לקוטי תורה פר׳ אחרי - הרב יוסף יצחק אופן

שהתרחקתי מהבורא. הבורא פה, ממש פה. נו אז מה זה לשוב? להתקרב ומה בן אדם התרחק? שאומרים שצריך לשוב ולהתקרב עם הבורא בכל מקום. אלו עניין כמו של בז בני ודום שעמד זה אצל זה. רק שחזר ערף זה מזה אין לו כיחו גודל מזה. והנקירו ואלו באחזור הספנים אלפן זאת אומרת שיש שני בני אדם וכל אחד >> עם העורף לשני זה הריחוק הכי גדול למרות שהם עומדים זה אצל זה אבל זה גוף שהוא מחזיר לו עורף זה הריחוק אז מה זה תשובה פנים בפנים אז גם אצל הבורא גם כן צריך שיהיה פנים בפנים וכך הןקסיף כתובוס אחר יופון ירו שיש בכינספונים ואחירים למילו יש פנים ואחוריים למעלה אוסיב יובי פה נביבליך פירוש שהשפות יהיה מבחינה הספוניים מפנים מסרצני כדי כסיב אוהב וסינקף וכסיב כמוך זאת אומרת שאת ישראל אז הקדוש ברוך הוא אוהב ואת המלק הקדוש ברוך הוא רוצה למחוט

>> מלק זה מעשיו >> כן הבן הנכד של עשו הוא היה המלק בן של אליפז >> הוא את יעקב את עשו שמ >> כן [צחוק] זאת אומרת שההשפעה שיושפע לישראל יהיה באופן של הערת פנים מפנימיות הרצון אבל לעומות העולם ההשפעה מאחוריים לא חן השפה שמשפיע לילך הייס הוא מבחינת חוריים מה זה אחוריים דהיינו כמן דשודי בסרקטפוי שניסן לסני שאני נסוץ גומי שמוכ כרח להשפיע והנהשפו זובו מבחינת פנים מסבי כרצאין ההשפעה שיש ההשפעה [נחירות בוז] לסתרה אחראה זה כמו שאחד נותן למישהו שונא אותו נותן לו מאחורי הגב הוא לא יכול להסתכל עליו מחמת שהוא שונא אותו אותו דבר זה נקרא אחוריים אותו דבר הקדוש ברו ברכו. למי שאוהב שזה ישראל, צדיקים, זה נותן להם השפעה של פנימיות. ברצון גמור. אבל איך כתוב? גלו לאדום שכ שכינה עמהם. שהשכינה בגות. זה שהוא מחייב ומשפיע להם

בגות זה בגלל שהוא מוכרח להשפיע אבל זה לא מפנימיות ועיקר רצונו אבל לישראל [כחכוח] אבל לצדק בועשפו מבחינת פנימסרצני שניסן ברצ גומ ובהור הספונים בשמחוב ליבוב ברב אז חדר [שיעול] על דרך סיובון גם כן עניין התשובה [כחכוח] שאנחנו הבנו שיש אחוריים ופנימיות וישראל מקבלים פנימיות הרצון ואומות העולם והסתרך המקבלים מאחוריים זה אומר שהוא נותן לו מחיצוניות הרצון הוא לא רוצה אותו זאת אומרת פנימית הרצון זה שהוא רוצה באמת חוניות הרצון זה בשביל מטרה אחרת הוא לא רוצה את זה רק אין לו ברירה למה הקדוש ברוך הוא מחייה את הסתרה אחה כדי שיהיה בחירה אבל לא שהוא רוצה את הסתרה אחצמה עכשיו נבין מה זה תשובה פנים בפנים הנה כסיף כתוב קיפונו אליי ערב פירוש כיפ קיפונו אליי שפ פנים מלובסברקים טרוסי ומצו סובה פונים לבורא מקיימים את התורה ואת המצוות

אז מכל מוק אין זה אלו מבחינת שאין מבחינת פנימסורץ מהבוצנוש מלמודו וילך בקריאס פנוי אליי לומדים מקיימים מצוות אבל עורף מה זה אורף בקרירותרות הרצון לא שם זה מצוות אנשים מלומדה והתשובה ירזו פוני בפוני לי פנימסרצנוצר מצו סוף ושמחו תובלב מרבקל >> שפנימיות רצונו זה תורה ומצוות בשמחה תו לבב והנה על דצ'וב שיחזפנים כנל דזה נמש גם כן מלמנין גשר ירפניים כשבן אדם מחזיר את פניו לקדוש ברוך >> [צחוק] >> זה אומר שהוא מקיים את המצוות מתוך שמחה כתוב לבב אז הוא גורם גם למעלה שיהיה פנימיות של אלוקות שזה פירוש ישר יחזו פנימה ישר זה שלמטה זה כמו למעלה שאלוקות בגילוי אז רואים את הפנימיות של האלוקות מבור למילו המבור במקמה אחר סבדבר מסר כיסמ בקל גביסס היושה כמו למעלה כך יהיה למטה אז >> [כחכוח][שיעול] [נחירות בוז] >> אך איך קובשו

צורך תחיל ממרזל גודל תלמיד מיסדות של התלמוד כיוון שהוא מביא לידי מעשה מכלל שמיסו יקרה מדגל במש שמבל מיס וזור עלימד שלסיס מוטב שניספך לשל יוסי הוא לא היה נולד ירושלמ על פסוק כל חפוצים לאישבובו אפילו חפצי שמיים שכל המצוו סינן כדאי אפילו דבר של דבר תר שמסטרה סר על מלסקמצת בירושלון כל חפצים [כחכוח] אפילו אפילו חפצי שמיים חפצי שמיים זה מצוות אז לגבי לימוד התורה לא ישבו בה. זאת אומרת כל המצוות זה לא בערך לגבי אפילו דבר אחד של דברי תורה שמסטרמצ וגם בגמור שלנו במת קן רומו קרו הדודה הוא שואל סתירה בין פסוקים סיבור חץ חבצך לישבובה חפוצך אבל חפצי שמיים חסיב לכל חפוץ עם והוא אפילו חפץ שמיים סותר משן מתרץ כאן במצווה שאי אפשר לעסיס על דחיר כאן במצוות שאי אפשר להסיס על די אחרים שמיצו שאפשר לקיים על ידי אחר

יניחנו ויעסק כתר לכור איני מוב כלו הנה רק פירוש ביו כיצת מצונסיס וכיל מדהו פירוש ביר המצווה והמצווה עצמ יוסה דכר. אם התורה זה ביאור איך לעשות מצוות אז איך זה שהוא ילמד את הפירוש של המצווה? מי יעשה את המצווה? >> אחרים. לא מובן? >> [כחכוח] >> למשל יש מצוות שאי אפשר לעשות על ידי אחרים זה מצוות שבגופו אני לא יכול לעשות שליח שהוא יניח תפילין עבורי אני חייב בעצמי להניח תפילין >> ארבע תמים >> כן אבל למשל אפשר להפריש תרומה אני יכול מנות שליח עלינו גם בגת >> מה לסגת נותנים שליח >> זושין >> אבל לא הגט עצם מצווה מחת מה הפלל בין המזבות האלה אז לדוגמה אני לומד הלכות תרומה ויש לי >> מישהו אחר שיעשה >> קילוגרם צבועה אני אנסה להפריש שם מעשרות אומרים לי אתה תמשיך ללמוד הלכות תרומה ומי יתרום מישהו אחר >> מה זה לא מביא לידי מעשה שלך

>> [כחכוח] >> העיקר זה המעשה >> אז אני לומד איך לעשות מישהו אחר יעשה >> אז מצבת נעשת גם לאובן מים זר כלו סג ותרסי לו כאילו יקריבי לו בוא סיג בטרס מנחו כאילו יקריב מנחו >> שואל את השאלה לי הקורבון תלוי בביסקדוש במזבח והקרוב תלוי בקנים דוקה ואמקוס כאילו יקריב וישזור של מבני הקנים גם אין כאן סמיג שום מזבח >> אז איך זה שמי שעוסק בתורה תולה א כאילו הקריבול [שיעול][כחכוח] אין בית מקדש אין מזבח הוא לא כן כהן איך זה כאילו הקריב עולם ואם לוחרות כאילו היה כהן וכאילו היה כאן בית מקדש ומזבח איך אנחנו יכולים להבין את ויבון כל זה על פי ביאור שקר עוד אחד לא [נחירות בוז] על פי ביוני מלסתר בכללו שהמיץ לכל אחד ואחד לילד את כלסתירו אפילו הלו שצריך סחולות כגון לדוגמה דין סיסור והתר שה מסור לולמי רסן משפוטים שבין איש לראו שאין מסורים

אלדיונים דין רמבם היו ואף על פי כן המצווה היא על כל עוד אפילו מי שהיינו ראצל זדה אומר רוא בישראל אז למה מה זה מצווה שאני אלמד הלכות דיינות, לחות איסור והיתר, למרות שאני לא רוצה להיות חרך ולא דיין. >> [כחכוח] >> הנקס מלברת בשבת בבסך לכור פירוש הדבר הינו אמור מק שמע ילוק קוי ובמס מצווה זקרי השמאכס והרבס בלבד ולי כל הים אם זה הולך על קריאת שמע זה רק שחרית וערבית ואיך נמה ודיברתו בו שיבתך בסך לכך דמש כל ה מכל הלילה תמיד לך שבשך בביסך בין טוב הדרך מקריאת שמע זה רק שחרית וערבית אלו משהו >> ודיבר ברטו בו מדברי תרקסיף אז על זה הפסוק אומר כל היום שבתך לכתך שורבך קומך אם כן צורך להוביד מה הוא הדבר מילד דמש דקה לדבור אומרים מה היא לאכת והבת ה קודם כתוב הבי אחד ואהבת בהמשך לזה כתוב היות דבר מלך כלל דברי תורה

אז למה כתוב הדברים האלה מה שכתוב קודם אחד ואהבת הכינה דפירוש מלסכות שהוא לבדהו בשמיים ואורץ כשילוסניסי משום דיקול כמכשיב ואינו מסתמו כם כלל כמו שהבורא היה לבדו אז לא היה שום דבר גם עכשיו זה שיש עולמות הם לא תופסים מקום לא חשבים רק ברוך שם כבד מלכוס מלכוס מלכוס כלומ שמבחינס מלכוס לישמר יוחד מלך דוד כול כמיב כמי דקל שכנסו זה אז העולם כן תופס כן מלך בלוואה הקדוש ברוך הוא רצה לגלות מלכותו אז הוא ברא את העולמות כמר והינו על דריבו רבו צמצומים שהניג מחוס היה המון צמצומים שהתגלה כבוד מלכותו ואילו זס בגלל זה והבתס ליקך ממש כבר שלגבי עצמותו שום דבר לא תופס מקום, רק לגבי מלכותו, אז בגלל זה הוא יגיע ואהבת את אלוקיך. ממש כשהוא יוצא להתבטל. אלא בורא ממש דינו לי סוטלסורך ממש סנף שנכלל סבטלו במציא בנסוף ברכש דקמי

כלי ממש חשיב אז הוא ירצה להתקלל ולהתבטל באור אינסוף זהו איכות והבתו שמחינס איכות מתבוננים באחד [שיעול] ממשך ליבו ליבו בנפש דו להסבה ממשלקחו ילדי יסקטר איך הויה יהיה אלוקך זה נעשה על דלי לימוד התורה [כחכוח] זה נקרא התבוננות באחד >> הוא מתבונן איך שהכל אחדות השם >> שלגבי הבורא שום דבר לא תופס אז הוא יוצא שהויה יהיה לו ככה אז [כחכוח] איך הוואיה יהיה לוקח על ידי לימוד התורה אתר כסלמו שאתה הקדוש ברוך הוא כסלנו שנסוף משמסבת ועל זה נאמר לבוש כיסלקח הלבוש של הקדוש ברוך הוא זה כמו שלג לבן זה התורה זה הלבוש >> [כחכוח] >> מה הדמיון לשלג? [כחכוח] [נחירות בוז] כתחיל סבס השלג הוא מן המים שנקרשו ונעשו שלג. ואחר כך כשנש ונומס חיזר למים. שלג נתווה ממים שנקרשו. אז נכרישו מים אז נעשו שלג. אחר כך השלג נשר. הוא נמס

וזה נעשה שוב מים שתייה חמה תה כן כך אותו דבר הויס לבושתרו שזה מה שאומרים התורה זה הלבוש כמו שלג מאיפה זה בא [כחכוח] זה בא ממים מים זה חוכמה חוכמתו של הבורא הויס לבושתה הוא מבחינת הסמים שהוא בחינס חוכ מלא חקם ולא בחוכיו חוכמה היא לאה זה חוכמה לא ידועה לא נבראים אז מזה נעשה לבוש התורה שלג ומזה נמשך גם כן בתרגש מסלפונינו להסגיל מבחינת חוכמוציניז אז זה השלג שנמס ונעשה בחזרה מים איך שהתורה ירדה בגשמיות >> זה המקריש הגשמיות >> הגשמיות זה המים >> אה אוקיי ו הסדר ההשתלשלות זה השלג שנוצר ממים וחוזר ונעשה מים אז ומזה נמשך גם כמתרגש מסלפונינו להסגיל בכינס חוכמוצבך זהו חוכמה ברש וחוכמה בסף. זאת אומרת מים בתחילה ובסוף גם כן מים. ובאמצע שלג והנה כסף כתוב ארשי כאמר נקי זה ההמשך של הפסוק לבושי יעלבוש כמו >> תלג חיו שלג לבן

ושר ראשו כמו צמר נקי מה זה אלו אינם שוכס כל פרוטי הלוכס שבתר זה העניין של השר המשכות של פרטי הלכות וכמישקוסוף קבוצלטלי טיל טילים של הלוכס שאינם שוכס מבחינה סיירס בלבד שמבחינה מצומצמת ומועטס מת מזאר על ידי צמצום רבים ושנים כמי שכוסוב נפלאיסךו ומחשבסך אלינוך גידו וברוץ מו מספר [נחירות בוז] שק כוסוב שלי יסם שוכס נפלאיסכו ומחשבסך בסתר שלפונינושס בגשמיוסמו מספר הצמצום רבים ריבורבס מדרגסדין מספור כן הריכסבורך כלל אז יש צמצומים ריבו רבות כי זה לא בערך אליו וכמ שנידע פירוש ערך במספו שאפילו ערך עוד לגבי אלפלופו וסניקרו בשם ערך שהם מסוג אחד שקפו תחסוג המספר זאת אומרת שריבור ואבות זה המון נחדים אז זה אותו סוג שניהם זה מספר מה שאם כן לגבר אינסוף ברוך הוא שכשמי כן הוא אין לי סיף נשאי חרך כלל לגבי בלי גבול לא שייך חרך

כי מהגבול לעולם לא יהיה בלי גבול אלוף אלפים ורבור ואבות יהיה מאחד >> הרבה אחד נעשה ריבו ובבות אבל בלי גבול לעולם לא יהיה מגבול לעולם לאות שתקל >> כמה ועוד כמה זה בלי גבול 1+ 1 זה 2 2+ 2 זה 4 4 זה 8 כן מיליון ועוד מיליון 2 מיליון כמה וד כמה זה בלי גבול לא שייך >> מה הוא לא כולל לגמרי בלי גבול >> בלי גבול זה לא מתחלק למספר בכלל >> מספר זה >> למה כי אנחנו נגיד ככה כמה אחדים יש בבלי גבול >> אי אפשר להגיד דבר כזה >> אין ערך כמה >> אנחנו נאמר שיש בלי גבול החדים וכמה מיליונים יש בבלי גבול? גם כן בלי גבול. עכשיו מה יש יותר בבלי גבול? החדים או מיליונים? אם אנחנו נאמר שהאחדים יש יותר וזה סביר ככה להגיד כי בכל אחד כי בכל מיליון אחד יש מיליון אחדים. אז אם מיליונים יש בלי גבול ובלי גבול אז החדים צריך להיות מיליון פעם

בלי גבול >> מוכרח >> וזה לא יכול להיות בלי גבול יותר גדול מבלי גבול כי אם >> שייך שיהיה בלי גבול יותר גדול מבלי גבול אז הראשון הוא גבול >> מלא בלי גבול >> אנחנו מגיעים למסקנה בלי גדוד >> שבלי גבול זה לא הצטברות של ריבוי גבולים >> ולמה קוראים את זה בלי גול >> מה >> למה קוראים את זה בלי גבול >> עוד פעם >> למה קוראים את זה בלי גשמי בקיצור ככה רוצה >> יש כאילו מה זה [כחכוח] בלי זה לא מוגשמי >> נכון זה הרוחני >> זה לא מוגבל >> בלי גבול זה דבר דבר שהוא לא גשמי >> הוא דבר שלא מתחלק לחלקים בכלל. כשאנחנו אומרים שהבורא הוא למעלה ממקום וזמן אז לא נגיד אנחנו באמת אומרים כתוב בפסוק ושנותיך לא יתם זה רק לסבר את האוזן אנחנו אומרים את זה כי שנים זה בגדר זמן אז אומרים שנותיך עליי לא יתמו >> אה >> גם זה אין לו גם שנים

>> שנתיך עליי לא יתמו שלא נגמרים אצלו לא השנים. אז בלי גבול שנים בלי גבול >> בלי גבול שנים אבל זה לא נכון לומר כך כי הוא לא בגדר שנים >> נסבר את האוזן >> לכן כתוב איך הלשון אמ אומרים יום שכולו ארוך מה זה כולו ארוך שגם גם בתחילתו זה ארוך. בדרך כלל דבר שהוא תחת הזמן אז בהתחלה זה קצר ואחרי זה זה ממשיך וממשיך ואז זה נהיה ארוך [צחוק] אבל כולו ארוךכל רגע >> מתחילתו ארוך זאת אומרת >> שתייחסו אליו >> זה לא מוגבל שנאמר שנה זה זה 365 יום ויום זה 24 שעות אז כל דבר זה מתחלק זה מוגבל ושעה מתחלקת ל60 דקות >> אז אצל הבורא זה מתחילתו ארוך זה לא מתחלק השנייה היא אינסוף משהו כזה גם אש להגיד >> כן השנייה זה אינסוף באמת אומר לאישה שנייה [צחוק] אפשר להגיד לאישה שנייה ואז >> איך >> אפשר אני אומר אפשר להגיד לאישה שנייה

ולהגיד לה שזה אינסוף זה >> עוד רגע לא לא למיסה שנייה זה יצוק מה שנייה מה שנייה של הקדוש ברוך הוא [כחכוח] >> מה זה >> שנייה של הקדוש ברוך הוא >> צו >> עם אלף שנה זה כמו יום אז כמה זה שנייה שנה כמיום זה כבר זה כבר גם מי זה מראה על מספר מסוים מ יום זה מידה במידה אחת נהיה אף שנים אז זה הוא אומר שלגבי יור אינסוף לא שייך ערך והנה כסף כתוב סלסלהו וסרי ממקו פירוש סלסלהו לסלסלולה אפרידסירס שליו מאורים ומבובבולים כמים מרזל לודו רבונן מיסלסלו עדשמכולו ומהפך ומזי אז אומר לו מהז מה אתה מסלסל אז הם הבינו שסלסול זה להפך ולהפריד שהסילסול ובסירס להפרידו שלירובנימו בחברתו וכך אותו דבר צורך להפריד כל הלוכיס שבגמורי שלי יאירו ובלבול בין הלוך או לאלוך וכמי שמוצינו בכמז בתלמוד כמרורמינו וכולו ומשנקש שמרחול שמברן ומלבנן כל הלוכו לעצמו שלי הלוך אחר

סתרסו מבלבלתו וזה נקרא ליבון הלכה מפרידים שהלכה אחת לא תסתור להלכה שנייה זה נקרא סלסול אז כתוב בתורה סלסליה ותר ממקה מה זה והנה מבחינת סלסולה זה קסיבוסרי ממקו שנפש עוד מסרימס עלדי זה לבחי נסרי שכמרנקי על די שבן אדם לומד תורה ומסלסל בה מפריד את ההלכות שלא התבלבלו אז הנפש מתרוממת לאיזה דרגה היא מגיעה לשרושו כאמר נקי >> והוא מקורתר >> הוא מכיר הטר שהתר בחינס לבוש כסלמה שאין כן ישראל מוזו למחס לבוש שניגס לעצמסוף ממש לבוש זה משהו נוסף על האדם, אבל השיער זה חלק מהאדם. מתחבר אותו דבר למעלה אצל הקדוש ברוך הוא. יש לבוש, החוכמה זה לבוש, ושערי שזה למעלה מהלבוש. על ידי שהאדם מסלסל, מלבן כל דבר בתורה, זה מרומם אותו. מה הוא ההתרומות? שהוא קודם הוא היה בדרגה של לבוש. הרי הוא מגיע לשר ראשו, שזה למעלה מלבוש.

שיסבנו בנפשי איך שלסלסל של ישראל נפשי סוף ברוך ממש ממילגמ סוף ברוך הוא מקרחנוגי יסר מרבק מיכב גדן תכין שאין זה לזיב לו שמחה יותר מחיי עולם הבא למה כי גן עדן עליון ותחתון זה רק זיב וכוחוכי מר שיוסים וגם בבחינת הסזיו הזה אומרו על מוטבדלדיני כשאחר הוא למד הרבה תורה אבל הוא יצא על תרבות רעה כשהגיע חיים אותו, לא ידעו מה לעשות איתו, להכניס אותו לגן עדן אי אפשר כי הוא עשה עבירות מצד שני הוא הרבה למד >> איך זה באמת קרה הגמרא אומרתם סוטי של היום שתראו זה גונ מצו מה צילו מהח זה מה היה תמיד איך זה קרה לו כתוב שאשתו העריכה תקרוב את עבודה זרה אמא שלו מתי שהוא היה באיבור וזה היה פיקוח נפש בקיפ >> לא תקרוב את עבודה זרה >> קרה >> נתנה לו לטוב נו אז א בגלל זה קרה לו הדבר הזהור שהיה מאובר >> ורק הריחהזה >> לא הטעמה

>> אה היתעמה היה ביבור זה היה פיקוח נפש ביבור >> כן כן א >> התינוק אוכל ממה שהיא אוכלת אז אם זה פיקוח נפש למה היה צריך ככה כל הסיפור הזה להגמר אבל אחרי הכל זה היה >> בחירה >> היה >> אה גמור אמרת זה שזה הסיבה בחירה שלו >> אצל רבי יוחנן >> כהן גד >> גם היה דבר כזה מלא ביום כיפור לחשו לה שיום כיפור היום >> לא >> והתייש ישב דעתה היא לא טעמה >> אה אצל רבי יוחנן [נחירות בוז] >> כהן גדול >> יצא רבי יוחנן >> לא >> רבי יוחנן סתם >> אה רבי יוחנן איך קוראים לא אתם קים רבי חבי חנון >> יש רבי קים עוד לא יש משהו אחר מבר ש הוא רבי אלעזר בן שהוא בגיל 80 הוא פירא אה >> משהו אחר נכון זה משהו אחר נכון >> לא זה >> לאחר אז אז גן עדן זה רק זיב וגם הזיב הזה אז אמרו על אחר אחר מוטבדלדי שרבי מאיר פסק דינו שידונו אותו בגיהנום

העיקר שסוף סוף הוא יגיע לגן עדן שגיהנום זה מאוד קשה כמו שכתוב הרמבן כותב שעה אחת בגיהנום יותר קשה מ-70 שנה ייסורי איוב יש לכם מושג מה זה >> רק יודעים שזה קשה מאוד לא >> שעה אחת גיהנום קשה יותר מ-70 שנה ייסורי איוב ייסורי איוב זה הייסורים הכי גדולים שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו 70 שנה ולמרות זאת אז היה כדאי לסבול לא רק שעה אחת גיהנום כי בשנה המשפט של רשעים בגיהנום זה 12 חודש וזה בערך יוצא קרוב ל9,000 שעות >> אז 9,000 שעות כפ 70 שנה >> הזאת >> מה >> 5700 >> קרוב >> 5700 עובר כאלה בשנה הראשונה ו ואחר לא היה שנה אחת בגיהנום לפי החשבון יוצא שהוא היה 112 שנה >> וואו וזה כפול 70 צריך לעשות הרב >> אז כל זה היה כדאי כדי שיגיע לגן עדן התחתון אפילו >> כתוב שרבי יוחנן אמר מה זה חוכמה להכניס את רבו לגיהינום

רבי מאיר היה תלמידו והוא פסק עליו את הזה חוכמה [נחירות בוז] אני הוציא אותו רבי יוחנן אמר וכשרבי יוחנן נפטר נפסק העשן מכברו של האחר בכל אופן רואים את המעלה של הגן עדן תתאר לך שיתנו לך תענוגי עולם עולם הזה אבל תסבור קודם ייסורי איוב אף אחד לא יהיה מוכן הוא יגיד מה לא הם ולא שכרם בן אדם מוכן לסבול ייסורים בשביל להגיע אחרי זה לתענוג אבל לא ייסורי איוב יסורי איוב אף אחד לא יהיה מוכן לקבל את הדבר הזה אבל בשביל חיי עולם הבא זה היה כדאי כדאי כל ייסורי גיהנום, לא רק ייסורי איוב, גם ייסורי גיהנום. ו אז זה אפילו על זיב השכינה שזה גן עדן ומכל שכן וקלמר שיוסים נפש בכפי [כחכוח] לי כל יש וכל חפצה פסק ליסגל ממש שהוא בוקר החיים הוא מוקר התנוגי. אז קל וחומר אם עזיב כדאי בשביל זה כלי גינו אז אז במילא יעשה קל וחומר

ללמוד תורה שאז מקבלים לא רק זיב אלא עצמות. אז הוא ירצה כל ה כל רצון רצונו יהיה בלימוד התורה להתענג על השם שזה מקור החיים מקור התענוגים והבשי נתנוגזה ניר וניגל בסגלוס לא מרגישים היינו שגודל כך התינוק ההוא שהנו מסחלסלי ולכניבו לדגיל בסוגסנבר כיוון שזה כל כך גדול שאי אפשר לסבול בגלל זה זה לא מתגלה והדר שכר אומר שמחקדו יסר לאלוקים בזבנוס נפשי שבדשר שר לו גילו גלן ברוך הוא מה שאין נדפס ונקלט בשום מסוג אבל מחשב טביס יהיה לו יותר שמחה שהוא יתבונן שוודאי שורה עליו התענוג העליון מה שאי אפשר להשיג אותו וכן אותו דבר בעסקירו שבחינסלבוש כיסלקחה הנה נדע שהמחשוב והדיבור שלו דומן בחינס לבוש מחשוב לבוש הפנימי ודיבר לבוש עם צוי ואם כן כשנ ששלוד מסלבש ומחשוב דיבור של התרו הנה היא מסלבשת בלבושי של הקדוש ברוך הוא לבוש כסלכ ממש

ואין קרב שבה ממש מזה כמל דרך מושל שניים שמזכסים ליסכות אז ככה אותו דבר זה לבוש של הקדוש ברוך הוא ונפש אדם מתלבש בלבוש של הקדוש ברוך הוא. אז זה קרבה הכי גדולה כמו שניים שמתכסים בטלית אחד וזה יובון מה שבפרש שניו של קריאת שמיים ונוסעתם את ארצכם בסוד חוקי מדבר בדיס הקדוש ברוך הוא הנס אז למה הוא אומר ונתתי? צריך להיות כתוב ונתן הבעיה ומאש רבנו ושלום אמר זה לפי ששכינו מדבר מתיר גריני של מש וזה ממר השכינו שבגריני שאמרס ונוסעתי אבל מה שאנחנו אומרים גם כןתי אין מובן לחר >> כמובן >> למה אנחנו ונתתי גמור מה ייחוד גמור >> ומדים תורה זה ייחוד גומ אדם ציך זה לא זה מזון מזון זה גמות אומרים בתורה >> אצל משה השכינה אמרה אצלנו זה השכינה אומרת או אני אומר >> אני אומר ש מה ש את התורה התורה זה לא אני התורה זהו >> אבל אתה אומר

>> אה מוגז גם את מה שאני אומר >> אלו על ידי שהם אם תחילו לא יהיה ושב לכולדי בכל לבכם בכל נפשכם והינו מסירס נפש זאת אומרת שקודם מוסרים את הנפש לפני שאומרים ונתתי >> ולא בשביל שלי כפר בהי ממש הפשט הפשוט מסירות נפש שלא לכפור אבל פה זה לא בשביל זה אה מסושלים שלו לכפות כאילו עם שלזור >> זה פשט הפשוט כן כן >> אבל כאן הפשט אומר אל תרבי אלוהינו ביטל יש גס רוח שבאודו שאומרזל כל מי שיש בגס רוח רויגודש שהוא בבחי ממש שסד נפרד מיחסור צורך בבחינת מסיר נפש והיינו כמ שני דם ממים מרמיד אנחנו לוך שעדו יהלו יסבור דקולקושיב כל מה שלמטומט כלי ולמ שנרקנו שהבר יש מיין ונר לעינינו גש מסליש נפרד משכוסמו כמחר אז אנחנו מודים שהאמת היא כפי שהקדוש ברוך הוא יודע שכולה כמי כלא חשיב ומה שיותר למטה זה יותר כלו אצלנו נראה אנחנו יש מעין אז האלוקות לא

מושג לנו אנחנו קוראים אותו עין והברועים אנחנו קוראים את עצמנו יש אבל זה לא ככה אצריכים לבטל את עצמו וכמושכוס מקמח ועל דביטל זה נמשך מסגלה יחדסוף ברוך הוא ממש בנפש ונוסעתי שאר אינסוף ברוך המסגל הוא המדבר בי אז גם פה אורסוף אומר את זה והוא בטל משקוס מקמך בפירושחנו גם בקריא שמה הוא כעניין דבור אשר שמת בפך שדבר מש >> מה משו בפיו לר תמצו במים רזל אלו דברי לקמחי שמע שבשמרים וסיללמרים וכן דברי בי ורובה איזה דבריהם מעמש אלו דבריו שבפיים וכמיש אמר מהגיד לה בסף אני המשנה מדבר בפיכו וזהו עניין התאירה אז מה זה תרה [נחירות בוז] ההתאחדות עם הבורא עד כדי כך שמה שהוא אומר ונתתי זה הדברי שאומר את אך מצוס אם הקו מצוס המלך דווקא זה כל הנביאים הרב לא הרב כל הנביאים שדיברו שהשכינה דיברה מגרונם לא >> כן הנביאים כן

>> הנביאים כן >> אבל כאן הוא אומר שודי אומר קריאת שמע אז הוא מוסר את נפשו אז הוא מבטל את עצמו לגבי לגבי הקדוש ברוך הוא אז אחר כך גם הוא יכול להגיד ונתתי כיוון שאין סוף מתלבש בו כיוון שהוא בביטול >> זה כשהוא מכוון באחד אבל זה בתורה אבל מצוות אז זה עבד שמקיים את רצון המלך >> את מצוות המלך העניין של מלכות והנה מבחינס מלכוס ברוך הוא חי כל אל מזבל לגבול במוקים בזמן מלכוס מלכוס כלומים ממשלתכו בכל דר ודר כלום מבחינת מוקים כל העולמות זה מקום דר ודר מבחינת זמן ואין בחינסמו כמובזמן שייך אלו בבחינת מלכוסבך מלך מולך וימלך אבל בין סיבור לעצמי לישאר בחינת זמן מוקים כלל והנה יסקתר קו בצלמנו שהוא בבחנו למלו מן הזמן >> [נחירות בוז] >> מה שכן מצוו שם מבחינת מלכוס נקרו קדמוסנו רק דמות ושיך בהם לא שנזמן לכן בגלל זה כי הוא ממיץ סתולי בזמן

וקורבו תלוי בזמן בסמקדוש השם כנסתרו אינטל בסמקדוש וכן ובגדכהונו כלל ולכן כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה כי זה לא בגדר הזמן ממילא אז זה שבמצוות צריך בית המקדש צריך שזה יהיה ביום אז יש זמן מיוחד מקום מיוחד להקריב עולה אבל ללמוד תורת עולה אין בכל מקום בכל זמן >> צלמני זה למעלה מהזמן צלמ >> עצם הדבר צלמינו זה העצם דמותינו זה רק דמות ואף שהתר פירוש המצוו כל מוקים במחשוב ודיבו עדיין הוא בבחינה אבל המצווים במיסה הגוף בפל ממש אז המיסה זה גשמי רק מה ש שהמצוות זה שהרצון מתלבש במעשה גשמי אז מה יוצא שבתורה התאחדות ממש במצוות אז זה מצד המלכות. אז המצוות תלבשו במקום וזמן אבל התורה למעלה ממקום וזמן. אז כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריבולה. זה אומר כאילו שהוא היה בבית המקדש וכאילו שזה היה הוא היה כהן למרות שהוא לא כהן וכאילו

גם שהוא לומד בלילה אז כאילו זה היה בזמן ביום [נחירות בוז] לומדסוקה אז כאילו >> כן יכול ללמד חי סוקה עכשיו שעכשיו זה זה לא שהוא לומד הלכות ספירת העומר, כן? אבל זה כאילו שזה היה חג הסוכות וישב בסוכה. והנה זה לא מסזה לקים שכמי שנפש לקיסקס שיש מדגדוש כך יש גם כקליפדוש כנגד חכמקליפו ממצרים וכן חכמים הם להורה. הם היו חכמים החרתומים אבל זה החוכמה של קליפה. חכמים להרע זה חוכמה של קליפה וכייצה בשוק יחסל נפש כן בינה מידות וזהו כלל שבסתר דקדושו הקל בבחינת ביטלי לא זבורך חוכ מוקח מה כוח מה זה ביטול מהשן כן חוכח מדקליפה היא בחינ יש משקוס פה סוג בלי בו מסרני במה זה יש מואב זה חוכמה דקליפה זהו מה עם הרזל שבחוץ לאורץ אז עובדי עבודה זרה בטהרה מה למה כי ארץ ישראל קורא ארץ קנן לא שנ نحنנו ביטל מה שאין כן קשור בבחינת גס רוח ויש

מחוץ לארץ ארץ של אומות העולם שהם יש זה כמו עובדי עבודה זרה בטהרה עכשיו מה זה עובדי עובדי עבודה זרה כמהבדסק חובים בתר אם שהנבד ככוב מזול וכמשכוסוב רויס השמש וסיוריח ושתחביסו לו והנה כסיב ממג תבוי שומש שהשמשפיע לתבויס אורץ וכן כל צבע בשמיים שהם המזול סין לכיס מלמטו שהמז מלמים אז אמנם השמש והמזלות משפיעים למרות זאת אסור להשתחוות להם אלו שישתחבו שתחווה עושמחשמסמל אסור להחשיב אותם לישם כי גרזן ביד החוצב בו הם לא עושים כלום אז אם מחשבים אותם ליש זה עבודה זרה שמחשבים ליש ודובו שהם המשפיעים ובהם מסין שפוסם מצד עצמם אלים כלי האשפו שבם לדו מישפו וכן כלס ככובים שיסעצמו לישובו אלא דקור לאלוקות דלוקיי העבודה זרה לא כופרת היא מחשיבה את עצמה לאלוקה והיא אומרת שהקדוש ברוך הוא אלוק דלוקיה אז הם עבודה זרה כי כי הם שום דבר

אזה שמחשיבים את עצמם זה עבודה זרה אז עבודה זרה זה יש מה שאם כן סתר דגדושו היא מבחינת ביטל שאין ד מלבד ואם כן יוצא מי שנמשך אך הרגסרוכי הך שצמל יש הרי היו כבי דוד ככו מטהר שהוא מחשיב את עצמו ליש אז הוא עובד עבודת כוכבים >> למה זה בתערב >> כי סוף סוף הוא לא משתחווה לכוכבים >> בתוך ה >> אבל באוכניות והוא מחשיב את עצמו ליש זה עבודת כוכבים דהיינו מי שנמשך אחר בגדי קובד לספור בפני בני ודו כי קובד חכום כסיב סיס בגדק שלנוכי כל חובדוסיף אורס שהכובד נמשך לבחינת חוכמה כיחמה הוא מבחינת ביטל מה שאור קובד שלי למה זה שהוא יש מסטר דקליפ ובזה יובן מה שאומר זר כך הוא דרכו של תר פס במלח אם זה כן אשרך באילום הזה ולכוני מובן מה זה בזה שאדם אוכל פת במלח ומים במסורה ועל הארץ תישן תורה תעמל אשריך בעולם הזה מיל בעולם הבא

מובן אדו שכבל מה זה כתוב >> כן אשרי בעולם הזה וטוב לך בעולם הבאה >> איזה עולם הזה אלו עניין שכאשר יוסי מלי ביחנו בטלזבורך שבו זה שר לו גלדין קנה אין לכם למה זה גודל מזה אם אדם יתבונן ששורה עליו תנוג של עצמות זה העולם הזה הכי גדול ועל זה יובש או אחס יותר טוב מכל חי עולם הבא אבל כשנמשכחתנוגמה זה הרימם שכלסטר דקליפה מלשס בגודצים וכשיו ליבי שקליפסבו לאמה זה כלל הפוך. אם הוא ישים לב שהוא קליפות מסביבו, אז איזה תענוג יהיה לו מכל העולם הזה שיש לו? מה שאם כן כשפס במלאכתי ישמח ליבי ויגל כי אין לי לבוש מסטר דקליפי ומבגודמצים זה יהיה השמחה אך מי שפה גם הדרך בהם שכלדי ביחש והגסוסיות צולצק לוי בצר לי [כחכוח] [שיעול] [נחירות בוז] צה וצולצקל בצר לצועק ליבו שבציר מקרביש ולבומק לנגדנו סוף ברוך הוא הסכל שלפחש

כו וכסגש משובן ליבו שאוכלימו וכשכוס ללבוד זה אנחנו מבקשים שלא יה בושה כמו של מי שהלכום [כחכוח] עכשיו קרוב מה >> נחשך כרון >> רק רגעוסנשמות כמו שמחור בלי דלי שישנו וא כך כשרנו שמרסמבוש כן מכן יש לבסוף ברכב כולם דכסיב בסמים וסורנימ זה נמכיר בחינשס מסר והנו כדי שישמחמו ברצוב במיסוב ועל ידי זה יושוב בתשוב שלמהפנו אספונךקש דהינו לבקש פנים מסבה יגיל סוף ברוך הוא ממש דהיינו להר סרפונים בפונים כנר וכמים פונים כסיב וזרק עליכם מים תהרים יג מכילחמ זה יג מידות של רחמים שבחינפיוס מוקר [נחירות בוז] ולכך ממל כל הפגומים שפה פה גם בתר כי הוא מקור התורה ממשיכים מהמקור משי שכוסנתו ממלי כל שמון ואנטו שלמות דכולו וממלא את כל השמות והוא שלמות הכל ועל ידי זה הותרתם שמה שחסר הוא ממלא ממקור מהמקור והנה על על בחינס ארזורס פנים ופנים נסכנו

כלשוב כנגד 10 ככס נפש הוא שאל למה תקנו 10 ימים אז זה כנגד 10 כחות הנפש שבכלים ניסכן ככ שימרישן ניסכן בחינסח דינו מה שילביש נפשי בחוכמתליפ שבחינס יש על דרך משכוסו איש חוכבת כפול כסיל ממנו אז אם הוא מתקן את החוכמה יובי לבחינת ביטלקי חכמה זה ביום ראשון נתקן בחינת החוכמה אז הוא מגיע לביטול עד שביים הסירי עם כיפור ניסכן בחינסנסוס מלכות זה התנסות אז זה מתקנים ועל דוב הנל נקרא לי מלכוס זה יום >> כן >> שהוא משכוס לכוכו בבחינת ביטל שגם מלכו סייה בביטל לאכין בם הכיפורסו בחילוש סיוסד שם בחינסלבס יש ולחל מהסבורך דרך זה כל הקרש בבחינת זיט [נחירות בוז] והנה יש בזמין גס רוח יש שני סוגים של גסות הרוח [כחכוח] וכינס חיציניס מה זה חיציניס שיד בעצמ השופל ואפל פקן מכשעצמ יש ודבר בין הבריס הוא יודע שהוא אפס אבל אף על פי כן הוא

מחזיק את עצמו ליש וזה חיצוניות ויש בבחינת פנימיוס שהוא בכינס עצמיוס הגסוס שדריושר באינוב ובמזחושוב גם בעיני עצמי >> [כחכוח] >> והנה על בחינ לפני מקום הזה כפרה הלחם לטירסכם הלחם דיק דהינו מה שהלחם בחוץ שזה חיצוניות אבל בחינוב אמר מכל חט לפני הבי דהינו חטוס פנימיוס שלוכם לפני הביתו פירוש לפני הבי קדם בכינסי כי אתה ראש מיס הקדוש ברוך פירוש לפני כן מבחינת כי אתרשמסו של הקדוש ברוך הוא י חוכמו מחוכמו נפקס אבל דשובלי שמחינס מלמעלה מסטר דקליפ בכדי שלי אלסטר אינסוף חסף כולם שלא יהיה אסתר מראש סובב. >> מה זאת אומרת מורסב? >> ש שהוא הסביר שכדי להתאר צריך להמשיך מלמעלה משם הבי מאור הסובב. אז שלא יהיה הקליפה לא יסתיר על זה וזהו שניתנו לוכס אחרי נזמים כיפור גילוניך ליקך הנך ממש וזה לכולקים אחרים על פונה פירוש שזהו הבתוך

שלא יהיו אלקים אחרים מלים מסתיר מסבחינס פנימס כנסיכם הם מבדילים אך בים כיפור בהלם כיסכי נס ניתנו בצינו אבל גילו בשמחתו אבל הגילוי בשמח סתר שמחו של תר תענוגיל מוקר הטרה והוגיל גלין ברוך התשובה על השאלה התשובה על השאלה שהחילת השיעור >> מה >> זה התשובה על השאלה שהיה בתחילת השיעור מה השמחה >> זאת אומרת מה קורה מה קורה שבוע של אה מה שאלה שיעור האחרונה שלימות כמה שמחת תורה >> אז בשמחת תורה יש גילוי שמחה של תורה >> גילוי של מקור התורה הגילוי של תנו >> צורת הגאולה הרב עכשיו אבא שלו פה שלך ا