לקוטי תורה פר׳ קרח, א׳ #8 "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו" - הרב יצחק מאיר וייס

תיאור

בשיעור זה נצלול לעומק עניין מצות ציצית ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. הרב מבאר כיצד מצות ציצית מכילה בחינה כפולה: גילוי אלוקות מלמעלה למטה, ועבודת הבירור של *סור מרע*. הנקודה המרכזית השיעור מתמקדת בביאור הפסוק "ולא תסורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". הרב מסביר שהמושג "זונים" מתייחס דווקא למי שיש לו קשר קודם עם הקדוש ברוך הוא ואחר כך סוטה ממנו, כמו אישה שסוטה לאחר כשיש לה בעל. עניין התכלת שבציצית בא לתת כוח לסור מרע דרך גילוי של קדושת דין, שמעורר את היהודי להתרחק מחטא - לא רק מפחד עונש אלא מהבנת גודל הנפילה שבחטא עצמו. *עיקרי השיעור* * **ביאור המושג "זונים"** - הרב מבאר שזנות רוחנית מתייחסת דווקא למי שיש לו קשר עם הקדוש ברוך הוא ואז סוטה לקבל השפעה ממקור אחר, בדומה לאישה שסוטה מבעלה. * **המדרש "צדיק כתמר יפרח"** - התמר זקוק להפריה מעץ אחר לא מתאווה אישית אלא למטרת פירות, וכך הצדיקים יש להם "תאווה" לקדוש ברוך הוא כדי להשלים את רצונו ("נפשי שיכוך בלילה"). * **החלוקה בין פנימיות לחיצוניות** - כל עם ישראל צדיקים, אך יש יהודים שקשרם לאלוקות פנימי (עוסקים בהכרת ה') ויש שקשרם חיצוני (קיום מצוות בלבד), ולפי זה משתנה רמת הרגישות ל"זנות רוחנית". * **עניין התכלת והסור מרע** - התכלת שבציצית איננה רק המשכת אור מלמעלה, אלא גם עבודת ביאור הרע. המילה "תכלת" מלשון "תכלה" - לחסל ולהשמיד את הרע. * **קדושת הדין כחסד** - הדין והעונש על חטא הם בעצם חסד עליון, כי הם מתקנים את הנפילה ומאפשרים את השבה לקדושה, ודווקא זה מעורר יראת חטא אמיתית.