הזה נהיה גלוי ומו שהטם ושוב מה הטעם לבירור הזה הוא בסוד הספירה של חוכמה מיילוה שנופלו ממנו שמחוכמה מילוה הקושיה הזאתי
מגיעה מהרעיון הזה שחמלו ינפלו ממנה ניצוצות בקליפויס בשבירסילים והניצוצות האלה של החוכמה לא אותם רעיונות שבתורה הם בבחינת גלות שהקליפות שולטים עליהם ומעלימים חוכמה מסתוירומליונים ותחתינים ופה אומר משהו מפחיד ההלם הזה של הקליפות זה מעלים את החוכמה של התורה גם מהעליונים גם מהתחתונים אבל גם מהעליונים שלמעלה גם מהמלאכים למעלה גם מהם זה נעלם וכמו שכוסו ברמה >> שהקושיה היא מסטר דרע >> זאת אומרת הקושיה היא מס קושיה זה חוסר הבנה מה זה קושיה חוסר הבנה זה שאני לא מבין משהו זה מסתר דרה כי זה קליפה שמעלימה על ההבנה האמיתית שבתורה >> ופה מגיע הדבר המפחיד באמת והנה הנה העליוינים אין בהם כוח לברר ולעלות מהשביר שבכלי פסנויגה אלא התחתונים לבד המלאכים כשהם לא מבינים משהו אין להם תקנה המלאכים אין להם תקנה הם לא יכולים לברר
את קליפת נוגע אם קליפת נוגע מסתירה להם אז הם נשארים עם סימן שאלה הם צריכים לחכות שפה למטה ילמדו את ופה למטה ישאלו את השאלה ופה למטה יענו את התשובה ורק אז הם יודעים את זה למעלה. זאת אומרת הסילוק של הקליפת נוגע כמו שבדיוק בבירור העולמות המלאכים לא יכולים לברר את לברר את הקליפסנוגה. צריך שהאדם הגשמי יעשה את זה. אז גם בהלם שיש בתורה המנבראים העליונים לא יכולים לסלק את זה. הבירור חייב לעשות על ידי הנבראים התחתונים לבד לפי שהם מלו רק למ ולמה לנו יש את הכוח אגב זה כתוב שבוא נלך לשאול כתוב שהלכו לשאול בפמליה של מטה זה שהתורה לא בשמיים היא כי בשמיים לא יכולים לברר פה יכולים לברר ולמה אנחנו יכולים לברר מה שהם לא יכולים לפי שהם מלובושים כי הנבראים בתחתונים הם מלובשים בגוף חומרי שזה משכדכיו מקליפסנויגה
והם מטישים כוחה בשבירת התאוות וסקפסטרח וספורדו כל פילו צריך לדעת הקליפה אם הקליפה מצליחה לכסות על הקדושה סימן שהקליפה יותר חזקה מהקדושה כשהקדוש ברוך הוא ברא את האוב עשה את העניין הזה שתהיה תהיה תערובת של קליפה שתהיה מציאות של קליפה שמכסה על הקדושה זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא השליט אשר שלט האדם באדם האדם התחתון שולט באדם העליון זאת אומרת הקליפה שולטת בקדושה ולכן היא יכולה להעלים עליה אם הקדושה הייתה יותר חזקה מהקליפה הקליפה לא הייתה יכולה להסתיר אותה אם אני אם אני אם אני חלש יותר ממי שאני לא יכול לתפוס לו את הידיים כדי שאני אוכל לתפוס לו את הידיים אני צריך להיות יותר חזק ממנו. בקליפה יש כוח יותר מאשר בקדושה. לכן הקליפה יש לה כוח להעלים את הקדושה. ולכן הנבראים העליונים לא יכולים לסלק אותה. היא יותר חזקה מהם.
מה האיכוס שלנו? למה הנבראים התחתונים כן יכולים? כי הנבראים התחתונים יש להם כוח מיוחד להטיש את הקליפה. כי כשאדם שובר את התאוות שלוטישים את כוח בשבירת התאוות וסקף יסטר אחרה אז יש לנו את הכוח להתגבר על הקליפה רק לנו לנבראים התחתונים ליהודים פה למטה יש את הכוח לשבור את הקליפה וכשהם שוברים את הקליפה את הקליפה הפרטית שלהם בגוף שלהם זה נותן להם את הכוח להתגבר על הקליפה גם בקליפה של התורה שמסתירה על התוירה לכן כתוב כך דרכו של תוירו פס במלך תוכל מ זאת אומרת שבירת התאוות זאת אומרת כשאדם שובר את התאוות פה למטה זה נותן משליט אותו על הקליפה ואז הוא יכול לסלק את הקליפה גם בקליפה גם בקליפה שמעלימה על התורה ולכן באים ואומר וזה הסיבה ולכן מכיוון שרק התחתונים הם אלה שיכולים לסלק את הקליפה לכן באים האליונים לשמוחידוש טוירו
מהתחתינים שכשהרושיב עומד פה ואומר שיר כללו לי לא רק התלמידים שלו באים גם המלאכים באים לשמוע כי זה דברים כאלה שלמעלה אין אותם כי אם יש לו קושי אם הוא שואל קושיה חדשה שאין עליה תירוץ אז גם למעלה אין על זה תירוץ גם הם לא יודעים מה שמחדשים פה למטה הוא מגלים תעלו מוז חוכמו שהו יוו כבושים בגוי לו עד אתו עכשו זה לא רק לראש השיב הוא אומר וכל איש ישראל יוכל לגלות העלומות חוכמה ולגלות ולחדש שכל חדש אין בעל לאכוס אין בעגודש אין בניגלה והן בניסטר כפי שוירש נשמוסוי בדיוק כמו שאנחנו יודעים שבגשמיות כל אדם יש קליפות שהוא צריך לברר כל נשמה יש קליפות ששייכים אליה שהנשמה נשמה הזאתי צריכה לברר אותם ולסלק אותם ולניצוצות שנשמה יש מאמר של הרבי הקודם שהוא מסביר שיש מאמר חז"ל שאומר שאין אדם נוגע במה ששמור לחברו כמלא נימה.
זאת אומרת אם יש משהו שצריך להגיע אליי אף אחד לא יצליח לקחת את זה ממני. ובסוגריים נוסיף שאם הוא לקח את זה ממני אז כנראה שזה לא היה אמור להגיע אליי. אני אולי רציתי שזה יגיע אליי, אולי חשבתי שזה יגיע אליי, אבל אם זה לא יגיע אליי, כנראה שזה לא היה אמור להגיע אליי. מה? >> זה הבר. >> זה הבריא בדיוק. עכשיו, מה היסוד? למה זה כל כך ברור? אז אומר הרבי הקודם במאמר שמכיוון שכל ניצוץ יש כתובת מי צריך לברר אותו, כל נשמה יש לה את הניצוצות המסוימים שהם היא צריכה לברר אותם והם צריכים להתברר על ידה ולכן לא יכול להיות שחפץ שצריך להתברר על ידי יגיע למישהו אחר כי הרי אני צריך לברר אותו עכשיו יש חלוקת עבודה הקדוש ברוך הוא דואג להביא את וניצוצות אליי ואני צריך לברר אותה. הרי אני לא יודע איזה ניצוצות אני צריך לברר. אנחנו לא מקבלים בבוקר
רשימת משימות. אז מי ידאג שהלחם זאת אומרת לפי מה שהוא אומר שמה אני קצת מגשם את זה יש פרוסת לחם מוכתבת מה אני אוכל היום כי יש ניצוץ מסוים שאותו אני צריך לברר. זאת אומרת שאני עומד במכולת מול הארגז של הלחם אני בוחר לחם אחד זה לא אקראי זה לא רנדומלי. זאת אומרת, יש לחם מסוים שאותו אני צריך להוציא. עכשיו אני הרי לא יודע איזה לחם. אז זה הקדוש ברוך הוא דואג. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא דואג שאני אקח את הלחם הנכון. אני אחרי שהוא הגיע אליי אני צריך לברר אותו. אבל החלק לדאוג שהניצוצות יגיעו אליי זה הקדוש ברוך הוא דואג. לכן אומר הקדוש ברוך הוא, אל תדאג, זה עליי. מה ששלך יגיע לך. מה שאתה צריך לברר יבוא אליך. לא יכול ללכת למישהו אחר כי הוא לא יכול לברר את זה והקדוש ברוך הוא לא מפס לא מפספס את התפקיד שלו זאת
אומרת מה שאמור להיות אצלי אצלי מה שאמור להיות אם זה אצלו זה סימן שזה שלוכוחות >> כי כי רק לי יש כי זה ניצוות שרק אני צריך לברר אותו זאת אומרת זה לא יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יתן למישהו אחר את מה שאני צריך לברר אלא אם כן אני הוא הזמין אותי שאני אבוא לאכול אצלו בבית אז אין בעיה אבל חוץ מזה לא יכול להיות זאת אומרת כל דבר חייב להגיע למקום הל של הנתיב שלו. בא פה ומחדש אומר זה לא רק בבירור הגשמי של העניינים הניצוצות הגשמיים בפועל באכילה ושתייה אלא גם בעניין של הבירור בתורה. אומר לכל איש ישראל יכול לגלות תעלומות חוכמה לחדש שכל חדש. לא צריך להיות גאון גדול. לא צריך להיות ראש השישיבה לא צריך להיות כל יהודי שעוסק בתורה יש לו כוח לחדש ויש חידושים שמחכים לו. יש חידוש שכל אחד ואחד מאיתנו שמחכה לו שהוא זה שיחדש אותו.
אף אחד אחר לא יקח לו את זה בדיוק כמו בגשמיז. זאת אומרת אף אחד אחר לא 10 אנשים ישאלו את השאלה ויהיה אחד שיענה את התשובה וזה יהיה הוא שמוכתב שזה מחכה לו. אומר לפי שורש נשמתו הוא מחוייב בדבר להשלים נשמתו בהלועס כל הניצויצנופלו לחלקו וגורו לו קנוידה זאת אומרת זה לא רק זה זאת אומרת אנחנו זה מחכה לנו ואנחנו חייבים לדאוג זה ולנסות לא נהיה קטנים בעינינו וכל דברי תורה ובפרט דבר הלוכה הוא ניצוץ מהשכינה שהיא היא דבר השם כדי בגמור דבר ההיה זו הלוכה וזה סוד מלכוס דצ וזהו העניין הזה אותו אותו דבר הלכה שכל אחד אומר שזה ניצוץ מהשכינה זה מה שכתוב סוד מלכוס דאצילוס המתלב המלבשת המלכוס דאצילוס זה התורה שבעל פה שבתוך התורה שבעל פה היא מלבישה מלובש בתוכה חוכדאצילוס שזה מקור התורה והיא עצמה מלובשת במלכוס דיצירה וירדו
בקליפת נוגה בשביר השכל. זאת אומרת שזה בעצם כשאני בעצם התורה היא אלוקות וכשאני מגלה את האסתר מהתורה אני בעצם גואל את השכינה. וזה מה שאמרו בגמורה. מה? >> בירור על אוכל. מחדש חידוש פשט להגיד פשט. יש קושיה ואני עונה תשובה וזה פשט. זה הבירור. סיפרתי אולי עכשיו בשיעור הראשון יש סיפור על הבעל שם טוב ש היה באו אחד התלמידים של הבעל שם טוב סיפר לו שהוא פגש איזה יהודי אחד איזה תלמיד חכם אחד שלא ידע על החסידות והיהודי הזה אמר לו הבעל שם טוב הרי היה הוא לא הוא לא נודק כתלמיד חכם הוא הרי לפני שהוא התגלה הוא היה מלמד הוא היה מלמד ארדקה אז אותו יהודי אמר לו מה אתה באגיל בא להגיד לי תורות מהבעל שם טוב מי זה בכלל הבעל שם טוב מלא מדרדכה מה מה הוא יודע הוא יהודי שלא יהודי פשוט לא למד שום דבר פתאום אתה בא להגיד בשמו כאלה חידושים
גדולים הוא היה את יהודי תלמיד חכם גדול ואז אותו תלמיד בעל הבעל שם טוב עם הטענה הזאתי אומר לו טוב מה אני אענה לו אז אומר לו תגיד לו תיגש לאותו יהודי ותשאל אותו מה הוא לומד באיזה איזה סוגיה הוא עוסק? והוא יגיד לך שהוא עוסק בסוגיה הזאת והזאת. אז תשאל אותו על הגמרא שהוא לומד תשאל אותו את השאלה הזאת והזאת. והבעל שם אתה אומר לו קושיה. הוא ממשיך הבעלת ש אומר לו והוא יענה לך כך וכך. זה התשובה שהוא יענה לך. ועל התשובה שהוא יענה לך תשאל אותו את השאלה הזאת. ואז הוא יענה לך כך וכך. ואז תשאל אותו את השאלה הזאתי ככה כמה קושיה תשובה והתשובה קושיה על התשובה ותשובה על הקושיה ותשובה על הקושיה עד שתגי עד ש אחרי שתשאל אחר כך אומר לו בעצם עכשיו תשאל אותו את השאלה הזאת והזאת ועל זה כבר לא יהיה לו תשובה זה הוא לא ידע
ואז תענה לו את התשובה הזאת והזאת ותגיד לו שאת כל השאלות והתשובות האלה זה אתה יודע ממני אז אם אתה רוצה לדעת אם הבעל שם טוב הוא תלמיד חכם או לא אז תדע לך שכל כל המסע ומתן הזה שאני שואל אותך תשובות שאלות תשובות שאלות זה אתה יודע ממני זה אני אני לימדתי אותך בסדר אבל הוא אומר כאילו לבעלשם טוב כאילו זה האופן לרוח הקודש כאילו מה מה הוא יענה מה הוא ישאל מה הוא יענה מה הוא ישאל מה מאיפה מה זה הנבואה הזאתי אומר לו הבעל שם טוב פשוט מאוד מכיוון שהיהודי הזה יודע לומד הוא היהודי הזה לומד תורה לשמע אז אז הוא לא הוא מכוון אל האמת ואני יוד וכמו שאמרנו פה אני יודע הקושיה זה הרי האסתר והתשובה זה הגילוי אז על הגמרא שהוא לומד זה הקליפה שמסתירה עליה זה הקושיה הקושיה הזאתי זאת הקליפה שמסתירה על זה והתשובה על זה זה מה שאני
אומר ואז הוא ואז תגיע הקליפה בשכבה הבאה ואז אתה תשאל אות שזה הקושיה שאני שואל אותך ואז ואז הוא מכיוון שהוא התייגע והוא יגיע יכוון אל האמת אז הוא יגיע אל התשובה שזה והזה עד שהוא יגיע למקום כזה ששמה כבר אין לו כוח יש קליפה כזאתי שגם הוא לא יכול לפרק אותה וזה והתשובה על הקליפה הזאתי זה מה שאני אומר לך אז כאילו זה לא שאני יודע כאילו יש איזה מסלול אמיתי יש קושיה אמיתית ויש תשובה אמיתית וקושיה אמיתית על התשובה וכולי וכולי אומר וזה מה שאמרו בגמורה כלסק בתורו אומר הקדוש ברוך הוא מעלה אני אולוב כאילו פדעני ואת בני מבו ומויסו זאת אומרת שכשודי יושב ולומד תורה אז בעצם הלימוד התורה הוא פודק כביכול את הקדוש ברוך הוא מה זאת אומרת הוא פודק את הקדוש ברוך הוא מכיוון שחוכמתו של הקדוש ברוך הוא נמצאת כרגע בזמן הקליפות בידי הקליפות
שזה זה אומות העולם זה הקליפות שודי יושב ולומד תורה ומבין מתייגע ומבין בתורה עוסק בתורה באופן של עסק מתייגע להבין אז בעצם הוא פודע את זה אבל בציס השכינו מהקליפס מקליפס נוגע מהקליפס אחר או זה בזמן הגלות עד כאן זה בזמן הגלות מה יקרה ממשיך שם הרמנה שזה בזמן ששולט עץ הדעתו ורע שיש מציאות של אסתר, יש מציאות של העלם, יש מציאות של גלות גלות יש גלות בעולם בכלל בעניינים בעניינים הגשמיים וגלות בתורה אבל בצס השכינה מהקליפס נויגה או מהקליפס מתי? אחר שיושלם בירור הניצויצויס ויופרד הרע מהטוב ויהיה מצב של ספור דווקול פועלי אובן שהקדוש ברוך הוא יגיע זמן הגאולה ואז בעצם תעלה יעלם הרע ואז תסור גלות השכינה זאת אומרת תהיה גאולה גאולה גם לשכינה קליפת נוגע לא תסתיר על זה ב תסתיר על זה בדרך כלל ולא של תילונ דטוב ורע
והמציאות של העולם לא תהיה נשלטת היום המציאות הפשוטה של העולם זה טוב ורע זה קליפת נוגע לעתיד לבוא זה לא יהיה ל המציאות הפשוטה של העולם תהיה מציאות של טוב מציאות של אלוקות לא ישלוט זה לא יהיה לנו טוב ורע אלא יהיה עץ החיים אזי ולמה זה יקרה בצת הטוב ממנה למה תברר איך יהיה הבירור לעתיד לבוא שאנחנו נברר את הטוב ממילא הרע יעלה עליהם כל הקיום של הרע זה קיומור רב בו טוב שאנחנו נפריד את הטוב מהרער יעלם אז מה יהיה אז באמת כבר לא יהיה עניין של הבירורים >> אז לא נצטרך לברר >> ואז מה יהיה אז לא יהיה עסק התו והמצר בירורי אז לא נצטרך היום אנחנו צריכים ללמוד תורה כדי לברר בירורים אז לא נצטרך ללמוד תורה כדי לברר בירורים אלא למה כן נלמד תורה כי אם ליחד דיחודים עליונים יויסר ולהמשיך אורות עליונים יותר שלמעלה מהצילוס כמ שכוסאריזה
זאת אומרת אז המטרה של הלימוד לא תהיה לברר עניינים גשמיים בעולם הזה אלא מטרת הלימוד תהיה כלפי לא כלפי מטה אלא כלפי מעלה להוסיף עוד אלוקות בתורה כתוב שדוד המלך היה ממשיך אלוקות בתורה מחבר אוריסי מקודש בריך הוא זאת אומרת התורה היא חוכ מדהצילת וכשאנחנו נלמד תורה אנחנו נוסיף אורות שלמעלה מהצילס בתוך התורה אנחנו נחזק את הקדושה של התורה נהפוך את התורה מקדושה לקדושה יותר >> כמו שכתב האריזל ממילא גם יהיה הבדל ברמה מה נלמד אם היום עיקר הלימוד כך כתוב בהלכות תלמוד תורה זה בעלוכס בתור שבעל פה בעלוכס שבתורר שבעל פה ולמה עיקר הלימוד בעלוכ שבתורה שבעל פה אמרנו כי המטרה היא לברר בירורים והבירורים נעשים על על ידי ההלכות שבתורה שבעל פה אז מה יהיה ואז הכל יהיה על ידי פנימיוסטור אבל אם המטרה של אז כשהמטרה של הלימוד היא
לברר את העניינים הגשמיים שבעולם אז עיקר הלימוד הוא בעניינים הגשמיים שבעולם שזה ההלכות שההלכות הן מבררות את העניינים הגשמיים שבעולם לכן זה עיקר הלימוד אבל עתיד לבוא לא יהיה זה לא יהיה עיקר הלימוד הוא תכף התייחס לזה מה כן מה כן יהיה עם זה אבל אל העיקר מטרת הלימוד תהיה להמשיך אור להמשיך עוד אלוקות ותוספת עוד אלוקות בתורה ממילא מה יהיה הנושא שנלמד על עוד אלוקות עוד אלוקות זה פנימיות התורה אז עיקר עלמוד יהיה צריך לדעת שארון ספרים הוא זמני ארון ספרים שלנו היום אנחנו נצטרך עוד ארון עיקר הלימוד יהיה בפנים סתיר לעתיד לבוא ומה יהיה הלימוד לקיים יהמצוות בכבוןסליונוס שמחבנו לאוירוס האליוני זאת אומרת שוב זה בסוף התורה זה המצוות >> אבל לא נלמד איך את הטכניקה של המצוות איך מקיימים ואיך לא מקיימים איך צריך להראות
עלול ומה הדין אם יש נקודה על האתרוג או דברים האלה אלא מה עיקר הלימוד יהיה לאיך מה עם כוונות המצוות מה הם הכוונות העליונות של המצוות שהכוונות זה מכוון לאורות עליונים זאת אומרת מה העיקר המושג של כוונת המצוות זה להמשיך אלוקות במצווה להמשיך אורות גבוהים יותר במצווה עכשיו למה צריך מה חסר למצוות אז הוא אומר כי שוירש המצוות הוא למעלה מעלה באינסוף ברוך הוא ולכן צריכים להמשיך את השורש בדבר עצמו זאת אומרת המצוות עצמם הם בחוכמה בחוכמד צילס אבל השורש של המצוות הוא גבוה יותר צריך להמשיך את השורש שיהיה ניכר במצוות עצמה מה ומה שאמרו רבי שנו זל פה מביא סוגריים לא זאת לא לגמרי ברור מה שאמרו רבי שנו זל בדמצ בטלוס לאוסיד לאובוי יש איזה יש גמרא בנידס שאומרת שמה כתוב שמה ש יקברו כתוב שמותר לקבור מתים בתכריחים משעת נזכיר
את המתים >> לא לקבור >> היום >> היום לקבור בן אדם נפטר מותר לי לעשות תכריחים משת נז שואלת שמה אומרת הגמרא מכאן שמצוו בטלס לאוסיד לאבוי כי הרי מה יקרה כשהוא יקום לתחי המתים יהיה עליו תכיחים שהם שטנס איך יהיה מותר לו מה אנחנו מכשילים אותו אז מכאן שלעתיד לבוא זה שתנה מצוות בטלות לא יודע איך מישבים את זה עם הפשט כתוב שמצוות לא בטלות אבל בכל אופן כך כתוב שם בגמרא אז אומר העניין הזה מה שכתוב מה שכתוב שמצוות בטלות לעתיד לבוא היינו בתחי סמיסים אבל עם אויס המשיח קודם תחיה סמיסים אין בטיילים >> אה יש א זאת אומרת יש כמה כדוש כמה שלבים בזמן הגאולה בכל אופן הוא מתייחס אומר שזה תלוי בשלב הזה תלוי בשלב הזה בסדר זה סוגיה בפני עצמה ולכן הוא אומר מכיוון שבעצם עיקר הבירור מסמס הזכרנו קודם מכיוון שעיקר הבירור בעצם להמשיך אורות עליונים שהמשכת אורות
עליונים הם על ידי פנימיות התורה לכן יהיה גם עיקר עסק התוירו גם כן בפנימיוס המצווה הניסטורי באמת זה יהיה עיקר הלימוד זאת אומרת עיקר הלימוד לעתיד לבוא יהיה באמת בפנימיות התורה אבל הניגלוס אבל ההלכות יהיו גלויים וידועים לכל איש ישראל בידיו בתחילו בלי שכחו א פה הוא לא הוא כאילו פה משמע שמ תצטרכו אולי כן ללמוד את זה אחר כך הוא אומר משהו קצת אחר אומר זה יהיה גלוי וידוע הוא לא אומר איך הביטוי גלוי וידוע זה ממילא זה יהיה גלוי וידוע לכל איש ישראל בידיעה בתחילה >> בלי לשכוח >> בהמשך הוא אומר עוד איזה משהו לא ישכחו לא ישכחו והוא אומר ואין צורך לאסו יקבוהם אלא לערב רב שלא זכו לטאום מילון דחי שהוא פנימסת והמצ ואז הם צריכים לעסוק במש בתוירו ובמשנו לאט תשכו חסתרח הדבוק בהם על ידי עסק התויר זאת אומרת הוא אומר בעיקרון מי ש יש כאילו
יהיה בתוך עם ישראל יש שתי מציאות גם לעתיד לבוא יש שתי מציאות יהיו כאלה אנשים אנשים שטעמו באילו דחיה שהם יהיו הם יהיו מבוררים זאת אומרת אנשים שביררו סילקו את הרע את הטוב הפרידו את הטוב מהרע בחייהם פה אז הם אצלהם לא הם בהם יהיה כל מה שאמרנו עד עכשיו לא יהיה אצלהם רע שמסתיר לא יהיה אצלהם ולא וממילא כל העסק שלהם יהיה בהמשכת קדושה עליונה יותר ולא יצטחו את הנושא הזה של בירור ההלכות יש ערב רב רב שלא זכו לטאום מאילונדחיה שהוא פנימיות התורה והמצוות אז הם כן יצטרכו להטיש את כוח זאת אומרת הם לא הטישו את כוח הסתריח בזמן הגלות מספיק והם יצטרכו להמשיך לעשות את זה גם אחר כך לעתיד לבוא שלא תשלוט בהם להכתיים כי דכסי והחוטה בן 100 שנה יקולל שכן עדיין יהיה מציאות של חוטאים מהערב רב >> זאת אומרת יהיה מציאות כזאתי של כאלה
שעדיין גם לעתיד לבוא יצטרכו עדיין מי שלא עשה את זה עכשיו הוא אומר אומר מי שלא הספיק ללמוד מפנימיות התורה והמצוות אז יצטרך לעשות יצטרך אז להחליש את הסיטריאחיה גם לעתיד לבוא וגם למעשה זאת אומרת זה סיבה אחת עדיין אצלהם יהיה מושג של ללמוד כדי זאת אומרת לא לברר אבל כדי להטיש את הרע שבתוכם וגם למעשה יהיו צריכים לפרטי איסור וטומיסר מישראל שלבני בני ישראל לא יער להם פסול וטומה וייסור כי לא יעונה לצדיק כתוב לא יענה לצדיק כל עובן פה דברים מאוד א מוזרים מפחידים זאת אומרת אומר שלעתיד לבוא יהיה מציאות כזאתי שיהיו אנשים כאלה שזכו לטעום מאלונדחי ללמוד בפנימיות התורה בזמן הגלות אז קודם כל יהיה להם לא יהיה רע בהם הם לא יצטרכו להטיש את הרע שבתוכם כי כבר לא יהיה בהם רע ודבר שני הם גם לא כל כך יצטרכו לדעת את ההלכות
כי הכל יצליח להם ברור להם נראו את זה >> לא אומר לא רק זה אומר לא הכל יהיה אצלהם טהור הכל יהיה אצלהם טהור וקשר לא יהרע להם פסול וטומא וייסור הם לא יכנסו לסיטואציות כאלה לא יהיו במצב כזה שזה כשר או לא קשר >> מה >> לאוסד לא כן זה הכל ילך לכתחילה יהיה כשר לא יהיה פשלות לא יהיה בעיות לא יתערף בשר וחלב שתכו לכת לרב לשאול אותו זה יקרה רק לערב רב לערב רב התערבב בשר שר עם חלב יהיה להם טמא וטהור טמא זה טהור זה כשר זה לא קשר הם סתבכו עם בעיות מי שלא ערב רב מי שזכה ליתו מילון דחייה הכל ילך לו לכתחילה ריבם להגיד אנשים שנם שמצוות >> הוא אומר הוא לא אומר ש הוא אומר שלא יזוכו לטאום מילו דחי מפנימיוסתר מצוץ >> אני לא יודע לא אני לא וג זה דבר ראשון וגם אפשר אפשר וקרוב הדבר הוא אומר דבר מעניין שידעו מפנימיוסטוירו
כל גופוירו הניגלס הוא כמו אברהם אבינו לו שולה >> אברהם אבינו עליו השלום אמר מאיפה זאת אומרת מאיפה הוא ידע לקיים את המצוות ה הקדוש ברוך הוא לא אמר לו >> כתוב אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה מאיפה אברהם אבינו ידע הרי הקדוש ברוך הוא לא אמר לו מאיפה הוא ידע שזה המצוות מאיפה ידע שיש מצוות תפילין אם הקדוש ברוך הוא לא גילה לו אבל אברהם אבינו הסתכל בעליונים וידע בתחתונים. זאת אומרת, הוא ידע הקדוש ברוך הוא כן גילה לו את פנימיות התורה, את העניינים כמו השם למעלה ומזה הוא הבין שיש מצווה תפילין. זאת אומרת הרי פנימיות התורה מסבירה להגיד הקדוש ברוך הוא גם גילה לו גני יותר. מה למה אתה מכך להגיד שהוא גילה לו רק פניות התורה? כ להלות את התורה לפני >> לא כיניגלדת זה הציווי והציווי לא היה עדיין >> אה >> זה עוד לא היה קיים עוד לא היה הציווי
מהקדוש ברוך הוא סיפר לו אתה יודע אני הולך לצוות אותם עוד 2000 שנה בעוד א כך וכך שנים עוד 500 שנה הולך לצוות אותם ככה לעתיד לבוא >> זאת אומר לעתיד מכיוון שבעצם מה זה פנימיות התורה זה להסביר הרי גם היום מה זה פנימיות התורה יש מוח הדת יש בתפילין יש מוח ולב יש מוח הדת יש מוח ימין מוח כל העניינים בפנימיות התורה מסבירים את פרטי המצוות למה זה צריך להיות מרובע למה זה צריך להיות שחור למה הצדקה ככה למה דווקא לולב למה דווקא הדסים למה דווקא ערבות כי זה כך וזה כך וכך אז זה עובד גם מלמעלה למטה זאת אומרת אם אתה יודע את הסוד את הסיבה אתה גם יודע מה למה אם זה הרעיון של הארבע מינים אז זה ברור שצריך לקחת כזה וכזה לולב וכזה וכזה עדס וכזאת וכזאת יבב ולכן הוא אומר וזה מה שכתוב מה שהוא חוזר לרמנה שלכן מנן צריכים לעסוק בהם כלל ולכן
לא יצטרכו באמת ללמוד הלכות טומא וטהרה אז הוא אומר או כי פחות יצטרכו או כי ידעו את זה מתוך פנימיות התורה אבל בכל מקרה זה לא יצטרכו לעשות עסק כי מה שהיום צריכים לעשות עסק זה בשביל לברר וזה לא יהיה לעתיד לבוא מה שאין כן היה בזמן ביס שיני היו צריכים לעסוק כן היו צריכים לעסוק למרות שבביבס שיני היה קיימסי דאשלמוסה כי גם לא בשביל ההלכה למיסה בלבד שמה גם היה מצב כזה שהדברים היו ברורים אבל שמה בגלל שזהו עיקר העבודה להטיש כוח הסתריך להעלות ניצויצדוש על ידי תורה ועבודה כמו שמבואר במקום אחר ואז עדיין היה קליפת נוגע זאת אומרת בזמן שלמה המלך כולם היו חכמים כולם היו הכל היה נכון והכל הכל היה טוב אבל קליפת נוגע עדיין הייתה ואחר הדבורים והאמס האלה יונית בתוספס ביאור הרי מהמנדלה במה שאומר דילונה ותוי ורע שם הוא אומר שהילונה דתוי ורע זה
איסור והתר מה הכוונה היא רוצה לומר מה זה טוב מה זה מה זה אילונד טוב רק לומר קליפת נוגע שהוא שהוא עולם הזה העיקר שבעולם הזה היא העיקר כמו שכוס בעץ חיים ודי למבין חיים זה >> כן לא זה רב חיים ויטלחים זה רב חיים ויטל התלמיד של האריזה שזה העניין של קליפס נוגה שזה באמת לא יהיה לעתיד לבוא ולכן שתנה זאת אומרת גם משתנה המציאות וגם משתנה הסיבה למה לומדים תורה וממילא גם מה שהוא אומר שמה ששמה זה יהיה הפוך שה100 הרצות יצטחו את התלמידי חכמים כשהמציאות של העולם היא קליפת נוגע שזה שייך להרצות אז הם מקבל מקבלים הם הם נוגעים בזה והם צריכים להעביר לתלמידי חכמים שיתהפך המציאות והמציאות של העולם תהיה קדושה אז הפוך אז התלמידי החכמים שטעמו מעץ החיים הם יהיה להם את השפע יגיע דרכיו והערב רב שנמצא שעדיין תקוע קצת עם הרע הוא הצטריך
להתפרנס מהתלמידי חכמים Ка
שיעורים נוספים מאת הרב מנחם הלפרין
- תניא - קונטרס אחרון - שיעור #5 - הרב מנחם הלפרין יום שישי ג׳ אב תשפ״ו | 46:07
- תניא - קונטרס אחרון - שיעור #4 - הרב מנחם הלפרין יום שישי כ״ה תמוז תשפ״ו | 65:30
- תניא - קונטרס אחרון - שיעור #3 - הרב מנחם הלפרין יום שישי י״א תמוז תשפ״ו | 57:18
- תניא קונטרס אחרון #2 - הרב מנחם הלפרין יום שישי כ״ז סיון תשפ״ו | 61:59
- תניא קונטרס אחרון 1# - הרב מנחם הלפרין יום שישי כ׳ סיון תשפ״ו | 59:26
- תניא אגרת הקודש סימן ל״ב - הרב מנחם הלפרין יום שישי י״ג סיון תשפ״ו | 53:10
- תניא אגרת הקודש סימן ל״א - הרב מנחם הלפרין יום שישי כ״א אייר תשפ״ו | 54:33
- תניא אגרת הקודש סימן ל׳ - הרב מנחם הלפרין יום שישי י״ד אייר תשפ״ו | 51:16
- תניא אגרת הקודש סימן כ״ט - הרב מנחם הלפרין יום שישי ז׳ אייר תשפ״ו | 52:58
- תניא אגרת הקודש סימן כ״ט - הרב מנחם הלפרין מוצאי שבת א׳ אייר תשפ״ו | 57:42
- תניא אגרת הקודש כ״ח - הרב מנחם הלפרין (12-3-2026) יום ראשון כ״ו אדר תשפ״ו | 55:04
- תניא אגרת הקודש כ״ז עמ׳ 292 - הרב מנחם הלפרין (5-3-2026) יום ראשון י״ט אדר תשפ״ו | 61:37