חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #9 - הרב יוסף יצחק הבלין
תצרפו לקבוצת שיעורי קהילת חב"ד 770 רמת שלמה - ירושלים https://chat.whatsapp.com/BsgVS9UNUrp... בשידור חי ובשידור חוזר ! כל בוקר השבוע : ב-6:40 מאמר - הרב יעקב גולדשמיד ב-7:40 חסידות מבוארת מועדים - הרב יוסף יצחק הבלין ב-8:40 לקוטי תורה - הרב יצחק מאיר וייס מ-10:40 עד 12:30 : כולל תפארת זקנים לוי יצחק - הרב שמואל רבינוביץ יום שלישי : ב-21:15 : שיעור הלכה מפי הרב משה מרדכי גינזבורג יום רביעי : ב-21:15 : לקוטי שיחות על הפרשה מפי רבני הקהילה יום חמישי ב-21:15 : תניא אגרת הקודש מפי הרב מנחם הלפרין ב-22:30 : לקוטי תורה מפי הרב יוסף יצחק אופן
תמלול השיעור
תמלול אוטומטי, ללא הגהה — עשוי להכיל שגיאות.
כן, אנחנו כאן נמצאים בחלק האחרון של המים וספר לוכם שהוא הסביר כאן שאנחנו צריכים להמשיך הנוף הסוא זה להמשיך את האור את האור ה של א שלפני הוואה שלפני הוואה שזה למעלה מ משם הוואה להוריד את זה למטה ולכן הוא אמר אז אז אנחנו אומרים היו יומר היו יומ איך עוד היום יועים זה לא ש חסד זה בחינת חסד אנחנו צריכים להכניס את היום את החסד להשפיע אותו לתוך ה לתוך העומר שעומר זה נפש הבאמ של האדם על ידי זה גם היא מתבטלת אלברך אנחנו צריכים להמשיך את האור הגבוה להכניס את זה ל לאור הזה ולכן כתוב ואין לפסועמר לפני השם לרצועכם מה זה לרצועכם זה לא כתוב באף קורבנות לא כתוב את הדבר הזה. התשובה היא שכאן צריך להיות שהקורמנו צריך לפעול לרצוע אינכם צריך לפעול גם ברצונה של נפש הבאמס בנפחס האוימר לרצו אינכם צריכים להכניס את האוימר לרצו אינכם שגם הרצון של
המשך התמלול
נפש באמיס גם כן תהיה תהיה בשביל רוכניס בשביל אלוקות ואחר כך הוא אמר שזה מה שכתוב וספרתם לוחם מה זה ספרתם לוחם לוחם זה גם כן אותו דבר זה אנחנו צריכים לספרתם לוחם להמשיך את ה10 ספירוס אין לוחם אל הנפש הבעמס כי יעקריב מכם קורבון לוחם סרתם לוחם זאת אומרת להכניס ללוחם זוכרים להכניס ללוחם של ללוחם לגשמס לעולם לאפש באמס להכניס את האלוקות וזהו נס נסה נתחיל כאן כאן למטה עמוד רטור הראשון למטה וזהו לאח לאח הנופסמר שהי לו עד לפני הבי מתחילה אבודספירה זה מה שאמר קודם מתחיל הנוף הסווימה הנוף הסומה זה להגביע ולהרים את ה להעלות אותה לפני הבי מתחיל הסבס הספיר שימשוכו דלפנייה לוחם היינו בתוכך הנפש הבעמי שלו וכל פרוט מדסאו שב מידוס כפי שכל לחסב לכן זה שבע שבע ימי ספירה להכניס את זה להכניס את האימר הנופס הומר להכניס
את זה לוחם בכל השבע מיטז כל שבע מידס כפי שכל מידה כלולה משבע שלכן סופרים מט יום לסיכום עבודת העומר עניינה התהפחות הנפש הבאמס לקדושה זה עבודת העומר ולקשם כך זקוקים לשתי עניינים ראשית ראשית כל ענפת העומר שעל ידם מגיעים עד לפני הויה מבחינתמה מקפדנה ואחר כך באה ספירת העומר אומר שעניינך או זה דלפני היו למטו שעל ידי זה מתהפכות המידות של הנפש הבעמז לקדושה אחר כך צריכים לבוא להמשיך את זה ללמטה ועל ידי זה מהפכים את הנפש הבעמס לקדושה כאשר באשר עניין זה הובא כאן בקיצור גדול אז הוא רוצה כאן להעתיק בקצרה את העניין של מקיף דבינו מקף דבינו זה שומר את המידות אז הוא רוצה להסביר את זה אה א מהפך אותם לקדושה כפי שבא לד ביטוי בעבודת אודם לקונו ישנה התבוננות בגדולת השם שהלב מתפעל ממנה שלא מתבונן רק ב תוחייךו בדרגה הזו של אלוקות שמחייה את העולם אלא
איך שהקדוש ברוך הוא אפילו הרבה יותר למעלה מזה הקדוש ברוך הוא אפילו למעלו מגדר הנברואים והנברואים בכלל לא משפיעים עליו והוא הרבה יותר גבוה מזה התבוננות זו לא יכולה לא יחילה הלב להתפלל להתפלל ממנה. הלב לא יכול להתפלל מתבינות כזו. למה? דאף על פי שאדם מבין ומעמיק דעקו בזה הוא מבין דעתו שחייב להיות דבר כזה שהקדוש ברוך הוא יותר גבוה ולמעלה וס וכל הדברים האלה. הוא באמת מכיר בעובדה הזו. הוא באמת מגיע להתבונט מכל מקום. לאחר שמדובר בעניין כה גבוה שמרומם ומפלא מאוד ממציאות האדם הרי הלב קטן מאחי להתבוננות זאת תתפעל ממנו הלב לא יכול לא יכול להתפעל מדבר שזה רחוק ממנו למה הוא מבין את זה נכון זה בהתבוננות הוא מבין את הדבר שזה קיים וזה כל הדברים אבל זה לא יכול הלב לא יכול להכיל את ההתבוננות הזו להתפעל ממנה זה ולכן זה נקרא מקף דבינה
שלמדר המידס זה לא יכול לרדת למידס בגלל שזה הרבה יותר גבוה מזה והלב לא זה לא קרוב אליו אז זה נמצא שזה זה מבחינת מהקף דבינה אבל לא יורגיסה דווקא התבוננות זו ברוממות האפלוס אויר אינסוף ברוך הוא שלא שלא יכולו מידוס רק התבוננות כזו שהמידות לא יכולות לחולל אותו היא השומרת את המידת ונותן להם טויקף שלא תיחלש אהבת השם וכל שכן שלא שלא תב בטל אומר שמי ששומר על על על ההתבוננות הרגילה על ההבס השם הרגילה זה צריך את השוא תכף הוא מסביר גם למה למה הוא אומר ככה דהנה ידוע שלכל מיד דקדושו יש מידו דלאומס המנגדס וסותרת לה כל דבר שיש בגדוש יש משהו שסותר לה שמפריע לה אה >> צריך לשלם >> זה זה כל דבר זה להומ זה אוסליקים כל דבר יש לו יש לו יש לו משהו כנגד ולכן אז לכן מזה בא הסיפור שאפילו שבן אדם כבר מתבונן ויש לו אבס השם הוא יכול ליפול למה לא
יכול למה הוא יכול ליפול כי יש לומ זה יש לאומ זה ש שמפריע >> ניקת החיצוני >> לא לא הניקת החיצוני יש בקדושה ויש בקליפה הוא אמנם הוא התבונן והגיע לאהבת השם אבל יש כל הזמן הקליפה רוצה להתגבר וויש זה לאומ זה זה ולכן גם כשאדם מעורר בליבו אהבה לשם על התבוננות כי השם הוא חייך יכול להיות הפסק שבמשך הזמן תחלש אהבה על ידי ההתגברות דהב ודלאום הזה יש גם אה ודלאום הזה יש טייבס ויש דברים ויש זה כל הזמן יש יש יש כל מיני דברים עד שתשתקח מליבוי וייפול בטייבס יכול להיות מצב שישתכח ההתבוננות של אהבה על השם והוא ייפול לתאוות לאבות אחרות שאין כן על ידי עמוקסדס בר ממוס אינסוף מתקשר האדם לאלוקות במדרגה עמוקה יותר בנפשו מבחינת מידז ולכן התבוננות זו שומרת את המידות שלא ייפול לאדם ממדרגת ממדרגתו וכאן בסוגריים זה הפוינט זה הנקודה כי
כנגד בונדס קשזו אין מידות לאום הזה אין כל הזה ללאום הזה זה בתוך בתוך היצירה של הקדוש ברוך הוא שהוא מתלבש בעולמות אז כל דבר יש יש לאומ זה אבל בדרגה שלמעלה מהעולמות אין לאום הזה אז אם בן אדם נמצא בהתבוננות גם בדרגה שלמעלה מהעולמות בדרגה של אלוקות שלמעלה מכל הדסגה אז שמה אין שם אין תלום הזה אז לכן זהו השומר המקיף דבנשזה זה שזה למעלה שהם שמזכר אינסוף מסכר שלכוז אז הם אלה אז לא יכול אז הוא לא ייפול כל כך מה ממדרגתו למה כי כנגד התבוננות והתקשרות זו אין מידו בדלום הזה זה אין אין משהו שלאום הזה ואם אין לאומ זה זה יכול לשמור על ה על המעטפת מה שנקרא כמו שאמרתי ביום יום שישי דרום הסובב הסובב שהסובב שומר על ה על ה על ה על הש כמו שומר ששומר על הקליפה שומרת על הפרי השומר שסובר מסביב לחצר זה זה הוא שומר זה אומר כי הוא מקיף הוא לא מתלבש
בפנים הוא שומר מבחוץ ונמצוא שאבוי דודנופס וספירסמר בירור וזיקוחמיד בעיף שהם מתהפכות לגדוש לגמרי בלי נתינת מקום לנפילה למידסרס היא על ידי הזבנו מוקס הדסוף ברוך הוא קרו מקב דבינה זה צריך להיות שזה יהיה בפן של מקב דבינה ולכן זה הולך ככה הנוף הסמר נותן את הכוח שמגיעים למקבלי בינה אחר כך מביאים מביאים את המקיף לבינה זאת אומרת מכניסים מנסים כל במשך השב 49 יום שזה 7 * 7 שבע מידס ושבע כל מידו כפי שהיא כלולה משבע וכל יום מאירים מידה מידה אחת שמאירים בה את הלפני הו זה גורם שבן אדם זה ישמור את העקב ומה הסוף מגיעים לקבול השת זה זה התהליך וזה הפרק הבא שבא ואומר שכל זה זה הכנה למטן תראה יש לנו אתה פסח שהפסח זה ניגלו עליהם מלך מלכם לוחם הקדוש ברוך הוא בגאולום שזה היה המשוכה מלמעלה למטו זה לא היה זה לא היה על ידי סרוסל דלסטו זה היה על ידי
סרוסל דלמילו ולכן אז כפי שהוא הסביר היה צריך להיות כיבור החום למה כי לא אי אפשר היה להתעכב אפילו רגע כי אמנם הייתה קדושה גדולה הסגלוקות אבל ברגע זה מתרופף אחר כך כי זה לא בא מהאדם למטה ואז מתחילה העבודה של עבודה למטה מתחילה עם הנוף הסומר קודם כל הנוף הסומר להתקשר למקור של של הגשמס להתקשר מקום של של הנפש באמס שהמקור שלה זה מקפן דבינה וזה לפני ההיה ולהכניס את כל זה לרצו אינכם ספרתם לוכם להכניס את כל הספירה להכניס את כל את כל הקדושה הזו שבנוף הסימ שמעלים למעלה מרידים את זה לתוך הקדושה ועכשיו ואוז אויוכול אחר כך ליוס אחר כך מתנטרה בשבואס שהוא גילוי רצון נו עם ממוש מלמעלה למטו זה מלמעלה למטו הגילוי של רוצני הקדוש ברוך הוא מסביר את זה לאחרי בירור וזיכוך הנפש הבאמיס על ידי ענפת העומר וספירת העומר יכול להיות מתנטירו שמה זה העניין של
מתנתירו מתנטירו זה גילוי רצוינו למטו בבני ישראל כפי שהם למטו באוילומ הגשמי מתנטרה זה המשכה של אלוקות ממש רצונה של הקדוש ברוך בתוך העולם הזה הגשנו והנה קשה אם שהעניין דיציאת מצרים ישנו בכל דור וד ובכל יום ויו כך מתנתרו הוא עניין תמידי אצל כל אחד ואחד מישראל כלומר הכבונה בגילוי רצונו למטה על ידי תירו הגילוי רצוני של הקדוש ברוך הוא למטה על ידי תורו זה לא רק זה לא רק לזמן מתנתרה שאוז יורד השם על הרסינה ונוגיל בתיג זה לא היה רק זה לא רק במטרה אלוקינו בלימוד כד בואי בכל זמן ובכל מקום שבלימוד התוירו מסג רצון זבורך למטו בנפש האודו זה כל הזמן מתנתר זה כל הזמן מתנטירה היסוד של מתנטירה היה שהקדוש ברוך הוא גילה את הרצונו שלו בתייג מצוו שזה דווקא בלימוד התר שתו התורה זה חוכמו סרצנו של הקדוש ברוך הוא אבל זה קיים לא
רק במת זה קיים כל יום כל הזמן וזה שהילך מביר עניין של מטר בביל כל ישראל וכיצד עניין זה ולמילו מילו ממדרגס אל השם מבחינת יציאס מצרים המתעוררת בעת התפילה לימוד התירו זה יותר גבוה מתפילה כל הזמן הוא התעסק על התבוננות בתפילה איך שמתבוננים איך שהמלוכים איך שהסרופים עובדים את השם וכל הדברים לזה גורם לביטל ואבט השם אלקך בכל נפשו עד ש עד שמודים לקדוש ברוך הוא אני השם אלקך שצי אוציא אסכם מארץ מצרים הוצאתי אותכם מהמצרים וגבולים אבל יש דרגה יותר גבוהה שזה תיר לימוד התיר זה יותר גבוה מתפילה שהיא למעלה מהתפילה שהוא בחינס יציא מצרים שירוצנל ואהבתו בכל לבובך שעדיין אינו מבחינת ביטל בתכלס כי יש מי שאב הוא מסביר ככה אהבה להשם היא תשוקת האדם להתקרב אליו יתברך. ולפי כך, אף על פי שזה הוא רגש של קדושה בתכלס, מכל מקום אין כך ביטל ביטוי של ביטל
בתכלס. שהרי סוף סוף עצם רגש האווה עניינו וגידרו מה שאני רוצה להתקרב. כי בלשון החסידות קוראים לזה יש מי שאוהב. זה יש מציאס כאן. יש מציא שהוא אוהב. אני אוהב. ממילא לא היא מתבטלת על ידי זה ישס אדום הישוס של אודום לא מתבטלת לגמרי כי הוה זה זה יש מי שאוהב זה לא שאתה מבטל לגמרי אתה לא מציאס אתה מציא ואתה אוהב את הקדוש ברוך הוא דרגה של אה דרגה שלהבת זהשם לקחו זה עוד לא הדרגה הכי גבוהה הדרגה זה דרגה גבוהה מאוד שאוהבת את הקדוש ברוך הוא וכל הדברים אבל זה הגדע יש כאן מציאות מסוימת יש מי שאוהב זה זה לא ביטל בתכלס שלא קיים קיים לא קיים המציאות שאין כן בלימוד התירו שהוא דבר השם ממש בפיב הנה אומר ככה וזו מילס לימוד עלסטפילו כי גידרו ועני שלמודו לגלס מים רצו וחוכמו של הקדוש ברוך הוא בלוחזו ובפשטוס הרי כל כול מסיניס
לגמס מה נאמר למישה מסיני ונמצוא שדברי התור שאדם אומר ולומד אין הם דברים משלו אלא דברי הקדוש ברוך הוא שאמרם למוישה בסינ וזה שכוסו ואוסים דבורי בפיכו שלמוד כדבוהיה ובאופן שזהו כאילו הקדוש ברוך הוא מסים דברי תורו בפי האודום וכמר המלך לביס יוסף שלומד אני המשנה המדברת בפך אני אתה אומר משנה זה אני זה המלאך אומר זה אני המדבר הזה פחו וכן אמרו רזל על פלוקטס תנועים והמרואים אלו ואלו דברי אלוקים חיים ששתיהם הדיוס הם דברי אלוקים ממוש למטה של הרב הערה מאוד יפה כן ש אולי נקרא אותה >> והיהם בדברו הנפלוים של הרב הגן המקובל רבי לבי יצחק שניסון באגרתי לבנוי פה יודע שזה הדמור וזה לא שנה קודש אך בקצור אמ האבא של הרבי כותב לרבי אני רוצה להגיד לך בקצרה שאין ספק כלל וכלל שכל מה שנאמר בתוירו שבקסב הוא בתוירו שבעל פה אין בהלוך ואין בהגודל וכל הספרים
שחיברו חכמים צדיקים שלא עומדותרו לשמו וכן הלכה שעליה אפילו אמרו אחר כך שבדוסי יש הלכה שכתוב שהלכה אחר כך כתוב שזה בדוסה בדוסה הכוונה שזה לא בסדר של זה לא טוב גם ההלכה וגם הבדוסה כולו ממש אומר השם ובאויסו כמו שכתוב שזה היה אמרה הלכה אמר שזה בדוסה הכל זה הקדוש ברוך הוא ובוסלופן ממש נמרו כמו שהוא ממש והשם עצמו יאמר אלוכו והוא עצמו ומר שמדו זהי וכן כל האיבוז שנשארו בטיקו והדבורים שנשארו בתיופטה כולו אמור השם והוא אומר הטיקו והתיופט וכדומה גם את התיקו וגם את התיופת זה אלוקות מה בזה רצון של הקדוש ברוך הוא יץ איזה לשון של האבא של הרבי שזה כמו קדמון כזה כזה קשום בכל הספורים שכצי >> כל הספורים לא רק לא רק בקשה בעל פה כל הספורים וכל הלוכס וכל הטפטס וכל הבס וכל הדברים האלה זה לא הפשט שיש גמרא זה הקדוש ברוך הוא רוצה
>> שיש הלכה ויש ויש זה אבל כשכתוב תיופת אז הכוונה היא שזה לא תורה כי כי נשאר קושיה זה אזזה בסדר זה הקושיה אבל לא מבינים לא הוא אומר שגם הטיוף תזה זה זה הקדוש ברוך הוא אמר אומר את זה בעצמו וממילא כשבן אדם לומד תורה אז זה לא כמו תכף הולך להסביר זה לא כמו שבן אדם אוהב אז הוא מציז הוא לא מציז בכלל הוא לא קיים כאן יש כאן לדברי הקדוש ברוך הוא בעצמו הוא רק הפה שלו מדבר מה שהקדוש ברוך הוא מה שהקדוש ברוך הוא מדבר וזה המילה שלמנת ולכן כל הסדר של של יציא מצרים בצור מגבולים הנוף הסומר ספיר הסומר זה מביא אותנו לקבול הסטירו ששם יש לנו את האלוקות ממש שמגיעים לדרגה כזו שמתחבים לקדוש ברוך הוא בעצמו וכל וזה כל מציאות. אין כאן מציאות אחרת זה המציאות שהקדוש ברוך הוא עומד כאן ומדבר הקדוש ברוך הוא עומד כאן ואומר את התורה בעזרת השם
שיעורים נוספים בסדרה ״חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״״
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #10 אחרון - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני ג׳ אייר תשפ״ו | 25:37
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #8 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שישי ל׳ ניסן תשפ״ו | 21:44
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין יום חמישי כ״ט ניסן תשפ״ו | 22:01
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי כ״ח ניסן תשפ״ו | 21:24
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי כ״ז ניסן תשפ״ו | 17:07
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #4 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני כ״ו ניסן תשפ״ו | 22:22
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #3 ואחרון - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון כ״ה ניסן תשפ״ו | 19:40
- חסידות מבוארת מועדים ב׳ ״וספרתם לכם״ #1 ואחרון - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון כ״ה ניסן תשפ״ו | 22:28
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין יום רביעי ו׳ אלול תשפ״ו | 21:21
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שלישי ה׳ אלול תשפ״ו | 20:06
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין יום שני ד׳ אלול תשפ״ו | 19:42
- חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #4 - הרב יוסף יצחק הבלין יום ראשון ג׳ אלול תשפ״ו | 19:18