מאמר בחודש השלישי תשל״ד - מוגה - #6 - הרב יצחק מאיר וייס

כזו. מיליונים כאלו של דרגה שלמוסר אינסוף שלמעלה מכל גדר מוקים להמשיך את זה למטה על ידי תחתוים והעבור של אליונים אם ירדו למטו זה שבאמצעות לימוד התור יהודי ממשיך את הטרו שיהיה למילו מזמן מוקר למטה כפי שהוא הריך בעניין הזה אתמול למדנו שהדבר הזה הוא ממשיך רעיון מחודש עוד יותר אומר שהיות והקדוש ברו ברוך הוא אומר ואני המשחיל אני המשחיל של כל זה אז למרות שבפשטוס אנחנו יודעים שאליונים ירדו למטו קרה במתוררו תחתונים יעלו למעלו קרה בקורה אחר כך וזרק היה נסינס כויח אבל היות ואני המשחיל אז כבר באליונים ירדו לתחתינים היה כבר את העניין של אליסתחתינים מה זה אומר עליהסת תחתוינים שהתחתוינים בגדרם הם הם קיבלו את הגילוי מלמעלה. אתמול הערכנו בעניין זה. אפשר אם אם רצה אולי להשלים במילה זה מתי אתה אומר שהתחתונים יעלו למעלו? מתי זה אותה? מתי

מתי זה נקרא? מתי זה נחשב? כן. שתן יכול להגדיר את האירוע שתחתון יעלו למעלו. כאשר אתה שואל את התחטון האם נשארת אותו דבר מה ההגדרה שלך עכשיו אז אז עכשיו הבנו שמתנו תורה נשאר אותו דבר כי מה קרה האליון נתגלה בו אבל הוא נשאר אותו דבר באות ה מתחד שבמתרו התחתנו לא נשאר אותו דבר למה כי בא הגדר שלו הוא קיבל גדר חדש הוא קיבל גילוי בלי או בלי גבול זאת אומרת עד הנס הזה שהוא אמר עד האירוע הזה הדבר ההתרחשות הזאת ששמו בכל מקום עניין של מילמים אז ההגדרה הייתה שהתח נשאר אותו דבר ופשוט גיל לקיע מקסימום שבר אותו מקסימום עבר דרכו אבל הוא נשאר בגדרו אותו דבר כשאנחנו אומרים שגדר המוק נהיה בלי מוקם בעצם אנחנו אומרים שגדר העולם התעלה הוא קיבל הוא נהיה מאיר בו אלוקי בגדר שלו אז ההגדרה שלו הוא כאילו השתנה אז זה מה שהתחדש באותך

ואז מזה הוא אומר אומר שלעניין הזמן, ברגע שבנקודת מקום יש גילוי של בלי מוהים, אז גם בנקודת זמן יש גילוי של למה היא לא מהזמן. וברגע שזה ככה מובן איך בהיום של מתנטר או ביום של ראש חרודש סיבון האיר כל משך הזמן כולו שלאחר מכן. אז בעצם אפשר גם לשים חלק מה שחוזר זה לשים שזה בעצם חוליה אחרי חוליה דווקא אחרי שהתחדד לנו שהעניין של אליונים זה למעלה מכל גד ודווקא אחרי שהתחדד לנו שהליונים שירדו לתחתונים זה הליונים כאלו שלמעלה מכל גדר מוק דווקא זה מה שמאפשר כאילו את ההבנה של אות ה שהגילוי של אליונים שלמעלה מכל גדר במטוררו פעל בתחתונים באופן כזה שהמוקם עצמו הפך להיות בלי מוקם בכלל בלי זה לא היה זה לא היה מובן כי אם אנחנו אם כדי להבין כדי להבין את זה שבזמן של מנותר היה את כל הזמנים זה דווקא מצד הדרגה הזאת שאין שלמעלה לגמרי מכל גדר מוק

זמן לא מקום נעלה יותר זמן עניין רוחני נעלה יותר עניין אלוקי נעלה יותר אלא דווקא מצד זה ש שאות אות ג וד במר שהגיל הליקי שהוא למעלה מכל גדר הוא זה שמחד לנו שגילו במדר ראיה כזה שבכל נקודת מקום תגלה בלי מוק נקודת זמן התגלה עכשיו בודבוב הולך להגיע לשאלה האחרת שהוא שאל בתחילת המים אומר ועל פי זה יש לרסופה והחידוש של הדיבור די הקדוש ברוך הוא עם רוסחו באיסלימו אודום על הדיבור שואה במתנתו אם זוכרים למדנו במימר שאחרי מתחילת המימר זה שהוא שאל אחרי שהוא שואל על זה שהוא מביא את הפירוש הרשי שהם יהיו חדשים הולך הוא שואל מצד מה הם יהיו חדשים מולכו אז הוא אומר מצד תען לשוני עם רוסך וכשהוא מתרגם את זה הוא אומר שכל פעם שודי לומד תורה הקדוש ברוך הוא אומר שוב את הדברים על זה הוא שאל למה צריך היות ודברי היות ודבורוב של הקדוש ברוך הוא

חיים וקיימים לו עד אז העובדה שהקדוש ברוך הוא נתן את התור פעם אחת מספיקה לכאורה כדי שודי כאשר הוא לומד תור ילמד את זה בביטול מוחלט למה צריך מה המשמעות ומה התוכן מה של זה שהקדוש ברוך הוא נותן את התר שוב פעם בכל יום ובכל פעם שודי לומד תר זאת הייתה השאלה בסיום אות א' אז עכשיו הוא אומר שלפי כל הביאור הזה שעל ידי מתרו התגלה גילו אליוני וכולי העניין מתבארטוב בפשטס השאלה דווקא מתחזקת מאוד חזק אם ננסה לנתח את את במהלך של המיימר אז אם נעצור שנייה באות ביס מה תבאר באוטביס באביס תבאר שבמטואר יש שני עניינים אליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה ליונים ירדו למטו זה גילוי לקיש אש בת אפילו אפילו הגילוי לקיש אש בתוארת זה שאלוקוס מתגלה מלמעלה ולמטה זה שהקדוש ברוך הוא נתן את התוארו זה הגילקים מלמעלה ולמטה מה העבודה של הנבחורים ללמוד תוארו

וכפי שהוא אומר שעל ידי לימוד התורה נעשה שינובודו רוממוס כן וניסממתי לכאורה אם היינו אם נצרים פה כבר יש לנו איזשהו כיוון שמה שכשיהודי לומד תוארו 1000 שנה אחרי אחרי מתואירו הלימוד התואיר שלו הוא מחדש בתחתונים יעלני כי זה מה שהוא פועל את תואר שהוא לומד התואר שהוא לומד לכאורה יורד מלמעלה או למטה אולי זה אותו תוער אבל כבר אנחנו רואים עם איזשהו חידוש יהודי לומד תור אחרי מטר הוא מתרומם מרומם את העולם אבל כמובן שזה לא מספיק כי אז איפה הנויסטירופה איפה החידוש בעלי החידוש הוא בעלייה של התחטרינים אפשר מעצם העלייה מעצם עליה מה אז יש חידוש אני אומר אז יש חידוש אבל גם בירידה אמרנו שיש חידוש זאת אומרת זא אז לכן אני אומר שזה לא מספיק זאת אומרת זאת אומרת אחרי אות ב לכאורה לא מספיק באות ג וד ה לכאורה השאלה רק מתחזקת

בגלל שברגח אנחנו אומרים שהגילוי שהיה במטר אז הוא גילוי כזה שהוא למעלה מגדר הזמן והגילוי הזה חדר גם בזמן ובנקודת זמן אחת יש את כל הזמנים זה עוד הרבה יותר השלה של הרבי הייתה מצד שדבור שקדוש ברוך הוא חיים וקיום אם לא עד הוא נתן את התר אז ועדיין הוא ניצחי אז אין משמעות לכאורה לזמן אז מה החידוש מה הכוונה שהוא נויסן התורר היום הוא הוא ניצחי חסר משמעות הוא נותן את זה היום ומחר ואתמול הוא נתן את זה פעם אחת והוא ניצחי זאת הייתה השאלה לפי עוד לפי ההמשך של המימר לכאורה השאלה היה עוד יותר חזקה הוא נתן את התורו אז והוא במציאות הוא נתן את זה היום כי התגלה עניין שהוא למעלה מכל גדר זמן השאלה היא אפילו יותר חזקה אז בוא נראה איך הרבי אומר את המנסה להבין את חושב שאמרתי בהתחלה שכ ללמוד שמהזה בסופו של דבר מדבר קצת בלאון קצור לא מרחיב כל

כך את ההסבר אבל בוא נראה אבל סתם זה חידוד שלכאורה יש פה אפילו עוד יותר קושי כי כי בסוף אות ה התבאר שבזמן של מתנטואר היה כלול כל הזמנים אז זה עוד הרבה יותר יותר מדבור כיום אם לא עד כמו שנזמר לז אם הטיר חדרה בתוך העולם פעם מה זה חדר? זה לא חדר חד פעמי זה תופעה שכל הזמן העולם התרומם שקודם הוא היה עולם מנותק אל יונים למעלו ותחמטו עכשיו שחדר אל יונים למטוין אז זה חדר לכל הזמנים זה לא חדר חד פעמי וזה נגמר כל העולם התרומם זה כבר משהו אחר זה עוד יותר אז השאלה היא חזקה יותר שאלה היא חזקה יותר כן אז מה ההסבר אז הוא אומר כמו שנסברל לזה שהגילמת פה בהזמן שבניתו שיהיה כל המשך הזמן בכדי שהגילמת יסול נסינסחליסטו אז נראה שהרבי אומר מבקש שנשים לב לדגש מאוד חזק שהיה כתוב באותה שכל המה שכל הגילוי הזה מלמעלה או למטו

שהוא הנסינת כוח לזה שהתחנולה הוא הני המסחי זה הדיוק פה הוא הסכ חולה והנסינסךליסתחת אבוידסודו ולכן הדיבור הקדוש ברוך הוא שבו על ידי לימודומונה ליוסף אז במספר מילים האלה לכאורה מונח כל התשובה כל התשובה נמצאת מה זה אומר מה מה זה אומר פה אז לכאורה סתם להבין את המשפט ואולי ננסה אחרי זה להבין מה התשובה המשפט שכתוב פה הוא כזה יש הרבה פעמים בכס מבואר שלפני שעוד לפני שדבר מסוים קורה כבר יש גילוי ליקי כאילו בסדר הפוך קצת. הדוגמה המאוד מפורסמת זה ש חז"ל אומרים במי נמלך? בנשמוסיהם של צדיקים. קדוש כאשר הקדוש ברוך הוא אה כביכול התייעץ אה כן על בריאת העולם. מינים לכם שמסיים של צדיק. אז כס מסבירה שבעצם הקדוש ברוך הוא עלה לפניהו עונג שיהיה לו מאברידס צדיקים. ומצד העניין האוינג שיש לו איזה צדיק אם הוא ברא את העולם זאת אומרת זה מתחיל

מאוינג שעתיד להיות אבל הוא קיים כבר זאת אומרת יש עניין של אוינג אבל האוינג הוא האוינג זה סוג של גילוי יליקי העניין הזה יושב על הויס הצדיק עם העתידית זאת אומרת יש את אז מה הנקודה שלך רוצה להגיד יש את האווינג לפני לפני בריאת העולם יש כבר את האוינג יש כבר את העניין הזה ויש אחרי זה כאשר יהודי באמת בוא למזל גשמי אחרי בריאת העולם ורבתל שלוס וכל העניין נפעל אחרי זה יש את הבס צדיקים אז האוינג שנוצר מזה שזה קורה בפועל הוא עונג הרבה יותר נעלה מאשר אותו עניין אותו אותו עניין אותו גילוי שהיה שהיה עוד קודם שמה זה היה בכויח ופה זה בפה או מצד זה ששם זה היה בכוח ופה זה בפה אם אומרים שהגילויקי שהיה במתואירו של התחתונים ילליונים זה ה זה היה עניין של פועיד זה היה המטרה הסופית אז הגענו לשיא הגילוי זה גופי הפועל זה

גופי העניין אבל ברגע שמבינים שהני המסכי זה התחלה להבידסתחתוני זאת אומרת זה שהגיל הילקי במתנת היה באופן כזה שהתחתן התעלה התחתן בגדרב קיבל והתעלה ונעשה כלי לגיל הליקי זה רק בשביל להניע מהסכילה שלנו באמצעות הירו מצבס להפוך את העולם לכלי אם זאת ההגדרה אז כאשר יהודי בפועל עושה את הדבר הזה זה אז הדגש פה במים מרוש אז הגילוי האלוקי נעלה יותר בסדר זאת אומרת לא כל כך כתוב פה האם אז גם הדיר בתחתונים הוא יותר זאת אומרת האם התחתונים יעלו לעליונים היא באיכות נעלת יותר אולי גם לא לא כתוב הדגש פה הוא שברגע שודי פועל את התחתנים יעלו לאליונים הגילוי אלוקי של העליונים שמתגלה הוא גילוי אלוקי נעלה אותו גילוי עצמו יש לו איזה שינוי שהגילוי הוא כן על דרך על דרך על דרך כמו שאמרתי שיש שהרבה פעמים יש גילוי לקי מוקדם מצד

האבוידה מצד עניין עתידי אבל כאשר העניין הוא בפועל כשהגעת למטרה לתכלית של העניין אז הגיל האלוקי הוא גבוה יותר קצת כל כך הוא פה ממילא מה יוצא פה שכאשר לימוד הת כאשר לימוד התאורר של יהודי פועל בתחתונים יעלו לאליונים זכורה יש פה אולי שילוב של שני ההבנות ביחד החידוש בזה שודי לומד תורה היום כלפי כלפי מתן תוררו זה זה שודי פועל את העניין של תחתון יעלו לאליון והחידוש הוא כפול שהיות וזה מהש בפע היות וזה העניין הסופי אז ממילא הגילוי האלוקי שנוצר על ידי זה הוא גילוי נעלה יותר מהגילוי אפילו של תחתון אם יעלו לעליון אם שהיה בזמן מתורר וזה מסביר מה הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא נותן את התורה שוב פעם כי היות והחידוש בא על ידי מיס בפה לכן הוא נויסטר שוב ושוב כי מתגלה עניין נעלה יותר סיסי ונס רצוני הנס הרצוני הנס

הרצוני נהיה נס רצוני זה היה רצון בן אדם עוד רוצה אבל כשנהיה בפועל זה זה למעשה זה התכלס של הדבר זה המושל על זה באמת שאדם אדם רוצה בית כן הוא מצייר לעצמו איך הבית יראה הוא מתמלא בעונג מהדבר שהוא עתיד ציד לבנות הוא מתמלא בעונג כן מהדימיון בעצמו יאמר בן אדם נו בוא נישאר עם זה אתה כבר מלא עונג מה אתה צריך את הבית בעצמו לא כל הענג שיש אתה אומר שנעשים שאני תקיים שם אז זה רק איזה נכון כל העוינג שיש לך זה בשביל הבית בסוף אז ברור ש ברגע שהוא יבנה את הבית העווינג יהיה בדרגה עמוקה יותר אמיתית יותר כנראה יהיה לזה משהו עמוק יותר בנפש ז אותו דבר פה זה ש זה שכל הגילויים קרו לא תמידי כן אבל הקדוש ברוך הוא כל עניין הוא תמידי בסופו של דבר אז צריך להגיד שזה דרגה גבוהה יותר זאת אומרת זה שהיה במתנותרת כל העניינים

היה במתנותרת באותה יוצא שהכל היה כבר במתנותרת היה מלמי למטה היה מלמטו למי לא בנקודת הזמן היה את כל הזמנים וכל המקומות היה הכל אבל הנקודה היא כל זה היה מצד רוצה נסר רצוני הים בפועל קורה כאשר יהודי לומד ולכן כל העניין ש מתר מתחדש מחדש בכל פעם שודי לומד כי אז זה ה בפריל של הדבר יש מושג של פס בסבא שבן אדם יודע שיש לו את זה אז הוא לא צריך זה כבר לא לא דחוף לו זאת אומרת שחלק הוא הרי לא קיבל את זה והוא לא עשה את זה אבל מכיוון שהוא יודע שהוא יכול להגיע לזה אז זה כבר נותן לו את הש אז זה ההסבר למה יש כבר אוינ כן כן אז יש לך למה יש לך ענג בגלל ש אתה יודע שאתה יודע אם אתה יודע שאתה רוצה לקנות דירה ואתה יודע שזה בכלל לא שייך אליך אתה רוצה זה סוג רצון שלא יכול להתממש אז פה קודם לא יכל להתממש לפני שהיה גילוי של מטמת זה לא יכל להתממש רגע

שהגיד של מתנת חדר בעולם אז יכול להת זה רצון שיכול להתממש כן אז זה מסביר יכול להתמ זה יכול זה יכול להיות בפ אז כשיש לבן אדם כזה רצון אז כבר יש לו ביד איזה איזשהו כלי כן אפילו שהוא בפועל לא עשה שזה מחשוב טוב והקדוש ברוך הוא מצרף עליוס אתה רוצה לעשות מה חשבת כיוון שבפועל אתה יכול לעשות את זה חלק מהעניין כבר צריכה כן זה נקרא שזה חדר לעולם וזה נמצא בהמשך כן זה גם בהחלטות שמחליט אדם ללמוד איזה מסכת או איזה משהו זה כאילו כל המסכת כן כאילו הוא למד כבר כאילו כבר יש את זה עניין שבכוח יש לו כבר את הדבר כן ופה הוא צריך ללמוד הוא צריך לצ אחר כך לעשות את זה אבל יש להויסיף וכמו שביום הזה כיפשוט שכו על ראש חודש הוא רק מול ילד הלבון נקודה בלבד ואחר כך ילכס ומסגדלס עד לימתבוב שבק מסבשלמוסו על דרך זהו בישראל שבסמת במדבר סיני

אוסולה ועל ידי דישראל חרזה ולאחם אוכזגדלים ועד שבימי דוד ובמי שלו קוסר השלמוסו בעיקר המילוי והשלימוס בדור דמלק משיכה שהוזיה וירד מיום עד יום ומנור הדף בכל מוקים בשובת עד לבך כל אורץ מלב בתכלסמוס בכל האורץ בשובת אזפשט מקשר את העניין הזה שבמט היה את העניין כנקודה ואחרי זה באמצעות העבודה של יהודי הוא ממשיך גילוי ני ליועסר הוא ממשיך את העניין של מנותר מחדש באופן על יותר אז על דרך זה רואים בעבודה של עם ישראל במשך הדורות שבממת תורר כאשר יהודים עמדו מתנטואר הם היו כמו נקודה כמו הנקודה של מילד לבונה ואחר כך עד דוד מלכ משיח עד דוד וימי שלומו שעל זה כתוב שאז היה קיימסי רבי השלמוסה אז היה הגילוי של עם ישראל באופן הכי נעלה אז אותו הדבר המשמעות של זה בהווידה זה שכאשר יהודים שו לקחו את העניין הזה של עבד השם

ממט מנותר והלאה אז בכל פעם הם ממשיכים מת מטר מחדש באופן נעלה יותר וזה כן זה הכוונה של גילוי הלבונות עד כמו שכתוב אצל משיח כן שהגילוי יהיה באופן הכי נעלה הכי הכי גבוה בכל הארץ יש פה גם דיוק לכאורה במילים פה צריך צריך א שהגילוי הוא גם בארץ כן המשפט האחרון מילוי בתכלס אשלימוס בכל האורץ בשובה בשובה כן בשובה זאת אומרת זה לא רק אה צריך צריך לדעת לאור את זה עם המים עם מה שכתוב קודם אבל מקודם הנקודה הדגש פה על זה שהגילוי היונה יותר כי לכאורה זה מה שהיה הדגש בסוף אותוב כן שזה לכן הדיבור הקדוש ברוך הוא שבא על ידי לימודו מונא ליוס מדברים על הגילוי האליקי הגילוי האליקי שמתחדש על ידי האבוידסודום לאחרו זו זה שהגילוי כי זהכיזה כי זה בפועיל כן כי זה כי אז היה רק אסול ונסינס כוח היה