לקוטי תורה פר׳ קרח, א׳ #3 "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו" - הרב יצחק מאיר וייס

תיאור

אור פנימי ואור מקיף ## הנקודה המרכזית בשיעור זה נצלול לעומק עניין החלוקה בין אור פנימי ואור מקיף, ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. מכאן נובע ההבנה העמוקה של שני אופני ההתגלות האלוקית בעולמות. עיקר הביאור מתמקד בהבנת ההבדל היסודי בין שני אופני הגילוי האלוקי: אור פנימי הוא אור המתלבש ומתיישב בכלים על פי יכולתם ודרגתם, ולכן שייך בו זיכוך ועליות של העולמות. לעומתו, אור מקיף הוא גילוי שאינו מתלבש בכלים ונשאר "סובב כל עלמין" בשווה, ולכן אין בו משמעות לזיכוך הכלים. כל עליות העולמות - אפילו עד נ' אלפי יובל - הן רק בגדר אור פנימי, בעוד שתשובה מאהבה מושכת בחינת אור מקיף. זו הסיבה שקורח טען "כולם קדושים" - אבל טעותו הייתה בכך שמצד אור מקיף אמנם אין הבדלים, אך הבריאה זקוקה גם לאור פנימי שמתאים לכל כלי לפי דרגתו. *עיקרי השיעור* * *יסוד החלוקה - אור פנימי ומקיף* - אור פנימי מתלבש בכלים ומתיישב בהם, מתאים עצמו לדרגתם ויכולתם. אור מקיף אינו מתלבש אלא "סובב כל עלמין" בשווה - גדול וקטן, אצילות ועשייה, הכל אחד אצלו. * *זיכוך ועליות - רק באור פנימי* - כל עליות העולמות, אפילו עד נ' אלפי יובל, כל הזיכוכים והעליות שמדברים עליהם בקבלה ובחסידות - הכל רק בגדר אור פנימי. באור מקיף אין משמעות לזיכוך הכלים כי הוא שווה לכולם. * *משל גן עדן ואדם הראשון* - גן עדן של אדם הראשון היה בדרגת עשייה אך זך וראוי לגילוי עליון. לאחר החטא ירדה הדרגה, אך בעתיד העשייה תתעלה עד שתקבל גילוי של אצילות - כל זה באור פנימי. * *הפסוקים "את השמיים ואת הארץ אני מלא" ו"מלא כל הארץ כבודו"* - הפסוק הראשון מבטא אור מקיף ("אני ממש") הממלא בשווה את כל הדרגות. הפסוק השני מבטא אור פנימי ("כבודו" - זיו ולא ממש) המתגלה לפי כל כלי ודרגה. * *טענת קורח ותשובתה* - קורח טען "כולם קדושים" מתוך הבנה של אור מקיף שאינו מבחין בין דרגות. אך הטעות: הבריאה זקוקה גם לאור פנימי שמתאים לכל כלי, ועל ידי תשובה מאהבה (לא רק זיכוך) מתגלה אור מקיף.