תורה אור - מאמר "בחודש השלישי" #4 - פרשת יתרו, חג השבועות - הרב יצחק מאיר וייס

ולהידבק באלוקוס מגיעה מתוך הכרה של הנשום באני אבא אלוישו ניסי מגיעה מתוך הכרה בזה שהקדוש ברוך הוא הוא למעלה מהעולם וכל עניין שהוא שרק לא קיים שיש לו איזשהו גדר הוא לא בערך לאלוקו לא בערך לקדוש ברוך הוא וההכרה הזאת של הנשום מביאה את הנשום לדבקות מוחלטת בקדוש ברוך הוא וליציאה מהגוף. ובסוף העניין הוא אומר שהדבר הזה הוא לא כל כך פשוט למה? בגלל שהגוף הוא מעלים ומסתיר שעל זה הפסוק אומר אני אביאניסי ואתם בני יעקב לא קיליסם. זאת אומרת למרות שאני אבא אלוישניסי למרות שיש בנשומה יש העניין הזה הוא אמיתי הנשמה לא מצליחה להגיע למצב של קלויס הנפש למה כי יש את הגוף והגוף זה כשלב באבויני קויחי יש התוקף וההתכשרות והעוונות כמובן אבל אפילו בלי עוונות של ה של הגוף אז בעצם הוא מעלים ומסתיר על הנשומה מלהידבק ולהגיע לעבודה הזאת של קלויס הנפש

אבל זה הוא ממשיך ואומר שלזה ניתנו התוירו לישראל שהתוירו היא אויז וסוישיו אויז לנפש שלקיס וסויש לנפש הבמיס עם התשס קויחו של הנפש הבמיס שזה בעצם שתי הצדדים שני ההיבטים של העבודה הזאת העבודה של ויעבור ממצרים להצליח להחליש את הגוף ואת הנפש הבעמיס ומצד שני לתת אוז וכויח בנפש ליקיס להידבק בקדוש ברוך הוא כדי להסביר את זה הוא אומר אומר איך זה באמת עובד? איך הטירו שהיא עצמה מלובשת בדבורים גשמיים? איך היא נותנת אוז וכויח לנשומה וסוישי או לנפש הבעמיס? איך זה עובד? זה הוא בא ואומר שהתורירו יש בה את העניין הזה של וידברליקים כל הדבור ללימ שתושיר אינסוף מעט בכבוד בעצמו. ומצד העניין הזה יש לו את התכונה של אימור. מה זה התכונה של אימור? התכונה של אמור זה ה אז כפי שהוא אומר את זה זה כאונה אחר אומר זה התורירה התורירה שלנו שלמרות

שאנחנו לומדים את כל דברי התנועים למרות שאנחנו לומדים בעוונה והסוג אז האמת של תוארה מה המהות של תוארה כהן אחרונה שוב כמו שאמרתי לא איזה חידוש גדול אלא מה יש פה איזשהו ורט שיוצא מזה כי בעיקרון תמיד שלנו סידס יש איזשהיא א סתירה נסתרת, זאת אומרת איזשהו איזשהיא ניגוד שלא כל כך אולי שמים לב אליה. אחד המקומות הבולטים שמדברים על תואירו זה בפרק ה בתעניה. פרק ה בתעניה מוסבר שהתורו הייחודני לו כשאין קומו יונמצוא כלל. כשיהודי לומד תוירו בעצם נוצרח בין תוירס השם לבין המציאות שלו. ייחוד כזה שאי אפשר למצוא משהו דומה לו. למה באמת? אז מה מה ההסברה שם? אז ההסברה היא שהמושג זה זה בעצם ההתאחדות הכי חזקה שיש לאדם. מה זה אומר שבן אדם מבין? כשבן אדם יש אפילו נצייר את זה כשיש רב ותלמיד הרב מסביר משהו לתלמיד אז לכאורה יש כאן תהליך שהרב יש לו משהו

אצלו והוא מעביר את זה לתלמיד אבל זה לא אמיתס עניין המושג של הבנה המושג להבין אומר שכאשר התלמיד קלט הבין מה שהרב אומר מעכשיו והלאה התלמיד טוען לאמיתות העניין כן הוא טוען שהדבר הוא אמת לא מצד שהרב אמר לו, לא מצד זה שהרב הסביר לו. אם כאשר הוא בא וטוען שהרעיון הזה הוא אמיתי, הרעיון הזה הוא נכון, זה כי הרב אמר לו הוא לא הבין. הבנה אמיתית זה כאשר אחרי שהתלמיד הבין את העניין, זה הופך להיות טיעון שהוא אומר, הוא מכריז עליו, הוא מבין ומשיג שהדבר הזה הוא אמיתי. ולכן כאשר יהודי לא מתארס השם, אז כל דבר אחר זה אני עושה את זה כי משהו אחר. גם כשבן אדם מקיים מצווה אז הוא מצייט. כשבן אדם כל דבר אחר שבן אדם עושה זה תמיד שאתה מקבל משהו. לעומת זאת כשאדם מקבל שסיכל ומבין אותו אז השיכל הופך להיות השיכל שלו. זה חלק מהתפיסות

עולם שלו. זה הטיעונים שלו. יש פה ייחוד מוחלט בין תוירס השם לבין ההבנה והשגה שלו שזה שלו ממש. זה ההבנה שלו. אבל לא תמים ר יש פה סתירה. מצד אחד אומרים לנו שהתור תירו סוי וחוכמו סוי זה שלו כן זה כל העניין זה חוכמו סוי רצוינו זה עניין שלו זה הקדוש ברוך הוא ומצד שני כל אבור של סיכל זה זה שאני אומר את זה וכמו שרואים כן יש מחלוקס ויש תענה אחד הבין כך תענה הבין אחרת וגם כם כשאין מחלוקס כשאנחנו לומדים תואר אופן הלימוד התוארת שמחדשים בתוררת זה תמיד באופן שאיזשהיא הבנה הבנה חדשה שבן אדם אומר זאת אומרת שאם תויר זה עוונה והסוגה אז זה לכאורה לא תירס השם זאת אומרת מה מה הכוונה לא תירס זה עניין שאני העסקתי על כל פונים זה אולי יוצא מתרס השם זה אבל בסוף זה הבנה שלי בפרט אם זה חידוש שלי אז לכן הוא בא פה ואומר שכל מה

שתלמדוסי עוס לכן הוא מזכיר את זה שכל מה שטל מדבוסי קוסי לךדש הכהן תלמיש מסיני כאשר יושב אדם ולומד תורה בהבנה והשגה שלו זה באמת שלו זה חייב להיות שלו אחרי זה זה לא הבנה והשגה זה עצמו נית למוישה מסיני. זאת אומרת מצד אחד הבנה והשגה שלי ומצד שני אומרים זה עצמו ניתן למוישה מסיני. זאת אומרת אתה אומר לבן אדם או שזה הבנה שלך או שאתה מצטט או שאתה שקוף. אחד המאמורים שמיוסדים על המימר הזה כתוב שם שתויר זה כמו רציתי לחשוב אם יש לנו דוגמה לזה היום אבל לכאורה שזה מצויר שם טויר זה כמו שר שחוזר על דברי המלך זאת אומרת לפי איך שמצויר במיימר זאת אומר שלמלך יש איזשהו אמירה לומר איזשהו ציווי איזשהי הוראה הוא לא אומר את זה הוא שולח מישהו שאומר את זה ככתבו וכשונו לעם אז כאשר העם עומד מול השר שחוזר על דברי המלך הוא לא רואה שר

לא הם רואים שיקוף של המלך זה זה ישר מהמלך האמצעי של המלך להעביר את הדברים זה דרך זה דרך השר אז אז אם ככה עולה השאלה אז מה זה טוער תואר זה הבנה והשגה שלנו או שותר זה שיקוף של שיקוף של הדברים שהקדוש ברוך הוא אמר במתירה אה או אז אז זה הבורט שכתוב פה זה החידוש הגדול שכתוב פה שתויר זה שניהם תויר זה חיבור של שני הדברים ההפוכים האלה מצד אחד זה הבנה והשגה שלך תלמיד וסי לחדש מצד שני אומרים הכהן למוישה מסיני והדברים כאשר התלמיד עומד ומחדש הוא כאינה אחר אומר זמ לכאורה בציור של הדברים הוא לא עיני אחרומר הוא מחדש אבל האמת של הדברים זה הליימו זה הכוח שניתן בלימורר שהאדם במציאותו הגשמית השכלית השכלית שלו כן לא הגשמית דווקא אפילו הטבעית שלו שהוא עומד וחושב ולומד שם גוף זה כאני אחר אומר זה גילוי אלוקי כמו במת זאת אומרת זה לא שמחר לומדים אנחנו רק

מצטטים זה הפוך מלימוד יותר למותר זה עוונה לימוד יותר זה הסוג אבל העוונה והסוג של תוארו זה גופו הגילוי האלוקי זה הבדל בין הבנה והשגה של דברים ש שהם שהם לא יותר מדע ודברים אחרים שאתה צריך לת כן בדיוק שעוון והסוגה של בן אדם זה עוון וסוג שלו עוון וסוגה של תוררו זה כאן אחר זה גילו אלוקי של מתרוג של אלוקים ויודה דיברוס אנחנו ביודה דברס ויודה דיברוס אן קלולוס כל הטירו שבקבולוסון הסרסדיבריס מפי הגבורה קיבלו כל התורה ליוס בחינס ביטו צלום לדבר השם המדבר בפיו ולי ליושר כאינ אחר אומר שהוא מה זה נקרא ליו כאן אחר אומר שהוא עניין גילוי אויר אינסוף למטו כמוי למעלה בבחינת ביטול ממש וכן אני לא יודע אם קראנו את זה אתמול או לא אבל הדיוק למטו כמו למעלה זה בדיוק אבורט הזה אם הגילוי אם כהן אחרומר זה במידה מסוימת לא גילוי למטו זה לא הגיע

למטה כן אדם שהוא מצטט אז הוא נשאר מנותק מהאישיות שלו הוא עכשיו מצטט זה לא משהו שהוא מבין זה לא משהו שהוא משיג אבלוד שכתוב פה זה הדיוק גילוי יואיר אינסוף למטו זה מאיר בשיכל שלו דווקא בצורה הבאה הוא מבין ומשיג וטוען טיונים שהוא מבין אותם שם גוף ומאיר אור אינסוף למטו כמו למעלה בדיוק אותו גיל מבחינתול ממש עכשיו זו האמת של תואר יהודי שאומר ברגס התוהר ולא מן תוררו זה האמת שלו אבל באבוידה גם נגזר מזה משהו וזה עבור שהוא ממשיך פה ואומר שכאשר יהודי מבין תמיד תמיד עניין של רגש הלב נגז זר מהמציאות. כאשר אנחנו מבינים מציאות מסוימת באופן מסוים אז יוצא מזה איזשהו יחס רגשי. כאשר אנחנו מבינים מה קורה ליהודי כשלומד תורו אז באופן טבעי הוא גוזר מזה איזשהו רגש הלב. כאשר אנחנו מבינים שיהיהודי שלומד תואר אז בשעה שהוא לומד בעוונה והסוג שלו

זה בעצם מתן תואר. כמו שבמת תואר זה היה שקוף שזה גילוי אלוקי. אז ככה גם העוון והסוגה שלו זה גילוי אלוי. אז ממילא נגזר מזה שכאשר יהודי לומד תורר יש לו רגש אחר לגמרי כאשר הוא לא מתר זה מה שהוא ממשיך ואומר ומזהבונמסקי ואיפו לובופחד בעסק התור בסומו לליבוי כי דבר השם הוא ממה שנאמרו למוש מסיני וזה שאמרו רבי סנוז זה מה שמסביר את הדברי חז"ל על פוסוק וידעתם לבונך לבני בונך וסומך ליו אשר עומדתו חולו אז חז"ל דורשים את זה שכתוב את שני הפסוקים אחד ליד השני והם דורשים ואומרים מה להלון באמו והירועף כאן כמו שבמתירו כמו שבזמן שהם שהם עומד אותו בחורב היה באמו ובעירו אז גם והידתם לבונך לבני בוניך גם כשאתה לומד עם הבנים שלך וצאצאים שלך גם שמה זה צריך להיות באופן כזה של באמוירו של איחור מובן אינו מובן דמיון זה מה לאלונף כאן

למה שהרי במה מדר סיני כולרו מסכו לאיסו פונים בפונים דיבר השם מה שאם כן בעסק התוירו של כל אודום כשלמת בפני עצמוי אז אין את כל הגילוי הלייקי הזה כן ולפי החידוד הזה הפוך יש פה איזשהי תנועה של עוונה והסוגד לא תנועה שרק לעמוד אלא עניינו כמו שנסבר לאללה כי גם עסק התור שבכל איךוד ובכל זמן הוא דבר השם מה משנה מרמוש מסיני וכאשר אדם מתבונן בזה ועל ידי זה טיפו לו אימו ואירו קיבלו קיבל סיני חושב שגם די מדויק פה האמת היא אמת ככה הוא העניין העניין הוא שכאשר יהודי לומד טרו זה נאמר למושמסיני אחרו זה המציאות שקוראת ויש פה עוד אבוידה נוספת לגלות את העניין זאת אומרת יכול להיות יהודי שלומד תור הוא כהן אחר אומר במציאות אבל הוא לא מכיר בזה הוא לא מרגיש את זה זה לא גלוי כן בפועל הוא לא מתואר בבונה והסוגה ולא כל כך ניכר שם שזה נאמר למוישה מסיני מר

שהוא ממשיך פה בקטע האחרון ואומר שלא שבנוסף לזה שזאת המציאות כאשר יהודי לומר הוא גם צריך לגלות את זה ככל שהוא יותר יהיה יחדור להבנה הזאת אז בעצם הוא יותר יחיה עם זה מה לאלונה נף כאן הוא יחייה בא מוביר זה יהיה גלוי יותר שנאמר למשה מסיר פה אנחנו מביאים להבנה איך איך איך העניין הזה של טואירו נותן אויזישי לנפש אוז לנפש לכיס זה שנפש והנה איזה כתר בבחינת ביטול זה הוא הנוזן אוזצונפש לכיס וסוישיו לסתרחו עלמה אז עוד שנייה נראה איך הוא אומר את זה ממש במילים אבל למה זה עכשיו מובן לנו היטב בגלל שלמרות שהתורר מלובשת בדברים גשמיים זה החידו זה גוף החידות של תור שהיא מלובשת בדברים גשמיים ולשם מביאה גיל אליקי הנשום האליקיס כאשר היא מלובשתס בגוף האודום אז אז הגוף האדם מסתיר עליך ניסה מבדילים היא לא נותנת לנשומ כיס

להתגלות הא היא מחלישה את הנשומת לתיר יש לה כוח שהיא מהירה בגשמס היא מהירה בעולם בתרומסמס ושם גופ זה כן אחרו אמר זה נאמר למישה מסינה איפה רואים את זה אז הוא אומר הוא מביא כמה פסוקים הוא וזהו אונוכי אליכך אשר ציסיךומ ארץ מצרים שבפסוק הזה של הסרסדיברס בפסוק הראשון בעצם רמוז כל העניין הזה למה כי בקבול עשרתרו נמשך בחינ נס אונויכי מה זה אונויכי דינו אונויכי ממוש עצמו זבח כל העם ידוע שאדמור הזה כן זה מבוסס על הזר אונויכי מי שאונויכי שאונויכי זה שונה מאני למה הקדוש ברוך הוא אמר אני השם אלוכםיכם יש פקומות שכתוב אני השם אלויכם אפתאום פה בסר סדרס כתוב אונויכי השם אלוקיכם אני חושב שגם היום בשפה העברית כאשר אדם משתמש בביטוי אונויכי הוא מתכוון לומר אני בעצמי אונו אנוכי זה זה ביטוי שה משתמשים בו כי זה כאשר אדם אומר אויך הוא משתמש הוא רוצה

לומר משהו הרבה יותר עמוק מאשר כשהוא אומר אני אז כאשר הקדוש ברוך הוא בא ואומר לעם ישראל אונויכי הקדוש ברוך הוא בלשון המפורסם זה הונויכי מישהו אונויכי או בלשון פה דהיינו אונויכי ממוש זה אונויכי אונוכי עצמוסמסיסבורח הסבב כל העלמים אז אונויכא הקדוש ברוך הוא אמר בא לעם ישראל ואמר להם אונוכך אמר אני בעצמי מה אני בעצמי אני בעצמי כמו שעוד רגע יגיד אונויכי השם אלכךו אני בעצמי קשור אליך זהו אז לפני זה הוא אומר אומר אנחנו מוצאים עוד בעוד מקום את האוננו וכמו שכוסוב והיו הדבורים אוילו אשר אונוכי מצבחיון על ידי תוירו על ידי מתן תוירו יהודים מגיעים לאונויכי כמו שאמר מקודם שהתורה שורשו באינסוף בעצמו בכבודי כן אז מה מה עם אונויכי ובחינס אונויכי זה נמשך לישראל בבחינס הויה דהיינו צמצום וספשטוס קנל הו אנחנו תמיד יודעים שהויה זה יקוב

זה רומז על סדר שתי שלוש אז הקדוש ברוך הוא בעצם אומר אונוכי אוהיה אני בעצמי מגיע ויורד אליך עד שנעשה ובחינס אלויך ממש אלויך מוסבר מקום אחר בלוקת שאלוכך זה מלשון אלויקים הרי זה מלשון כוח אלויכךו זה הכוח שלך אז אם ככה כל הדבר מסתדר פה אונויכי משתלשל ויורד בהשתלשלוס עד שאני עד שאני אונויכי נעשה אלוי ככוח והחיים שלך ואז מה קורה? אז לפני לפני זה איך אני נעשה נחזור נחבר את זה למה שאמרנו קודם איך הדבר הזה קורה על ידי לימוד הטירו שמצד אחד לימוד התור זה בגשמיס לימוד התור בעבונה והסוגה ומצד שני לימוד התורו היא דבר רבה יוממשמור אז והזי אשר ציסיחו מארץ מצרים מאותו מצרים שמציק לנו מוילברו ממצרים שצריך לצאת מהגוף ומהשר הגוף אונויכבה אלקך תוירושך מה פועל עלינו אשר הוציס סיך אומר מצרים מבחינס מצורים וגבולים שמצד

הגוף ונפש הבמיס המקבילים הוא מלבישים נפש אלקיס ומעקבים לוציס מנרתיקו וכמו שן כוסוף והסכם כן על הסכם מצרים אל ארץ תוב רחובו למה כי על ידי קבול אסון נויכה בחינסב כללמין ואני הבושניסי איך מקבלים את זה בעסק התו בבחינת חולו הוא הנושן כויח לנפש או לכיס וסישי או לציבס הגוף כולו אז בעצם פה הוא לכאורה השלים את ההסבר איך התורז שניתרו לישראל למה היא ניתנה לישראל כי יהודי מנסה להתחבר לדרגה של אני אביא אלו שוניסי יהודי יהודי והנפש אלוקיס מנסה להתחבר להשגה הזאת שהעולם לא תופס מקום כלל והמציאות היחידה האינסופית הלא מוגדרת האמיתית זה אלוקוס דווקא הוא לא מצליח ואתם בני יעקב לא הכיליסם הוא לא מצליח לעורר אצלו כלס הנפש למה כי יש את הגוף ונפש הב שמאפריעים לו יש את התורו התוררו היא בלי בלי התורר היא פשוט מצנה מהקדוש

ברוך הוא נוכב אלכו שהיא נותנת כוח ליהודי להחזיר את ההשגה הזאת של אני אביא שוניסי במציאות הגוף שלו במציאות במציאותו הגשמית וזה בעצם מאפשר לו כן להביא לעולם לעולם שלו הגשמי העולם שלו הטבעי להביא את הסוגיה הזאת ואז ה יסייע לידו לצאת מארץ מצרים גם משנה הוא אומר תושיה לתאוות הגוף כן לימודתירה זה כבר תאבת הגוף שמה הוא אומר סתרה ממש פה בתחילת הקטע כן בתחילת הקטע זה תושיה לסטרה אח כן זה כאן הוא אומר לתאוות הגופה גם למעלה כן אין הבדל זה הכל אכן גם למה לא אמר סדר כן את המשינה ל משהו שקשור לאדם זה בעצם עונה על השאלה בתחילת המימר כן ממש בהתחלה למדנו ממש בתחילת המימר אז הוא אומר ולא קודמת כמו צדיקים ואז הנה מרכובו הסברנו שהשאלה היא הרבה פעמים שאלה מה פתאום אנחנו זכינו ולא עובס כל מיני שאלות בסגנון כזה אבל השאלה השאלה פה זה

שנשמע למה חסר מתואר העובס בלי מתואר הגיעו לדרגות הכי גבועות התשובה היא העובס הגיעו לדרגות אברום הצליח אבל אנחנו מאשי סיבות לא יכולים להגיע לזה למה כי אתם בני יעקב ולא הקיליסם זו המציאות כי הנשמות נמוכות יותר לכן כתוב כתוב במאמור עם אחרים מוסבר שזה הסיבה למה הפסוק הזה כתוב יעקובב יעקוב זה הדות הנמוכות יותר בנשומר זאת אומרת כן לשון עק נמוכות יותר שלא מצליחות להגיע לכל הנפש בשבילם כי יש לה את הכוח שלנו אלו ככול לרדת לעולם שלך כנחס גש זה מה שמסיע בן אדם אשר שצחצ