לקוטי תורה, ראש השנה #3 ״י״ט של ר״ה שחל להיות בשבת״ - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, ראש השנה #3 ״להבין המשנה י״ט של ר״ה שחל להיות בשבת״ - הרב יצחק מאיר וייס ### המעבר ממושג ה"ייחוד" לספירת ה"מלכות" * לאחר שהמאמר הבחין באות א' בין "ייחוד עילאה" (ייחוד עליון שבו העלול כלול לחלוטין בעילה, ללא תחושת ישות) לבין "ייחוד תתאה" (ייחוד תחתון שבו הנברא מרגיש כ"יש" אך מבטל את עצמו), הוא ניגש באות ב' לקשר זאת לספירת ה"מלכות". * בריאת "יש מאין" – דהיינו יצירת נבראים בעלי תחושת עצמאות וישות – נובעת מספירת המלכות. ### תכונת המלכות: רוממות, התנשאות והבדלה * המאפיין המרכזי של "מלך" הוא הרוממות וההתנשאות מעל העם. המלך אינו חבר או שותף של העם, אלא דמות מובדלת ועליונה. * כך גם "מלכות דאצילות" נחשבת כ"עתיק" (מלשון נעתק ונבדל) לגבי עולמות בי"ע (בריאה, יצירה, עשייה). האור האלוקי המחיֶה את העולמות יורד בצורה של התנשאות והבדלה. * אילו העולם היה נברא ונשלט באמצעות ספירה אחרת, למשל ספירת החסד (שתכונתה היא קירוב וגילוי), הנבראים היו בטלים לחלוטין ומאבדים את תחושת הקיום העצמאי שלהם (כמו ב"ייחוד עילאה"). דווקא בגלל שהבריאה נעשית דרך צמצום של התנשאות והבדלה (מלכות), נוצרת מציאות של "יש מאין" – נברא המרגיש את עצמו כמציאות מוגבלת ונפרדת. ### הניגודיות שבמלכות: ריחוק לצד רצון וביטול * למרות שתכונת המלכות היא ריחוק והתנשאות (המייצרת את תחושת ה"יש" של העם), מתרחש כאן מהלך הפוך: העם ("היש") מרגיש את עליונות המלך ובוחר להתבטל בפניו מתוך רצון. זהו עומק ה"ייחוד תתאה" – ביטול ה"יש" אל ה"עין". * מלך מול מושל: המאמר מדגיש את ההבדל ביניהם: * מושל: שולט בעל כורחו של העם. זוהי שליטה טכנית שאינה נוגעת בפנימיות. * מלך: שולט מתוך בחירה ורצון של העם ("ומלכותו ברצון קיבלו עליהם", "שום תשים עליך מלך - מדעתך"). * זהו סוד ראש השנה וחידושו של אדם הראשון: עד יום השישי של הבריאה העולם נוהל מלמעלה ללא מעורבות בחירתית של הנבראים. עם בריאת האדם – נברא בעל בחירה שמרגיש את עצמו כמציאות נפרדת ("יש") – נוצרה לראשונה האפשרות לקבל את עול המלכות *ברצון*, ובכך להפוך את שליטת הקב"ה מממשלה למלוכה אמיתית.