מאמר ״אך בגורל יחלק את הארץ״ #2 פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה - הרב יעקב גולדשמיד

השיעור עוסק במאמר "אך בגורל יחלק את הארץ" ומתמקד בשירת הבאר שנאמרה בסוף ארבעים שנות המדבר. הרבי מבאר את ההבדל בין שלוש דרגות בנשמה ובין מעיין לבאר, ומסביר מדוע השירה נאמרה דווקא לפני כניסה לארץ ישראל. השיעור דן בעניין הירידה הרוחנית לצורך עלייה גבוהה יותר, בהקבלה לבירור הדברים הגשמיים שמביא להתעלות. *הנקודה המרכזית* *בשיעור זה נצלול לעומק עניין שירת הבאר ומועדה, ונבחן כמה פרטים ודקדוקי באופן עבודת ה' זו. הרבי מגלה כי עיקר השירה באה דווקא לאחר התחלת כיבוש ארץ סיחון ועוג, שמסמל את ההכנה לירידה לארץ ישראל לצורך בירור הניצוצות הקדושים.* העניין המהותי הוא שדווקא על ידי הירידה לעולם הגשמי והתמודדות עם החומר, הנשמה מגיעה לדרגה גבוהה יותר מאשר הייתה קודם - כמו "שחורה אני ונאוה", שעל ידי השחרות (הירידה) מגיעים לנאוה גדולה יותר.* *עיקרי השיעור* • שלוש דרגות בנשמה - יש "בנות ירושלים" שהן הנשמות למעלה, ויש הנשמות שיורדות למטה ומתלוננות "שחורה אני ונאווה", אך דווקא על ידי הירידה מגיעות לדרגה גבוהה יותר • מעיין לעומת באר - המעיין עם מים חיים הוא הדרגה הגבוהה שמתגלה דווקא אחרי שיוצאים ממנו מים, בניגוד לבאר עם מים מלוכלכים • זמן אמירת שירת הבאר - השירה נאמרה בסוף ארבעים שנה דווקא לפני כניסה לארץ, משום שהכניסה לארץ מסמלת התחלת עניין בירור הדברים הגשמיים • כיבוש ארץ סיחון ועוג - הרבי מבאר על פי המדרש שהכיבוש היה לפני הסיפור עם המערות, והדבר מסמל את ההכנה לכניסה לארץ ישראל • עניין הנסיעה והתנועה - כמו שהמשכן נע "על פי ה'", כך כל אדם מישראל צריך לצאת ממקומו הטבעי ("לך לך מארצך") כדי להגיע לשלמות, והדבר מתבטא גם בהקבלה לגילוי הגאולה